טופס 5329 – פתח דברים
רשויות המס פועלות במספר דרכים לאיתור אזרחים שמעלימים הכנסה.
אחת הדרכים הנה באמצעות מאגרי מידע של רשויות המדינה. דרך נוספת הנה באמצעות "קו הצדק" המכונה גם כ"מלשינון" שמופעל ע"י רשות המסים.
מרגע שעולה חשד כי אדם העלים מס, מחלקת המודיעין ברשות המסים פונה לאזרח בדרישה להצהיר על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל וזאת תוך 30 יום מקבלת המכתב.
סעיף 135 לפקודת מס הכנסה – מסמיך את פקיד-השומה, הרוצה להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם, לדרוש ממנו, בהודעה בכתב חתומה בידו, למסור לו כל דו"ח שיצוין בהודעה, לרבות מילוי טופס 5329 וכן לדרוש ממנו שיתייצב לפניו וימסור לו כל פרט הדרוש לפקיד-השומה לעניין בירור הכנסתו.
להורדת טופס 5329 ממס הכנסה לחץ על הקישור.
הסבר אודות טופס 5329 מס הכנסה
טופס 5329 מס הכנסה – "דוח על פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל". הטופס כולל דרישה למתן מידע מקיף אודות מקורות ההכנסה של האזרח, נכסים שבבעלותו וכן של בן/בת זוגו. הטופס מלווה במכתב ממוען אישית לאזרח (בציון מס’ תעודת הזהות) אותו רוצה רשות המסים לדגום. יש לשלוח את הטופס כשהוא ממולא במידע למחלקת “איתור” ברשות המסים. אין להקל ראש במילוי הטופס משום שאי עמידה בדרישת הדיווח של רשות המסים מהווה עבירה פלילית. המידע אשר יימסר בדו"ח מהווה נדבך מרכזי להחלטה באם להמשיך בהליכי חקירה אם לאו. טופס 5329 הנו גם טופס פורמלי של רשות המסים המשמש לבקשת פתיחת תיק לשכירים, לעצמאיים או תיק ניכויים במס הכנסה. מילוי פרטים כאמור בטופס זה מאפשר לפקיד השומה לפתוח תיק במידה ויבחר בכך.
אופן הטיפול ברשות המסים
לאחר מילוי טופס 5329 ושליחתו לרשות המסים, רכז המודיעין ברשות המסים ישקול האם לפתוח תיק או לערוך פעולות נוספות לאימות המידע כגון: הזמנת הנישום לחקירה או לחלופין, לגנוז את המידע. במידה והאזרח לא נענה למכתב, רשות המסים עשויה לערוך ביקורת חוץ אצל הנישום.
התפתחות בנושא – טופס 5329
בעת האחרונה פנו למשרדינו אזרחים מודאגים, שקבלו דרישה להגיש טופס 5329 ממס הכנסה (אגף המודיעין ברשות המסים), להמצאת פרטים לפקיד השומה.
הדרישה נשלחה לאזרחים שנרשמה אצלם תנועה ערה של כניסות ויציאות מן הארץ, נישומים שהוכרו ע"י רשות המסים במעמד תושב חוזר ותיק או עולה חדש וכן כאלו שעל-פי מרשמי רשויות המס בבעלותם מספר נכסי מקרקעין, מי שרכש נכס יוקרה כגון כלי רכב בשווי של יותר מחצי מיליון שקל, סוחרים שרוכשים כלי רכב באמצעות ייפוי כוח ואין להם תיק במס הכנסה, מי שעשה יותר משלושה תיאומי מס בשנים האחרונות ושכירים המרוויחים יותר מ–600 אלף שקל בשנה. מטרת הדרישה, בין היתר, הנה לאתר הון שחור של תושבי ישראל. דהיינו – הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל או מחוץ לישראל ולא דווחו לרשות המסים.
עולה חדש / תושב חוזר ותיק
על אף ההוראות המחייבות בדיווח כאמור, בתיקון 168 לפקודה, נקבע כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) או "לתושב חוזר ותיק", כאמור בסעיף 14 לפקודה, לא יהא חייב בהגשת דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל וכן בהתאם להוראות סעיף 134ב לפקודת מס הכנסה קיים פטור על דיווח ביחס לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) או לתושב חוזר ותיק לגבי הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל.
מלשון החוק, לא ברור היכן עובר הקו בין הפטור מדיווח ומסירת מידע, לבין סמכותה של רשות המסים לדרוש מתושב חוזר ותיק מידע אודות נכסים שמחוץ לישראל במקרים שקיים חשד לאי סדרים בנכסים אלו. בפס"ד שניתן לאחרונה (בג"ץ 4540/20, ג'אורג'יאנה מורחן נגד מס הכנסה) נקבע כי הוראות הפקודה אינן יכולות לשמש כסות לפעילות בלתי חוקית של הנישום, ופטור מדיווח אינו מקנה חסינות מחקירה ומהעמדה לדין מקום שבו נעברו עבירות. מהפסיקה משתמע, כי במסגרת הליכים פליליים קיימת לרשות המסים הסמכות לדרוש מסמכים ודיווחים אודות הכנסות ונכסים מחוץ לישראל מתושב חוזר ותיק אף בתקופת הפטור.
התמודדות עם טופס 5329 – דה פקטו
לאחר מילוי טופס 5329 ושליחתו לרשות המסים, רכז המודיעין ברשות המסים אמור לשקול אם לפתוח תיק או לעשות פעילויות נוספות לאימות המידע כמו ביקורת חוץ, הזמנת הנישום או לחלופין, גניזת המידע אם יוחלט שאין ממש במידע. במידה והנישום לא נענה למכתב ואינו מחזיר את טופס 5329, או במקרים בהם אופי המידע מחייב זאת, רשות המסים עשויה לערוך ביקורת חוץ אצל הנישום. ייתכן ויש בידי רשות המסים מידע על ההכנסות הלא-מדווחות שלכם. במקרה כזה, מומלץ לקבל ייעוץ ביחס לדרכי הפעולה האפשריות.
בשנת 2019 נשלחו מכתבי דרישה לכ–150 אלף אזרחים, אשר הצליחו לייצר עד כה כ- 15,000 תיקים חדשים. זאת, אף שכמחצית מהנמענים כלל לא השיבו לפנייה הראשונה מצד רשות המסים, ובימים אלה נשלחות אליהם תזכורות. ברשות המסים מציינים כי בעקבות מכתבי התזכורת, גובר קצב פתיחת התיקים. מטרת המבצע היא להרחיב את בסיס המדווחים, ולאו דווקא להפיק תועלת מגבייה שתהיה כנראה שולית. רשות המסים לא פירטה את זהות האנשים שקיבלו את המכתבים, אך ככל הנראה ישנם סימנים מחשידים בעיני רשות המסים אשר בהתקיימם יגררו את עובדי רשות המסים לתהות על קנקנם.
פעולות מנע – הליך גילוי מרצון
היערכות נכונה מבעוד מועד, עשויה להוביל להסדרת החוב מול פקיד השומה. פנייה מוקדמת לרשות המסים באמצעות רואה חשבון חיונית ומונעת עגמת נפש, גם אם עסקינן באי דיווח של סכומים נמוכים. אחת הדרכים להימנע מהליך פלילי הנה באמצעות הליך אזרחי של גילוי מרצון. בקשה לגילוי מרצון מאפשרת למי שלא דיווח על הכנסותיו בישראל או מחוצה לה להתוודות ולשלם את חוב המס ולקבל חסינות פלילית מוחלטת. הליך גילוי מרצון הוא הליך מורכב, שתכליתו היא מתן אפשרות חוזרת לנישומים לשלם את המס שהם חייבים בו כדין, תוך שהם נמנעים מהליך פלילי. יתרה מכך, על ציבור הנישומים להבין שמדובר בנתיב כדאי.
בעידן הגלובלי הנוכחי, שבו קיימים חילופי מידע בין רשויות המס וצמצום דרסטי של הסודיות הבנקאית, לרשות המסים יש את מלוא האמצעים והיכולת להגיע לכל חשבון בנק.
על כן, גם בהיבט זה, אין ספק שכדאי לנישום להגיע להסדר לגבי ההכנסות הבלתי מדווחות שלו במסגרת גילוי מרצון.
למידע נוסף על נוהל הליך גילוי מרצון ניתן לקבל בקישור.
אודות משרדינו
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות’ הוא משרד רואה חשבון בתל אביב אשר מסייע לנישומים בהגשת בקשה לגילוי מרצון החל מניסוח הבקשה והתחקות אחר מקורותיה, דרך הגשתה לגורמים הרשמיים, וכלה באיתור כל הפרמטרים הרלוונטיים לטובת הלקוח מתוך מטרה להקטין ככל הניתן את חבות המס. נזכיר, תושבי ישראל שטרם הסדירו חשבונות בנק זרים או נכסים אחרים בחו"ל המניבים הכנסות, כדוגמת נכסי נדל"ן, נדרשים להסדיר את הדיווח על הכנסות מנכסים אלו מול רשות המסים בישראל.
משרדנו מתמחה בייעוץ מס מקצועי וניהול הליכי גילוי מרצון מול רשות המסים ועוסק בשנים האחרונות רבות בתחום הסדרי מס בכלל וגילוי מרצון עבור נישומים בפרט ופיתח מיומנות מיוחדת בנושא זה. מומלץ לפנות בהקדם האפשרי להנעת ההליך גילוי מרצון על מנת שתוכלו לקבל חסינות פלילית בענייני מס. מדובר בהזדמנות שלא תשוב.
המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת. המחבר או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
