תוכן עניינים:
סיווג הכנסות פיננסיות שוטפות – פתח דבר
במרכזו של בסיס המס על הכנסות משוק ההון קיימת הבחנה בין התשואה שמניבים נכסים פיננסיים, דהיינו הכנסות פיננסיות שוטפות (דיבידנד, דמי ניכיון, ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי שער) לבין רווחים ממכירת הנכסים עצמם (הכנסות ממכירת נכס פיננסי ומס רווח ההון בגדרה). הכנסות פיננסיות שוטפות יכולות להיחשב הכנסה מעסק או הכנסה שאינה מגיעה לכדי עסק. ההבחנה בין שני סוגי ההכנסות טומנת בחובה חשיבות לעניין חישוב חבות המס של היחיד (פטור ממס, שיעורי המס, קיזוז הפסדים וכדומה). קיימים שלושה מבחנים עיקריים לצורך הבחנה בין הכנסה פיננסית עסקית לבין הכנסה פיננסית פסיבית.
מבחן ראשון. מבחן העיסוק
אם מדובר במשקיע שעיסוקו בתחום ההשקעות הפיננסיות (בנק, חברת ביטוח או כל גוף פיננסי אחר), הנטייה תהיה לסווג את הכנסותיו הפיננסיות כאקטיביות עסקיות. עם זאת, גם הכנסותיהם הפיננסיות השוטפות של משקיעים שעיסוקם אינו בתחום ההשקעות הפיננסיות עשויות להיחשב כהכנסות פיננסיות אקטיביות בנסיבות בהן מתקיים לגביהם מבחן הפעילות העסקית או מבחן האינטגרליות, ראו להלן.
מבחן שני. מבחן הפעילות
לפי מבחן הפעילות, יש לנתח את פעילותו של המשקיע ולבחון האם פעילותו מגיעה לכדי עסק. דהיינו, האם הכנסותיו הפיננסיות שוטפות שנוצרו למשקיע תיחשבנה לאקטיביות אף אם הן לא בתחום עיסוקו העיקרי. מבחן הפעילות העסקית כולל מספר מבחני משנה ואין בהתקיימות מבחן אחד או אחדים מהם כדי להסיק בהכרח על פעילותו של המשקיע ואין בהיעדרו של אחד או אחדים מהם להסיק מסקנה הפוכה, שמדובר בפעילות פסיבית.
מבחן התדירות
מבחן תדירות העסקאות הינו אחד המבחנים החשובים ביותר לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית. לפי מבחן זה, מספר רב של עסקאות עשוי להצביע על פעילות עסקית, וכנגזרת מכך, על סיווגה של הכנסה פיננסית שוטפת כהכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית. עם זאת, אין במבחן התדירות, כשלעצמו, כדי להכריע באופן גורף בשאלת סיווגה של ההכנסה.
מבחן משך ההחזקה
למשך ההחזקה אין חשיבות רבה לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית פסיבית לבין הכנסה פיננסית אקטיבית. עם זאת, במקרים בהם המשקיע רוכש נכס פיננסי ומוכר את הנכס לאחר מכן בסמוך, עשויה אותה הכנסה שוטפת להיחשב להכנסה אקטיבית ולא להכנסה פסיבית.
מבחן המימון
כאשר פעילותו של המשקיע ממומנת על ידי הלוואות, הנטייה תהייה לסבור כי מדובר בפעילות עסקית. שימוש במימון זר מצביע על סממן עסקי.
מבחן המומחיות
לפי מבחן זה, מומחיותו של המשקיע בתחום הפיננסי מהווה חשיבות עליונה לשאלת סיווגן של הכנסותיו הפיננסיות השוטפות כעסקיות. ככל שמומחיות המשקיע בתחום הפיננסי גדולה יותר, הנטייה תהייה לסווג את הכנסותיו הפיננסיות השוטפות כאקטיביות.
מבחן המנגנון
השקעה בנכסים פיננסיים אינה כרוכה, ברוב המקרים, בפעילות ארגונית נרחבת, ולמעשה, מספיק לפתוח חשבון ניירות ערך כדי לבצע בחשבון פעולות מכירה וקנייה ועל כן ספק אם יש לייחס משמעות רבה למבחן זה לצורך סיווגן של הכנסות פיננסיות שוטפות.
מבחן מידת המעורבות
מעורבות בפעילות מעידה על פעילות אקטיבית וככל שזו תהא רבה יותר, הנטייה לסווג את ההכנסות הפיננסיות השוטפות שנוצרו כאקטיביות.
מבחן שלישי. מבחן האינטגרליות
הכנסה עסקית אינה מוגבלת רק לתקבולים שמקורם בפעילותו העיקרית של העסק, אלא כוללת גם הכנסה הנובעת מהשקעה פיננסית שהיא אינטגרלית לעסק. כאשר הפעילות הפיננסית הינה חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית אזי ההכנסות הפיננסיות השוטפות הנובעות מההשקעה כאמור תסווגנה כהכנסות אקטיביות. לעומת זאת, כאשר הפעילות הפיננסית אינה חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית והכסף שהושקע נותק ממעגל העסקים, תיחשבנה ההכנסות הפיננסיות השוטפות לפסיביות.
