סעיף 4 חוק “יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השכי”ג-1963″, עובדים שהם הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות של חללי מערכות ישראל רשאים להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון ללא ניכוי משכרם. יצוין, כי חלל מערכות ישראל הינו כל חייל שנפטר במהלך שירותו הצבאי ללא קשר לסיבת פטירתו.
עובד שאינו קרוב משפחה בהתאם להגדרה האמורה, רשאי לקחת יום חופשה בתשלום, על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי, בהודעה מראש למעביד כמפורט לעיל.
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א 1951 (להלן: “חוק שעות עבודה ומנוחה”) קובע, כי ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק, ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום העבודה על 7 שעות.
יום העצמאות נקבע כ”חג” שהוא יום שבתון במסגרת חוק יום העצמאות התש”ט-1949. לפיכך, בשילוב עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה הנ”ל, יום העבודה ביום הזיכרון, שהוא ערב יום העצמאות, יהיה של 7 שעות.
במידה ונקבע במסגרת של חוזה עבודה, הסכם קיבוצי/צו הרחבה או נוהג, יום עבודה שתחומו קצר יותר, יש לנהוג בהתאם.
במקומות עבודה, שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, מכוח צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה במגזר העסקי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות, בתשלום של 8 שעות.
בהתאם לחוזר משרד הכלכלה מאפריל 2012, עובד, שנאלץ לעבוד ביום העצמאות (המתחיל בחצות הלילה ומסתיים בחצות), במקום עבודה הכלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם ראש הממשלה, שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג, ובנוסף יום חופשה חלופי (200%). עם זאת יודגש, כי רשימת מקומות עבודה כאמור, טרם פורסמה.
עוד נקבע בחוזר זה, כי המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדו לעבוד במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות.
כותב המאמר: אמנון בן שושן, רואה חשבון
