השקעות וניירות ערך צמודים לדולר – היבטי מיסוי וכללים שחייבים להכיר

השקעות וניירות ערך צמודים לדולר – היבטי מיסוי וכללים שחייבים להכיר

השקעות וניירות ערך צמודים דולר – פתח דברים

מיסוי השקעות צמודות דולר- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן

ככל שהשקל מתחזק, מוצרי יבוא נעשים זולים יותר ולכן נדרשים להוציא מכיסם פחות שקלים. מנגד, ישנם מי שעבורם הירידה בשער המט"ח מהווה פגיעה קשה. היצואנים, לדוגמה, שעל כל יחידה שהם מייצאים, הם מקבלים פחות שקלים וכך גם ציבור המשקיעים שמנהלים מסחר באמצעות השקעות בנכסים צמודי מט"ח שחווים הפסדים רק מעצם החזקתם בנכס צמוד הדולר, אף אם לא ביצעו שום מכירה. במקרים קיצוניים, ישנם תיקי השקעות שהניבו רווחי הון בשוק ההון, אך השפעת ירידת שער המטבע הקטינה משמעותית עבורם את נתח הרווח. לצורך ההמחשה: נניח רכשתי נייר ערך ב- $100  בשער חליפין של 5 ש"ח לדולר (סה"כ 500 ש"ח)  ומכרתי את נייר הערך ב $200, בשער חליפין של 3 ש"ח לדולר (סה"כ 600 ש"ח). רווח ההון נומינלי עומד על 100 ש"ח. ההפסד מירידת שער הוא 200 ₪. לכאורה בנטרול השפעת ירידת המט"ח הרווח במונחים "ראליים" בתיק אמור להיות 300 ש"ח. לעניין חבות המס, מאחר ואין סכום אינפלציוני רווח ההון הנומינלי יהיה גם רווח ההון הראלי וישולם מס רווח הון על 100 ש"ח. 

קיימים סיכונים בניהול מסחר בשוק ההון. מדובר בשיקולי השקעה אלטרנטיביים שמשקיעים לוקחים בחשבון ומבינים בטרם כניסתם לפעילות מסחרית זו.

מיסוי השקעות בשוק ההון – קיזוז הפסד הון 

כפי שמימוש ניירות ערך יכול להניב למשקיע במקרה הטוב רווח הון, ניירות ערך יכולים להימכר גם בהפסד הון. אין חולק שהפסדים אלו ניתנים לקיזוז כנגד רווח הון. כאשר נוצר הפסד הון, פקודת מס הכנסה מאפשרת, בתנאים מסוימים, קיזוז כנגד רווחי הון בתיקי מסחר אחרים. הפסדי הון מוכרים במס הכנסה על בסיס "מימוש". כלומר, על מנת ליהנות מההפסד יש לבצע "מכירה". למידע בנושא מיסוי מסחר בשוק ההון לחץ על הקישור. מלבד זאת, בהשקעות בניירות ערך צמודים דולר קיים אף סיכון ששער המט"ח שבו נקוב נייר הערך ירד.  עולה השאלה, מה דינם של אותם הפסדי הון שמקורם בירידת שער המטבע וכן האם ניתן לקזז את אותם הפסדים כנגד רווחי שנוצרו בתיקי השקעות המוחזקים ע"י המשקיעים. מאמר זה יידון רק בהיבטי מיסוי השקעות צמודות דולר והפסדים שנוצרו מירידה בשער המט"ח ויציג את עיקרי הדיונים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט בנושא זה. 

הפסד הון שמקורו בירידת שער המט"ח – הצגת הבעיה

נמחיש זאת באמצעות 2 דוגמאות הקשורות במיסוי השקעות צמודות דולר. 

דוגמה ראשונה – יחיד רכש מניה ב- 1 דולר לפי שע"ח 4 ₪. ומכר את  המניה ב- 1 דולר לפי שע"ח 3.5 ש"ח. הפסד ההון שנוצר הוא 0.5 ש"ח. 
דוגמה שנייה- יחיד רכש מניה ב- 1 דולר לפי שע"ח 3.5 ₪ ומכר את המניה ב- 1 דולר לפי שע"ח 4 ₪. רווח ההון הנומינלי הוא 0.5. רווח הון האינפלציוני בעסקה הוא 0.5 (רווח אינפלציוני פטור ממס החל משנת 1994). יוצא שהרווח הראלי הוא אפס ולכן אין חבות מס. הבעיה היא שבמקרה של עלייה בשער החליפין לא משולם מס על הרווח הראלי, ובמקרה של ירידה בשער החליפין נוצר הפסד הון. הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט כאשר נישומים ביקשו לקזז את הפסד ההון שמקורו בירידת שער הדולר. 

הפסד הון שמקורו בירידת מט"ח – היבטי מיסוי השקעות צמודות מט"ח וקיזוז הפסדים

סוגיית מיסוי השקעות צמודות דולר וקיזוז הפסד הון שמקורו בירידת שער המט"ח נדונה מספר פעמים בבתי המשפט. נישומים יחידים מימשו ניירות ערך ב"הפסד הון", חלקו מקורו בירידת שער המטבע, וביקשו לקזז את הפסד ההון כנגד רווח הון שנוצר להם ממכירת ניירות ערך אחרים. פקיד שומה לא קיבל את טענתם והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט (פס"ד מוזס ונכסי ארקין), שהחליט לקבל את גישת פקיד שומה (גישת שני נכסים: נייר ערך + מט"ח בו נקוב נייר הערך) וקבע כלל, שהפסדים שמקורם בירידת שער החליפין, לא ניתנים לקיזוז מהטעם שניתן לבודד את רכיב שער החליפין משאר רכיבי נייר הערך ולמדוד את השינוי בו.

מאחר ורכיב השינוי בשער החליפין אינו ממוסה בפן היחיד, אז אין לקזזו כאשר נוצר הפסד הון. זאת אומרת במקרה של נייר ערך צמוד מט"ח, הפסד ההון יחושב לאחר נטרול הירידה בשער המט"ח, דהיינו הפסד ההון לצורכי קיזוז יהיה נמוך יותר מהפסד ההון הנומינלי שחושב. 

אין חולק על כך שהפסד הון מוגדר בסעיף 88 לפקודה בערך נומינלי. מקור המחלוקת בין הצדדים היה בפרשנות סעיף 92 (א) (1) לפקודה, שמבקש ליצור מעין "תמונת ראי" בין רווח ההון לבין הפסד ההון. סעיף זה קובע תנאי סף לקיזוז הפסד הון, לפיו רק הפסד הון שאילו היה ריווח הון היה מתחייב במס הנו בר קיזוז. במילים אחרות, במקרה של הפסד הון החישוב הוא נומינלי, אבל אם בהפסד גלום ירידת שער חליפין אזי מרכיב זה לא יהיה ניתן לקיזוז מכיוון שאילו היה "רווח הון" הוא לא היה מתחייב במס. 

נמחיש זאת באמצעות דוגמה:

נישום רכש נייר ערך ב- $150, בשער חליפין של 4 ש"ח לדולר (600 ש"ח) ומכר את נייר הערך ב- $100, בשער חליפין של 3.5 ש"ח לדולר (סה"כ 350 ש"ח). בדוגמה זו, נוצר לנישום הפסד הון נומינלי בסך 250 ש"ח. לפי לשונו המפורשת של סעיף 92 (א) (1) לפקודת מס הכנסה, הפסד הון יוכר רק בתנאי ש"אילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס" ולכן אין להכיר במלוא סכום הפסד ההון לצורכי קיזוז מאחר וגלום בו הפסד הנובע מירידת ערך שער החליפין בסך 75 ש"ח. משכך, סכום הפסד ההון שיותר בקיזוז בדוגמה זו עומד על 175 ש"ח בלבד.

סיכום – הפסד הון שמקורו גם בהפרשי שער, אין להכיר במלוא סכום הפסד ההון לצורכי קיזוז. זאת, כיוון שסכום הפסד ההון הנובע מהשינוי בשער החליפין לא היה חייב במס לו היה רווח, בהיותו "סכום אינפלציוני" ולכן ינוטרל בפן היחיד וההפסד שיוכר יהיה ב"מונחים ראליים".

יצוין כי חברה לעומת זאת, ע"פ סעיף 88 לפקודה אינה רשאית לבקש שיראו את שער המטבע שבו נכש הנכס כמדד ולכן המונח "רווח הון אינפלציוני" אינו רלוונטי לגביה כאשר מדובר בניירות ערך צמודי מט"ח. המשמעות היא שמכירת ניירות ערך צמודי מט"ח בידי חברה ברווח הון (ייתכנו גם רווחים מניירות ערך המסווגים כפירותיים בהתאם למבחני סיווג הרווחים), ימוסו במלואם ומנגד הפסדי הון ממכירת ניירות ערך צמודי מט"ח, ניתן יהיה (במגבלות הפקודה) לקזז במלואם.

3 שלבים פשוטים לחישוב רווח ריאלי או הפסד הון לצורכי מס הכנסה

  1. נמיר את התמורה ממימוש (מכירת) ניירות ערך ממט"ח לש"ח תמיד לפי השער היציג ביום המכירה.
  2. נמיר את עלות הרכישה (קנייה) של נייר הערך ממט"ח לש"ח, פעם אחת לפי השער היציג ביום המכירה, ופעם לפי השער היציג ביום הקנייה. כלומר נקבל את העלות בש"ח בשתי דרכים שונות.
  3. נחשב את ההפרש (תמורה מינוס עלות) פעם אחת כאשר העלות הומרה למטבע ש"ח לפי השער ביום המכירה ופעם לפי השער היציג ביום הקנייה ונקבל 2 תוצאות שונות.
    1. אם ההפרש חיובי בשתיהן, הרווח הריאלי לצורכי מס יהיה הנמוך מבינהן ובגינו תשלם את המס.
    2. אם ההפרש שלילי בשתיהן, ההפסד לצורכי מס יהיה הנמוך מבינהן ויותר לצורך קיזוז הפסד הון.
    3. אם ההפרש באחת הוא שלילי (הפסד) ובאחרת חיובי (רווח), אין חבות מס ואין הפסד לקיזוז.

אודות משרדינו

למשרדנו ידע ו-17 שנות ניסיון בתחום מיסוי ניירות ערך. לקוחות המשרד משתייכים לענפי פעילות מגוונים, ביניהם: מסחר, פיננסיים ושוק ההון. המשרד מספק ייעוץ מס למשקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים, וחברות נוסטרו, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות רולינג בסוגיות מורכבות. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום ומרצה בגופים פיננסים ובמוסדות בקורסים בתחום מיסוי שוק ההון. 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע במאמר הנו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

תגמול הוני RSUs/RSU

מיסוי תגמול הוני לעובדים מסוג RSUs/RSU – היבטי המס על מניות RSU מיסוי תגמול הוני לעובדים מסוג  RSUs/ RSU  – מאת רואה חשבון אמנון בן

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן