שמירת היריון במקרה של עצמאית

שמירת היריון – פתח דברים 

שמירת היריון- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
קצבת שמירת היריון נועדה לפצות את האישה על אבדן הכנסה בזמן היותה בשמירת היריון.
הקצבה משולמת לאישה עצמאית שנאלצת להפסיק את עבודתה בזמן ההיריון, עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מההיריון.
עצמאית נדרשת להגיש תביעה לשמירת היריון לצורך קבלת הקצבה. הקצבה אינה מתקבלת באופן אוטומטי.

סכום הקצבה

אם אושרה קצבה לשמירת היריון, עצמאית זכאית לתשלום בהתאם להכנסה (שלפיה שולמו דמי ביטוח) ועד למקסימום ליום בסכום של 297.17 ש"ח (החל ב- 01.01.2020), עבור כל יום של שמירת היריון. בשלב הראשון הקצבה תיקבע לפי סכום ההכנסות כפי שהוגדרו בביטוח לאומי.
בשלב השני, עם קבלת השומה ממס הכנסה, ההכנסה תיקבע לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת – הגבוהה מביניהן.
בכל מקרה סכום הגמלה לא יעלה על 297.17 ש"ח.

תנאי זכאות לקצבה

כדי להיות זכאית לקצבה לשמירת היריון, עצמאית נדרשת לעמוד בכל תנאי הזכאות הבאים:

1. בעלת מעמד תושבת ישראל
2. עובדת עצמאית, ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד עקב שמירת ההיריון.
3. קיים סיכון רפואי לעובר או לאישה. תקופת השמירה הראשונה צריכה להיות 30 יום רצופים לפחות. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון.
   עצמאית עשויה להיות זכאית לקצבה אם אחת מהסיבות הבאות מתקיימות במשך 30 יום לפחות: נאלצת להיעדר מעבודתך בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לך או לעובר, הנובע מההיריון ואינה יכולה להמשיך לעבוד בגלל שסוג העבודה, מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים אותה או את העובר.
4. שהות בישראל- יציאה לחו"ל בתקופת שמירת ההיריון שוללת את הזכאות לקצבה.
5. עצמאית שאינה עונה על הגדרת עצמאית, אינה זכאית לקצבת שמירת היריון.

חובת עדכון מעמד והכנסות בביטוח לאומי 

יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עונה על הגדרת "עצמאית" ואינה רשומה כנדרש. הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפני היום הקובע לשמירת ההיריון או הלידה. חשוב לזכור שנשים עצמאיות בהיריון, החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני שמירת ההיריון והדבר נכון גם לכל מי שבכוונתה לתבוע את הגמלה זאת כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי לחוק הביטוח הלאומי.

מתוך הפסיקה שמירת היריון

בית הדין הארצי לעבודה דחה את תביעתה של עצמאית לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה. בית הדין דחה גם את תביעתה להענקה מטעמי צדק כיוון שלא נבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח. המבוטחת דיווחה למוסד לביטוח לאומי על היקף עבודה והכנסה שלפיהם נקבע שהיא אינה עונה להגדרת עובד עצמאי. המבוטחת קיבלה הודעה שהיא אינה מבוטחת לענף נפגעי עבודה ודמי לידה והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שינוי בהכנסותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא מבוטחת כעובדת עצמאית.
המבוטחת עדכנה את המוסד לביטוח לאומי על השינוי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה רטרואקטיבית ולכן חויבה בדמי ביטוח, אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה נדחו, לרבות התביעה להענקה מטעמי צדק.

לדעת בית הדין, חוק הביטוח הלאומי מתנים את הזכאות לתשלום דמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד פרק הזמן הנקוב בסעיף. התנאי ליישום תקנות הענקה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי הביטוח הוא תוצאה של "נבצרות" שהיא הימנעות מסיבות אובייקטיביות ולא בשל סיבות כגון: אי ידיעה על חובת הרישום, או התשלום, או בשל טעות, שכחה או מעשים (או מחדלים) של המייצג או נציג אחר שטיפל בעניין. אמנם ההיריון היה רב סיכון, אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכנסתה אינה מצביעה על נבצרות מלטפל בענייניה.