המיסוי בארה"ב והשלכותיו על תושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית

המיסוי בארה"ב והשלכותיו על תושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית

המיסוי בארה"ב והשלכותיו על תושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית

מיסוי אזרחי ארה"ב בעלי "תושבות מס" ישראלית – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
על קצה המזלג, ארה"ב מטילה מס פדרלי על בסיס אזרחות או תושבות. כל אדם בעל אזרחות אמריקאית או אדם המוגדר בדין הפנימי האמריקאי "תושב ארה"ב לצורכי מס" (כולל מי שמחזיק גרין קארד) כפוף למיסוי בארה"ב ולכן חלה עליו חובת הגשת דוח מס אמריקאי (Form 1040) ותשלום מס פדרלי על כלל הכנסותיו מכל המקורות שהופקו או נצמחו ברחבי העולם, וזאת כפוף לסף הכנסה ברוטו מכל המקורות תלוי סטטוס נישום (רווק, נשוי, אב בית, אלמן וכדומה). כלומר אם הרווחתם פחות מסף ההכנסה, אינכם חייבים בהגשת דוח מס באותה שנה (מלבד חריגים). כמו כן, עצמאי שהרוויח מעל $400 גם מחויב בהגשת דוח שנתי. במקרים מסוימים נדרש להגיש דוחות מס גם לרשות המסים של מדינה ספציפית בארה"ב.

קביעת תושבות של אדם לצורך מס לרוב לא מתבססת רק על קריטריונים יבשים, בדרך כלל נכללים גם מבחנים סובייקטיביים בהתאם לנסיבות ספציפיות. יכולים להיות מבחנים שונים לקביעת תושבותו של אדם ברמה הפדרלית וברמת המדינה. לקבלת מידע בנושא תושבות ארה"ב לצורכי מס לחצו על הקישור. דין המיסוי האמריקאי יכול לעורר מעט בעיות בקרב תושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית שחלקם אף אינם מודעים לחובת הדיווח שחלה עליהם והשלכות אי דיווח במועד. 

הימנעות מתשלום מס אמריקאי – החרגת שכר או דרישת זיכוי מס ששולם בישראל

כאמור לעיל, לכל אזרח אמריקאי שהוא תושב ישראל קיימת חובת דיווח על הכנסותיו העולמיות ל-IRS. קיימות שתי דרכים עיקריות בהן ניתן להימנע מתשלום מס לממשלת ארה"ב. הדרך הראשונה היא לטעון שגובה ההכנסות משכר עבודה שהפקתם בישראל הנו מתחת לרף כמצוין בדין האמריקאי ולכן אינו חייב במס פדרלי. ובהנחה שיתר ההכנסות שאינם מעבודה (ריבית בבנק, תיק השקעות, דמי לידה, דמי אבטלה, פנסיה וכדומה) נמוכות מתקרת הניכוי הסטנדרטי, כלומר פטורות ממס. הדרך השנייה, היא לדרוש את המסים ששולמו בישראל כזיכוי כנגד המס הפדרלי שאמור להיות משולם בארה"ב. לכל דרך יש יתרונות וחסרונות, אך קצרה היריעה מלעסוק בנושא במאמר זה. 

הוראות כלליות של האמנה עם ארה"ב

ארה"ב חתומה עם מדינת ישראל על אמנה למניעת כפל מס. האמנה עוסקת באופן חלוקת המס בין מדינת המושב ומדינת המקור. מדינת המושב, היא מקום מרכז חייו של היחיד, אשר רואה לעצמה זכות מיסוי באשר להכנסותיו הכלל עולמיות ומנגד מדינת המקור שבה מופקת או נצמחת ההכנסה, המבקשת אף היא זכות למסות את ההכנסה, שהופקה בתחומיה. ישנם סעיפים באמנה הקובעים זכות מיסוי בלעדית למדינת המושב, חלקם מעניקים זכות מיסוי ראשונית למדינת המקור וחלקם קובעים שגם מדינת המושב וגם מדינת המקור זכאים לנתח מהמס. לרוב, החובה למנוע את כפל מס מוטלת על מדינת המושב באמצעות הענקת זיכוי מהמס הזר ששולם במדינת המקור כנגד המס שהיא (מדינת התושבות) מבקשת להטיל וזאת בתנאי שהמס ששולם למדינת המקור, לא שולם "בהתנדבות" (בניגוד להוראות האמנה). האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב כוללת הוראות ייחודיות ששומרות על זכותה של ארה"ב להטיל מס על אזרחיה כאילו לא נכנסה האמנה לתוקפה ובכך עלולה גרור תאונת מס בשל חוסר ידיעה של הוראות האמנה. 

הוראות ייחודיות באמנה והשלכותיהן על בעלי אזרחות אמריקאית

נמחיש את הבעייתיות בדוגמה. סעיף 15 לאמנה בין ארה"ב לישראל, קובע כי רווח הון (למעט מקרקעין ולמעט חריגים נוספים בסעיף), כדוגמת רווח ממימוש ניירות ערך בשוק ההון, ימוסה בלעדית במדינת המושב, ולא במדינת המקור (במדינה בה הופק רווח ההון). עבור תושבי ישראל, מדינת ישראל היא מדינת המושב ולכן זכות המיסוי הבלעדית שייכת לישראל. אלא שלפי הוראת סעיף 6 , שומרת ארה"ב במרבית המקרים את הזכות להטיל מס על אזרחיה אף אם נקבע אחרת באמנה.

"על אף כל הוראות של אמנה זו… רשאית מדינה מתקשרת להטיל מס על תושביה... ועל אזרחיה כאילו לא נכנסה אמנה זו לתוקפה.." 

לכאורה יכולה להיווצר "תאונת מס" במצב שבו תושב ישראל בעל אזרחות אמריקאית מחזיק בנכס (שאינו מקרקעין) בגבולות ארה"ב ומחליט ביום מן הימים למכור אותו. מצד אחד מדינת ישראל תגבה את המס בגין רווח ההון מאחר והיא מדינת המושב ומנגד גם מדינת ארה"ב תוכל לגבות את המס מתוקף הוראות הסעיף לעיל, שמקנות נתח מהמס למדינת האזרחות. מחד ישראל לא תתיר זיכוי מס זר ששולם בארה"ב מאחר והאמנה קובעת כי זכות המיסוי הראשונית היא למדינת התושבות ומנגד ארה"ב שומרת לעצמה את הזכות למסות את אזרחיה. האמנה לכאורה אמורה למנוע מארה"ב להטיל מס על רווח ההון בהיותה מדינת המקור, אך סעיף 6 מאפשר לה למסות את הרווח כמדינת האזרחות. לשם כך נקבעה הוראה ספציפית, שמטילה באופן חריג על ארה"ב את החובה למנוע מיסוי כפל.

ע"פ כללי האמנה, ישראל תתן זיכוי ממס ששולם בארה"ב רק ביחס למס שארה"ב גבתה כמדינת המקור ולא ביחס למס שהיא גבתה כמדינת האזרחות ולכן יתכן מצב של כפל מס בשתי המדינות כאשר תושב ישראל שהוא גם אזרח אמריקאי, יידרש בדיווח ותשלום מס בארה"ב מכוח אזרחותו, ומנגד יידרש גם בתשלום מס בישראל מתוקף תושבותו ללא יכולת לקבל זיכוי על המס ששולם בארה"ב. טיפול דומה ניתן למצוא כאשר עסקינן בפנסיות מגוף ממשלתי ישראלי שמתקבל בידי תושב ישראל בעל אזרחות אמריקאית. קישור למאמר בנושא.

פתרון למניעת כפל המס

כדי להימנע מתשלום כפל מס ופגיעה בתושבי ישראל בעלי אזרחות אמריקאית, קיימת ההוראה בסעיף 26(2), אשר מטילה דווקא על ארה"ב (הפעם לא כמדינת מקור, אלא כמדינת האזרחות) את החובה להעניק זיכוי מס בגובה המס שישראל תגבה כמדינת המושב, מסכום המס שארה"ב תבקש להטיל על יחיד מחמת אזרחותו. כך בעצם, פותרת אמנת מס ישראל ארה"ב את החשיפה לכפל המס על אזרחי ארה"ב. ולכן- כדי להימנע מתשלום כפל מס בשתי המדינות, חשוב ורצוי לדווח על רווח הון ממימוש נכסים (שאינם מקרקעין) בישראל או בארה"ב קודם לרשות המסים בישראל ורק לאחר מכן לדווח לרשות המסים האמריקאית IRS ולדרוש כזיכוי מהמס פדרלי את המס ששולם בישראל. אחרת, במצב של דיווח בסדר הפוך, תיתכן "תאונת מס" מאחר וישראל לא תעניק זיכוי על המס ששולם בארה"ב ב"התנדבות". המסקנה – זכות מיסוי ראשונית לישראל. שיורית כמדינת האזרחות לארה"ב שעליה חלה חובת מניעת כפל מס והתרת זיכוי מס ששולם בישראל.

עולים חדשים / תושבים חוזרים ותיקים בעלי אזרחות

מדינת ישראל מקנה סל רחב של הטבות מס וזכויות לצורך עידוד העלייה לישראל. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים לפטור ממס ודיווח למשך 10 שנים ביחס להכנסות המופקות מחוץ לישראל, אך אין בין הפטור הנ"ל קשר כהוא זה לחובת הדיווח ותשלום מס בארה"ב המוטלים על אזרחי ארה"ב. יוצא מהאמור שעל אף הפטור בישראל המוקנה לאוכלוסיה זו, עבור מי שיוגדר "עולה חדש" או "תושב חוזר ותיק" בעל אזרחות אמריקאית, תמשיך לחול חובת הדיווח ותשלום המס על הכנסותיו בגבולות ארה"ב ומחוצה לה מעצם אזרחותו. 

מיסוי אזרחי ארה"ב – חובת דיווח FBAR

Foreign Bank Account Report) FBAR) הוא טופס שבאמצעותו אזרחי ותושבי ארה"ב (כולל גם מי שמחזיק בכרטיס זיהוי "גרין קארד" (תושבות קבע), נדרשים לדווח בכל שנה על חשבונות פיננסיים זרים המוחזקים מחוץ לגבולות ארה"ב. הנכסים הפיננסים מחוץ לארה"ב שמחויבים בדיווח כוללים בין היתר חשבונות עו"ש בבנק, תיקי ניירות ערך, מניות, פיקדונות, תכניות חסכון, קרנות השקעה, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים. הדיווח באמצעות טופס FBAR מחויב רק במידה ובמהלך השנה הוחזקו ע"י אזרחים ותושבי ארה"ב חשבונות פיננסיים זרים, אשר ערכם המצטבר עולה על $10,000 (אפילו ליום אחד במהלך השנה).  דוח ה-FBAR הנו לצורך דיווח בלבד ולא כרוך בתשלום מס. חובת ההגשה אינה מוגבלות בגיל, כך שגם ילדים קטינים בעלי אזרחות אמריקאית אשר קיימת בבעלותם חשבונות חיסכון בישראל נדרשים לדווח FBAR. לקבל מידע נוסף – בקישור. 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת. 

 

 

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

מיסוי השקעות נדל"ן בהולנד

תוכן עניינים:1 השקעות נדל"ן בהולנד – פתח דבר2 מערכת המס בהולנד3 מס על הכנסות משכר דירה בהולנד4 מס עירוני (Onroerende zaak belastingen)5 מס העברה (רכישה)

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן