הסכם CRS – חילופי מידע אוטומטיים והשלכותיו על משלמי המסים

הסכם CRS – חילופי מידע אוטומטיים והשלכותיו על משלמי המסים

הסכם ה- CRS – הסכם חילופי מידע אוטומטיים

הסכם CRS והשלכותיו על משלמי המסים – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

עם הצטרפותה של ישראל למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם, החלו אזרחים ישראלים לקבל חדשות לבקרים דרישות מבנקים ברחבי העולם, למלא "הצהרת תושבת המס" רגע לפני שהם מנתבים מידע פיננסי לרשות המסים בישראל. האכיפה אינה פוסחת גם על אזרחים ישראלים שהעתיקו את מקום מגוריהם לחו"ל, שכן גם הם נדרשים, במקרה זה, דווקא ע"י בנקים בישראל למלא הצהרת תושבות מס ע"ג טופס מס הכנסה שמספרו  2402 –  "הצהרת תושב חוץ – הצהרת לקוח/ה על היותו/ה תושב חוץ לעניין פקודת מס הכנסה" שבאמצעותו יועבר מידע לרשויות המס הזרות כאשר קיימים סממנים או חשד שבעל החשבון מחזיק בתושבות מס זרה. אם אתם נמנים עם אוכלוסיית מקבלי ההצהרה, יתכן שהדרישה מהבנק תופסת אתכם במהלך שהייה בחו"ל, או בעת בקשה שלכם להעביר כספים מישראל לחשבון בנק זר. אתם לא היחידים. כל עת שיש חשד שבעל החשבון מחזיק בתושבות מס זרה, הבנקים בישראל מחויבים על פי חוק לדרוש מכל בעל חשבון בישראל מידע פיננסי כדי להעבירו לרשויות המס הזרות במסגרת הסכם חילופי מידע אוטומטיים. 

מהו הסכם CRS וכיצד הוא משפיע על בעלי חשבונות בנק

​​CRS ר"ת:  Common Reporting Standard הנו תקן אחיד, שפותח על ידי ה- OECD לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך חילופי מידע למטרת אכיפת מס בין מדינות החברות בארגון. על פי התקן ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המוסמכת (בדרך כלל רשות המס) במדינה של בעל החשבון שזו תעביר את המידע למדינת התושבות של בעלי החשבונות. 

בעידן הגלובלי הושקע מאבק חסר תקדים בהון השחור העולמי ששינה את התנהלותם של משלמי המיסים מול הבנקים. המאבק מנוהל על ידי ארגון ה – OECD באמצעות אכיפת תקן הבינלאומי הנ"ל שמחייב מוסדות פיננסיים במדינות החברות בו להחליף מידע באופן אוטומטי אודות זהות בעלי חשבונות של משלמי מסים, למדינת התושבות או האזרחות של אותם יחידים, ואם הוא ישות – גם מידע הדרוש לשם סיווגה ובירור זהותו של בעל שליטה בה ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו. 

במאי 2014 הצהירה מדינת ישראל על הטמעת הוראות הסכם ה-CRS יחד עם עוד כ- 50 מדינות אחרות, כאשר המשמעות הינה שישראל תטמיע בחוק את התשתית החוקתית המאפשרת להחליף מידע בהתאם לכללי התקן. ביולי 2016, אישרה הכנסת את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227) המטיל חובה על מוסד פיננסי ישראלי לדרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור מידע לשם בירור זהותו ומדינת תושבותו לצרכי מס או אזרחותו. בינואר 2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה המגדירות את אופן היישום של התקן וקובעות בין היתר מהם סוגי החשבונות החייבים בדיווח, אופן בדיקת הנאותות שעל המוסדות הפיננסים לבצע בקשר לחשבונות ומועדי הדיווח. התקנות מגדירות כי על קובץ המועבר לרשות המיסים בישראל (שיועבר לרשויות המס בחו"ל) לכלול בין היתר את המידע אודות שם בעל החשבון, מעונו, מספר החשבון, היתרה או הערך בחשבון נכון לסוף השנה הנוגעת בדבר, תקבולי ריביות או דיבידנדים בחשבון ועוד. 

כיום, ישראל המשמשת כחברה בארגון ה- OECD מקבלת (ומוסרת) באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי מידע פיננסי על תושביה מעשרות מדינות, במסגרת הסכם זה. רשויות המס במדינות החברות, אמונים על העברת קובץ ממוחשב לרשויות המס במדינות החברות, שיכיל מידע אודות כל תושבי אותה מדינה, אשר בבעלותם חשבון בנק במדינה המדווחת. באופן דומה, ארה"ב גם החילה חובת דיווח על מוסדות פיננסים במדינות זרות אודות חשבונות של תושבי ארה"ב (US-Persons) באמצעות תקן אחר המכונה "FATCA", אשר כלליו דומים לכללי ה-CRS, והוראות החוק בישראל המאשררים את התקן, אף מתייחסות באופן כמעט זהה להוראות FATCA.

כיצד להתנהל כאשר הבנק מבקש מכם למלא את הטופס

מובן שיש לשתף פעולה עם הבנק ולהתנהל מולו בשקיפות מלאה. סירוב או דחייה של מילוי הטופס יגררו הקפאה של החשבון ובהמשך סגירה מוחלטת. הטראומה משנת 2014 כתוצאה מהקנסות הכבדים שהטיל ה- IRS על בנק לאומי בעבור סיוע בהעלמת הכנסות וחשבונות של אזרחים אמריקאים עדיין מהדהדת ועל כן אין שום סיכוי שבנק כלשהו בישראל יסכים להתמהמה עם העברת המידע ולהיחשף לסנקציות מצד רשויות המס הזרות. יש להגיב לבנק בהקדם ככל הניתן, להתייחס לדרישה מהבנק בכובד ראש ולמלא את הסעיפים רק לאחר שאתם מבינים את מהות ההצהרה והשלכותיה. מי שהיגר למדינה זרה ונמצא בראשית תקופת ההגירה צריך לבחון בקפידה את מעמד תושבות המס שלו הן בישראל והן במדינת היעד על פי דיניה ולהצהיר כמי שמחזיק במעמד "תושבות מס" במדינה כפי שמוגדר בדיני המס של אותה מדינה. לכל מדינה דיני מיסוי משלה המגדירים מי נחשב תושב לצרכי מס ומי יוגדר "תושב חוץ". אם אינכם בטוחים לגבי מקום מושבכם, פנו אלינו לייעוץ פרטני. 

 

מלחמה עיקשת של רשויות המס ברחבי העולם בהון השחור העולמי לצד הרחבת שיתוף פעולה ביניהן, בפרט בנושא השקיפות, מלמדות על הצורך בתכנון נכון וכן בהסדרת הדיווח ותשלום המס, בבחינת הקדמת תרופה למכה. נציין כי משרדנו מייצג לקוחות ישראלים רבים וכעת יותר מתמיד, מומלץ להתייעץ עם גורמי מקצוע ולהבין האם קיימת חשיפת מס לגבי דיווח על פעולות שבוצעו בעבר וטרם דווחו לרשות המסים בישראל.

 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה, כולו או חלקו, ללא אישור מראש ובכתב מבעל זכות היוצרים. העתקת תוכן המאמר ללא רשות מהווה הפרת זכויות יוצרים. 

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
office 10

מיסוי הכנסות מפנסיה מחו"ל

הכנסות מפנסיה מחו"ל – פתח דבר הכנסות מפנסיה מחו"ל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. נקודת המוצא כי לפי השיטה הפרסונלית הנהוגה בישראל החל

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן