מיסוי בינלאומי – הדין בישראל בעסקאות בינלאומיות

מיסוי בינלאומי – הדין בישראל בעסקאות בינלאומיות

מיסוי בינלאומי – פתח דברים

מיסוי בינלאומי והדין הפנימי בעסקאות בינלאומיות – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן, מומחה במיסוי. 
מיסוי בינלאומי מהווה שילוב בין דיני המיסוי בישראל, דיני המס הזר ואמנות מס בינלאומיות. כמו כן, הוא מושפע באופן ספציפי מאופייה של הפעילות העסקית ומטרותיו של העומד מאחוריה.
התמורות במגזר העסקי וצמיחת המשק הגלובלי המתרחשים בעולם משנים את מבנה העסקים וההשקעות ובעידן שבו סכומי כסף רבים עוברים בין מדינות העולם בעקבות עסקאות חוצות גבולות נדרש ליצור כללים במיסוי בינלאומי כדי להתמודד עם זרימת כספים לתוך מדינת ישראל ומחוצה לה.

במה עוסק תחום מיסוי בינלאומי?

מיסוי בינלאומי עוסק בהיבטי מיסוי של עסקאות בינלאומיות ובשאלה המרכזית כיצד תיקבע זהות המדינה בעלת הזכות החוקית למסות אדם (יחיד או חברה) על הכנסותיו. הכלל במיסוי בינלאומי, הוא כי על מנת להטיל על האדם מס, נדרש לבחון מהן מרבית הזיקות שקושרות אדם למדינה אשר לה הוא חב מס מכוח חוק. ככל שהזיקות של אדם למדינה כלשהי רבות, תוכל המדינה לטעון זכות חוקית למסות את אותו אדם על הכנסותיו. 

כאשר פעילות מסחרית מתרחשת בחו"ל, או שרווחיה נגזרים מעסקים המבוצעים במדינות אחרות, יתכן שיהיה צורך לשלם מסים במקומות אלו. מדינות העולם הבינו כי בעידן הגלובליזציה קיים צורך למנוע מיסוי יתר המוטל על פי דיני המס של יותר ממדינה אחת. העיסוק במיסוי בינלאומי מתרכז בניתוח הקונפליקט הנוצר בין משטרי מס של שתי מדינות (מדינת התושבות של אדם ומדינת המקור שבה הופקה ההכנסה), ובהתמודדות עם השלכות כפל המס. כל אחת מהמדינות המעורבות עלולה להטיל מס על אותו נישום, בגין אותה עסקה וביחס לאותה שנת מס. המקרה השכיח הוא, כי מדינת התושבות של אדם ממסה אותו על הכנסתו העולמית, גם אם זו הופקה במדינה אחרת, ובמקביל ממסה אותו גם המדינה הזרה שבה הפיק אותו אדם את הכנסתו משכר עבודה או מנכס בגבולות המדינה הזרה ("מדינת המקור"), מאחר שזו הופקה בתחומיה. על מנת למנוע כפל מס, מעניקות מדינות אלה לתושביהן זיכוי בגין מסים זרים ששילמו בגין הכנסות שהפיקו מחוץ למדינה.

כל שיטות המיסוי הבינלאומי מבוססות על זיקה טריטוריאלית או על זיקה פרסונלית, או על שילוב של שתיהן. שיטת מיסוי בינלאומי המבוססת על הזיקה הטריטוריאלית בין ההכנסה המופקת ובין המדינה שבה הופקה ההכנסה, מוגדרת "שיטת מס טריטוריאלית", ואילו שיטת מיסוי בינלאומי המבוססת על הזיקה הפרסונלית בין הנישום, מפיק ההכנסה, ובין המדינה, קרויה שיטת מס פרסונלית.

מהי שיטת המיסוי בישראל?

עד שנת 2003 הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית. ע"פ שיטה זו מוסו כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בגבולותיה בין אם על ידי תושבי ישראל ובין אם על ידי תושבי חוץ.
בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי והחלה למסות לפי השיטה הפרסונלית (בוטלה עילת החיוב במס "נתקבלה לראשונה בישראל"). המשמעות היא הרחבת מעגל ההכנסות החייבות בידי תושב ישראל על ידי מעבר משיטת המיסוי הטריטוריאלית לשיטה הפרסונלית, על פיה ימוסה תושב ישראל על כלל הכנסותיו, ללא הבחנה בין אלה המופקות בישראל לבין אלה המופקות מחוץ לישראל. כחלק מן המעבר לשיטת מיסוי פרסונלית, אימצה ישראל מנגנון של זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר ששולם בחו"ל. 

מהם הכללים לקביעת מקום הפקת ההכנסה?

עם המעבר לשיטת מיסוי פרסונלית, נדרשו כללים ברורים לקביעת מקום הפקתה של הכנסה ולכן חוקקו בפקודה סעיפים 4א ו- 89 (ב)(3), אשר קובעים את מקום הפקתן של ההכנסות השונות. חשיבותם של כללים אלו לגבי תושבי ישראל היא בעיקר לעניין הזיכוי ממס זר. זיכוי בגין מס ששולם בחו"ל יינתן לתושב ישראל רק אם אותה הכנסה נחשבת כהכנסה שמקום הפקתה הוא מחוץ לישראל. לגבי תושבי חוץ חשיבות הכללים היא בעיקר לעניין זכות המיסוי של מדינת ישראל בגין אותן הכנסות שהופקו ע"י תושבי חוץ. הכנסה של תושב חוץ תמוסה בישראל רק אם מקום הפקתה או צמיחתה הוא בישראל.

מהי הגדרת "תושבות" לעניין דיני המס? 

במסגרת הרפורמה שונתה בבסיסה שיטת המיסוי לשיטת מיסוי על בסיס כלל עולמי (פרסונלי), כלומר, מיסוי על פי מבחן "התושבות". תושב ישראל ימוסה על כלל הכנסותיו בין אם הכנסות אלה מופקות בישראל ובין אם בחו"ל ועל כן ישנה חשיבות מכרעת לסוגיית הגדרת תושבות לצורכי המס של הנישום. להלן נסקור את מבחן התושבות הן ליחידים והן לחבר בני-אדם. 

מבחן תושבות לגבי יחידים

יחיד ייחשב "תושב ישראל" אם "מרכז חייו" בישראל. לשם קביעת מקום "מרכז החיים" של יחיד בהתאם לפקודה יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהם בין היתר: מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות השונים.

כמו כן, נקבעה חזקה לקביעת מקום מרכז חייו של יחיד כמפורט להלן, החזקה ניתנת לסתירה, הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה. 
(א) יחיד ששהה 183 ימים לפחות בישראל בשנת המס, חזקה שמרכז חייו בישראל;
(ב) יחיד ששהה בשנת המס 30 ימים לפחות בישראל וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים לפחות, חזקה שמרכז חייו בישראל. 

יושם לב, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה מספר 223, נוסף סעיף 131 (5ה) לפקודה, הקובע חובת דיווח החל משנת 2016, על יחיד שמתקיימת בו חזקת הימים, והחזקה נסתרת לטענתו. עליו להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו, בצירוף המסמכים התומכים בה, ככל שקיימים.

במסגרת תיקון 168 לפקודה הורחבה הגדרת "תושב חוץ" לגבי יחיד, ובנוסף להגדרה הקיימת (הגדרה שיורית "מי שאינו תושב ישראל"), נקבעה חלופה נוספת לבחינת מעמד תושב חוץ: "וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה…הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בשתי שנות המס הראשונות לעזיבתו וכן מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות מס נוספות לפחות", ייחשב כתושב חוץ כבר משנת המס הראשונה בה עזב. תיקון זה נועד לסייע ביצירת וודאות לגבי מועד תחילת תושבות החוץ. מידע מקיף בנושא תושבות מס בקישור הבא

מבחן תושבות לגבי חבר בני אדם

חבר בני אדם ייחשב "תושב ישראל" אם התקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא התאגד בישראל.
(ב) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. 

מהם הקווים המנחים לקביעת שליטה וניהול בחבר בני אדם?

הביטוי "שליטה וניהול" מוכר כמושג מפתח בדיני המיסוי הבינלאומי בכלל ובדין המס בישראל בפרט. מקום "השליטה והניהול", בדין הישראלי, משמש כקריטריון בקביעת תושבות של חבר בני- אדם ובהגדרת זכות המיסוי של ישראל לגבי הכנסות עסקיות שנצמחו או הופקו מחוץ לישראל. קביעת התושבות לעניין הדין הישראלי רלוונטית לעניין הזכות למסות את הכנסות החברה. במציאות כלכלית של ריבוי עסקאות בינלאומיות, חשוב לקבוע באופן ברור כללים להגדרת תושבות וכללי מקור להפקת הכנסות. לשם כך, יש צורך לקבוע ולהגדיר מהו אותו מבחן של "שליטה
וניהול". עמדת רשויות המס היא כי מבחינה מושגית ביטוי זה מאגד ומאחד את שני המונחים למושג אחד, בעל משמעות משולבת. יש לשים לב כי המונח "שליטה", המשולב במבחן זה, איננו רק "שליטה" מכוח מניות או החזקת זכויות בחברה, כפי שמוגדר בסעיפים שונים בפקודה. כלומר, אין די בבעלות המשפטית הפורמלית בעסק על מנת להוכיח ניהול ושליטה, אלא ביכולת האפקטיבית להחליט, להשפיע, לכוון את התנהלות העסק ולתת הוראות מחייבות בעלות השפעה מכרעת.

לצורך איתור המקום בו מתקבלות החלטות אסטרטגיות, חשוב לבחון את תהליך קבלת ההחלטה בכללותו. כלומר, יש לבחון היכן, מבחינה מהותית, התקבלו ההחלטות: היכן צמח הצורך לקבל החלטה בעניין מסוים, היכן נבדקו כל האלטרנטיבות, היכן בוצעו כל עבודות ההכנה המהוות בסיס לקבלת ההחלטות, היכן התייעצו בגורמים מקצועיים שונים וכמובן היכן התגבשה ההחלטה הסופית. כחלק בלתי נפרד מאיתור מקום הפעלת "השליטה והניהול", יש לאתר את הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל. כשמדובר בחברה, בד"כ האורגן המוסמך לקבל את ההחלטות האסטרטגיות לגבי החברה, הוא מועצת המנהלים (הדירקטוריון). בכל מקרה אחר, יש לבחון מיהו הגורם שמקיים או מפעיל את השליטה והניהול בעסק. הניהול ברמה השוטפת והתפעולית (ברמה היום יומית) יכול להוות קריטריון לקיום שליטה וניהול. בד"כ מדובר בניהול הבסיסי ביותר שניתן להבחין בו במקום שממנו פועל עסק. 

בנוסף לקריטריונים אלו, ניתן להיעזר בקריטריונים תומכים, כגון: מקום ניהול והחזקת ספרי העסק, אופן ההצגה בספרים, מקום התקשרות עם ספקי שירותים ומקום קבלת השירות (למשל: ביקורת חשבונות, עריכת דוחות כספיים), מקום מושבם של היועצים ( יועצים פיננסיים, יועצים משפטיים), המקום שאליו קיימים מרב הקשרים העסקיים המהותיים, דיווחי החברה במסמכים
חיצוניים (התכתבויות, תשקיפים, נייר פירמה), התייחסות גורמים עסקיים אל מיקום החברה, הרכב פרסונלי של הדירקטוריון, המקום ממנו מתבצע גיוס עובדים בכירים.

אמנות למניעת כפל מיסוי בינלאומי

אמנות למניעת כפל מס מסדירות בעיות בתחום המיסוי בין מדינות ומהוות נדבך חשוב ומורכב בתחום מיסוי בינלאומי.
האמנות הן הסכמים בילטראליים, אשר במסגרתם קובעות המדינות שהן צד להסכם את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים שיש להם זיקה לשתי המדינות.
בנוסף, כוללות האמנות עקרונות לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות. הכללים המוסכמים באמנות המס מתווספים לכללי המיסוי החלים לפי הדין הפנימי של כל מדינה.

אמנות המס הבילטרליות, אימצו את הכלל שביחס להכנסות עסקיות, ישנה עדיפות מיסוי למדינת המקור, שבה הופקה ההכנסה העסקית. כאשר הפעילות העסקית מגיעה לכדי פעילות של "מוסד קבע". 

קיום "מוסד קבע" במדינת אמנה

מוסד קבע (Permanent Establishment) הוא מושג מרכזי במיסוי בינלאומי. המושג נועד בראש ובראשונה להכריע בין שתי מדינות המתחרות על זכות המיסוי של אותה פעילות. משמעותו של "מוסד קבע", היא שלא כל הכנסה עסקית המופקת במדינת המקור מעניקה זכות מיסוי לאותה מדינה, יתרה מזו נדרש ע"פ האמנה כי הפעילות העסקית תתבסס על מקום עסקים קבוע (Fix Place of Business) או שתקיים נוכחות פיזית מסוימת באמצעות סוגן תלוי (Dependent Agent). אם הפעילות העסקית מהווה פעילות של "עזר והכנה" אזי בדרך כלל אין בה די כדי להקים "מוסד קבע" במדינת המקור וזכות המיסוי הבלעדית תוענק למדינת התושבות.

כאשר קיימת פעילות של מוסד קבע, זכאית מדינת המקור למסות בזכות מיסוי ראשונה ולמדינת המושב זכות מיסוי שיורית בלבד, אולם היא תחויב להעניק זיכוי בגין המסים ששילם התושב במדינת המקור. לעומת זאת, ביחס להכנסות פסיביות, כגון : ריבית, דיבידנד, תמלוגים, רווחי הון – מדינות המושב שמרו לעצמן עדיפות בזכות המיסוי, ולא קיבלו את עקרון עדיפות מדינת המקור. 

עוד יודגש, בהקשר זה את היתרון בפעילות באמצעות חברה תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, שהרי האמנה מעניקה חסינות מפני מיסוי לגבי פעילות שלא מגיעה לכדי "רף המיסוי" המקובל באמנות המס – קיומו של "מוסד קבע". זאת, בעוד שמקרים אחרים, לכאורה, כל פעילות עסקית, אף מזערית, תחייב ייחוס רווחים לישראל, חובת דיווח ותשלום מס בגינם. במסגרת אמנות למניעת כפל מס, מסכימות מדינות, שלא להחיל את רשת המס שלהן במסגרת שיטת המס הטריטוריאלית, על פעילויות של חברות זרות בתחומן, ככל שהפעילות אינה עולה לכדי לדרגה כלכלית משמעותית המקיימת "מוסד קבע".

תושבות חבר בני אדם ע"פ האמנה 

קביעת התושבות של חבר בני-אדם רלוונטית גם ביישום הוראות באמנות למניעת כפל מס. זכאות להטבות מכוח אמנה נובעת מתושבות במדינה שהיא צד לאמנות מס. במרבית אמנות המס שישראל צד להן, נקבע כי תושבות של מי שאיננו יחיד תקבע על פי הדינים הפנימיים של כל מדינה מתקשרת. משנקבעה תושבות לפי פקודת מס הכנסה, יש לבחון האם אותו גוף נחשב כתושב גם לפי דיניה של המדינה המתקשרת האחרת. במצב כזה המכונה "תושבות כפולה", קובעות מרבית האמנות כלל שובר שוויון הבוחן את "מקום ניהול עסקיו בפועל" או "מקום הניהול הממשי שלו". כלומר, גם על פי אמנות המס, התושבות תוכרע על פי מבחן של ניהול בפועל או ניהול ממשי, מבחן הדומה במהותו למבחן של "שליטה וניהול" בדין הישראלי, כפי
שהובהר לעיל. כאשר אדם הנו תושב שתי המדינות המתקשרות, ישתדלו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות לפתור את שאלת מקום מושבו בהסכמה הדדית ולקבוע את אופן החלת האמנה לגביו. עד אשר יקבעו הרשויות המוסמכות כאמור, לא יראו את אותו אדם כתושב המדינות המתקשרות.

המדינות עמן חתומה ישראל על אמנה על הסכם בינלאומי

רוב מדינות העולם, ובכללן ישראל, מיישמות את דין אמנות המס הבילטרליות בדיניהן הפנימיים, ובדרך כלל מקנות לדין האמנות מעמד עדיף. נכון להיום ישראל חתומה על  59 אמנות בילטרליות למניעת כפל מס כמפורט להלן: אוזבקיסטן, אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות הערביות (החל מינואר 2022), איטליה, אירלנד, אסטוניה, ארמניה, ארצות הברית,  אתיופיה, בולגריה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, בריטניה, ג'מייקה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, הודו, הולנד, הונגריה, וייטנאם, טייוון, יוון, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מולדובה, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נורווגיה, סין, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, פיליפינים, פינלנד, פנמה, צ'כיה, צרפת, קוריאה, קנדה, קרואטיה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שווייץ, תאילנד, תורכיה.

האמנות מאמצות במידה רבה את עקרונותיה של אמנת המודל שפרסם ארגון ה- OECD. שמו המלא – Organization for Economic Co-operation and Development.
מדובר בארגון בינלאומי שהוקם למטרות קידום שיתוף הפעולה בנושאים כלכליים וחברתיים בין מדינות לרבות נושאים הנוגעים למיסוי בינלאומי, הגנה על בסיס המס, חלוקת המס בין המדינות, חילופי מידע וכדומה). ע"פ פרסומי הארגון חברות בו כמאה מדינות. ישראל הצטרפה לארגון כחברה מן המניין אשר כפופה לסטנדרטים שמציב הארגון, בין היתר בתחום מיסוי בינלאומי.

מהו מקלט מס? 

מקלט מס הוא מדינה או טריטוריה עצמאית, המציעה למשקיע הזר סביבה נטולת מסים (או מסים בשיעור מופחת) בדרך כלל יחד עם רגולציה מוגבלת וחסמים ביורוקרטים מצומצמים. במרבית המקרים, הפעילות במקלט המס חסויה ומוגנת בפני חילופי מידע, למשל נוכח סודיות בנקאית קפדנית. היתרונות המיסויים והאחרים שמציע מקלט המס גורמים להסטת ההון הפיננסי מן המדינות האחרות ופוגעים לפיכך בבסיסי ההכנסה שלהן. יתרה מכך, התכונות הבסיסיות של מקלט המס מציעות נתיב נוח להתחמקות בלתי לגיטימית ממס במדינות המושב של המשקיעים. כיום, מונה ה-OECD מספר סממנים לזיהוי "מקלט מס" כגון: העובדה כי המדינה אינה מטילה מס או מטילה מס זעום, קיומה של חקיקה או פרקטיקה המונעת חילופי מידע בין הממשלות ביחס לנישומים הפעילים בה, היעדר שקיפות וכן היעדר דרישה כי לפעילות הכלכלית במדינה היעד יהיו טעמים עסקיים. מטרתו של ה-OECD היא לחסל את מקלטי המס הללו. זאת, על ידי הפעלת לחץ על מדינות אלה לפתח את משטר המס שלהן באופן שהוא יאבד את תכונות המיוחסות ל"מקלט המס". 

התפתחות בתחום המיסוי הבינלאומי

כיום, אנו עדים להתפתחות משמעותית בתחום המיסוי הבינלאומי, הנוגעת במערכות היחסים הנרקמות בין שלטונות המס במדינות שונות בעולם.
מדובר בשקיפות ההולכת ומאומצת כסטנדרט בכל הקשור לנישומים והכנסותיהם. עם הגידול בקשרים הכלכליים הבינלאומיים, רשויות המס נדרשו לחילופי מידע הדדים גם על מנת להחיל את חוקי המס שלהן. ככל שהעולם הפך יותר לגלובלי, נהיה קל יותר לנישומים להחזיק או לנהל השקעות מחוץ למדינה בה הם חיים. כפועל יוצא לכך, רשויות המס נעשו תלויות יותר בחילופי המידע ונוצרו מנגנונים נוספים לחילופי מידע בנושאי מס. גם בעניין זה, כמו במקרים רבים אחרים, ארצות הברית מובילה את המהלך. כדוגמת חוק ה-Fatca, חוק אמריקאי שבמסגרתו נאלצים בנקים רבים ברחבי העולם להסגיר ל-IRS האמריקאי את פרטי חשבונותיהם של אזרחים אמריקאים.

הסכם ה- Fatca

בשנת 2014 חתמה מדינת ישראל עם ארה"ב על הסכם  FATCA, מכוחו התחייבה ישראל לחייב את הגופים הפיננסיים לאסוף מידע אודות בעלי חשבון אמריקאים ולהעביר את המידע לרשות המסים בישראל, על מנת שזו תעבירו לרשויות המס בארה"ב. החתימה על ההסכם הדדית ומכוחה תקבל רשות המסים בישראל מידע אודות תושבי ישראל בעלי חשבונות פיננסיים בארה"ב, דבר אשר צפוי להיות בעל תועלת רבה לאכיפת המיסוי הפרסונלי בישראל. נקבע כי רשויות המס יעבירו ביניהן מידע אשר יתקבל מהגופים הפיננסיים, אודות אזרחים אמריקאים או אזרחים ישראלים וחשבונותיהם. לפי הסכם זה, נאלצים בנקים רבים ברחבי העולם להסגיר ל-IRS האמריקאי (שלטונות המס האמריקאים), את פרטי חשבונותיהם של אזרחים אמריקאים.

הסכם ה- CRS

הסכם ה- CRS דומה למודל המיושם בהסכם ה- FATCA בין ארה"ב למדינות שונות, וביניהן גם עם מדינת ישראל. יותר מ-100 מדינות חתומות על הסכם ה- CRS, ובכללן גם מדינת ישראל ומדינות אשר נחשבות כמקלטי מס. ההסכם מסדיר חילופי מידע אוטומטים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים של המדינות החתומות עליו ובין רשויות המס של אותן מדינות. על פי ההסכם, מוסדות פיננסיים בכל מדינה, כגון: בנקים, חברות ביטוח וקרנות השקעה, נדרשים לרכז את המידע אודות תושבי המדינות הזרות ולהעביר את המידע לרשות המסים המקומית, על בסיס שנתי. המידע יכלול, בין היתר, פרטים אודות בעלי החשבונות, יתרות והכנסות.

תכנון מיסוי בינלאומי

כאשר הגלובליזציה צוברת תאוצה והשוק הישראלי עובר מהפכה של ממש, יותר ויותר גופים עסקיים פועלים גם בזירה הבינלאומית.
ייעוץ מס ותכנון מיסוי בינלאומי מקצועי מטעם משרד רואה חשבון, יספק מענה למלוא האתגרים תוך אפיון הפעילות העסקית וגיבוש אסטרטגיית מיסוי יעילה.
תכנון מס בינלאומי משפיע באופן ישיר על כדאיותה של השקעה או על פעילות עסקית מחוץ לישראל ובעל משקל רב בהפחתת נטל המס על הכנסות ורווחים שמקורם בפעילות עסקית בחו"ל.

אודות משרדינו

משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות’ מנוסה בתחום המיסוי הבינלאומי ומקנה ללקוחותיו סל פתרונות בפעילות מחוץ לישראל.
משרדינו מעניק שירותי תכנון מס מיטבי להשקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, הכנסות ישראלים מחו"ל ומידע על חובת דיווח, ייצוג וליווי של תושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס.  השירותים בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים: בחינת מבנה החזקות בחו”ל, היכרות עם אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס בנושא ניוד עובדים (רילוקיישן), ניהול חלוקת רווחים, הגשת דו”חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה-רולינג, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!