מהי ארנונה, מטרתה, שיטות למדידת שטח וחישוב, השגה ועוד..
ארנונה כללית היא מס המוטל על מחזיקי הנכסים על ידי הרשות המקומית
מטרתה – לממן את פעילויותיה השונות של הרשות ובכלל זה תחזוקת הרחובות, תאורה, תברואה וכד’
ההבחנה בין מחיר, מס ואגרה
מחיר – תשלום בעל זיקה ברורה לערך השירות הניתן תמורתו והוא משמש למימון מלא או חלקי של השירות הניתן.
מס – תשלום חובה הנגבה באופן כפוי וללא זיקה לשירות מסוים.
אגרה – אגרה הנה תשלום בעל זיקה לשירות מסוים שהשלטון נותן לפרט.
נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין התשלום לבין השירות, אך שיעורה של האגרה אינו מותנה בהכרח בערך השירות הניתן בגינה.
מאחר וארנונה היא בהגדרתה “מס” אזי לא ניתן לטעון כי בשל העובדה שבאזור מסוים הרשות
המקומית אינה נותנת שירותים כאלה או אחרים אזי אין היא יכולה לדרוש ארנונה.
צו הארנונה-
לכל רשות מקומית קיים צו להטלת ארנונה המובא לאישור מועצת העיר מדי שנה ושנה.
בצו הארנונה נקבעים הפרמטרים המדויקים, כמפורט להלן, לפיהם הנכס יחויב בארנונה.
הפרמטרים העיקריים הנם: סוג הנכס, השימוש הנעשה בנכס, מיקום הנכס ושטח הנכס.
החיוב בארנונה לשנה= התעריף הקבוע בצו * שטח הנכס.
בתקנה 2 (א) לתקנות ההסדרים נקבע, כי חישוב השטח הנכס לצורך החיוב בארנונה יעשה לפי מטרים רבועים.
ע”פ סעיף 287 לפקודת העיריות, רשאית העירייה או מי שהוסמך על ידה למדוד את שטח הנכס.
אדם שיעכב או ימנע את מי שהוסמך על ידי ראש העירייה או כל שליח משליחיו המורשים לכך, מלהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך מילוי תפקידם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי סעיף 287, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס בגובה אלף וחמש מאות ₪ או שני העונשים כאחד.
השיטות למדידת שטח בניין-
שיטת “ברוטו-ברוטו”-
מדידת שטחו של הבניין על-פי התכסית. שיטה זו מביאה לתוצאה המרבית של שטח הבניין.
שיטה זו כוללת את כל השטח המקורה לרבות קירות חיצוניים ופנימיים, שטחים משותפים בבניין , חדרי כניסה, מקלט, מחסן וכיוצ”ב.
שיטת “ברוטו”-
מדידת השטח המקורה ללא שטחים שאינם בחזקת משתמש מסוים.
בשיטה זו, איש אינו משלם בעד השטחים המשותפים.
שיטת “נטו”-
מדידת שטח הבניין ללא השטחים המשותפים וללא קירות חוץ.
שיטת “נטו-נטו”-
מדידת שטח הבניין ללא השטחים המשותפים, ללא קירות חוץ וללא קירות פנים.
לפי סקר שנערך ע”י החברה למשק וכלכלה ב 211 – רשויות :
157 רשויות פועלות לפי שיטת ברוטו-ברוטו.
16 רשויות פועלות בשיטת ברוטו.
17 רשויות פועלות בשיטת נטו או נטו-נטו.
וב- 21 רשויות לא הוגדרה יחידת שטח לחישוב בצו.
בדוח מבקר המדינה נקבע-
“…בשל שיטות המדידה השונות, קשה לתושבים להשוות בין חיובי הארנונה ביישובם לבין חיובי
ארנונה ביישובים אחרים ואין שקיפות בעניין זה כלפי תושבי הרשות.”
“…כיוון ששטח הנכס החייב בארנונה תלוי בשיטת המדידה…נוצרים פערים של עשרות אחוזים בין רשות לרשות”.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול במסגרת בחינה מחודשת של תעריפי הארנונה לקביעת שיטה אחידה למדידת שטח הנכס לצורך חישוב הארנונה.
משרד הפנים מסר למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הביקורת תוקם ועדה לקביעת שיטת מדידה אחידה.”
עד עצם יום זה טרם הוקמה הועדה לדון בנושא.
השגה- ערר על קביעת ארנונה כללית
מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה.
מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה.
אם לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום – ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה.
מי שרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערער עליה לפני ועדת ערר.
לפי הפסיקה, נטל הראייה להוכיח צדקתו בפני ועדת הערר הוא על המשיג כנגד השומה.
דוגמאות לחסכון בארנונה
תיקון טעויות בקביעת גודלו של הנכס.
תיקון הסיווג בו מסווג הנכס לצורכי ארנונה.
נכסים במצבים מיוחדים – נכס שטרם הושלם, נכס לא ראוי לשימוש או נכס ריק.
דיני הקפאות – שינוי שיטת מדידה/סיווג של נכס בניגוד לחוק, חריגה מתעריפי המינימום/מקסימום.
פיצול בלתי חוקי של מבנה אחד למספר סיווגים.
“איחוד” בלתי חוקי של מספר שימושים שונים.
המידע שניתן במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה חוות דעת.
אין הכותב או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בכתוב.
