מיסוי רילוקיישן להולנד – רקע כלכלי
מיסוי רילוקיישן להולנד והיבטי מיסוי הולנדי – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
ממלכת הולנד היא דמוקרטיה פרלמנטרית שבראשה מלוכה חוקתית שכפופה למערכת המשפט. המונרך מוכר כראש המדינה, אך עיקר סמכויות השלטון נמצאות בידי הממשלה, ובפרט בידי ראש ממשלה, הנבחרים בבחירות חופשיות.
הממלכה כוללת חלק מהאיים הקריביים (איי האנטילים הקטנים של ארובה, קוראסאו וסנט מארטן) והמדינה ממוקמת בצפון מערב אירופה, הגובלת בים הצפוני בצפון ובמערב, בלגיה מדרום וגרמניה ממזרח. למדינות המהוות את החלק הקריבי של הממלכה, יש מערכות מס משלהן.
מדינת הולנד מחולקת ל- 12 פרובינציות שנמצאות ביבשת ושלוש עיריות מיוחדות באיים הקריביים. בונייר, סנט אוסטאטיוס וסבא, נתונים למשטר מס נפרד. אמסטרדם משמשת כבירת הולנד ואילו האג היא המושב השלטוני והפרלמנטרי. השפה הרשמית של הולנד היא הולנדית, והמטבע הוא היורו (EUR). הולנד הייתה חברה מייסדת בארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) ובקהילה הכלכלית האירופית (EEG) שהתפתחה מאוחר יותר לאיחוד האירופי. הולנד היא גם חברה מייסדת בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
הכלכלה ההולנדית ידועה בזכות יחסי תעשייה יציבים, אבטלה מתונה ואינפלציה. היא ממלאת תפקיד חשוב כמרכז תחבורה אירופי. הולנד היא מדינה מודרנית ומכוונת שירותים מקצועיים וגם יצואנית גדולה של מוצרים חקלאיים. הפעילות התעשייתית היא בעיקר בעיבוד מזון, כימיקלים, זיקוק נפט ומכונות חשמליות. המגזר חקלאי ממוכן מאוד ומעסיק 2 אחוזים בלבד מכוח העבודה, אך עם זאת מספק עודפים גדולים לתעשיית עיבוד המזון ולייצוא.
מפאת ההיסטוריה ארוכת הטווח של המסחר בהולנד, ישנה שאיפה ממשלתית למשוך השקעות זרות ישירות באמצעות תמריצי מס כגון פטורים ומשטר תיבות מיסוי חדשני. הולנד חתומה על כ- 100 אמנות מס עם מדינות זרות. על פי שיטת המשפט המקובלת, חקיקה בדרך כלל גוברת על פסיקה.
רילוקיישן להולנד – היבטי מיסוי
תושב ישראל, שביצע רילוקיישן להולנד, ייחשב תושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על מועד ניתוק התושבות לרשויות המס בישראל. כתושב ישראל יהיה מחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן היא חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל הן לרשויות המס בהולנד והן לרשות המסים בישראל. נרחיב על כך במאמר להלן.
רילוקיישן להולנד – השלכות המיסוי (מעבר ארעי או ניתוק מלא)
מיסוי רילוקיישן להולנד – מעבר ארעי
כאשר מדובר במעבר ארעי להולנד, הנישום לרוב שומר על מעמדו כ"תושב ישראל" לצורכי מס. בחינת מעמד התושבות נעשית על פי דיניה הפנימיים של כל אחת מהמדינות. היה והנישום מקיים "תושבות" בשתי המדינות גם יחד, תוכרע התושבות על פי כללי "שובר שוויון" שבאמנה. שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. כאשר השהייה בהולנד היא לתקופה קצובה לצורך הפקת הכנסה מעבודה בהולנד, זכות המיסוי הראשונית על ההכנסות ממשכורת שתתקבלנה מהמעסיק הולנדי תהיה לרוב לרשות המסים בהולנד ולישראל תהא זכות מיסוי שיורית.
מאחר ועסקינן בתושבי ישראל, קיימת חובת הגשת דו"ח מס ודיווח על ההכנסות שהופקו בהולנד. ההכנסות תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל ובחישוב המס על ההכנסה החייבת, זכאי הנישום לנכות הוצאות שהייה בחו"ל ולקבל זיכוי בגין המס שישולם בהולנד.
לקבלת מידע מקיף בנושא חישוב המס של ישראלים המועסקים תחת מעסיק זר. לחצו כאן.
לקבלת מידע מקיף בנושא חישוב המס של ישראלים המועסקים תחת מעסיק ישראלי. לחצו כאן.
רילוקיישן להולנד הכולל ניתוק תושבות מלא
תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של היחיד. במידה והתגבשה החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים או להגר להולנד, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי. המבחן הכמותי של שהייה מעל 183 ימים בהולנד אינו מספיק כדי לטעון לניתוק התושבות, ונדרש לקיים גם את המבחנים האיכותיים של "מרכז החיים" לצורך השלמת התהליך. ע"פ פקודת מס הכנסה כדי לעמוד בהגדרת "תושב חוץ" יש לקיים את המבחן הכמותי של שהייה מעל 183 ימים במהלך השנתיים הראשונות וכן את מבחן "מרכז החיים" במהלך השנתיים שלאחר מכן (דהיינו מבחן 2+2). כמו כן בפסיקות רבות של בתי המשפט בנושא תושבות, נקבע כי על מנת שתוכלו לקבל הכרה במעמד "תושב חוץ", יש לנקוט בפעולות משמעותיות בטרם היציאה מישראל וכן לאורך כל השהיה בהולנד, שיוכיחו מעבר לכל ספק שהייתה כוונת ניתוק תושבות מישראל.
מבחן מרכז החיים אינו חזות הכל. גם אם בשנת המס מרכז חייו של היחיד הוא בישראל, אין בכך הכרעה כי הוא תושב ישראל. ככל שמדובר ביחיד שנחשב תושב לצורכי מס גם במדינה אחרת, שכרתה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל (מדינה גומלת), הרי מבחני שובר השוויון שבאמנה הם שיכריעו (על פי סעיף 196 לפקודה, דין האמנה גובר על הדין הפנימי בישראל). זאת אומרת- אף אם נמצא לכאורה כי היחיד לא ניתק את תושבותו לצורכי הפקודה, עדיין ניתן לטעון כי היחיד אינו נחשב לתושב ישראל ע"פ הוראות אמנת המס והפטור יינתן בנוגע להכנסות שכר שהופקו מחוץ לישראל במהלך תקופת סיווגו של היחיד כתושב מדינת החוץ לצורכי אמנת המס.
חשוב לזכור כי מעבר למעמד "תושבות הולנדית לצורכי מס", יתכן ויוציא אתכם מרשת המס הישראלית, אך מעמד זה יחייב אתכם לשלם מס בהולנד על הכנסותיכם הכלל עולמיות (לדוגמה- בין היתר על הכנסות שנצמחות מנדל"ן בישראל!).
טיפ ראשון – הכירו את שיטת המיסוי בהולנד
מבחני תושבות הולנדית לצורכי מס
סעיף 4 לחוק המיסוי הכללי קובע כי מקום התושבות של היחיד תיקבע על בסיס עובדות ונסיבות. במקרה של מחלוקת, בתי המשפט בהולנד יבחנו קשרים מתמשכים בעלי אופי אישי (ובמידה פחותה, כלכלי) עם הולנד. על פי חוקי המס ההולנדי, מספר קריטריונים משמשים לקביעת תושבות מס. הקריטריונים החשובים ביותר הנם: מקום בית קבע, מקום העיסוק, מקום מגורי המשפחה של היחיד, מועד הרישום ברשויות המקומיות, מקום ניהול חשבונות בנק ונכסים אחרים והכוונות בדבר המשך השהייה בהולנד. מבחנים איכותיים נוספים ומשניים שיכולים להשפיע על מעמד התושבות הם בין היתר, קשרים חברתיים כגון חברות במועדונים, ארגונים, זיקות בפן העסקי כלכלי, מקום רישום והימצאות הרכוש האישי, רישום רכב פרטי וכיסוי ביטוח רפואי. מעמד האזרחות ומקום המגורים במדינה אחרת אינם רלוונטיים לעניין הגדרת התושבות לצורכי מס בהולנד. (כמו בישראל). מהגר נחשב בדרך כלל תושב מס בהולנד אם כאדם נשוי, משפחתו מתלווה אליו להולנד, או כרווק, והוא שוהה בהולנד יותר משנה.
שיטת המיסוי בהולנד – רקע
כשם שבישראל מעמד התושבות משית חובת דיווח על כל ההכנסות מכל המקורות הן בגבולות ישראל והן מחוצה לה, כך גם בהולנד. בהתאם לדין ההולנדי, שיטת המיסוי הנהוגה בהולנד היא פרסונלית אשר משיתה על תושבים לצורכי מס בהולנד חובת דיווח ותשלום מס על כל ההכנסות מכל המקורות שהופקו הן בגבולות הולנד והן מחוצה לה (אלא אם כן, מדובר ביחיד שזכאי לרולינג 30% ראו בהמשך).
בהולנד, הכנסה ברחבי העולם מחולקת לשלושה סוגים שונים של הכנסה חייבת במס, ולכל תיבה המכונה "box" נקבע שיעור מס שונה בהתאם למקור ההכנסה. הכנסתו החייבת של יחיד מבוססת על ההכנסה המצרפית בשלוש תיבות אלו. תיבה 1 מתייחסת להכנסה חייבת מעבודה או מעסק. תיבה 2 מתייחסת להכנסה חייבת מריבית, דיבידנד ורווח הון לבעל מניות מהותי שמחזיק לפחות ב- 5% ממניות החברה. שיעור המס של תיבה 2 הוא 26.9% בשנת 2023. תיבה 3 חלה על הכנסה חייבת מחסכונות והשקעות. הקלה בנושא כפל מס תינתן בהתאם לאמנות המס הבינלאומיות וכן באמצעות זיכוי מס זר והתרת הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה. יחידים שאינם תושבי הולנד לצורכי מס, חייבים במס הכנסה הולנדי רק בגין הכנסה מעבודה בגבולות הולנד, הכנסות מהפעלת עסק בהולנד ורווחי הון ממכירת נכסים בהולנד. להלן, על קצה המזלג, סקירת המיסוי על יחידים בהולנד:
הכנסה משכר עבודה בהולנד (box 1)
שיעור המס בהולנד שחל על יחידים על הכנסות מעבודה בהולנד הוא פרוגרסיבי. נכון לשנת המס 2023, מדרגת המס הראשונה היא בשיעור 9.28% עד משכורת שנתית בגובה 37,149 אירו. מדרגת מס שנייה בשיעור 36.93% על הכנסה שבין 37,149 אירו לבין 73,031 אירו ומדרגת מס עליונה בשיעור 49.5% על הכנסה שנתית מעל 73,031 אירו. בהולנד חל ביטוח לאומי על שכר עבודה בשיעור של 27.65% רק על מדרגת המס הראשונה.
ניכויים אישיים לעובדים
בהולנד, ישנם מספר ניכויים לצורכי מס שיחיד יכול לתבוע לצורך חישוב הכנסתו החייבת. עם זאת, הוצאות עסקיות (שהוצאו ע"י העובד) עשויות לזכות בהחזרים פטורים ממס, כגון הוצאות הובלה, הוצאות טלפון, נסיעות עסקים, בית ספר ושכר לימוד וכדומה. עם זאת, ניתן יהיה לדרוש סכום שנתי קבוע עבור נסיעה בתחבורה ציבורית הנוגעת להכנסות משכר עבודה.
הוצאות חוץ טריטוריאליות
ניתן לקבל כהחזר את העלויות בפועל הקשורות למעבר של עובד זר להולנד ללא מס בתנאי שניתן יהיה להוכיח הוצאות אלה. עלויות חוץ טריטוריאליות כוללות בעצם את כל העלויות שהעובד לא היה מוציא מכיסו אלמלא הוטלו עליו מכוח העסקתו הולנד. עלויות המתאימות כעלויות חוץ טריטוריאליות כוללות: דיור כפול, קורסי שפה, עלויות הקשורות להיתרי שהייה, החלפת רישיון נהיגה, וכן חופשת מולדת.
30% ruling – התרת הוצאות מכוח החלטת מיסוי/פסיקה המכונה רוליג 30%
במידה ומתקיימים התנאים לזכאות ברולינג, עובד יהיה זכאי לניכוי המכונה "רולינג 30%", לפיו ניתן להעניק לעובד פטור ממס בהיקף של 30% מהכנסת עבודה. הפטור נועד לכסות את כל העלויות החוץ טריטוריאליות. אם העובד ביקש להחיל עליו את כללי "רולינג 30%", לא ניתן יהיה לקבל ניכוי עבור העלויות החוץ טריטוריאליות שהוצאו בפועל בנוסף ל- 30%. אם העלויות החוץ טריטוריאליות בפועל גבוהות מההחזר של 30%, ניתן לדרוש אותן כניכוי במקום התרת ההוצאות מכוח הרולינג. החל מ-1 בינואר 2023 ואילך, יש לבחור בכל שנה אם יש להחזיר עלויות חוץ-טריטוריאליות בפועל או אם להחיל רולינג 30%. לא ניתן יהיה לשנות את ההחלטה במהלך השנה הקלנדרית.
כדי להיות זכאים לרולינג בשיעור 30%, על העובד לעמוד במספר תנאים מחמירים. הרולינג תסתיים כאשר לא יתקיימו התנאים. יתרה מזאת, רולינג מתבטלת בתום תקופת מס השכר הבאה לאחר תקופת מס השכר בה הופסקה ההעסקה בהולנד (בדרך כלל בסוף החודש העוקב). לא ניתן להחיל רולינג על הכנסה לאחר עזיבה. מכאן, שבאופן עקרוני לא ניתן להחיל את הרולינג על בונוסים והכנסות מהון שחייבים במס לאחר היציאה מהולנד (ללא קשר אם הזכות להטבה כזו הוקנתה כבר בתקופת העבודה בהולנד). למידע נוסף בנושא תנאי הרולינג, ניתן ליצור קשר עם משרדינו.
טיפ שני – צמצמו את נטל "מס ההגירה"
כאשר עושים רילוקיישן להולנד ויש כוונה לניתוק תושבות ממדינת ישראל, יש להביא במכלול השיקולים גם את מס היציאה ע"פ פקודת מס הכנסה. מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לגבולות ישראל, מהגר למדינה זרה ומשנה מעמדו ל"תושב חוץ". כאשר ימכור את הנכס לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר והוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל. מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח מן הנכס עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. ניתן לשלם את המס במועד ניתוק התושבות כאילו נמכר הנכס בהתאם לשווי השוק שלו, או לחלופין לא לשלם את המס במועד הניתוק, אלא במועד המימוש בפועל ואז ישולם המס על חלק רווח ההון הראלי בהתאם לתקופת ההחזקה בנכס כתושב ישראל- כאשר רווח ההון יחושב לגבי כל תקופת ההחזקה בנכס (לרבות כתושב חוץ).
טיפ שלישי – בחנו את היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות בתהליך ההגירה
יושם לב כי תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, בוודאי אם הופקו הכנסות מחוץ לישראל. חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח הלאומי וסל שירותי בריאות. דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל בביטוח לאומי, עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת.
מכיוון שבין ישראל לבין הולנד קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, הרי שזכויותיו של המבוטח ייקבעו לפי אמנה זו. ההסדר באמנה עם הולנד נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לחוקי שתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן, או לחלופין יהיה משולל זכויות בשתי המדינות. ההסדר שבאמנה מאפשר לתושב ישראל היוצא להולנד, לשלם דמי ביטוח באחת משתי המדינות בלבד. לתשומת לב! האמנה אינה חלה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי! אם אתה תושב ישראל וגר בהולנד הנך מחויב להמשיך לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בישראל, גם אם אתה משלם דמי ביטוח בריאות בהולנד. כאשר ישנה כוונה להגר להולנד רצוי לפעול מבעוד מועד מול המוסד לביטוח לאומי ולהצהיר את הכוונה להגר לחו"ל כדי להימנע מתשלום מס בריאות כפול. חשוב לזכור שביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי גם טומן בחובו חסרונות רבים.
טיפ רביעי – בדקו זכאות להחזר מס בשנה שבה ניתקתם תושבות
ב- 75% מהמקרים שנבדקו על ידינו, ישנה זכאות להחזר מס בשנה שבה נותקה התושבות. על קצה המזלג- שיטת חישוב המס של מערכות השכר בישראל היא בראייה שנתית ובהנחה שתעבדו לאורך כל שנת המס באופן מלא לכל אורך שנת המס בלי "הפתעות", כך שאם עבדתם בישראל חלק מהשנה וניתקתם תושבות, כנראה שאתם זכאים להחזר מס. זכרו- קיימת זכות לכל אדם ששילם מס ביתר להגיש דוח תוך 6 שנים ולבקש את החזר של המס ששולם ביתר. דאגו לברר נקודה זו מול רואה החשבון.
טיפ חמישי וחשוב – תעדו מסמכים המבססים את עמדתכם!
תהליך ניתוק תושבות מחייב המצאת מסמכים מול הרשויות בישראל. המלצתנו היא לשמור ולתעד את כל המסמכים שמבססים נקיטת עמדה לניתוק תושבות. רצוי לשמור תיעוד של טיסות לחו"ל, הסכמי עבודה בהולנד עם המעסיק בחו"ל, הסכמי שכירות לטווח ארוך או רכישת דירה מגורים בחו"ל, עלויות התאמת הדירה בחו"ל לשימוש אישי, מסמכי פתיחת חשבון בנק בחו"ל, תשלומים עבור מוסדות חינוך, רכישה או השכרת רכב, קשירת קשרים ופעילות חברתית בארגונים ומוסדות בחו"ל, חברות בקהילה השכונתית, טיפולים רפואיים שמומנו על ידכם או שמומנו באמצעות ביטוח רפואי פרטי ואישור תושבות לצורכי מס בהולנד- כל אלה יכולים להכריע את הכף במקרה של דיון במס הכנסה. מסמכים אלו יהוו בעתיד הוכחה ויבססו את עמדתכם. שמירת המסמכים הכרחית גם לנסיבות בהן יוחלט שמועד הניתוק בפועל התרחש מספר חודשים לאחר "העלייה למטוס", אז תינתן לכם האפשרות לנכות את אותן הוצאות שהייה בחו"ל לצורך חישוב המס בישראל.
טיפ שישי – הכירו את אמנת המס בין ישראל להולנד
הולנד היא מדינה שחתומה על אמנת מס עם מדינת ישראל. האמנה עוסקת באופן המיסוי ובחלוקתו בין המדינות, וקובעת איזו מדינה בעלת זכות מיסוי ראשונית ואיזו שיורית. כל זמן (במהלך השהייה בהולנד) ששמרתם על מעמד תושבות ישראלית והפקתם הכנסות בגבולות הולנד, תידרשו, לרוב, בתשלום מס לרשויות המס בהולנד על ההכנסה שהפקתם בגבולות הולנד ובמקרה הצורך גם בהשלמת המס בישראל מתוקף היותכם תושבי ישראל. העיקרון לחלוקת המס, נקבע בסעיף 17 לאמנה בין ישראל להולנד ובה הוסדר כי מדינת המקור (שבה הופקו ההכנסות) היא בעלת זכות ראשונית למיסוי הכנסה ממשכורת קרי, להולנד תהא זכות להטיל מס על משכורתו של תושב ישראל רק בגין עבודה המבוצעת בהולנד (ובכפוף להתקיימות התנאים הנוספים המנויים בסעיף).
אודות משרדינו
הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס וביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. ישראלים שיוצאים לרילוקיישן להולנד נדרשים לבחון את שיקולי המס בניתוק תושבות מישראל מול כדאיות שמירה על מעמד תושב ישראלי.
למשרדנו ידע וניסיון של 15 שנים בתחום מיסוי בינלאומי ומיסוי רילוקיישן בפרט ומקנה סל פתרונות מיסוי החל מההחלטה על היציאה מישראל וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד מתמקדים בהיבטי הכנסה וביטוח לאומי וכוללים בין היתר, ייעוץ מס לעובדים שכירים ישראלים ברילוקיישן (תחת מעסיקים זרים או מעסיקים תושבי ישראל), תושבי ישראל בעלי השקעות בחו"ל, ליווי פעילות עסקית בחו"ל (עצמאיים בחו"ל), אקדמאים בחו"ל, ישראלים בשבתון שמפיקים הכנסות בחו"ל ("שבתוניסטים"), תושבי ישראל בעלי פעילות עסקית באמצעות חברות הולנדיות, הגשת דוחות מס, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות פרה- רולינג בסוגיות מורכבות, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים.
משרדינו מנוסה במיסוי רילוקיישן לאירופה (פורטוגל, אנגליה, אירלנד, שווייץ, גרמניה, הולנד, קפריסין, איטליה, רומניה, בולגריה, צרפת, ספרד, יוון, אוקראינה, צ'כיה) רילוקיישן למדינות ביבשת אמריקה (ארה"ב, מקסיקו, ארגנטינה, קנדה), אוסטרליה, ניו זילנד, מדינות המזרח (תאילנד, סין, סינגפור, יפן, הודו) ומדינות אפריקה. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו בין היתר, ללקוחות החזרי מס מהותיים ביותר. המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה ו/או רילוקיישן ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום המיסוי ומרצה במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום מיסוי בינלאומי ורילוקיישן בפרט.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
