תוכן עניינים:
ישראל בצומת דרכים – בין מהפכה גלובלית לוואקום רגולטורי מקומי
עתיד מיסוי הקריפטו. שוק הנכסים הדיגיטליים העולמי עובר תהליך התבגרות מואץ, המתבטא בהתקדמות רגולטורית משמעותית במדינות המפותחות, כגון חקיקת ה-MiCA באיחוד האירופי ואישור קרנות הסל בארה"ב. התפתחויות אלו, לצד מגמות גלובליות לאימוץ שקיפות פיסקלית, מציבות את מדינת ישראל בצומת דרכים אסטרטגי. מחד גיסא, הלחץ הבינלאומי גובר, ומאידך גיסא, האסדרה המקומית נותרת מאחור, שרויה במה שמוגדר בדוח מבקר המדינה כ"ואקום פרשני" ומתאפיינת בגישה שמרנית ומתגוננת מצד המאסדרים.
מצב זה יוצר מתח מובנה ובעל השלכות מרחיקות לכת. בעוד הפוטנציאל הכלכלי של התעשייה בישראל מוערך בהכנסות של 120 מיליארד דולר לקופת המדינה בעשור, חוסר הוודאות הרגולטורי והמיסויי מאיים ב "זליגת יכולות וידע" למדינות אחרות, כפי שהזהירה רשות החדשנות. יזמים וחברות ישראליות נאלצים לשקול את המשך פעילותם מחוץ לגבולות המדינה, והמדינה עצמה מפסידה מיליארדי שקלים בשל אי-אכיפה.
מאמר זה ינתח את נקודת המפנה הקריטית בה נמצאת ישראל. נבחן את הכוחות המניעים את השינוי – החל מהלחצים הבינלאומיים לאמץ סטנדרטים גלובליים של דיווח, ועד ליוזמות החקיקה הפנימיות והדילמות המשפטיות המורכבות שהן מעלות. ננתח את המאבק בין הגישה הקוראת לרגולציה מאפשרת, שתמצב את ישראל כמרכז חדשנות עולמי, לבין הגישה המתמקדת באכיפה בלבד. לבסוף, נשרטט תרחישים אפשריים לעתיד המיסוי והרגולציה בישראל, ונבחן כיצד ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות יכריעו אם ישראל תממש את הפוטנציאל האדיר הגלום במהפכת הבלוקצ'יין, או תישאר מאחור.
עתיד מיסוי הקריפטו: "הוואקום הפרשני" והמחיר הכלכלי
בעוד העולם מתקדם, האסדרה בישראל נותרה מאחור. דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 מאבחן את המצב כ"ואקום פרשני", שבו כללי המיסוי אינם מעוגנים בחקיקה ראשית אלא בחוזרי רשות המיסים. מצב זה נובע, בין היתר, מריבוי מאסדרים (רשות המיסים, בנק ישראל, רשות ני"ע) וחוסר תיאום ביניהם, המתבטא אפילו בשימוש בטרמינולוגיה שונה לנכסים דיגיטליים. למרות החלטת ממשלה 204 מפברואר 2023, שהטילה על שר האוצר לפרסם תזכירי חוק להסדרת המיסוי, המועד לכך (אוגוסט 2023) חלף מזמן והחקיקה טרם הושלמה.
המחיר הכלכלי של "ישיבה על הגדר" זו הוא כבד. דוח המבקר מצא כי המדינה מפסידה מיליארדי שקלים בשל אי-מיסוי יעיל של עסקאות קריפטו. מעבר לכך, רשות החדשנות מזהירה באופן רשמי מפני "זליגת היכולות והידע שקיימים בישראל למקומות וסביבות מאפשרות יותר". בתעשייה המקומית פועלות מעל 170 חברות, עם גיוסי הון של כ-3.8 מיליארד ש"ח עד סוף 2022 והעסקת אלפי עובדים. גורמים בשוק העידו בפני המבקר כי חוסר הוודאות מאלץ אותם להוציא משאבים מישראל ולשקול לפעול במדינות כמו בריטניה או האיחוד האירופי. אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ויו"ר "הוועדה לגיבוש אסטרטגיה לאומית לתחום", מזהיר כי ישראל עלולה לפספס את מהפכת הבלוקצ'יין כפי שלדעתו היא מפגרת בתחום ה-AI.
הכוח המניע החיצוני – מהפכת השקיפות הגלובלית (CARF)
הכוח המשמעותי ביותר שצפוי לאלץ את ישראל לפעול הוא חיצוני. באוגוסט 2022 פרסם ארגון ה-OECD את ה-CARF (Crypto-Asset Reporting Framework) – מסגרת גלובלית לחילופי מידע אוטומטיים בין רשויות מס על פעילות בנכסי קריפטו. עד נובמבר 2023, 48 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה ושווייץ, כבר התחייבו ליישם את התקן ולהתחיל להעביר מידע החל משנת 2027 על שנת המס 2026.
נכון למועד סיום הביקורת של מבקר המדינה, ישראל טרם התחייבה רשמית למהלך. אי-אימוץ התקן חושף את ישראל לסיכון ממשי של כניסה ל"רשימה השחורה" של מדינות שאינן משתפות פעולה במאבק בהעלמות מס. סנקציות אפשריות כוללות מניעת ניכויים וזיכויים בעסקאות עם תושבי מדינות אלו ואף ביטול אמנות מס קיימות.
מבחינה משפטית, ה-CARF אינו רק כלי טכני, אלא שינוי פרדיגמה שישים קץ לאנונימיות הפיסקלית של פעילות קריפטו גלובלית. על מנת לעמוד בדרישות, ישראל תידרש לא רק להתחייב פוליטית, אלא גם לבצע התאמות מקיפות בחקיקה הפנימית וליצור כלים טכנולוגיים במערכות המחשוב של רשות המיסים (שע"ם) שיאפשרו קליטה והעברה של המידע בפורמט הנדרש.
הכוח המניע הפנימי – תזכירי החוק והדילמות המשפטיות
במקביל ללחץ החיצוני, החלו גם מהלכים פנימיים להסדרת התחום, אך אלו חושפים דילמות משפטיות מורכבות.
ניתוח תזכיר החוק לקביעת "מקום הפקת ההכנסה" (נובמבר 2024):
כשבוע לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, פרסמה רשות המיסים תזכיר חוק מהפכני. ההצעה המרכזית בו היא לקבוע את מקום הפקת רווח ההון לפי מקום התושבות של המוכר בעת רכישת הנכס הדיגיטלי. היתרון: המהלך נועד ליצור ודאות בסוגיה שהייתה "שטח אפור" מרכזי וגרמה למחלוקות רבות. החסרונות והבעיות המשפטיות:
-
- אפליה מובנית כלפי עולים חדשים ותושבים חוזרים: תזכיר החוק עלול לפגוע באופן חמור בהטבות המס המובטחות להם. על פי החוק הקיים, עולה חדש פטור ממס על נכסים שרכש בחו"ל. אולם, לפי הכלל החדש, אם אותו עולה ימכור את הקריפטו שברשותו וירכוש קריפטו חדש לאחר עלייתו לישראל, המכירה העתידית של הקריפטו החדש תחויב במס מלא, גם אם היא מתבצעת בתוך תקופת הפטור של עשר השנים. זוהי אפליה מובהקת לעומת נכסים אחרים כמו ניירות ערך זרים, ועלולה לפגוע במאמצי המדינה לעודד עלייה.
- סיכון ממשי לכפל מס: הכלל הישראלי המוצע אינו בהכרח יתקבל על ידי מדינות אחרות. נישום שרכש קריפטו כתושב ישראל ועבר לגרמניה, עלול למצוא את עצמו משלם מס גם בישראל (בשל מקום הרכישה) וגם בגרמניה (בשל מקום המכירה), ללא פתרון ברור באמנות המס הקיימות.
המאבק על הפרטיות ויוזמות חקיקה שכשלו:
בעבר ניסתה רשות המיסים, במסגרת חוקי ההסדרים, להחיל חובת דיווח גורפת על החזקת קריפטו בשווי של מעל 200,000 ש"ח, גם ללא אירוע מס. יוזמה זו נבלמה פעמיים, בין היתר בזכות מאבק נמרץ של איגוד הביטקוין הישראלי וגורמים נוספים בשוק. הטיעונים המשפטיים שהועלו נגד ההצעה כללו: פגיעה חמורה בפרטיות החורגת מהנדרש לצורכי גבייה, יצירת מאגר מידע מסוכן, ואפליה לעומת נכסים אחרים שאינם דורשים דיווח על החזקה בלבד.
תרחישים לעתיד – בין "הונג קונג של המזרח התיכון" לבין "מדינת אכיפה"
בהתחשב בכוחות הפועלים בזירה, ניתן לשרטט שלושה תרחישים אפשריים לעתידה של תעשיית הקריפטו בישראל:
- תרחיש אופטימי: רגולציה מאפשרת (Pro-Innovation Regulation). ישראל מאמצת את המלצות "ועדת פינטו", מייצרת ודאות מיסויית, פותרת את החסמים הבנקאיים ומיישרת קו עם האסדרה האירופית (MiCA). תוצאה צפויה: מימוש הפוטנציאל הכלכלי – העסקת 30,000 עובדים והכנסות של 120 מיליארד דולר לקופת המדינה בעשור, והפיכת ישראל למרכז קריפטו עולמי.
- תרחיש פסימי: רגולציית אכיפה (Enforcement-First Regulation). תיאור: ישראל ממשיכה בגישה השמרנית והמתגוננת, מתמקדת בעיקר בהיבטי האכיפה (שנכפים עליה דרך ה-CARF) אך לא פותרת את חוסר הוודאות המהותי ואת הבעיות הבנקאיות. תוצאה צפויה: המשך "זליגת היכולות והידע", תעשייה מקומית מוגבלת, והפסד הכנסות אדיר למדינה, כפי שמצא מבקר המדינה.
- התרחיש הסביר: התקדמות איטית ומדורגת. תיאור: ישראל תאמץ את דרישות ה-CARF מתוך חוסר ברירה, תתקדם באיטיות עם חקיקת המיסוי, אך תשאיר את החסמים הבנקאיים כבעיה מתמשכת. תוצאה צפויה: שיפור מסוים בגביית המס ממשקיעים פרטיים, אך המשך הקושי בפיתוח תעשייה רחבה וממוסדת.
סיכום: ניווט בצומת הדרכים – הכרחיות הליווי המקצועי בעולם החדש
הניתוח שהוצג במאמר זה ממחיש כי עתיד מיסוי הקריפטו בישראל אינו תלוי רק בהתפתחויות הטכנולוגיות, אלא בעיקר בהחלטות אסטרטגיות של המאסדרים ובהשפעות הרגולציה הבינלאומית. הבחירה אינה בין "אסדרה" ל"היעדר אסדרה", אלא בין אסדרה המעודדת חדשנות וצמיחה לבין כזו המתמקדת באכיפה בלבד. על מקבלי ההחלטות, המשקיעים והיזמים להבין את הכוחות הגלובליים והמקומיים הפועלים בזירה, ולהיערך לעתיד שבו השקיפות תהיה הנורמה החדשה, אך ההזדמנות הכלכלית עדיין תלויה ועומדת על כף המאזניים.
בתוך מציאות דינמית זו, המאופיינת ב"שטחים אפורים", חוסר ודאות מיסויית וסיכונים פליליים ממשיים בגין אי-דיווח, תפקידו של רואה החשבון המומחה בקריפטו הופך קריטי יותר מאי פעם. הניסיון מלמד כי התמודדות עצמאית עם סוגיות מורכבות כמו דיוני שומה, ניתוח משפטי של תזכירי חוק חדשים, או הסדרת דיווחים רטרואקטיבית, היא משימה כמעט בלתי אפשרית עבור מי שאינו בקיא לעומק בתחום.
העבודה עם רואה חשבון בעל ניסיון מוכח בקריפטו אינה רק אמצעי לחישוב מס מדויק; היא מהווה שותפות אסטרטגית חיונית. איש מקצוע כזה יודע כיצד לנווט את הסבך הרגולטורי, לבנות תכנון מס אופטימלי, לייצג אתכם נאמנה מול רשויות המס ובסופו של דבר, להפוך את אי הוודאות המערכתית לוודאות אישית. בעת שישראל מגבשת את דרכה, הבחירה בליווי מקצועי היא ההשקעה הבטוחה ביותר שתוכלו לעשות בעתידכם הפיננסי בעולם הקריפטו.
