מיסוי שותפות המחזיקה בחברה בישראל: ניתוח מקיף והשלכות מס

במערכת המס הישראלית, היחסים בין שותפויות לחברות מוחזקות מהווים סוגיה מורכבת בעלת השלכות משמעותיות על תכנון מס. כאשר שותפות מחזיקה בחברה, מתעוררות שאלות מיסוי חשובות לגבי אופן זרימת הרווחים, סיווג ההכנסות ושיעורי המס החלים בכל שלב. מאמר זה מנתח בצורה מקיפה את מכלול ההיבטים המיסויים של מבנה החזקה זה.

עקרונות היסוד במיסוי שותפויות וחברות

שותפויות וחברות בישראל נבדלות באופן מהותי בהתייחסות אליהן מבחינת דיני המס. הבנת ההבדלים היסודיים הללו חיונית לניתוח מיסוי זרימת הרווחים ביניהן.

שקיפות מיסויית של שותפויות

שותפות בישראל היא גוף משפטי שבו שניים או יותר חוברים יחדיו לניהול עסק לשם הפקת רווחים. אולם, בניגוד לחברה, שותפות נהנית מ"שקיפות מיסויית" לפי סעיף 63 לפקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא שהשותפות עצמה אינה נישום לעניין מס הכנסה, וההכנסה החייבת של השותפות מיוחסת לשותפים בהתאם לחלקם בשותפות. כך, למרות שהשותפות היא ישות משפטית נפרדת לפי פקודת השותפויות, לעניין דיני המס היא "שקופה" כלפי שותפיה. מנגנון השקיפות הזה הוא אחד המקרים הבודדים בדיני המס הישראליים שבהם מאפשרת פקודת מס הכנסה להתעלם מקיומו של התאגיד, והמיסוי מושת ישירות על בעלי הזכויות באותו תאגיד בגין הכנסותיו, בדומה לחברה משפחתית, חברת בית או אגודה שיתופית חקלאית.

מיסוי דו-שלבי בחברות

לעומת זאת, חברה בישראל היא נישום לכל דבר. החברה משלמת מס חברות על רווחיה, וכאשר רווחים אלה מחולקים לבעלי המניות כדיבידנד, חל מיסוי נוסף על הדיבידנד – זוהי שיטת המיסוי הדו-שלבי. נכון לשנת 2025, שיעור מס החברות בישראל עומד על 23%.

זרימת רווחים מחברה לשותפות

כאשר שותפות מחזיקה בחברה, זרימת הרווחים והמיסוי מתנהלים באופן הבא:

חלוקת דיבידנד מהחברה לשותפות

חברה המצויה בבעלות שותפות, או שהשותפות היא אחת מבעלי מניותיה, מחויבת במס חברות על רווחיה לפי שיעור מס החברות הקבוע בחוק. לאחר תשלום מס זה, החברה רשאית לחלק את הרווחים שנותרו (הרווח הנקי) כדיבידנד לבעלי מניותיה, לרבות לשותפות המחזיקה בה. חלוקת הדיבידנד מהחברה לשותפות מהווה אירוע מס. דיבידנד מוגדר בחוק כ"כל נכס הניתן לבעל-מניות בחברה מכוח היותו בעל-מניות, בין כסף מזומן ובין בשווה כסף".

סיווג התקבולים כדיבידנד

התשלום שמעבירה החברה לשותפות המחזיקה במניותיה מסווג באופן חד-משמעי כדיבידנד. סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה קובע כי "דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון" הם הכנסה חייבת במס.

מיסוי החברה המוחזקת

חברה בישראל ממוסה באופן הבא. החברה המוחזקת על-ידי השותפות משלמת מס חברות על הכנסתה החייבת. מס החברות עומד על 23% נכון לשנת 2025. מס זה חל על הרווח הגולמי של החברה לאחר ניכוי הוצאות מוכרות. עם חלוקת הדיבידנד, על החברה חלה חובת ניכוי מס במקור. בדרך כלל, החברה צריכה לנכות מס במקור בשיעור של 25% בעת תשלום דיבידנד. עם זאת, מאחר ששותפויות הן שקופות לצורכי מס, ישנן סוגיות מיוחדות בעניין זה שנדון בהן בהמשך.

מיסוי השותפים בשותפות המחזיקה בחברה

מיסוי השותפים בשותפות המחזיקה בחברה משקף את עקרון השקיפות המיסויית ומושפע מסוג השותפים והסדרים מיוחדים. בהתאם לעקרון השקיפות המיסויית, הדיבידנד שמקבלת השותפות מהחברה המוחזקת "עובר" לשותפים ומיוחס להם בהתאם לחלקם בשותפות. המשמעות היא שלצורכי מס, רואים את השותפים כאילו קיבלו את הדיבידנד ישירות מהחברה.

מערכת המיסוי בישראל מתייחסת באופן ייחודי למקרים בהם שותפות מחזיקה בחברה, ומעוררת שאלות חשובות לגבי שיעורי המס החלים על דיבידנדים המועברים מהחברה לשותפות ומהשותפות לשותפים. בחינה מדוקדקת של הדין ביחס לתרחישים של החזקה שונים חיונית להבנת התמונה המלאה של חבות המס.

היבטים בינלאומיים במיסוי שותפויות המחזיקות בחברות

כאשר שותפות ישראלית מחזיקה בחברה זרה או כאשר שותפות כוללת שותפים זרים, נוצרות סוגיות מיסוי מורכבות נוספות. בהיבט הבינלאומי, שקיפות השותפות עשויה להשפיע באופן משמעותי על זכאות השותפים להטבות אמנות מס. שותף זר בשותפות ישראלית המחזיקה בחברה ישראלית שמחלקת דיבידנד, עשוי להיות זכאי לשיעורי מס מופחתים בהתאם לאמנת המס הרלוונטית בין ישראל למדינת התושבות שלו. למשל, אם אמנת המס קובעת שיעור מס של 15% על דיבידנדים, זה עשוי להיות נמוך משמעותית משיעור המס הרגיל של 25% או 30%.

במקביל, שותפות ישראלית המחזיקה בחברה זרה נדרשת להתמודד עם סוגיות כגון זיכוי מס זר, מיסוי רווחים לא מחולקים של "חברה נשלטת זרה" (CFC) וכפל מס בינלאומי. במקרים אלה, יש לבחון את הוראות סעיף 196 לפקודת מס הכנסה המתייחס לזיכוי עקיף בגין מסי חוץ ששולמו על הכנסות דיבידנד שמקורן בחברות זרות.

מבנה החזקה מסוג זה עשוי לשמש ככלי שיווקי בידי יזם נדל"ן ביוון המעוניין לגייס משקיעים ישראלים, תוך שהוא מציע להם יתרון מיסוי משמעותי נוסף — מעבר לפוטנציאל התשואה הגלום בהשקעה עצמה.

באמצעות מבנה הכולל שותפות ישראלית (שבה יחזיקו המשקיעים), אשר תחזיק בחברת איגוד מקרקעין יוונית, ניתן יהיה ליהנות מהטבות מס אטרקטיביות. כך, במועד מכירת מניות החברה, עשויה לחול הוראת השעה ביוון (נכון לשנת 2025), המעניקה פטור ממס רווחי הון במכירת מניות של חברת איגוד מקרקעין. בהיות השותפות שקופה לצורכי מס בישראל, רווח ההון ייזקף ישירות לכל אחד מהשותפים, שיוכלו ליהנות מפטור גם ברמה האישית, מכוח הוראות אמנת המס בין ישראל ליוון. יתרון זה, המתווסף לאטרקטיביות הכללית של שוק הנדל"ן היווני, עשוי להוות תמריץ משמעותי עבור משקיעים ישראלים להיכנס להשקעה כזו.

חשוב להדגיש כי רשויות המס בישראל נוטות לבחון בקפידה מבנים בינלאומיים הכוללים שותפויות, במיוחד לאור הוראות סעיף 86 לפקודה העוסק בעסקאות מלאכותיות. תכנון מיסוי בינלאומי בהקשר של שותפויות מחייב אפוא התייחסות זהירה לשאלות של מהות כלכלית ומטרה עסקית.

עיקרון השקיפות המיסויית בשותפויות והשלכותיה על מיסוי דיבידנדים

כאמור לעיל, שותפות בישראל נהנית ממעמד מיוחד של "שקיפות מיסויית" בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא שהשותפות עצמה אינה נישום לעניין מס הכנסה, וההכנסה החייבת של השותפות מיוחסת ישירות לשותפים בהתאם לחלקם היחסי בשותפות. עיקרון זה מתייחס גם להכנסות מדיבידנדים המתקבלות בשותפות מחברות שהיא מחזיקה בהן.

כאשר חברה המוחזקת על-ידי שותפות מחלקת דיבידנד, הדיבידנד עובר תחילה לשותפות. אולם, בשל עקרון השקיפות המיסויית, מבחינת דיני המס, רואים את השותפים כאילו קיבלו את הדיבידנד ישירות מהחברה, בהתאם לחלקם היחסי בשותפות. משמעות הדבר היא שסיווג השותפים כבעלי מניות מהותיים או רגילים לצורך קביעת שיעור המס על הדיבידנד תלוי באחזקותיהם העקיפות בחברה המחלקת.

הגדרת בעל מניות מהותי וקביעת שיעורי המס

לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, "בעל מניות מהותי" מוגדר כמי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם. הגדרה זו משמעותית לקביעת שיעור המס החל על דיבידנדים, שכן שיעור המס לבעל מניות מהותי (30%) גבוה יותר משיעור המס הרגיל.

המילים "במישרין או בעקיפין" בהגדרה הן בעלות משמעות מיוחדת לענייננו, משום שהן מתייחסות גם לאחזקות עקיפות דרך שותפות. כלומר, אם שותף מחזיק, באמצעות חלקו בשותפות, שיעור העולה על 10% בחברה המחלקת את הדיבידנד, הוא ייחשב לבעל מניות מהותי לצורך מיסוי הדיבידנד שהוא מקבל.

ניתוח שיעורי המס בתרחישים שונים של החזקה

תרחיש 1. שותפות עם חמישה שותפים שווים המחזיקה ב- 100% מחברה

במקרה בו שותפות מחזיקה ב-100% ממניות חברה וישנם חמישה שותפים שווים בשותפות, כל שותף מחזיק בעקיפין ב-20% מהחברה. מאחר ששיעור ההחזקה העקיפה של כל שותף (20%) עולה על הסף של 10% הקבוע בחוק, כל אחד מהשותפים ייחשב לבעל מניות מהותי בחברה המחלקת. לפיכך, שיעור המס שיחול על הדיבידנד שיקבל כל שותף יהיה 30%.

תרחיש 2. שותפות עם עשרים שותפים שווים המחזיקה ב- 100% מחברה

כאשר שותפות מחזיקה ב-100% ממניות חברה וישנם עשרים שותפים שווים בשותפות, כל שותף מחזיק בעקיפין ב-5% מהחברה (100% ÷ 20 = 5%). מאחר ששיעור ההחזקה העקיפה של כל שותף (5%) נמוך מהסף של 10% הקבוע בחוק, אף אחד מהשותפים לא ייחשב לבעל מניות מהותי בחברה המחלקת. לפיכך, שיעור המס שיחול על הדיבידנד שיקבל כל שותף יהיה 25%39.

תרחיש 3. שותפות עם שותף יחיד המחזיקה ב- 100% מחברה

במקרה בו שותפות מחזיקה ב-100% ממניות חברה וישנו שותף יחיד בשותפות, השותף מחזיק בעקיפין ב-100% מהחברה. מאחר ששיעור ההחזקה העקיפה של השותף (100%) עולה על הסף של 10% הקבוע בחוק, השותף ייחשב לבעל מניות מהותי בחברה המחלקת. לפיכך, שיעור המס שיחול על הדיבידנד שיקבל השותף יהיה 30%.

ניתוח מספרי של מיסוי דיבידנדים בשותפות

להלן דוגמה מספרית המדגימה את השפעת מבנה האחזקות והשקיפות המיסויית על חבות המס של השותפים:

נניח חברה המפיקה רווח של 1,000,000 ₪ ומחלקת את מלוא הרווח לאחר מס כדיבידנד לשותפות המחזיקה בה:

**שלב ראשון – מיסוי ברמת החברה:**- רווח לפני מס: 1,000,000 ₪
– מס חברות (23%): 230,000 ₪
– רווח לאחר מס: 770,000 ₪
– דיבידנד מחולק לשותפות: 770,000 ₪

**שלב שני – מיסוי השותפים (בהנחת 5 שותפים שווים):**

כל שותף מקבל 154,000 ₪ (770,000 ₪ ÷ 5) ומחויב במס בהתאם למעמדו:

א. שותף שהוא יחיד (בעל מניות מהותי, אחזקה עקיפה של 20%):
– דיבידנד מיוחס: 154,000 ₪
– מס דיבידנד (30%): 46,200 ₪
– שיעור מס כולל אפקטיבי: 46.2% [230,000 + 5×46,200) ÷ 1,000,000]

ב. שותף שהוא חברה ישראלית:
– דיבידנד מיוחס: 154,000 ₪
– מס דיבידנד: 0 ₪ (פטור בין חברות ישראליות)
– שיעור מס כולל אפקטיבי: 23% [230,000 ÷ 1,000,000]

ג. שותף שהוא תושב חוץ מארה"ב (בהנחת אמנת מס הקובעת 25% על דיבידנד):
– דיבידנד מיוחס: 154,000 ₪
– מס דיבידנד (25%): 38,500 ₪
– שיעור מס כולל אפקטיבי: 42.35% [(230,000 + 38,500) ÷ 1,000,000]

דוגמה זו ממחישה כיצד זהות השותפים ומעמדם המיסויי משפיעים באופן דרמטי על שיעור המס האפקטיבי הכולל, וכיצד אותה עסקה יכולה להוביל לשיעורי מס שונים באופן משמעותי.

מס היסף על דיבידנדים בישראל: הרפורמה של 2025

החל מה-1 בינואר 2025, נכנס לתוקף שינוי משמעותי במס היסף בישראל. השינוי העיקרי הוא העלאת שיעור המס היסף מ-3% ל-5% על הכנסות הוניות מעל תקרה מסוימת. חשוב להדגיש כי מדובר במבנה מיסוי חדש המבחין בין סוגי הכנסות שונים, בניגוד למבנה האחיד שהיה קיים עד סוף 2024. החל משנת 2025, מס היסף מורכב משני רבדים:

1. מס יסף בשיעור של 3% – חל על כלל ההכנסות (אקטיביות ופסיביות) מעל תקרת הכנסה של 721,560 ₪ (נכון לשנת 2025).

2. מס יסף נוסף בשיעור של 2% – חל רק על הכנסות הוניות (פסיביות) מעל אותה תקרה.

המשמעות היא שהכנסות פסיביות, ובגדרן גם הכנסות מדיבידנד, מעל לתקרה יחויבו במס יסף כולל של 5%. בעוד שהכנסות אקטיביות (מיגיעה אישית) יחויבו רק ב-3%.

השפעת השינוי במס יסף על מיסוי דיבידנדים

כאשר שותפות מחזיקה בחברה והחברה מחלקת דיבידנד לשותפות, הדיבידנד "עובר" לשותפים בהתאם לחלקם בשותפות. בהתאם למבנה החדש של מס היסף, שותף שמקבל דיבידנד והכנסתו הכוללת עולה על תקרת מס היסף, יחויב במס יסף בשיעור של 5% על חלק הדיבידנד שמעל לתקרה, במקום 3% כפי שהיה עד סוף 2024.

רווחים כלואים בהקשר שותפויות

עבור שותפויות המחזיקות בחברות, השינוי במס היסף מצטרף ל"חוק הרווחים הכלואים" שאושר גם הוא כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2025. חוק זה מתייחס לרווחים צבורים של חברות מעטים ומציע מספר מסלולי מיסוי, כולל אפשרות לחלוקת 20% מהרווחים בין 2025-2030 תוך פטור מתשלום קנס בשנה בה חולק הדיבידנד על הרווחים שנצברו עד ה-31.12.24.

חוק הרווחים הכלואים משנת 2025 מציב אתגרים ייחודיים לשותפויות המחזיקות בחברות. כאשר חברה המוחזקת על-ידי שותפות נדרשת לבחור בין תשלום המס השנתי בשיעור 2% לבין חלוקת רווחים כלואים, עולות שאלות מורכבות לגבי השלכות המס על השותפים. מכיוון שהדיבידנד "עובר" לשותפים באופן ישיר בהתאם לעקרון השקיפות המיסויית, כל שותף נדרש להתמודד עם המס האישי שלו על הדיבידנד.

במקרה של שותפות הכוללת שותפים מסוגים שונים (יחידים, חברות, שותפויות נוספות), היכולת לתכנן אסטרטגיית חלוקת רווחים כלואים מיטבית נעשית מורכבת יותר. כך למשל, בעוד ששותף שהוא חברה ישראלית יהיה פטור ממס נוסף על דיבידנד מחברה ישראלית אחרת, שותף שהוא יחיד יחויב במס בשיעור של 25% או 30%, בתוספת מס היסף המוגדל (5%) אם הכנסתו עוברת את התקרה.

שותפויות המחזיקות בחברות מעטים נדרשות לבחון בקפידה את יחס העלות-תועלת של כל אחת מהאופציות הקיימות בחוק – תשלום מס שנתי, חלוקת 5% (בשנת 2025), (או 6% מ-2026 ואילך), חלוקת 20%, או חלוקת 35% ומעלה עד 30.11.2025: בנוסף לפטור בשנת 2025תוך התחשבות בהרכב השותפים ובשיעורי המס החלים על כל אחד מהם.

אסטרטגיות תכנון מס במבנה שותפות-חברה

מבנה האחזקות של שותפות בחברה מאפשר מספר אסטרטגיות תכנון מס לגיטימיות, תוך שמירה על עמידה בהוראות החוק והתקנות:

אופטימיזציה של הרכב השותפים

תכנון הרכב השותפים בשותפות המחזיקה בחברה יכול להוביל לחסכון מס משמעותי. כך למשל, שיתוף חברה ישראלית כשותפה בשותפות יאפשר זרימת דיבידנדים מהחברה המוחזקת לחברה השותפה ללא חבות מס נוספת (בזכות הפטור ממס על דיבידנד בין חברות ישראליות).

תכנון עיתוי חלוקת רווחים

בזכות העיקרון לפיו השותפות עצמה אינה חייבת במס, ניתן לתכנן את עיתוי הוצאת הכספים מהחברה לשותפות באופן שימזער את חבות המס של השותפים. למשל, דחיית חלוקת דיבידנד לשנה בה לשותפים הפסדים לקיזוז או הכנסות נמוכות יותר.

שימוש במגני המס לרווחים כלואים

שותפות המחזיקה בחברת מעטים נדרשת לבחון את אפשרויות הטיפול ברווחים הכלואים גם בראי "מגני המס" שנקבעו בחוק: מגן עודפים, מגן הוצאות ומגן נכסים. שימוש מושכל במגנים אלה עשוי להפחית את הסכום החייב במס או בחלוקה.

חשוב לציין שכל אסטרטגיית תכנון מס חייבת לעמוד במבחן "המהות הכלכלית" ולשרת מטרה עסקית לגיטימית, מעבר לחיסכון במס. רשות המסים בוחנת בקפידה מבני החזקות מורכבים ומפעילה את סמכותה לפי סעיף 86 לפקודה כנגד עסקאות מלאכותיות.

סיכום והמלצות

מיסוי שותפויות המחזיקות בחברות בישראל הוא נושא מורכב הדורש הבנה מעמיקה של דיני המס. והבחנה בהבדלים המהותיים בין שותפויות לחברות. עקרון השקיפות המיסויית של שותפויות הוא המפתח להבנת אופן מיסוי זרימת הרווחים מחברה מוחזקת לשותפות ולשותפים. רווחי החברה המוחזקת על-ידי השותפות עוברים לשותפות בצורת דיבידנד. לאחר שהחברה שילמה מס חברות על רווחיה. הדיבידנד שמקבלת השותפות מיוחס לשותפים בהתאם לחלקם בשותפות, והם ממוסים בהתאם למעמדם (יחידים, חברות וכו') ולשיעורי המס הרלוונטיים. למרות המורכבות, מבנה החזקה של שותפות בחברה עשוי להציע יתרונות מסוימים בתכנון מס, אך יש להיזהר מהוראות אנטי-תכנוניות ולהבטיח עמידה בכל דרישות החוק והתקנות. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ ביועצי מס מקצועיים לגבי המבנה האופטימלי עבור כל מקרה ספציפי.