מהו גירעון תקציבי
גירעון תקציבי ופעולות ממשלה צפויות לצמצומו – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
התקציב הוא כלי לניהול פעילות פיננסית בארגון, אשר קובע את תקרת הסכום המוקצה למטרה מסוימת כחלק מאותה פעילות של הארגון.
כל גוף במשק זקוק לתקציב כדי לוודא שקיימת הלימה בין ההכנסות וההוצאות שנקבעו בתחזית לתוצאות הפעילות בפועל ולכן זהו כלי בקרה שנחוץ לשמירה על הסדר וההתנהלות הכספית. גוף אשר אינו מונחה באמצעות תקציב, הוא גוף שאינו נותן משקל ראוי לבקרה תקציבית על התנהלותו ולכן היעדרו יכול להעיב על יציבותו ועל ניהול תזרים המזומנים ומכאן הדרך לחדלות פירעון קצרה.
ניהול תקציב המדינה
זה לא סוד שקיים גירעון תקציבי של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה.
מידי שנה מתכנסת צמרת בכירי האוצר במטרה לחזות ולתכנן את ההוצאות וההכנסות של המדינה בשנה העוקבת. הגירעון הנוכחי בתקציב הנו תוצאה של חיזוי שגוי של האוצר ביחס שבין ההכנסות להוצאות. הוצאות ניהול משרדי הממשלה מסתכמות במיליארדי שקלים, כאשר המתוקצבים ביותר הנם משרד הביטחון, משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי.
מנגד, נערכים באוצר לחזות את הכנסות המדינה שעיקרן מגביית מסים שנאכפת באמצעות רשות המסים.
הצמיחה במשק משפיעה באופן ישיר על תחזית הכנסות ממסים.
כאשר תחזית הצמיחה גבוהה, כך מניחים באוצר שתימשך היציבות בצריכה הפרטית ובשוק העבודה, יציבות שתוביל לגידול בגביית מסים.
נקיטת פעולות לצמצום גירעון תקציבי
ביטול פטורים
כדי להתגבר על הגירעון התקציבי, נערכת הממשלה להפעלת כלים לצמצום הגירעון.
אחד האתגרים המשמעותיים של הממשלה בשנת 2020 יהיה תכנון הצעדים לכיסוי הגרעון בקופה הציבורית מבלי לפגוע בעולם העסקי – כלכלי המתפתח.
לפי פרסומים, רשות המסים שוקלת לנקוט מספר החלטות לצורך הגדלת ההכנסות מגביית מסים, שתשפענה על ציבור האזרחים כגון: העלאת שיעור מס ערף מוסף שעומד כיום על שיעור של 17%, הטלת מע"מ על פרות וירקות, ביטול הפטור ממע"מ באילת ובין היתר גם "מבצע" חדש לתשלום מס מופחת על "רווחים כלואים".
"מבצע" מיסוי רווחים כלואים תכנון מס
רווחים כלואים הנם יתרת עודפים חיובית בחברות שבעליה נמנעים למשוך לכיסם מפאת תשלום המס הכרוך במשיכתם. כיום שיעור המס על הכנסות מדיבידנד הנו 33% (כולל מס יסף). נראה, כי ישנה כוונה להחזיר את ה- "המבצע" (שיעור מס מוטב על משיכת דיבידנד) שהיה קיים בשנים 2012 ו-2017, שוב בשנת 2020, כדי לתמרץ את החברות למשוך את "הרווחים הכלואים" ולשלם את המס בגין משיכתם ובכך תגדיל רשות המסים את קופת המדינה מגביית המס, ותגרום להזרמת כספים לפעילות הכלכלית של המשק. בנוסף, כחלק מהגברת המאמצים לאיתור דרכים לגביית המסים, החלו פקידי השומה להדק את החבל סביב צווארם של נישומים באמצעות נקיטת מדיניות אכיפה אגרסיבית, במיוחד נגד מנהלים בחברות ועצמאים המאחרים בהגשת דוחות מס שנתיים של חברות ודוחות אישיים בהתאמה.
צמצום גירעון תקציבי בעידן הכלכלה השיתופית
כלכלה נוספת שמתפתחת מחוץ לגלאי רשות המסים היא הכלכלה השיתופית ולכן מדובר באתגר מיסויי בשנת 2020.
כלכלה זו כוללת פעילויות בעלות גוון עסקי, שמניבות רווח, אך מבוצעות על ידי אנשים פרטיים, בין היתר בשירותי הסעות למיניהם, כאשר אנשים פרטיים אוספים נוסעים בתשלום "על הדרך", בשיעורים פרטיים, בהשכרת רכבים פרטיים לפי שעות, במכירות של בגדים ומוצרים ושירותים שונים ברשתות החברתיות.
המלחמה בהון השחור
אתגר נוסף של הרשות במציאת פתרון לצמצום גירעון תקציבי, הוא להעמיק את המאבק בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות.
הלבנת הון הנה פעילות שבה מועברים כספים שמקורם בפשיעה (כגון סחר בסמים, סחר בנשק, סחר באנשים, עבירות מס וכדומה) לשם הסתרה או הסוואה, בין היתר, באמצעות המערכת הבנקאית. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור" להון חוקי.
הדרך להתמודד עם האתגר הזה היא לבנות מערכת טכנולוגית שתבצע מניעה של עסקאות פיקטיביות מראש ולשפר את היכולת לקבל מידע מהעולם הפיננסי בזמן אמת.
קבלת נתונים בזמן אמת ממוסדות פיננסיים ומכל מקור אפשרי, תשפר את היכולת להגיע לעברייני מס בעידן דיגיטלי, האפליקציות והביג דאטה.
