עסקת אקראי – חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק ב"ל

עסקת אקראי – חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק ב"ל

קיבלתם תמורה מעסקת אקראי? לא בטוחים איך ומתי נדרש לדווח לרשויות? 

עסקת אקראי ואופן הדיווח לרשויות המס וביטוח לאומי – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן

וודאו שאתם מטפלים נכון בדיווח על עסקת אקראי. אחת הסוגיות החשובות בביצוע עסקת אקראי הנה סוגיית המיסוי, שיש לה השלכות משמעותיות רבות על הדיווח לרשויות בישראל. כדי להבטיח דיווח ותשלום מסים כחוק יש לפעול מבעוד מועד מול הרשויות ולדווח על העסקה בזמן אמת. ניתוח עסקת אקראי אינו עניין של מה בכך ועל כן הליווי של רואה חשבון בעל כישורים, ניסיון ומומחיות בתחום המיסוי לא יסולא מפז. 

עסקת אקראי לעניין חוק מע"מ

"עסקת אקראי" מהווה "עסקה" (חלופה שלישית) בחוק מס ערך מוסף, ולפיכך תיתכן חבות במע"מ בשל עשיית עסקת אקראי. להלן הגדרת "עסקה" בחוק מע"מ. 

"עסקה" – כל אחת מאלה:

(1)   מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;
(2)   מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;
(3)   עסקת אקראי.

בחוק מע"מ קיימות שתי חלופות לע. אקראי – מכירת טובין או מתן שירות באקראי בעלות אופי מסחרי. הכוונה היא לעשיית עסקת מכר או מתן שירות שנלווים אליהם סממנים עסקיים (כגון מומחיות, ארגון וניהול, יזמות והשקעה ועוד), אלא שהעסקה היא עסקה חד פעמית ונעדרת את יסוד התדירות המאפיין פעילות שוטפת של "עסק". החלופה השנייה עוסקת מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין (אדם פרטי), מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, מלכ"ר או מוסד כספי, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר או מוסד כספי. תקנה 6ב בתקנות מע"מ קובעת כי במכירת מקרקעין שהיא ע. אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יהיה הקונה (רוכש/שוכר), חייב בתשלום מס עקך מוסף. לעניין עסקה במקרקעין, בחוק מע"מ אין צורך באופי מסחרי בכדי שעסקה כזו תיחשב לע. אקראי. להלן הגדרת ע. אקראי בחוק מע"מ: 

 "עסקת אקראי": 

(1)   מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;
(2)   מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר או למוסד כספי;
(3)   מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, "זכות במקרקעין" ו"קבוצת רכישה" – כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

באשר לניכוי מס התשומות ששימש את המבצע את ע. האקראי, הרי ככל שהמדובר בעסקת אקראי על פי החלופה הראשונה שלעיל, מכירת נכס או מתן שירות באקראי שנלווה להם אופי מסחרי – אין סעיף מפורש בחוק מע"מ המתיר את ניכוי מס התשומות ששימש את מבצע העסקה בביצועה. עם זאת, מקובל לפרש את הגדרת "מס תשומות" המאפשרת ניכוי מס התשומות ככל שאלו נרכשו לצרכי העסק, גם כשעסקינן בע. אקראי. באשר לניכוי מס התשומות בגין עסקת אקראי כהגדרתה בחלופה השנייה שהובאה לעיל – מכירת מקרקעין לעוסק, למלכ"ר או למוסד כספי בידי מוכר שאין עיסוקו בכך – הרי לעניין זה קבוע סעיף מפורש בחוק מע"מ – סעיף 43א, המאפשר את ניכוי מס התשומות בשל רכישת המקרקעין והשבחתם, ככל שקיים בידי המוכר התיעוד המתאים בגין אלה (חשבונית מס או מסמך אחר שאושר לעניין זה).

ע. אקראי מחויבת בתשלום מע"מ.  נדרש למלא טופס הצהרה 8356 על העסקה שבוצעה ולהעבירה חתומה לסניף מע"מ. לאחר אישור העסקה, תתקבל חשבונית ע. אקראי שניתן יהיה להעבירה לצד המעורב בעסקה.  ע. אקראי שבוצעה על סכום הנמוך ממחזור עסקאות המקסימלי של עוסק פטור, לא נדרש לשלם מע"מ בגין העסקה.

עסקת אקראי לעניין פקודת מס הכנסה

ע. אקראי היא עסקה של מכירה או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הינם בעלי אופי מסחרי. ע. אקראי אינה מחויבת בניהול ספרים, זאת לעומת בעלי הכנסות קבועות ועקביות אשר מחויבים לכך על פי החוק. על פי סעיף 2(1) לפקודה, ע. אקראי מהווה מקור הכנסה מעסק ומשלח יד, כלומר הכנסה פירותית, אשר מאפייניה הם עסקה שאינה משולבת במנגנון של עסק או משלח יד והיא ללא סממן פירותי מוחשי אך בעלת מאפיינים עסקיים מסחריים, הכוללים משך אחזקה קצר יחסית בהתחשב באופי הנכס; מימון – תקופת מימון קצרה מעידה על אופי מסחרי ולא על אופי הוני; מחזוריות – רמת שכיחות ביצוע עסקאות דומות גבוהה מעידה על אופי מסחרי יותר מאשר על אופי הוני; בקיאות וידע – ככל שהידע והבקיאות של הנישום מהווים נתח מהותי בעסקה המתבצעת, ניתן לומר כי העסקה נושאת אופי מסחרי יותר מאשר הוני; ארגון ושיווק – קיום מנגנון ארגוני ומנגנון שיווקי לגבי ביצוע העסקה מעיד על אופי מסחרי; פיתוח ויזמות – קיום מנגנון פיתוח ויזמות לפני ביצוע העסקה, מעיד על אופי מסחרי; נסיבות מיוחדות של העסקה – יש לבחון את נסיבות ביצוע העסקה הספציפית. הפסיקה בנושא ע. אקראי היא מגוונת, ובית המשפט יישם את המבחנים השונים שצוינו לעיל במקרים אשר הובאו לפתחו. לעמדת מס הכנסה, הפסד מע. אקראי על פי סעיף 28 לפקודה, אינו ניתן לקיזוז או להעברה לשנות המס הבאות.

ע. אקראי לעניין חוק ביטוח לאומי

הדיווח בדוח השנתי על הכנסות של עצמאי (טופס 1301), כהכנסה מעסק, בשדה 150 או 170 יגרור כפועל יוצא מכך – גם כהכנסה חייבת בדמי ביטוח בשומת הפרשי השומה שיוציא בהמשך המוסד לביטוח לאומי. אולם, יש לשים לב, כי מבחני ההכנסה מעסק או ממשלח-יד לעניין פקודת מס הכנסה אינם זהים לאלה של חוק הביטוח הלאומי. בעוד שלעניין מס הכנסה יכולה הכנסה מעסק או ממשלח-יד להתקבל גם בידי שותף פסיבי בעסק, או בידי יחיד שאינו עוסק בפועל בעצמו בעסק, והוא רק משקיע ובעלים בו, הרי לעניין הביטוח הלאומי הגדרת "עצמאי" קובעת שלושה מבחנים  להכרה בעובד כ"עובד עצמאי". מבוטח שמקבל הכנסה מעסקת אקראי נדרש להגיש טופס 6101 באופן ידני או באופן מקוון באתר האינטרנטי של המוסד לביטוח לאומי. יחיד שביצע עסקת אקראי נדרש לפתוח תיק עצמאי במוסד לביטוח לאומי, סייווגו ומעמדו יקבעו ע"פ מספר שעות העבודה המושקעות במהלך שבוע וסכום העסקה. אם המבוטח עונה על אחד מהתנאים להלן הוא יוגדר כעצמאי וישלם דמי ביטוח לאומי בהתאם.

  • עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
  • הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 50% מהשכר הממוצע – 5,935 (החל ב- 01.01.2023)
  • עוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות,  והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו שווה או עולה על 15% מהשכר הממוצע – 1,781 ש"ח (החל ב- 01.01.2023).

עובד עצמאי שאינו עונה על אף אחד מהתנאים האלה, ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח וזכאות לקצבאות.

סעיף 345(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי ההכנסה לעניין ביטוח לאומי תיקבע לפי השומה הסופית של מס הכנסה לאותה השנה. בפסק דין דב"ע נה/234, בעניין "יצחק אביד"(3), נקבע – בדעת רוב – כי על המוסד לביטוח לאומי להביא לידיעת המבוטח העצמאי את פירוט רכיבי ההכנסה לפי מקורותיה, המהווים בסיס לקביעת דמי ביטוח לאומי לגביו. אולם, אין המוסד לביטוח לאומי חייב לאשר באופן אוטומטי את הנתונים, אשר מועברים מרשויות מס הכנסה לצורך חישוב הפרשי השומה לפי חוק הביטוח הלאומי.

 

 

 

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת. המחבר או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

ביטוח אימהות

דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אבדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שבו אין היא עובדת

רואה חשבון

יועץ מס בתל אביב

תוכן עניינים:1 יועץ מס בתל אביב – פתח דבר2 תפקיד יועץ מס3 תכנון מס4 בחירת משרד יועץ מס בתל אביב5 אודותינו יועץ מס בתל אביב

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן