רילוקיישן – מה זה רילוקיישן

רילוקיישן – מה זה רילוקיישן

ליווי וייעוץ מס לפני רילוקיישן ולאחר חזרה לישראל

היבטי מיסוי לפני רילוקיישן ולאחר חזרה לישראל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

רילוקיישן מלא הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת. ניוד עובדים לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות ו/או בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני, לצורך העסקתו במדינת התושבות האחרת. התפתחות הגלובליזציה והתרחבות המשק הישראלי בפרט, הניבו הזדמנויות והצעות לישראליים המצריכות רילוקיישן לחו"ל.

כאשר יוצאים לרילוקיישן ישנן לא מעט סוגיות שנדרשות טיפול כגון: דיור, חינוך ילדים, אשרות עבודה, העברת מכולה וכדומה. תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל ומנגד, במצב של ניתוק תושבות במעמד תושב חוץ ייתכן ויהיה פטור מדיווח. לתהליך רילוקיישן קיימות השלכות מיסוי רבות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל.

קיבלתם הצעת עבודה בחו"ל? נשלחתם ע"י המעסיק לרילוקיישן?

וודאו שאתם מטפלים נכון בנושא המיסוי והביטוח הלאומי. אחת הסוגיות החשובות בהכנה לפני תהליך רילוקיישן הנה סוגיית המיסוי, שיש לה השלכות משמעותיות רבות. כדי להבטיח ניתוק תושבות מישראל יש לפעול מבעוד מועד מול הרשויות ולדווח על הכוונות בנושא התושבות בזמן אמת. ניתוח מעמד התושבות של יחיד אינו עניין של מה בכך, הליווי מצריך ליווי של רואה חשבון בעל כישורים, ניסיון ומומחיות בתחום המיסוי.

רילוקיישן והגירה לחו"ל  – כלל מיסוי

תושב ישראל, שביצע במסגרת העסקתו רילוקיישן לחו"ל, ייחשב תושב ישראל לצורכי מס כל עוד לא דיווח על מועד ניתוק תושבות המס שלו לרשות המסים בישראל. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. כמו כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו החייבת ניכויים שונים על פי האמור בתקנות מס הכנסה ולדרוש את המס ששולם בחו"ל כזיכוי מחבות המס בישראל. מנגד, במעמד תושב חוץ, ייתכן וייהנה מפטור מדיווח לרשות המסים בישראל על הכנסות מעבודה שהופקו בחו"ל. קיימות סוגיות מיסוי רבות בנוגע להתנהלות של הרילוקיישנר ובני משפחתו מול רשויות המס, והעיקרית שבהן – חובת דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל ואם קיימת כזו, לאיזו רשות מס. האם לרשות המס הזרה או בישראל או לשניהם יחד והאם תיתכן בעיית כפל מס.  

מבחנים לקביעת תושבות המס

במסגרת הרפורמה שונתה בבסיסה שיטת המיסוי הנהוגה בארץ ממיסוי טריטוריאלי ברובו לשיטת מיסוי על בסיס כלל עולמי (פרסונלי), כלומר, מיסוי על פי מבחן "התושבות". תושב ישראל לעניין מס הכנסה ימוסה על כלל הכנסותיו בין אם הכנסות אלה מופקות בישראל ובין אם בחו"ל ועל כן ישנה חשיבות מכרעת לסוגיית הגדרת תושבות לצורכי המס של הנישום.
פקודת מס הכנסה כוללת מבחן איכותי מהותי, ומבחן החזקות המונה מספר חזקות לגבי חישוב מניין ימי השהייה של היחיד בישראל בשנות המס הרלוונטיות לצורך קביעת תושבות ישראלית והשתת חובת דיווח ותשלום מס של יחידים לרשות המס בישראל. החזקות ניתנות לסתירה הן על יחיד והן על פקיד שומה, כך שכל מקרה ייבחן לגופו וקביעת תושבות של היחיד תיבחן במספר ההיבטים. בהתאם למבחן המהותי "תושב ישראל" הוא יחיד שמרכז החיים שלו בישראל. מבחן "מרכז חיים" נוגע במכלול הקשרים המשפחתיים, החברתיים והכלכליים של היחיד.

נציין כי פרשנות המונח "תושב" ובעיקר מועד ניתוק התושבות – שנויה במחלוקת ברוב המקרים, לרבות במקרים של רילוקיישן. עמדת רשות המסים שמגובה בפסיקה היא כי מדובר בתהליך של ניתוק תושבות, ורק במקרים מובהקים יראו ביציאה מישראל כניתוק תושבות מידי לאחר המעבר לחו"ל.  ניתוק כאמור ב-"day one" ייתכן גם על פי תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שבו נבחנה שאלת ניתוק תושבותו של יחיד וקביעת מועד הפיכתו ל"תושב חוץ". על פי תיקון זה, ייבחן מועד העזיבה על פי היום שבו חדל היחיד להיות תושב ישראל, בהתבסס על הגדרת "תושב חוץ" בפקודה. בהתקיים שני תנאים באופן מצטבר – שהייה מחוץ לישראל במשך 183 יום בשנה לפחות בשנת המס הנבחנת ובזו שלאחריה, וקביעת מרכז חייו מחוץ לישראל בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות – ייחשב היחיד ל"תושב חוץ" החל מהיום שבו עזב את ישראל (או המשיך לשהות מחוץ לה), בשנת המס הראשונה שבה שהה מחוץ לישראל יותר מ-183 ימים כאמור. מידע נוסף בקישור הבא

חזקות התושבות שניתנות לסתירה 

שכירים שביצעו רילוקיישן מלא מישראל לחו"ל, הכולל ניתוק תושבות מישראל, פטורים ממס הכנסה על הכנסותיהם מחו"ל ממועד העזיבה. רשות המסים אינה מכירה בקלות ברילוקשיין מלא, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על היוצאים לרילוקשיין לחו"ל. יחיד שמתקיימות לגביו אחת משתי "חזקות הימים" האמורות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה והחזקה ניתנת לסתירה על ידו, חייב בהגשת דוח מס ודיווח מפורט, בו יצוינו העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו עוד תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. המשמעות- היא שכבר בעת הגשת דוח המס על הנישום להגיש את דיווח מפורט עם כל הטיעונים והמסמכים התומכים בטענתו כי אינו "תושב ישראל".
תחולת הסעיף בפקודה הנה מיום 1.1.2016. הפרת חובת הדיווח תהווה עברה פלילית בישראל על כל המשתמע מכך, בשים לב להוראות הפקודה בנושא "מס יציאה". קבלת מידע נוסף בקישור הבא

מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן מלא והגירה לחו"ל (ניתוק תושבות)

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של הרילוקיישנר. במידה והתגבשה החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים ארוכות או להגר לחו"ל, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי אחרת תיתכן חשיפת מס הכנסה וכפל תשלום דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הישראלי לניתוק תושבות מס, אך היא אינה מספיקה כדי להשלים את תהליך הניתוק. כאשר נישום מחליט לבצע ניתוק תושבות מישראל, לכאורה הוא פטור ממס הכנסה על הכנסותיו מחו"ל החל ממועד ניתוק התושבות, אך רשות המסים אינה מכירה בקלות בניתוק מידי, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על יחידים שיוצאים לרילוקשיין לחו"ל. (למידע נוסף). עד תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, יחידים שעזבו את ישראל, יכלו לנקוט בעמדה של אי דיווח לרשויות המס על מועד העזיבה מישראל ולדחות את הטיפול עד לחזרה לישראל. השינוי בעקבות התיקון, מעלה את סוגיית התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ומחייב את תושבי ישראל לספק מידע מידי שנה לרשויות המס.

רילוקיישן – רפורמה בקביעת תושבות מס

בהתאם לפרסומים אחרונים, מתכננים ברשות המסים רפורמה בנושא קביעת תושבות בישראל. יחידים רבים עלולים למצוא את עצמם במעמד של "תושב ישראל" לצורכי מס, למרות שהם חיים בפועל בחו"ל וכפועל יוצא להיכנס לרשת המס בישראל ולהתחייב במס הכנסה בישראל על כל הכנסותיהם בחו"ל. הרפורמה, תוביל להשפעות מרחיקות לכת על תושבים ואנשי עסקים רבים בישראל. הרפורמה, תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס.

היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות

דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל, גם אם הופקו מחוץ לישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת. גם בנושא של ביטוח לאומי קיימות אמנות לביטחון סוציאלי עם מדינות שונות. יושם לב כי תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, בוודאי אם הופקו הכנסות מחוץ לישראל. חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח הלאומי וסל שירותי בריאות. 

קיימות אמנות לביטוח סוציאלי בין ישראל לבין מספר מדינות וכל עוד קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, הרי זכויותיו של המבוטח ייקבעו לפי אמנה. ההסדר באמנה נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לחוקי שתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן, או לחילופין יהיה משולל זכויות בשתי המדינות. ההסדר שבאמנה מאפשר לתושב ישראל היוצא לחו"ל, לשלם דמי ביטוח באחת משתי המדינות בלבד.  לתשומת לב! האמנה אינה חלה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי! אם אתה תושב ישראל וגר במדינה עמה קיימת אמנה לביטוח סוציאלי, הנך מחויב להמשיך לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח  לאומי בישראל, גם אם אתה משלם דמי ביטוח בריאות במדינה הזרה. כאשר ישנה כוונה להגר לחו"ל, יש לפעול מבעוד מועד מול המוסד לביטוח לאומי ולהצהיר את הכוונה להגר לחו"ל. אבל חשוב לזכור שביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי גם טומן בחובו חסרונות רבים.

אודות משרדינו 

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס וביטוח לאומי במהלך רילוקיישן והגירה לחו"ל, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. ישראלים שיוצאים לרילוקיישן לחו"ל נדרשים לבחון את שיקולי המס בניתוק תושבות מישראל מול כדאיות שמירה על מעמד תושבות ישראלית. 

למשרדינו ידע ו- 16 שנות ניסיון בתחום מיסוי בינלאומי ובפרט- מיסוי רילוקיישן והגירה לחו"ל. משרדינו מספק במסגרת תהליך הייעוץ סל פתרונות מיסוי לרילוקיישנרים החל מההחלטה על היציאה מישראל וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד מתמקדים בהיבטי מס הכנסה וביטוח לאומי וכוללים בין היתר, ייעוץ מס לעובדים שכירים ישראלים ברילוקיישן (תחת מעסיקים זרים או מעסיקים תושבי ישראל), תושבי ישראל בעלי השקעות בחו"ל, ליווי פעילות עסקית בחו"ל (עצמאיים בחו"ל), אקדמאים בחו"ל, ישראלים בשבתון שמפיקים הכנסות בחו"ל ("שבתוניסטים"), תושבים שמנהלים פעילות באמצעות חברות קנדיות, הגשת דוחות מס, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות פרה- רולינג בסוגיות מורכבות, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. 

מנוסים בתחום רילוקיישן

משרדינו מנוסה בליווי ישראלים בתהליך רילוקיישן למדינות וערים מרכזיות באירופה (פורטוגל, אנגליה, אירלנד, שווייץ, מינכן/ברלין/פרנקפוקט, אמסטרדם/אלקמאר/אוטרכט, לרנקה/פאפוס/לימסול, רומא/מילאנו/נאפולי/טורינו/ורונה, רומניה, בולגריה, צרפת, ספרד, יוון, אוקראינה, צ'כיה) רילוקיישן למדינות וערים ביבשת אמריקה (ניו ג'רזי/פלורידה/ג'ורג'יה/דלאוור/נבדה/מסצ'וסטס, מקסיקו, ארגנטינה, קוויבק/אונטריו/אלברטה/קולומביה הבריטית),  אוסטרליה, ניו זילנד, מדינות המזרח (תאילנד, שנג'ן, סינגפור, יפן, הודו) ומדינות אפריקה. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו בין היתר, ללקוחות החזרי מס מהותיים ביותר. המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה ו/או רילוקיישן ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום המיסוי ומרצה במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום מיסוי בינלאומי ורילוקיישן בפרט.

 

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים,
ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

תמונה למאמר רילוקיישן
רילוקיישן, מיסוי וכל מה שצריך לדעת לקראת המעבר!
רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן