מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן לקפריסין
מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן לקפריסין – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לקפריסין, ייחשב תושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על מועד ניתוק התושבות לרשות המסים בישראל. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. מנגד, במעמד תושב חוץ, ייתכן וייהנה מפטור מדיווח על הכנסותיו לרשות המסים בישראל. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על הרילוקיישנר ובני משפחתו, והעיקרית שבהן היא חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל הן לרשויות המס בקפריסין והן לרשות המסים בישראל.
מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן חלקי לקפריסין
כאשר מדובר במעבר ארעי לקפריסין לתקופה קצובה, היחיד לרוב שומר על מעמדו כ"תושב ישראל" לצורכי מס. בחינת התושבות נעשית על פי דיניה הפנימיים של כל אחת מהמדינות. שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על כלל הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. כאשר השהייה בקפריסין היא ארעית, זכות המיסוי הראשונית על ההכנסות ממשכורת שתתקבלנה מהמעסיק המקומי תהיה לרוב לרשות המסים בקפריסין ולישראל תהא זכות מיסוי שיורית. מאחר ועסקינן בתושב ישראל, ההכנסות תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל ובחישוב המס על ההכנסה החייבת, זכאי הנישום לקבל נקודות זיכוי מהמס בישראל, ניכוי הוצאות שהייה בחו"ל וזיכוי בגין המס שישולם בקפריסין. תקנות מס הכנסה מאפשרות לתושבי ישראל לנכות הוצאות שהייה ואחרות אשר הוצאו בייצור הכנסותיכם כגון טיסות, דיור, שכר לימוד ילדים, טיפול רפואי וחופשות מולדת.
מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן מלא לקפריסין (ניתוק תושבות)
תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של הרילוקיישנר. במידה והתגבשה החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים ארוכות או להגר לקפריסין, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי אחרת תיתכן חשיפת מס הכנסה וכפל תשלום דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הישראלי לניתוק תושבות מס, אך היא אינה מספיקה לצורך השלמת התהליך. כאשר נישום מחליט לבצע ניתוק מלא מישראל לחו"ל, לכאורה הוא פטור ממס הכנסה על הכנסותיו מחו"ל החל ממועד ניתוק התושבות, אך רשות המסים אינה מתירה בקלות ניתוק מידי ובפרט בהיעדר אמנת מס בין ישראל למדינה הזרה טענת תושבות החוץ קשה יותר להוכחה. פקודת מס הכנסה משיתה באופן רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על יחידים שיוצאים לרילוקשיין לחו"ל. (למידע נוסף). עד תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, יחידים שעזבו את ישראל, יכלו לנקוט בעמדה של אי דיווח לרשויות המס על מועד העזיבה מישראל ולדחות את הטיפול עד לחזרה לישראל. השינוי בעקבות התיקון, מעלה את סוגיית התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ומחייב את תושבי ישראל לספק מידע מידי שנה לרשויות המס. חשוב לזכור כי מעבר למעמד "תושבות קפריסין לצורכי מס", יתכן ויוציא אתכם מרשת המס הישראלית, אך מעמד זה יחייב אתכם לשלם מס בקפריסין על הכנסותיכם הכלל עולמיות.
טיפ ראשון. הכרת שיטת המיסוי בדין הקפריסאי
לאחרונה עבר בקפריסין תיקון חקיקה בנוגע להטבות מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן לקפריסין וזאת כחלק מכוונת ממשלת קפריסין למשוך הון אנושי איכותי לתחומה.
המיסוי בקפריסין החל על יחידים נקבע לפי שיעורי מס העולים ככל שההכנסה עולה. עד הכנסה חייבת (בניכוי הוצאות) העומדת על 19,500 יורו לשנה לא מוטל מס כלל. לאחר מכן עולה שיעור המס ככל שההכנסה עולה. לגבי הכנסה חייבת העולה על 60,000 יורו מתחיל לחול שיעור מס הכנסה של 35% וזהו השיעור המכסימלי.
לגבי שכיר שהחל לעבוד בקפריסין לראשונה ביולי 2022, יחול פטור של עד 20% ממשכורתו, או עד לתקרה של 8,550 אירו בשנה (לפי הנמוך), בתנאי שטרם תחילת עבודתו כשכיר בקפריסין העובד לא היה תושב קפריסין לתקופה של שלוש שנים רצופות לפחות והיה מועסק מחוץ לקפריסין על ידי ישות שאינה תושבת קפריסין. ההטבה תינתן בשנת המס העוקבת לשנה שבה העובד החל את עבודתו בקפריסין, ואין חובה כי העובד יהיה תושב קפריסין כדי ליהנות מהטבת החוק. הטבה משמעותית יותר נועדה למשוך בעלי הכנסות גבוהות, וכוללת פטור בגין 50% מהכנסת המשכורת של העובד למשך 17 שנים בכפוף לתנאים הבאים: הכנסת העובד גבוהה מ-55,000 אירו בשנה והעובד לא היה תושב קפריסין ב-10 השנים האחרונות.
עובדים שעבדו בקפריסין בין השנים 2021-2016 יוכלו להיכנס לתחולת החוק החדש כפוף לתנאים מסוימים. מכיוון ששיעור המס המרבי בקפריסין הוא 35%, המשמעות היא כי רילוקיישנרים העומדים בתנאי החוק ישלמו מס בשיעור מרבי של 17.5%. מבחינת תשלומים סוציאליים על משכורות, חלים על תושבי קפריסין מיסי "ביטוח לאומי" של 8.3% עד תקרת חודשית של 4,572 אירו, וכן מס נוסף של 2.65% (עד תקרת משכורת של 180,000 אירו).
טיפ שני. צמצמו את נטל "מס ההגירה"
כאשר עושים רילוקיישן לקפריסין ויש כוונה לניתוק תושבות ממדינת ישראל, יש להביא במכלול השיקולים גם את מס היציאה ע"פ פקודת מס הכנסה. מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לגבולות ישראל, מהגר למדינה זרה ומשנה מעמדו ל"תושב חוץ". כאשר ימכור את הנכס לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר והוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל.
מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח מן הנכס עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. ניתן לשלם את המס במועד ניתוק התושבות כאילו נמכר הנכס בהתאם לשווי השוק שלו, או לחלופין לא לשלם את המס במועד הניתוק, אלא במועד המימוש בפועל ואז ישולם המס על חלק רווח ההון הראלי בהתאם לתקופת ההחזקה בנכס כתושב ישראל- כאשר רווח ההון יחושב לגבי כל תקופת ההחזקה בנכס (לרבות כתושב חוץ). קיימות אלטרנטיבות רבות לצמצום המס. אם בעת ניתוק התושבות שווי הנכס אפסי, או שישנה התכנות לעלייה בשוויו ומעוניינים להסיט הרווח למדינת התושבות החדשה, יש כדאיות לדווח על "המכירה הרעיונית" ולשלם את מס היציאה במועד ניתוק התושבות, במקרים מסוימים אף יתכן הפסד הון הניתן לקיזוז.
טיפ שלישי. היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות בתהליך ההגירה
יושם לב כי תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, בוודאי אם הופקו הכנסות מחוץ לישראל. חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח הלאומי וסל שירותי בריאות. דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל בביטוח לאומי, עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת. בין ישראל לקפריסין, לא קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, הרי שכל עוד הרילוקיישנר ישמור על מעמדו כתושב ישראל הוא יידרש לשלם 12% על הכנסותיו משכר עבודה בקפריסין.
טיפ רביעי. בדקו זכאות להחזר מס בשנת המעבר
ב- 75% מהמקרים שנבדקו על ידינו, ישנה זכאות להחזר מס בשנה שבה נותקה התושבות. על קצה המזלג- שיטת חישוב המס של מערכות השכר בישראל היא בראייה שנתית בהנחה שתעבדו לאורך כל שנת המס באופן מלא בלי "הפתעות", כך שאם עבדתם חלק מהשנה, כנראה שאתם זכאים להחזר מס. זכרו- קיימת זכות לכל אדם ששילם מס ביתר להגיש דוח תוך 6 שנים ולבקש את החזר של המס ששולם ביתר. דאגו לברר נקודה זו מול מומחה המס.
טיפ חמישי. תיעוד מסמכים מבססי ניתוק
תהליך ניתוק תושבות מחייב המצאת מסמכים מול הרשויות בישראל. המלצתנו היא לשמור ולתעד את כל המסמכים שמבססים עמדה לניתוק תושבות. רצוי לשמור תיעוד של טיסות לחו"ל, הסכמי עבודה עם המעסיק בחו"ל, הסכמי שכירות לטווח ארוך או רכישת דירה מגורים בחו"ל, עלויות התאמת של הדירה בחו"ל לשימוש אישי, מסמכי פתיחת חשבון בנק בחו"ל, תשלומים עבור מוסדות חינוך, רכישה או השכרת רכב, קשירת קשר ופעילות חברתית בארגונים ומוסדות בחו"ל, חברות בקהילה השכונתית, טיפולים רפואיים שמומנו על ידכם או שמומנו באמצעות ביטוח רפואי פרטי ואישור תושבות לצורכי מס בקפריסין- כל אלה יכולים להכריע את הכף במקרה של דיון במס הכנסה. מסמכים אלו יהוו בעתיד הוכחה ויבססו את עמדתכם. שמירת המסמכים הכרחית גם לנסיבות בהן יוחלט שמועד הניתוק בפועל התרחש מספר חודשים לאחר "העלייה למטוס", אז תינתן לכם האפשרות לנכות את אותן הוצאות שהייה בחו"ל בחישוב המס בישראל. חשוב מאוד.
השירותים שתקבלו במשרדינו במסגרת ייעוץ המס לפני רילוקיישן
קבלת ייעוץ מס לאחר בחינה וניתוח מעמיק של נתונים ומידע אישי שתמסרו באמצעות שאלון. בייעוץ המורחב, תיבנה עבורכם תכנית עבודה מסודרת ומותאמת מול רשויות המס וביטוח לאומי בישראל אגב תהליך הרילוקיישן או ההגירה וזאת לצורך והיערכות כלכלית.
- במסגרת תכנית העבודה, תיבחן הכדאיות/היתכנות בהגשת בקשה לניתוק תושבות מישראל לצורכי מס וביטוח לאומי מול הכדאיות בשמירה על מעמד תושבות ישראלית והתרת הוצאות מחייה שהוצאו בחו"ל.
- תתקיים שיחת ייעוץ מס מקיפה בנוגע לחשיפות המס והשלכות רילוקיישן או הגירה על מעמד "תושבות המס" וחובת הגשת דוחות ודיווחים לרשות המסים בישראל על ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל או בחו"ל, לרבות: הכנסות משכר עבודה תחת מעסיק ישראלי או מעסיק זר (כולל דיון בסוגיות מס אגב הקצאות של אופציות מסוג ESOP או SAR, מניות ותגמולי הון אחרים מסוג ESPP, RSU's) ; הכנסות מנדל"ן; מלגות פוסט – דוק; קצבאות; פעילות בשוק ההון; הכנסות מקריפטו; הכנסות מפעילות עסקית כעצמאי והכנסות במסגרת פעילות חברה.
- בנוסף תינתן סקירה כללית של כללי הדין הקפריסאי על מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן לקפריסין.
- לא פחות חשוב – תקבל מידע על השלכות המעבר על מעמד התושבות לעניין ביטוח לאומי.
- תינתן סימולציית מס וביטוח לאומי משוערים בשנת המעבר לקפריסין.
- תותווה בפניכם הדרך המושכלת להתנהלות נכונה מול רשות המסים וביטוח לאומי.
- במידת הצורך, נספק ייצוג מול רשויות המס בישראל ונגיש עבורכם דיווחים לרשויות המס.
אודות משרדינו
הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס וחוק ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. ישראלים שיוצאים לרילוקיישן נדרשים לבחון את שיקולי מס בניתוק תושבות מישראל מול כדאיות שמירה על מעמד תושב ישראלי.
למשרדנו ידע ו- 16 שנות ניסיון בתחום בתחום מיסוי בינלאומי ומיסוי רילוקיישן בפרט ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על היציאה מישראל וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס לעובדים שכירים ישראלים ברילוקיישן (תחת מעסיקים זרים או מעסיקים תושבי ישראל), לתושבי ישראל בעלי השקעות בחו"ל, ליווי פעילות עסקית בחו"ל (עצמאיים בחו"ל), אקדמאים בחו"ל, ישראלים בשבתון שמפיקים הכנסות בחו"ל ("שבתוניסטים"), הגשת דוחות מס, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות פרה- רולינג בסוגיות מורכבות, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס מהותיים ביותר.
משרדינו מנוסה במיסוי רילוקיישן של ישראלים למדינות וערים ברחבי אירופה (רומא/מילאנו, פורטוגל, אנגליה, אירלנד, שווייץ, ברלין, אוטרכט/אלקמאר/איינדהובן, קפריסין, רומניה, בולגריה, צרפת, ספרד, יוון, אוקראינה, צ'כיה) רילוקיישן למדינות ביבשת אמריקה (ניו יורק/ניו ג'רזי/אילינוי/קליפרוניה, מקסיקו, ארגנטינה, טורונטו/ונקובר/אוטווה), אוסטרליה, ניו זילנד, מדינות המזרח (תאילנד, סין, סינגפור, יפן, הודו) ומדינות אפריקה. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו בין היתר, ללקוחות החזרי מס מהותיים ביותר. המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה ו/או רילוקיישן ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום המיסוי ומרצה במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום מיסוי בינלאומי ורילוקיישן בפרט.
המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
