מאת רו"ח אמנון בן שושן | עודכן ביום 4 בנובמבר 2026
לאחר רכישת חברה ישראלית עשויה הקבוצה הרוכשת להעביר אליה את הקניין הרוחני, בעוד צוות הפיתוח ממשיך לעבוד בישראל. במצב זה יש לבחון בנפרד את מכירת המניות, את מכירת הנכס בידי החברה ואת התשלום שתקבל החברה עבור הפיתוח בהמשך.
המאמר מיועד לחברות ישראליות ולקבוצות זרות המתכננות רכישה במתווה זה. השאלות המרכזיות הן מי מוכר בכל שלב, כיצד נקבע מחיר הקניין הרוחני, ומהם התנאים לקבלת ודאות לגבי המס ופעילות הפיתוח.
חוזר 8/2025 של רשות המסים מציע מסלול לקבלת החלטת מיסוי פרטנית על התמורה במכירת הקניין הרוחני ועל שיטת תמחור שירותי המחקר והפיתוח לאחריה. המסלול מותנה בדרישות הנוגעות לחברה, לקבוצה, לנכס ולמועדים. לכן כדאי לבחון אותו כבר בהיערכות לרכישה, כשההסכמים, מבנה ההחזקה ומקורות המימון עדיין ניתנים לתכנון.
מכירת מניות ומכירת קניין רוחני: מי משלם את המס
במכירת מניות המוכרים הם בעלי המניות, ואילו במכירת הקניין הרוחני המוכרת היא החברה המחזיקה בו, ולכל עסקה תמורה ונישום משלה. חוזר 8/2025 עוסק במכירת הנכס ובהמשך פעילות הפיתוח, ואינו קובע את המס על בעלי המניות שמכרו את החזקותיהם במסגרת האקזיט.
ההפרדה נדרשת גם כאשר שתי העסקאות הן חלק מתוכנית רכישה אחת. תחילה הרוכש משלם עבור הזכויות בחברה, ובהמשך, אם החברה מוכרת את הקניין הרוחני לחברה אחרת בקבוצה, התמורה עבור הנכס שייכת לחברה המוכרת.
שיעור המס המופחת שבו עוסק החוזר חל על רווח ההון של החברה ממכירת הנכס, בכפוף לתנאי הזכאות. את המס על מכירת המניות יש לבחון בנפרד, בהתאם לנתוניו של כל מוכר. לדיון רחב יותר במבנה עסקת הרכישה ראו את המאמר על מכירת חברות הייטק.
גם חלוקת רווחים מן החברה היא עניין נפרד, וסעיף 51כו לחוק לעידוד השקעות הון מסדיר חלוקת רווחים מסוימים של מפעל טכנולוגי, בכפוף לזהות המקבל ולמבנה ההחזקה. לאחר רכישה מלאה, חלוקה לבעל המניות הרוכש נבחנת בנפרד מן המס ששילמו המייסדים על מכירת מניותיהם.
לצורך התכנון מומלץ להכין תיאור פשוט של זרימת התמורות: מי משלם, למי, עבור אילו זכויות ובאיזה מועד. לצד כל תשלום יש לזהות את ההסכם שמכוחו הוא משולם ואת החברה או בעל המניות שמקבלים אותו.
מכירת פעילות או קניין רוחני: מה נבחן בעסקה
סיווג העסקה נקבע לפי הזכויות והפעילות שעוברות לרוכשת ואלה שנותרות בישראל, בהתאם לתפקידים שממלאת כל חברה, לנכסיה ולסיכונים שבהם היא נושאת לפני העסקה ואחריה.
ניתוח זה מכונה FAR, ראשי התיבות של פונקציות, נכסים וסיכונים, כאשר פונקציות הן הפעולות שמבצעת החברה, כגון פיתוח וניהולו. לצד הנכסים יש לברר מי מקבל החלטות, מי מממן את הפעילות ומי נושא בתוצאותיה. ההסכמים הם נקודת מוצא, אך יש להשוות אותם להתנהלות בפועל ולזכויות שנותרות לכל צד.
ההבדל בין פסקי הדין המחוזיים ג׳יטקו וברודקום מדגים את חשיבות העובדות, שכן בג׳יטקו נבחנה העברה שבמסגרתה הועברו מהחברה מרבית ערכיה הכלכליים וכוח האדם שלה. בברודקום סמיקונדקטור, ע״מ 26342-01-16, תואר מצב שבו נרשמה צמיחה בפעילות, בהכנסות ובכוח האדם. בית המשפט הבחין בין המקרים, ולא ראה בעצם שינוי המודל העסקי הוכחה למכירת העסק כולו.
בברודקום הייתה חשיבות גם להפרדה שהוכחה בין הקניין הרוחני הישן לבין הפיתוח החדש ולזכויות שנותרו בחברה, ולכן אין להסתפק בכותרת של הסכם רישיון או בספירת העובדים שנותרו. יש לזהות את הזכויות המועברות, את משך ההתקשרות ואת היכולת המעשית של החברה להמשיך להשתמש בנכסים ולמלא את התפקידים שלה.
העברת פעילות שירותי הפיתוח לחברה ישראלית אחרת בקבוצה נבחנת בנפרד ממכירת הקניין הרוחני. אירוע המס הנובע ממנה אינו כלול בנוסחת התמורה שבחוזר 8/2025.
מבחינה מעשית, רצוי להכין השוואה בין הפעילות ערב העסקה לבין הפעילות המתוכננת לאחריה, ולצד כל שינוי לצרף את ההסכם, האישור הניהולי או מסמך התכנון הרלוונטי. השוואה זו מסייעת להגדיר את היקף העסקה ולבחון את השלכותיה במסגרת מיסוי בינלאומי.
התנאים לקבלת החלטת מיסוי לפי חוזר 8/2025
המסלול מחייב החלטת מיסוי פרטנית. חברת המטרה מגישה את הבקשה למחלקת הערכות שווי ושינוי מודל עסקי ברשות המסים, עם הנתונים והמסמכים לביסוסה.
הדרישות מהחברה ומהקניין הרוחני
לפני הרכישה נדרשת החברה להיות בעלת מפעל טכנולוגי מועדף, להפיק הכנסה טכנולוגית ולהחזיק בקניין רוחני הכולל נכס לא מוחשי מוטב, גם אם לא דרשה הטבות מס. לאחר הסגירה נדרש סיווג כמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, הכולל, לצד יתר תנאי החוק, השתייכות לקבוצה שהכנסותיה בשנת המס הן 10 מיליארד ש"ח לפחות.
גם חברה שטרם הפיקה הכנסות עשויה להיכלל במסלול, בכפוף לבחינת התנאים בהנחה שהייתה לה הכנסה מעסק. במועד הסגירה נדרשת עמידה בסעיפים 51כז(א)(2) ו-51כח, לרבות אישור רשות החדשנות. כוח האדם ימשיך לספק שירותי מחקר ופיתוח לרוכשת הנכס או לחברות אחרות בקבוצה, בחברת המטרה או באמצעות חברה ישראלית אחרת בקבוצה.
יש לזהות בנפרד רכיבים המשמשים לשיווק ולבחון את זכאות ההכנסה המיוחסת להם להטבות. חוזר 8/2026 מבהיר סוגיה זו. קיומו של נכס שיווקי אינו מחייב כשלעצמו שלילת כל הטבות החברה.
הבעלות בקבוצה וזהות החברה הרוכשת
חברת האם האולטימטיבית נדרשת להיות חברה שאינה שקופה לצורכי מס ואינה קרן השקעות, שהתאגדה מחוץ לישראל ותושבת מדינה שהיא צד להסכם בין-לאומי כהגדרתו בפקודה, ולהחזיק, במישרין או בעקיפין, במלוא הזכויות בחברה הישראלית ובמזמינת השירותים.
ההחזקה המצטברת, הישירה והעקיפה, של תושבי ישראל ותושבי ישראל לשעבר בחברת האם, לבדם או יחד עם אחר כהגדרתו בפקודה, צריכה להיות נמוכה מ-10% בכל אחד מאמצעי השליטה. תושבי ישראל לשעבר הם מי שלא היו זכאים למעמד תושב חוזר ותיק אילו שבו לישראל. ברכישה מלאה, הבחינה מתחילה במועד הרכישה. בחברת אם ציבורית נבחנים רק מחזיקים כאמור שהם נושאי משרה או בעלי עניין.
רוכשת המניות יכולה להיות ישראלית באישור מפורש, כשהרכישה נעשית מהונה העצמי שמקורו בהון מחוץ לישראל או ברווחים שחויבו במס בישראל. רוכשת הקניין הרוחני היא האם הזרה או חברה זרה בבעלותה המלאה, במישרין או בעקיפין.
נדרשת רכישת מלוא הזכויות בחברת המטרה. תנאי נוסף הוא שהאם האולטימטיבית ובעלי מניות מהותיים בה לא שלטו, לפני הרכישה, ביותר מ-50% מאחד מאמצעי השליטה בחברת המטרה. כמו כן, חברת המטרה ובעלי מניותיה אינם בעלי מניות מהותיים באם האולטימטיבית, כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה. תנאי סעיף 2.4 לחוזר נדרשים לאורך כל תקופת האישור.
קביעת התמורה למכירת הקניין הרוחני
התמורה המזערית במסלול מחושבת לפי 85% כפול הסכום המתקבל ממחיר רכישת הזכויות, בניכוי מזומנים ובהוספת ההתחייבויות המנויות בחוזר. החישוב מבוסס על נתוני הסגירה. זהו מנגנון לקביעת מחיר הנכס לצורך המסלול, ולכן אין לפרש את 85% כשיעור מס או כהפחתה אחידה ממחיר העסקה שפורסם.
חישוב התמורה המזערית
הטבלה מציגה את סדר החישוב לפי סעיף 4.4 לחוזר, מהתמורה לרכישת הזכויות ועד לתמורה המזערית למכירת הקניין הרוחני.
| הפעולה | רכיב החישוב |
|---|---|
| נקודת המוצא | התמורה הכוללת עבור הזכויות בחברת המטרה, לרבות מניות ואופציות, לפי עקרונות חוזר 15/2018. כאשר לרוכשת הייתה החזקה קודמת, נדרשת התאמה לתמורה עבור מלוא הזכויות. |
| הפחתה | מזומנים ושווי מזומנים בחברה. |
| תוספת | הלוואות, הפרשה לפיצויים, הכנסות מראש ורכיב חוב במניות בכורה. |
| תוספת | התחייבויות לתשלומים לרשות החדשנות ובונוסים לעובדים ולנותני שירותים, גם כאשר אינם רשומים במאזן. |
| התמורה המזערית | 85% מהסכום שהתקבל לאחר ההפחתה והתוספות שלעיל. |
הנתונים נלקחים ממאזן הבוחן למועד הסגירה, תוך ביסוס ההתחייבויות הרלוונטיות במסמכי העסקה. מומלץ להכין לכל רכיב התאמה נפרדת למסמך התומך בו. למשל, תשלום מותנה בהסכם הרכישה והתחייבות לבונוס מצריכים זיהוי מדויק של מהותם ושל מקומם בחישוב.
גילום המס ושיטת קביעת השווי
שאלת הוספת המס הצפוי למחיר תלויה גם בשיטת ההערכה. בפסק הדין המחוזי הקסהדייט, ע״מ 59306-01-23, נדחתה דרישת גילום המס העתידי בהערכה שהתבססה על השוואת מחיר לעסקת המניות. בית המשפט הבחין בין שיטה זו לבין הערכה לפי תזרים מזומנים, שבה המסים הצפויים משפיעים על התזרים.
באותו פסק דין נכללו בשווי גם תשלומים למייסדים שהותנו בהמשך עבודתם. ההכרעה נשענה על היותם חלק יחסי מתמורת המניות, ולא תשלום עודף בעד עבודה.
התחשבות במס במסגרת הערכת השווי מחייבת התאמה לשיטה שנבחרה ומניעת ספירה כפולה. תנאי המסלול שבחוזר נבחנים בנפרד מהערכת השווי.
מועד המכירה, שיעור המס וקיזוז הפסדים
רווח הון ריאלי ממכירת קניין רוחני בידי חברה ישראלית חייב, ככלל, במס חברות בשיעור 23%. בהתקיים תנאי חוק לעידוד השקעות הון, עשוי לחול על רווח ההון שיעור מס מופחת.
שיעור המס המופחת ותנאי המכירה
על רווח ההון המזכה של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, המוכרת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ, חל מס בשיעור 6% מכוח סעיף 51כז(א)(2) לחוק. נדרש שהמפעל יהיה הבעלים הראשון של הנכס או שרכש אותו מחברה תושבת חוץ. ההטבה חלה על רווח ההון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, בהתאם לתקנות.
הזכאות מותנית באישור רשות החדשנות, לפני המכירה, כי יצירת הנכס או רכישתו מחברה תושבת חוץ, לפי העניין, נעשו ביום 1 בינואר 2017 או לאחריו. במסלול החלטת המיסוי לפי חוזר 8/2025 נדרש האישור כבר במועד הסגירה של רכישת המניות. נוסף לכך, יש למכור את מלוא הזכויות בקניין הרוחני הנמכר בתוך 180 ימים ממועד הסגירה, ולקבוע בהסכם המכירה כי תוקפו מאותו מועד.
חישוב רווח ההון וקיזוז הפסדים
רווח ההון מחושב בהתחשב בתמורה וביתרת המחיר המקורי של הנכס לצורכי מס. הפסד עסקי מועבר של החברה ניתן לקיזוז כנגד רווח הון בעסק, בהתאם לסעיף 28(ב) לפקודה. במסלול החלטת המיסוי הרווח ממכירת הקניין הרוחני מסווג כרווח הון בעסק. יש לבדוק את יתרת ההפסד ואת השנים שבהן היה ניתן לקזזו, שכן הפסד שניתן היה לקזז בשנה קודמת אינו נדחה לפי בחירה.
מס חברות מינימלי בקבוצות רב-לאומיות
חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית חל משנות מס המתחילות ביום 1 בינואר 2026 או לאחריו. ככלל, הוא חל על חברה ישראלית המשתייכת לקבוצה שמחזור הכנסותיה המאוחד הוא 750 מיליון אירו לפחות, בשנתיים לפחות מתוך ארבע שנות הכספים הקודמות, בכפוף לכללי התחולה המיוחדים לרכישות, למיזוגים ולפיצולים.
כאשר שיעור המס האפקטיבי בישראל, המחושב לפי החוק, נמוך מ-15%, עשויה לקום חבות במס נוסף, המכונה בחוק "מס מקומי משלים". לכן גם מכירה הזכאית לשיעור המס המופחת של 6% מחייבת בחינה של חבות זו. החישוב מבוסס על הרווח החשבונאי והמסים המיוחסים לו, לאחר ההתאמות הקבועות בדין, ולא על תוספת אוטומטית של תשע נקודות אחוז למס על רווח ההון.
תמחור שירותי המחקר והפיתוח לאחר המכירה
במסלול החוזר החברה הישראלית עוברת ממועד הסגירה למתן שירותי מחקר ופיתוח בסיכון מוגבל. התמורה נבחנת באמצעות מרווח על בסיס הוצאות, בהתאם לתפקידי החברה ולסיכונים שהיא נושאת בהם. רף 14% בחוזר נוגע לאישור שומה בתוך רשות המסים, ואינו שיעור מס או מרווח מובטח לכל חברה.
השיטה המתוארת היא השוואת שיעור הרווחיות, המכונה TNMM, והמדד הוא רווח תפעולי ביחס לכלל העלויות הרלוונטיות, הכוללות עלות מכר והוצאות תפעוליות. לכן אין להחליף אותו ברווח גולמי על עלויות ישירות בלבד. בחירת בסיס ההוצאות והמרווח דורשת עבודת חקר תנאי שוק והתאמה להסכם השירותים ולפעילות בפועל.
המונח סיכון מוגבל מתאר חלוקה ממשית של תפקידים וסיכונים. החברה הזרה נדרשת לשאת בסיכוני המחקר והפיתוח והמימון ולהיות בעלת יכולת להפעיל שליטה עליהם, ולכן מומלץ לבדוק מי מאשר את תקציב הפיתוח, מי מקבל החלטות אסטרטגיות ומי נושא בתוצאות של שינוי תוכנית. כותרת ההסכם אינה מספיקה אם התנהלות הצדדים מלמדת על חלוקה אחרת.
בחברה העומדת בתנאים, שינוי שיטת מחירי ההעברה במסגרת שומה כפוף לליווי ולאישורים בכתב שנקבעו בחוזר, ואילו בקשת מסמכים או הסברים אינה נחשבת שינוי שיטה. בנפרד, קביעת מרווח העולה על 14% מחייבת אישור בכתב של רפרנט מהחטיבה המקצועית בשומה בשלב א', ושל מנהל החטיבה המקצועית בשומה בשלב ב', או של גורם בדרגה גבוהה יותר. מנגנונים אלה אינם מבטיחים שהמרווח שעליו דיווחה החברה יתקבל ללא בדיקה.
לצורך היישום כדאי לוודא שההסכם, עבודת החקר והחיובים בין החברות מציגים את אותה פעילות. אם קיים פער בין התקציב לבין ההוצאות בפועל, יש לברר כיצד הוא מטופל במסגרת ההסכם והשיטה שנבחרה. תיעוד עקבי מקל על בחינת מחירי העברה ועל הכנת הדיווח השנתי. גם לאחר קבלת החלטת מיסוי נדרש מעקב אחר התנאים שעליהם התבססה.
