מדריך מעשי: מהנזלת קריפטו ועד תשלום המס בישראל – איך עושים זאת נכון

ממספרים על המסך לשקלים בבנק – מפת הדרכים להנזלת קריפטו בישראל

עבור משקיעי קריפטו רבים בישראל, האתגר האמיתי אינו טמון בזיהוי מגמות השוק או בניהול תיק ההשקעות, אלא ברגע המפגש עם המערכת הבנקאית ורשות המיסים. רגע זה, בו רווחים וירטואליים אמורים להפוך לכסף פיאט נזיל, חושף פרדוקס מתמשך: רשות המיסים דורשת תשלום מס על כל מימוש, בעוד המערכת הבנקאית מערימה קשיים משמעותיים על קבלת אותם כספים בדיוק.

מצב זה מותיר משקיעים רבים במצב בלתי אפשרי: עם חובת דיווח ותשלום מחד, אך ללא יכולת מעשית להסדיר את חובם מאידך. אי דיווח, חשוב להדגיש, מהווה עבירה פלילית.

מדריך זה נועד לספק מפת דרכים מפורטת שתלווה אותך, המשקיע, בכל שלב קריטי בתהליך. החל מההכנה האסטרטגית להנזלת קריפטו באמצעות תיעוד "נתיב הכסף". דרך ההתמודדות המעשית מול דרישות הבנקים ונוהל בנקאי תקין 411. ועד לפתרונות הקיימים לתשלום המס, לרבות השימוש בנוהל הוראת שעה (טופס 909) במקרים של סירוב בנקאי, ואף ניתוח אסטרטגיות מתקדמות כגון הליך "גילוי מרצון". מטרתנו היא לצייד אותך בידע הפרקטי הנדרש כדי להפוך את הרווחים הדיגיטליים שלך לכסף נזיל, באופן חוקי, בטוח ויעיל.

הצלחת תהליך הנזלת קריפטו תלויה כמעט לחלוטין בהכנה מוקדמת ובתיעוד קפדני. הבנקים בישראל פועלים תחת משטר מחמיר של איסור הלבנת הון ומימון טרור, ולכן דורשים שקיפות מלאה לגבי מקור הכספים ונתיב תנועתם.

אסטרטגיית "גן סגור" מול "גן פתוח"

ההחלטה היכן וכיצד לפעול תשפיע ישירות על רמת המורכבות של התהליך מול הבנק.

• מודל "גן סגור": זהו הנתיב הפשוט והמומלץ ביותר. המודל מתאר מצב בו קונים, מחזיקים ומוכרים את המטבעות הדיגיטליים דרך אותו גוף ישראלי מפוקח בעל רישיון מרשות שוק ההון (כמו Bit2C או Bits of Gold), מבלי להעביר את המטבעות לארנקים או לבורסות חיצוניות. במודל זה, הגוף המפוקח יכול לעיתים להפיק "אישור מומחה" בעצמו, מה שמקל משמעותית על קבלת הכספים בבנק.
• מודל "גן פתוח": מודל זה כולל כל פעילות הכרוכה בהעברת מטבעות אל או מארנקים חיצוניים ובורסות זרות. פעילות כזו נחשבת מורכבת יותר בעיני הבנקים, וסביר להניח שתחייב בחינה מעמיקה של נתיב הכסף ודרישה לחוות דעת מומחה חיצוני.

תיעוד "נתיב הכסף": מה הבנק באמת רוצה לראות?

בין אם פעלתם במודל "סגור" או "פתוח", חובה עליכם לשמור תיעוד מפורט של כל שרשרת הפעולות. תיעוד זה הוא הבסיס להוכחת חוקיות הכספים. הבנקים דורשים לראות את "נתיב הכסף" המלא. התיעוד צריך לכלול:

1. אסמכתאות על הרכישה הראשונית: אישור העברה בנקאית או פירוט כרטיס אשראי המעידים על רכישת הקריפטו הראשונה בכסף פיאט.
2. דוחות תנועה (Transaction History): יש לייצא קובצי CSV מכל בורסה וארנק שבהם עברו המטבעות. דוחות אלו מפרטים כל עסקה, המרה והעברה.
3. תיעוד פעולות מורכבות: אם עסקתם בכרייה, סטייקינג או DeFi, יש לתעד את קבלת התגמולים ואת הפעולות בחוזים החכמים.

נקודה קריטית: בורסות רבות, ובייחוד בורסות זרות, אינן שומרות היסטוריית פעולות מעבר לשלושה חודשים. לכן, חיוני לייצא את הדוחות באופן שוטף, לפחות אחת לרבעון, כדי למנוע אובדן מידע חיוני.

המפגש עם הבנק – מדיניות, סניפים מתמחים וחוות דעת מומחה

גם עם הכנה מוקפדת, המפגש עם הבנק עלול להיות מאתגר. הכרת הכללים והזכויות שלכם היא המפתח לצליחת שלב זה.

הכירו את נב"ת 411: הזכויות והחובות שלכם מול הבנק

תיקון לנוהל בנקאי תקין 411, שנכנס לתוקף בנובמבר 2022, קבע כללי יסוד להתנהלות הבנקים עם כספי קריפטו.

• איסור על סירוב גורף: הבנק אינו רשאי לסרב באופן גורף לקבל כספים רק בשל היותם קשורים לקריפטו. עליו לבחון כל מקרה לגופו.
• פעילות מול גוף מפוקח: הבנק לא יסרב לתת שירות אם הפעילות נעשתה מול גוף ישראלי בעל רישיון, אלא אם יש לו סיבה קונקרטית בהתאם להערכת הסיכונים שלו.
• רף לבירור מעמיק: בפעילות בהיקף של מעל 100,000 ש"ח בשנה, הבנק נדרש לבצע בירור מעמיק על מקור הכספים ונתיב הקריפטו.
• המציאות בשטח: למרות הנוהל, דוח מבקר המדינה וגורמים בשוק מציינים כי הבנקים עדיין שומרים על שיקול דעת נרחב, ממשיכים להערים קשיים, ובמקרים מסוימים אף החמירו את הקריטריונים.

לא כל סניף נולד שווה: חפשו את הסניפים המתמחים

לא פעם, פקיד בסניף הבנק הרגיל אינו בקיא ברגולציה הספציפית של קריפטו. מניסיוני, ישנם בנקים המחזיקים בסניפים ייעודיים המתמחים בקריפטו. אני ממליץ להתעקש ולפנות ישירות לסניפים אלו, שכן הצוותים בהם מבינים את התחום ויודעים כיצד לטפל בבקשות אלו.

חוות דעת מומחה: מתי צריך, מי מוסמך, ומה זה כולל?

במקרים מורכבים, ובמיוחד בפעילות במודל "גן פתוח", הבנק צפוי לדרוש חוות דעת של מומחה חיצוני.

• מתי נדרשת חוות דעת? הדרישה נתונה לשיקול דעת הבנק, אך היא שכיחה במיוחד בסכומים גבוהים או כאשר המטבעות עברו בבורסות זרות וארנקים מרובים.
• מי נחשב "מומחה"? בנק ישראל לא הגדיר זאת במפורש, אך קבע כי מדובר ב"גורם חיצוני בעל מומחיות, להנחת דעתו של התאגיד הבנקאי". בפועל, קיימים מספר גופים ופירמות רואי חשבון המוכרים על ידי הבנקים כמוסמכים לספק חוות דעת כאלה.
• מה כוללת חוות הדעת? המומחה משתמש בטכנולוגיות ייעודיות כדי להתחקות אחר נתיב המטבעות על הבלוקצ'יין, ומוודא שהם לא עברו בבורסות לא מפוקחות או שימשו לפעילות לא חוקית.
• הבדל בעלויות: חשוב לדעת שלא כל המטבעות "נולדו שווים". מטבעות "חדשים מהניילון" שמקורם ישירות מפעילות כרייה, קל יחסית לאמת את מקורם (כפי שאף צוין במפורש בנב"ת 411 כנתיב מפחית סיכון), ולכן עלות חוות הדעת לגביהם עשויה להיות נמוכה באופן מהותי ביחס למטבעות שעברו גלגולים רבים.

איך משתמשים בנוהל תשלום מס ישיר לרשות המיסים (טופס 909)?

במצב בו המשקיע מעוניין לשלם את חוב המס שלו אך נתקל בסירוב מהבנק, נוצר מצב אבסורדי. כדי לתת מענה למצב זה, פרסמה רשות המיסים ב-31.12.2023 "נוהל הוראת שעה", המאפשר תשלום ישיר לחשבונה בבנק ישראל באמצעות טופס 909.

המדריך המפורט להגשת טופס 909

זהו פתרון "מוצא אחרון", והוא כפוף לתנאים מחמירים:

1. למי מיועד הנוהל? ליחידים בלבד (לא לחברות).
2. תנאי סף: יש להציג אישור סירוב בכתב מבנק מסחרי בישראל לקבל את הכספים.
3. מה יש לצרף לבקשה? טופס 909 מלא. אישור סירוב מהבנק. נייר עבודה המפרט את חישוב המס. אסמכתאות למקור הכספים ששימשו לרכישה הראשונית. תיעוד מלא של "נתיב המטבעות" לאורך כל תקופת ההחזקה.
4. תהליך הבדיקה: הבקשה עוברת הליך בדיקה מקיף ברשות המיסים, ולאחר אישור סופי, ניתן להעביר את סכום המס המדויק ישירות לחשבון הרשות.

חשוב לדעת: דוח מבקר המדינה וגורמים בשוק הקריפטו (כמו פורום חברות הקריפטו) מציינים כי הנוהל כרוך בנטל בירוקרטי כבד, הוגבל בזמן, ומידת ישימותו בפועל נמוכה מאוד, כאשר רק פניות בודדות התקבלו לטיפול במסגרתו עד כה.

תכנון מס מתקדם – אסטרטגיות שחורגות מהדיווח הבסיסי

התנהלות נכונה אינה מסתיימת בדיווח על רווחים. תכנון מס מתקדם, במיוחד במקרים של אי-דיווח בעבר או שינויי תושבות, הוא קריטי.

דיווח מאוחר ו"גילוי מרצון" – מהן האפשרויות אם לא דיווחתם בעבר?

אי-דיווח על רווחים מקריפטו היא עבירה פלילית. רשות המיסים יכולה לבדוק עסקאות רטרואקטיבית. אם לא דיווחתם בעבר, ישנן שתי דרכים עיקריות להסדיר את הנושא:

1. הגשת דוחות מתקנים: זו האפשרות המועדפת לאיחורים קצרים יחסית או במקרים פשוטים. מגישים דוחות לשנים קודמות ומסבירים את סיבת האיחור.
2. הליך "גילוי מרצון": הליך המאפשר לדווח על הכנסות שהועלמו ובתמורה, בתנאים מסוימים, להימנע מהליכים פליליים. חשוב לשים לב שהנוהל החדש לגילוי מרצון (2025-2026), אינו אנונימי ואינו מבטיח חסינות פלילית מראש. אני בספק לגבי הצלחתו, כי הוא לא יאפשר גבייה של מאות מיליונים כפי שניתן היה להשיג בנוהל אנונימי. הליך זה מתאים בעיקר לתיקים מורכבים עם חשיפה פלילית גבוהה.

ניתוק תושבות ו"מס יציאה" – האם מעבר לחו"ל פותר את בעיית המס?

משקיעים רבים שוקלים לעבור למדינות עם מדיניות מס מקילה יותר. עם זאת, יש לזכור שני נושאים מרכזיים:

1. "מס יציאה" (סעיף 100א לפקודה): החוק קובע כי נישום המנתק את תושבותו חייב במס על רווח ההון הראוי כאילו מכר את נכסיו יום לפני עזיבתו. דוח מבקר המדינה מציין כי לרשות המיסים יש קושי רב לאכוף סעיף זה על נכסי קריפטו, בשל היעדר חובת דיווח על נכסים בעת ניתוק תושבות.
2. תזכיר חוק חדש (נובמבר 2024): רשות המיסים פרסמה תזכיר חוק מהפכני המציע לקבוע את מקום הפקת ההכנסה לפי מקום התושבות של המוכר בעת הרכישה. המשמעות: אם רכשת קריפטו כתושב ישראל ועברת לחו"ל, הרווח עדיין ייחשב ככזה שהופק בישראל ויהיה חייב במס כאן. ערך ייחודי וסיכונים: הצעה זו, על אף שהיא מייצרת ודאות, טומנת בחובה סיכונים חמורים: אפליה כלפי עולים חדשים ותושבים חוזרים (שייאלצו לשלם מס על נכסים שירכשו לאחר עלייתם, בניגוד לנכסים אחרים), וסיכון ממשי לכפל מס, שכן מדינת התושבות החדשה תדרוש גם היא מס על המכירה.

ניווט בסבך הרגולטורי והבנקאי: מדוע נדרשת מומחיות ייעודית לקריפטו?

המסע להנזלת רווחי קריפטו ותשלום המס בישראל הוא מורכב, אך אפשרי. הצלחה בתהליך זה אינה תלויה במזל, אלא בתכנון אסטרטגי, תיעוד קפדני, והבנה מעמיקה של הכללים והנהלים. מהכנת "נתיב הכסף" ועד להבנת הניואנסים של נב"ת 411 והליכי גילוי מרצון, האחריות מוטלת על כתפי המשקיע. התנהלות נכונה ושקופה, ובמידת הצורך ליווי של מומחים המכירים את התחום לעומקו, יכולה לחסוך כסף רב, למנוע סיכונים משפטיים ולאפשר לכם ליהנות מפירות השקעתכם כחוק.

כפי שעולה ממדריך זה, עולם מיסוי הקריפטו בישראל הוא זירה מורכבת, רוויית "שטחים אפורים" וחסמים פרקטיים, הדורשת הרבה יותר מראיית חשבון מסורתית. האתגרים הייחודיים – החל מחישוב מס מדויק על אלפי טרנזקציות בשיטת FIFO, דרך סיווג פעילות כהונית או עסקית והשלכות המע"מ, ועד להתמודדות המורכבת מול המערכת הבנקאית הדורשת חוות דעת מומחה – מחייבים שותף מקצועי שחי ונושם את התחום.

משרדנו מתמחה בליווי משקיעים וחברות קריפטו, ומספק פתרון הוליסטי המשלב הבנה טכנולוגית עמוקה עם מומחיות משפטית ומיסויית:

• תכנון מס ואופטימיזציה: אנו בונים אסטרטגיית מס מותאמת אישית, תוך מיצוי כלים להפחתת חבות המס כגון קיזוז הפסדים, הכרה בהוצאות מוכרות וניכוי סכום אינפלציוני.
• פתרונות בנקאיים והנזלת קריפטו: אנו מלווים לקוחות בתהליך המורכב של החזרת כספים למערכת הבנקאית, מנפיקים חוות דעת מומחה המוכרות על ידי הבנקים, ומנווטים את לקוחותינו מול דרישות נב"ת 411.
• דיווח מדויק וייצוג מול הרשויות: אנו מפיקים דוחות מס מדויקים באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, ומייצגים את לקוחותינו בדיוני שומה ובמקרים של דיווח מאוחר או הליכי גילוי מרצון, במטרה להקטין את החשיפה הפלילית ולהגיע להסדר המיטבי.

הערך המרכזי שאנו מספקים ללקוחותינו הוא שקט נפשי. בעולם שבו אי-דיווח נחשב לעבירה פלילית והמורכבות הרגולטורית רק גוברת, אנו מוודאים שאתם פועלים כחוק, ממזערים סיכונים, ומתפנים לעסוק במה שחשוב באמת – ניהול ההשקעות שלכם.

פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני, ובואו נבנה יחד את הדרך הבטוחה והנכונה ביותר עבורכם בעולם הקריפטו.