מאת רואה חשבון אמנון בן שושן, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי.
עודכן לאחרונה: 26.10.2026.
נוהל בנקאי תקין 411, ששמו הרשמי הוראת ניהול בנקאי תקין 411, מסדיר את ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור במערכת הבנקאית. הלבנת הון היא פעילות שנועדה להסתיר או להסוות את מקורם של כספים שמקורם בעבירה, את הבעלות בהם או את השימוש בהם, בין היתר באמצעות המערכת הבנקאית. בדרך זו נוצרת מראית עין של מקור חוקי לכספים.
הבנקים ניצבים בחזית המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, ונדרשים לקבוע מדיניות ונהלים לזיהוי הסיכונים ולהפחתתם. ניצולו של בנק לפעילות אסורה עלול לפגוע באמון הציבור ולחשוף אותו להליכים ולעיצומים.
יחידים וחברות המבקשים להעביר כספים מחו"ל לחשבון בנק בישראל, לרבות תמורה ממימוש מטבעות וירטואליים (קריפטו), עשויים להידרש להציג אסמכתאות למקור הכספים ולמסלול העברתם, ובמקרים המתאימים גם לדיווח ולתשלום המס. דרישות הבנק נקבעות בהתאם למאפייני הפעילות ולרמת הסיכון. החל מיום 1.5.2027 יחול תיקון להוראה 411, שלפיו הבנק לא יוכל לסרב לקבל כספים מנותן שירות במטבע וירטואלי רק משום שמקורם בקריפטו, גם כאשר נותן השירות הוא גוף זר. בנוסף, תבוטל חובת הבירור האוטומטית מעל סף של 100,000 ש"ח בשנה.
נוהל בנקאי תקין 411
הוראת ניהול בנקאי תקין 411 חלה על ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בפעילות הבנקים בכלל, ולא רק על העברת כספים מחו"ל. העיקרון המרכזי בה הוא גישה מבוססת סיכון, שלפיה הבנק מעריך את הסיכון הנשקף מהלקוח ומפעילותו ומתאים את הבירור והבקרה לנסיבות. כאשר לקוח או פעילות בחשבון מסווגים בסיכון גבוה, נדרשים צעדים מוגברים לניהול הסיכון ולהפחתתו.
סעיף 50 להוראה מכיר, בין היתר, באי-מסירת פרטים הנדרשים לפי ההוראה ולפי נהלי הבנק שנקבעו מכוחה, או ביסוד סביר לחשש שפעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, כעילות לסירוב סביר לפתיחת חשבון, להמשך ניהולו או לביצוע פעולה בו.
לפי הבהרת הפיקוח על הבנקים, סעיף 50 מקנה לבנק כלים לסרב במקרים שנקבעו בו, אך אינו מטיל כשלעצמו חובה לסרב. גם סיווג חשבון בסיכון גבוה אינו מחייב הקפאה אוטומטית של פעילותו. עם זאת, חובת הימנעות מביצוע פעולה עשויה לנבוע מהוראות אחרות החלות על נסיבות המקרה.
נוהל בנקאי תקין 411 – העברת כספים שמקורם בקריפטו
סעיף 87א להוראה מסדיר קבלת כספים מחשבונות של נותני שירות במטבע וירטואלי אל חשבונות לקוחות הבנק שאינם נותני שירות כאלה. במסגרת בחינת ההעברה, הבנק מתחשב בזהות נותן השירות, במאפייני המטבע, בהיקף הפעילות ובנתיב שבו עברו הנכסים.
עד ליום 30.4.2027, כאשר נותן השירות המעורב בפעילות מחזיק ברישיון ישראלי מתאים, הבנק אינו רשאי לסרב לשירות התשלום רק בשל מקור הכספים בקריפטו. ביחס לנותן שירות הפועל בישראל מכוח היתר המשך עיסוק או לנותן שירות זר, הבנק נדרש לקבוע מדיניות בגישה מבוססת סיכון. כאשר היקף שירותי התשלום עולה על 100,000 ש"ח בשנה, חלה חובת בירור של מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע או לכרייתו ושל נתיב המטבע. גם מתחת לסף זה עשויות להידרש בדיקות לפי רמת הסיכון.
מיום 1.5.2027 יחול תיקון חוזר 2862. הבנק לא יהיה רשאי לסרב לקבל כספים רק משום שמקורם בקריפטו, גם כאשר נותן השירות הוא גוף זר. סירוב עדיין יהיה אפשרי כאשר קיימת עילה עניינית אחרת, כגון חשש מבוסס להלבנת הון או הפרת דרישות הרישוי החלות על נותן השירות. במקביל, יבוטל הסף הכספי של 100,000 ש"ח, והצורך בבירור מקור הכספים ונתיב המטבע ייקבע לפי רמת הסיכון ולא לפי סף כספי קבוע. הבנקים יידרשו לאפיין גם מקרים שבהם אין צורך בבדיקת נתיב המטבע או באישור מומחה חיצוני, והסתייעות במומחה תידרש רק כאשר רמת הסיכון מחייבת זאת.
מעמד נותן השירות מחייב הבחנה בין רישיון לבין רישום. BitLicense הוא רישיון של מדינת ניו יורק, ואילו רישום כ-MSB ברשות האמריקאית FinCEN אינו רישיון או אישור לתקינות הפעילות.
התיקון מצמצם גם את ההגדרה של נתיב המטבע: התנועות בכסף רגיל לאחר המרת הקריפטו ועד להפקדתו בבנק יוחרגו מהגדרה זו. לכן, החל מיום 1.5.2027, העברת התמורה מחשבון בנק זר של הלקוח לחשבונו בישראל לא תיחשב כשלעצמה להעברה מנותן שירות במטבע וירטואלי. הבנק עדיין רשאי לבדוק את מקור הכספים לפי הוראות ניהול הסיכון הכלליות. בנוסף, התיקון מחייב את הבנק לפרסם מדיניות ברורה ונגישה, וקובע גורמי סיכון רלוונטיים, כגון שימוש במערבלי מטבעות או פעילות מול ארנקים המקושרים לפעילות בלתי חוקית.
| נושא | עד 30.4.2027 | מ-1.5.2027 |
|---|---|---|
| סירוב רק בשל מקור הקריפטו | האיסור המפורש מתייחס להעברה שבה נותן השירות המעורב מחזיק ברישיון ישראלי מתאים. לגבי בעלי היתר המשך עיסוק ונותני שירות זרים נקבעת מדיניות מבוססת סיכון. גם כיום חל איסור לתת שירות כשהבנק יודע שנותן השירות מפר את דרישות הרישוי או הרישום במדינתו. | הבנק לא יהיה רשאי לסרב להעברה רק משום שמקור הכספים בקריפטו, גם כשהם מגיעים מנותן שירות זר. סירוב עדיין אפשרי כשקיימת עילה עניינית אחרת, כגון חשש מבוסס להלבנת הון. הבנק לא ייתן שירות כאשר ידוע לו שנותן השירות מפר את דרישות הרישוי או הרישום החלות עליו. |
| מקור הכספים וסף 100,000 ש"ח | מעל 100,000 ש"ח בשנה חלה חובת בירור של מקור הכספים לרכישה או לכרייה ושל נתיב המטבע. בדיקות נוספות ייתכנו גם בסכומים נמוכים יותר לפי הסיכון. | הסף הכספי הקבוע יבוטל. הצורך בבדיקה והיקפה ייקבעו לפי רמת הסיכון, וסכום העסקה יישאר אחד השיקולים בהערכתה. |
| בדיקת נתיב המטבע ומומחה חיצוני | בירור נתיב המטבע נערך בגישה מבוססת סיכון ויכול להסתמך על הצהרת לקוח, אסמכתה מנותן שירות מורשה או אסמכתה ממומחה חיצוני. | הבנק יאפיין גם מקרים שבהם בדיקת הנתיב או אישור מומחה חיצוני אינם נדרשים. מומחה חיצוני יידרש רק כאשר רמת הסיכון מחייבת זאת. |
| הגדרת נתיב המטבע | ההגדרה כוללת גם את תנועות הכסף לאחר המרת הקריפטו למטבע רגיל ועד להפקדה בבנק. | הרכיב של תנועות הכסף לאחר ההמרה יימחק מההגדרה. חובות בירור כלליות של הבנק ימשיכו לחול. |
| נותני שירות, מטבעות ולקוחות עסקיים | נקבעת מדיניות מבוססת סיכון ביחס לנותני שירות, סוגי מטבעות, נתיבי העברה ופעילות בפלטפורמות מסחר בין צדדים. | נותן שירות בעל רישיון ישראלי מתאים, או נותן שירות זר העומד בתנאי הרישוי ומדינת ההתאגדות שבהוראה, ייחשב גורם מפחית סיכון. מטבעות מגבירי אנונימיות ייחשבו גורם מגביר סיכון, ולא תותר רשימה סגורה של מטבעות. תתווסף התייחסות לפעילות עסקית, לרבות גיוס השקעות באמצעות הנפקת מטבעות. |
| גילוי מדיניות הבנק ללקוח | הבנק מפרסם באתרו את עיקרי מדיניותו ומיידע לקוח המבקש להעביר כספים לנותן שירות במטבע וירטואלי. | הגילוי יידרש להיות ברור, נגיש ואפקטיבי, גם כאשר הבנק מזהה שהלקוח כבר העביר כספים לנותן השירות. |
הלכה למעשה
בשנים האחרונות, אנו פוגשים חדשות לבקרים לקוחות, בין יחידים ובין חברות, שנתקלים בקשיים מול הבנקים בעת ניסיון להפקיד או להעביר כספים (בעיקר מחו"ל). בהתאם להוראות הדין ולמדיניות הבנקים, לקוחות אלו נדרשים, בין השאר, להציג אסמכתאות למקור הכספים ולהעברתם, ולעיתים גם מסמכים המעידים על הדיווח ועל תשלום המס בישראל או במדינה זרה שבה חלה חבות במס.
כדי לצמצם עיכובים, לפני ביצוע העברה משמעותית מחו"ל מומלץ לברר עם הבנק אילו אסמכתאות יידרשו, ולרכז מראש מסמכים המעידים על מקור הכספים, על הבעלות בהם ועל מסלול העברתם. כאשר הבנק מבקש לברר גם את מקור עושרו של הלקוח, הכוונה היא למקורות שמהם נצבר הונו לאורך זמן, כגון עבודה, פעילות עסקית או השקעות, להבדיל ממקור הכספים שמיועדים להפקדה מסוימת.
כאשר הבנק מזהה במסגרת הליך "הכר את הלקוח" את הלקוח או את הפעילות בחשבון כבעלי סיכון גבוה, סעיף 30 להוראה מחייב אותו לנקוט באחד או יותר מצעדי הבקרה שנקבעו בו. צעדים אלה כוללים בירור מקור עושרו של הלקוח ומקור הכספים המיועדים להפקדה, קבלת הסברים ואסמכתאות לפי הצורך וניטור מוגבר של הפעילות. אישור מנהל בכיר הוא אחד מצעדי הבקרה האפשריים, ולא תנאי אוטומטי לביצוע כל פעולה בחשבון.
סיווג חשבון בסיכון גבוה אינו גורר הקפאה אוטומטית. הבנק רשאי להגביל פעילות מסוימת או לסרב לביצועה כאשר קיימת לכך עילה לפי הדין.
בהעברה בנקאית לישראל יש לוודא שפרטי המעביר והמוטב מלאים, ושמספר חשבון המוטב נמסר בפורמט IBAN. מידע חסר עשוי לגרום לעיכוב או לדחיית ההעברה. העברה ללא IBAN תתקבל רק בנסיבות שקבע הבנק בנהליו.
מסמכי מס ואישור רואה חשבון לבנק
כאשר לקוח מבקש להעביר כספים מחו"ל לחשבון בישראל, הבנק עשוי לדרוש מסמכים המבהירים כיצד נוצרו הכספים וכיצד הגיעו לחשבון. סוג המסמכים נקבע לפי מקור הכספים ומאפייני ההעברה.
חבות המס בישראל נקבעת לפי מהות ההכנסה או המימוש, תושבות המס והוראות הדין החלות, ולא לפי עצם העברת הכספים לחשבון בישראל. למשל, העברת חסכונות מחשבון אישי בחו"ל לחשבון של אותו אדם בישראל אינה יוצרת כשלעצמה אירוע מס. לעומת זאת, רווח ממכירת נכס או ממימוש קריפטו עשוי להיות חייב במס גם אם התמורה נשארה בחו"ל. חובת הדיווח נבחנת בהתאם לדין, בנפרד מעצם ההעברה.
דוחות מס, שומות ואישורי ניכוי מס במקור או תשלום מס עשויים להוכיח שהכנסה דווחה או שמס שולם. במקרים המתאימים יידרשו לצדם גם הסכמים, דפי חשבון ותיעוד העברות, משום שמסמך המעיד על דיווח לרשות המסים אינו מתעד בהכרח את העסקה ואת מסלול הכסף. גם כאשר לא חלה חובת מס בישראל, הבנק רשאי לברר את מקור הכספים.
אישור רואה חשבון יכול לסייע בהצגת מקור הכספים ובהתאמה בין מסמכי העסקה, החשבונות והדיווחים המיסויים. היקף האישור צריך לשקף את הבדיקות שבוצעו בפועל ואת המסמכים שנבדקו. הוראה 411 אינה מחייבת להציג אישור רואה חשבון בכל העברה.
| מקור הכספים | אסמכתאות לעסקה ולהעברה | אסמכתאות מס אפשריות |
|---|---|---|
| שכר וחסכונות מחו"ל | תלושי שכר, אישורי מעסיק ודפי חשבון המתעדים את צבירת הכספים והעברתם. | דוח מס, אישור ניכוי מס או שומה, בהתאם לחובות הדיווח. |
| מכירת נכס או ניירות ערך | הסכם מכירה או דוח ברוקר, אישור קבלת התמורה ודפי חשבון רלוונטיים. | דיווח על רווח ההון, שומה או אישור תשלום מס, ככל שנדרשו לפי הדין. |
| ירושה או מתנה | צו ירושה או צו קיום צוואה, או מסמך המעיד על המתנה, לצד תיעוד העברת הכספים. | אישורי מס, ככל שקיימת חובת מס או דיווח ביחס להעברה. |
| מימוש מטבעות וירטואליים | דוחות רכישה ומכירה, תיעוד ארנקים והמרות, ואישור העברת התמורה. | דוח מס והוכחת תשלום מס, ככל שנדרשים בהתאם לנסיבות. |
| תקבול מחברה זרה או מפעילות תאגידית | החלטה על חלוקת דיבידנד, הסכם הלוואה או חשבונית, לפי מהות התקבול, לצד דפי חשבון ותיעוד ההעברה. | דוח מס, אישור ניכוי מס במקור או שומה, ככל שנדרשים לפי הדין. |
דרישת השלמות וסירוב הבנק להעברה
דרישה להשלמת מסמכים שונה מסירוב סופי להעברה. כאשר הבנק מבקש מידע נוסף, נכון לקבל ממנו פירוט של המסמכים או הנתונים החסרים, כגון מקור הכספים, זהות המעביר, מסלול ההעברה או הטיפול המיסויי. לאחר מסירת המידע ניתן לבקש שהבנק יבהיר אם נדרשות השלמות נוספות.
כאשר הבנק מסרב לבצע העברה, סעיף 50 להוראה מכיר בסירוב סביר בהתקיים עילה כגון אי מסירת פרטים נדרשים או יסוד סביר לחשש להלבנת הון או למימון טרור. מומלץ לבקש את החלטת הבנק בכתב, לברר את הנימוקים שניתן למסור ולהציג אסמכתאות המתייחסות לעילת הסירוב.
אם המחלוקת נותרת, ניתן לפנות תחילה לנציב תלונות הציבור בבנק. לאחר קבלת תשובתו, או אם חלפו 45 ימים ללא מענה (ובנסיבות מסוימות עד 60 ימים, בכפוף להודעת הנציב), ניתן לפנות אל הפיקוח על הבנקים, בצירוף תיאור המקרה, ההתכתבות והמסמכים הרלוונטיים.
תשלום מס מרווחי קריפטו לאחר סירוב הבנק
יחיד שמימש מטבעות וירטואליים ברווח והבנק בישראל סירב לקבל את כספי המס, יכול לבקש לשלם את המס ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל באמצעות טופס 909. המסלול מיועד ליחידים שאין בידיהם מקור מימון חלופי לתשלום המס, ובתנאי שמקור הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הוא חוקי.
את הבקשה מגישים לפקיד השומה, בצירוף הדיווח על ההכנסה, חישוב המס, מסמכים המעידים על מקור הכספים ונתיב המטבע, ואישור על סירוב הבנק. לאחר אישור הבקשה ניתן לשלם בשקלים לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. המסלול חל על כספי המס בלבד, אינו מהווה אישור להפקדת יתרת כספי המימוש בבנק בישראל ואינו חל על חברות. יש לבדוק מראש גם את המגבלות על החזרי מס ועל קיזוז הפסדים שלא נדרשו בדוח השנתי.
אודות משרדנו
משרד רואי החשבון אמנון בן שושן ושות' מלווה יחידים וחברות המבקשים להעביר כספים מחו"ל לחשבונות בנק בישראל, לרבות כספים שמקורם בחסכונות, במימוש השקעות בשוק ההון ובפעילות במטבעות וירטואליים. צוות המשרד עוסק במיסוי ישראלי ובינלאומי, במיסוי ניירות ערך וקריפטו, וצבר ניסיון בליווי עשרות לקוחות בתחום הקריפטו, לצד משקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים וחברות נוסטרו.
כאשר הבנק מעכב העברה או מבקש אסמכתאות למקור הכספים ולמסלול העברתם, צוות המשרד בוחן את מסמכי העסקאות, תנועות הכספים ודיווחי המס בישראל ובחו"ל, ומסייע בהכנת מענה מקצועי ומגובה במסמכים לבנק. בהתאם לנסיבות, הליווי כולל גם הסדרת דיווחי מס, עריכת חוות דעת מקצועיות והגשת בקשות להחלטות מיסוי מול רשות המסים.
שאלות ותשובות על נוהל בנקאי תקין 411
מה קובעת הוראת ניהול בנקאי תקין 411?
הוראה 411 מחייבת את הבנקים לזהות ולנהל סיכונים של הלבנת הון ומימון טרור. בהעברות כספים מחו"ל הבנק רשאי לברר את מקור הכספים, את פרטי הצדדים ואת מטרת ההעברה בהתאם לרמת הסיכון.
האם הבנק רשאי לסרב לקבל העברת כספים מחו"ל?
הבנק רשאי לסרב כשקיימת עילה סבירה, למשל כשהלקוח אינו מוסר פרטים נדרשים או כשיש יסוד סביר לחשש להלבנת הון או למימון טרור. מקור הכספים בחו"ל, כשלעצמו, אינו עילה אוטומטית לסירוב.
האם הבנק יכול לסרב לקבל כספים שמקורם בקריפטו?
עד 30.4.2027 האיסור המפורש על סירוב רק בשל מקור הקריפטו חל כשנותן השירות המעורב מחזיק ברישיון ישראלי מתאים. מ-1.5.2027 הבנק לא יוכל לסרב מסיבה זו בלבד גם כשנותן השירות זר, לגבי העברות שבתחולת סעיף 87א. סירוב מטעם ענייני אחר עדיין אפשרי.
האם רישום MSB בארצות הברית נחשב לרישיון לפעילות בקריפטו?
לא. רישום כ-MSB אצל FinCEN אינו רישיון או אישור לתקינות פעילותו של נותן השירות. הבנק בוחן את הרישוי או הרישום הנדרשים לפי הדין החל על נותן השירות ואת הסיכון הכרוך בהעברה.
האם יש סף של 100,000 ש"ח לבדיקת כספי קריפטו?
עד 30.4.2027 היקף שירותי תשלום העולה על 100,000 ש"ח בשנה מחייב בירור של מקור הכספים ונתיב המטבע. גם מתחת לסכום זה הבנק רשאי לבצע בדיקות לפי הסיכון. מ-1.5.2027 הסף יבוטל והבדיקה תיקבע לפי מאפייני העסקה, לרבות סכומה.
האם הבנק חייב לבדוק את נתיב המטבע בכל העברת קריפטו?
החל מ-1.5.2027 הבנק יהיה חייב לקבוע גם מקרים שבהם לא תידרש בדיקת נתיב המטבע. הצורך בבדיקה ועומקה ייקבעו לפי רמת הסיכון של העסקה.
האם חובה להמציא חוות דעת של מומחה לבלוקצ'יין?
אין חובה גורפת להציג חוות דעת מומחה בכל העברה. מ-1.5.2027 נקבע במפורש שהסתייעות במומחה חיצוני תידרש רק כאשר רמת הסיכון מחייבת זאת, וכי במקרים מתאימים ניתן להסתפק בבדיקות הבנק או במסמכים שמסר הלקוח.
אילו מסמכים עשוי הבנק לדרוש להעברת כספים מחו"ל?
בהתאם למקור הכספים, הבנק עשוי לדרוש דפי חשבון, תלושי שכר, הסכמי מכירה, דוחות ברוקר, מסמכי ירושה או תיעוד של רכישת ומכירת קריפטו. היקף המסמכים נקבע לפי נסיבות ההעברה ורמת הסיכון.
האם דוח מס או אישור רואה חשבון מבטיחים שהבנק יקבל את הכספים?
דוח מס או אישור רואה חשבון יכולים לסייע בבירור, אך אינם מבטיחים שההעברה תאושר. הבנק עשוי לדרוש גם מסמכים המעידים על העסקה ועל מסלול הכספים. הוראה 411 אינה מחייבת אישור רואה חשבון בכל העברה.
האם הבנק רשאי לברר מקור כספים כשאין חבות מס בישראל?
כן. בירור מקור הכספים נועד לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור והוא נפרד מקביעת חבות המס. גם כאשר הכספים אינם חייבים במס בישראל, הבנק עשוי לדרוש אסמכתאות למקורם.
האם חשבון שסווג בסיכון גבוה מוקפא אוטומטית?
לא. סיווג בסיכון גבוה מחייב צעדי בירור ובקרה מוגברים, אך אינו גורר הקפאה אוטומטית. הגבלה או סירוב לפעולה מחייבים עילה מתאימה לפי הדין והנסיבות.
מה עושים כשהבנק מעכב או מסרב לקבל העברה?
מבקשים מהבנק פירוט של המסמכים החסרים ואת הנימוקים שניתן למסור, ומשלימים את האסמכתאות. אם המחלוקת נמשכת, ניתן לפנות לנציב תלונות הציבור בבנק ובהמשך ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים.
האם ניתן לשלם מס על רווחי קריפטו כשהבנק מסרב לקבל את כספי המס?
כן. יחיד שמימש מטבעות וירטואליים ברווח ואין בידיו מקור מימון חלופי לתשלום המס יכול להגיש בקשה באמצעות טופס 909, לאחר שבנק בישראל סירב לקבל את כספי המס. ההליך מותנה באישור רשות המסים ובהוכחת מקור חוקי לכספים ששימשו לרכישת המטבעות. לאחר האישור ניתן להעביר את כספי המס לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. המסלול אינו חל על חברות ואינו מאפשר להפקיד את יתרת התמורה באמצעותו.
האם פרטי IBAN חסרים יכולים לעכב העברה מחו"ל?
כן. ככלל, העברה בנקאית מחו"ל לישראל צריכה לכלול את פרטי חשבון המוטב בפורמט IBAN, למעט מקרים שנקבעו בנהלי הבנק. גם פרטים חסרים על הצדדים להעברה עלולים לגרום לעיכוב או לדחייה.
