עודכן לאחרונה:
נכתב ונערך על ידי: אמנון בן שושן, רו"ח | מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי
למי מיועד המאמר: לאזרחים ישראלים ואמריקאים, לבעלי אזרחות כפולה ולמחזיקי גרין קארד, המבקשים להבין כיצד האזרחות ותושבות המס משפיעות על זכויותיהם לפי אמנת ישראל-ארה"ב.
מתי נדרשת בחינה מקצועית: בעת הסתמכות על פטור או שיעור מס מופחת לפי האמנה, בקביעת עמדת הדיווח של בעל גרין קארד המתגורר בישראל ובחישוב זיכוי ממס זר כאשר שתי המדינות ממסות אותה הכנסה.
עיקר הדברים: הסייבינג קלוז מאפשר למדינה להחיל את דיניה על אזרחיה ועל תושביה לצורכי האמנה, בכפוף לחריגים מפורשים. התוצאה תלויה במדינה המטילה את המס, במעמד היחיד ובסוג ההכנסה. תושבות ישראל לצורכי האמנה עשויה להגביל את המיסוי האמריקאי אצל מחזיק גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי, בעוד שאצל אזרח אמריקאי נשמר ככלל החיוב מכוח האזרחות.
מהו סייבינג קלוז ומה קובע סעיף 6(3)?
סעיף הסייבינג קלוז (Saving Clause) באמנת ישראל-ארה"ב מאפשר לכל אחת מהמדינות למסות את אזרחיה ואת מי שנחשבים תושביה לפי סעיף 3 לאמנה, כאילו האמנה לא נכנסה לתוקף. זכות זו כפופה להטבות שסעיף 6(4) משמר במפורש.
הסעיף עשוי להשפיע על פטור ממס, על תקרת שיעור המס ועל הגבלה אחרת שהאמנה קובעת. כאשר הסייבינג קלוז חל, המדינה רשאית להחיל את החיוב הקבוע בדינה הפנימי גם אם הוראת אמנה אחרת הייתה מגבילה אותו, אלא אם אותה הטבה מוגנת באחד החריגים.
בסיס החיוב במס נשאר הדין הפנימי. הסייבינג קלוז מאפשר להסיר מגבלה אמנתית מחיוב שכבר קיים בדין, אך אינו מטיל מס על הכנסה שהדין הפנימי פוטר או אינו ממסה. גם ניכויים, זיכויים והקלות שהדין הפנימי מעניק נשמרים לפי סעיף 6(2), בכפוף לתנאיהם.
תחולת הסעיף נבחנת בנפרד לגבי כל מדינה. אותה הכנסה של אותו אדם יכולה להיות כפופה לסייבינג קלוז בישראל, אך לא בארה"ב. לכן יש לזהות תמיד איזו מדינה מבקשת לחרוג ממגבלת האמנה ומהי זיקת האזרחות או התושבות שמאפשרת לה לעשות זאת.
על מי חל הסייבינג קלוז: אזרחות לעומת תושבות
סעיף 6(3) מבוסס על שתי זיקות חלופיות למדינה המטילה את המס: אזרחות ותושבות לפי סעיף 3 לאמנה. די באחת מהן לתחולת הסעיף, בכפוף לחריגיו.
אזרחות: אזרח אמריקאי עשוי להיחשב תושב ישראל לצורכי האמנה, ובכל זאת ארה"ב רשאית למסותו מכוח הדין האמריקאי והסייבינג קלוז. קביעת תושבותו בישראל אינה מבטלת את זיקת האזרחות האמריקאית. אותו עיקרון אמנתי חל ביחס לישראל ולאזרחיה, בהתאם לבסיסי החיוב הקיימים בדין הישראלי.
תושבות לצורכי האמנה: כאשר היחיד נחשב תושב שתי המדינות לפי סעיף 3(1), תושבותו נקבעת לפי כללי שובר השוויון שבסעיף 3(2). סעיף 3(1)(ג) מחיל הכרעה זו גם על אזרח אמריקאי או מחזיק גרין קארד הנחשב תושב ישראל לפי סעיף 3(1)(א).
כאשר בית קבע עומד לרשות היחיד במדינה אחת בלבד, היא מדינת תושבותו לצורכי האמנה. אם יש לו בית קבע בשתיהן או שאין לו בית קבע באף אחת מהן, נבחן מרכז האינטרסים החיוניים, כלומר המדינה שעמה קשריו האישיים והכלכליים הדוקים יותר. האמנה כוללת כלל מיוחד לגבי עולה: כאשר היחיד הוא "עולה" כהגדרתו בסעיף 35 לפקודה, סעיף 3(2)(א) לאמנה קובע כי מרכז האינטרסים החיוניים שלו ייחשב בישראל.
כאשר לא ניתן לקבוע היכן מרכז האינטרסים החיוניים, נבחן מקום המגורים הרגיל. אם הוא מתקיים בשתי המדינות או באף אחת מהן, מכריעה האזרחות. אם ליחיד אזרחות של שתי המדינות או של אף אחת מהן, נדרשת הסכמה בין הרשויות המוסמכות.
גם אדם שאין לו אזרחות אמריקאית או גרין קארד נכלל בסייבינג קלוז האמריקאי כאשר הוא תושב ארה"ב לצורכי האמנה. מצב כזה מתקיים, למשל, אצל מי שנחשב תושב ארה"ב מכוח מבחן הנוכחות המשמעותית (Substantial Presence Test) ותושבותו לצורכי האמנה נותרת בארה"ב.
גרין קארד: בעל גרין קארד עשוי להיחשב תושב ארה"ב לפי הדין האמריקאי. עם זאת, אם לפי סעיף 3 לאמנה הוא נחשב תושב ישראל ואינו אזרח אמריקאי, סעיף 6(3) אינו מאפשר לארה"ב להתעלם מהאמנה רק בשל היותו מחזיק בגרין קארד. במצב כזה ארה"ב רשאית למסות רק בהתאם לזכויות המיסוי שהאמנה מותירה לה, למשל ביחס להכנסות מסוימות ממקור אמריקאי.
חריגי הסייבינג קלוז: סעיפים 6(4)(א) ו-6(4)(ב)
סעיף 6(4) משמר שתי קבוצות של הטבות גם כאשר המדינה רשאית להפעיל את הסייבינג קלוז. בכל קבוצה נדרשת עמידה בתנאי ההטבה שבהוראת האמנה הרלוונטית.
סעיף 6(4)(א): הטבות הנשמרות גם לאזרחים ולבעלי גרין קארד
הקבוצה הראשונה כוללת את ההטבות שבסעיפים 10 למענקים, 15א לתרומות, 20(2) למזונות ולאנונות, 20(3) למזונות ילדים, 21 לתשלומי ביטחון סוציאלי, 26 למניעת כפל מס, 27 לאי-אפליה ו-28 להליך הסכמה הדדית. זו הרשימה לאחר תיקוני הפרוטוקולים לאמנה.
המדינה חייבת לכבד הטבות אלה גם כשהסייבינג קלוז חל מכוח אזרחות או תושבות. בפרט, סעיף 26 ממשיך להסדיר את הזיכוי ממס זר ואת מניעת כפל המס.
סעיף 20(1) קובע מיסוי של פנסיות פרטיות במדינת התושבות בלבד, אך הטבה זו כפופה לסייבינג קלוז. לכן ארה"ב רשאית למסות פנסיה פרטית של אזרח אמריקאי תושב ישראל לפי דיניה. לעומת זאת, תשלומי ביטחון סוציאלי אמריקאיים (Social Security) לאזרח אמריקאי תושב ישראל לצורכי האמנה פטורים ממס בשתי המדינות לפי סעיף 21, והפטור מוגן בסעיף 6(4)(א).
סעיף 6(4)(ב): הטבות המוגנות בתנאי שאין אזרחות או מעמד הגירה של קבע
הקבוצה השנייה כוללת את סעיפים 22 לתפקידים ממשלתיים, 23 למורים ולחוקרים, 24 לסטודנטים ולמתאמנים ו-30 לנציגים דיפלומטיים וקונסולריים.
ההגנה ניתנת רק ליחיד שאינו אזרח של המדינה המטילה את המס ושאין לו בה מעמד הגירה של קבע. בארה"ב, מעמד הגירה של קבע הוא מעמד תושב קבע חוקי, המוכר כמעמד גרין קארד, כפי שמובהר בדברי ההסבר הרשמיים.
לפיכך, תושב ארה"ב לצורכי האמנה שאינו אזרח אמריקאי ואינו בעל גרין קארד יכול ליהנות מהגנת סעיף 6(4)(ב), בכפוף לתנאי ההטבה. בעל גרין קארד שהוא תושב ארה"ב לצורכי האמנה אינו נהנה מהגנה זו.
סעיף 6(4)(ב) הוא חריג לסייבינג קלוז, ולא הוראה עצמאית השוללת הטבות. כאשר בעל גרין קארד הוא תושב ישראל לצורכי האמנה ואינו אזרח אמריקאי, הסייבינג קלוז האמריקאי אינו חל עליו. לכן אזכור מעמד ההגירה בסעיף 6(4)(ב) אינו שולל ממנו כשלעצמו את ההטבות שבסעיפים המנויים בו. הזכאות נבחנת לפי תנאיו של כל סעיף.
| מעמד היחיד | סעיף 6(3) בארה"ב | הגנת סעיף 6(4)(א) | הגנת סעיף 6(4)(ב) |
|---|---|---|---|
| אזרח אמריקאי, בין אם הוא תושב ישראל לצורכי האמנה ובין אם הוא תושב ארה"ב לצורכי האמנה | חל מכוח האזרחות | ההטבות נשמרות | ההגנה אינה ניתנת בשל האזרחות |
| בעל גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי, הנחשב תושב ארה"ב לצורכי האמנה | חל מכוח התושבות | ההטבות נשמרות | ההגנה אינה ניתנת בשל מעמד הקבע |
| יחיד שאינו אזרח אמריקאי ואינו בעל גרין קארד, הנחשב תושב ארה"ב לצורכי האמנה | חל מכוח התושבות | ההטבות נשמרות | ההטבות נשמרות |
| בעל גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי, הנחשב תושב ישראל לצורכי האמנה | אינו חל בצד האמריקאי | אינה נדרשת | אינה נדרשת |
הטבלה מתייחסת למס ההכנסה האמריקאי בלבד. ההטבות המוגנות נשמרות בכפוף לתנאיהן. תחולת הסעיף בישראל נבחנת בנפרד.
מחזיק גרין קארד שחי בישראל: תחולת הסייבינג קלוז
מחזיק גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי עשוי להיחשב תושב ארה"ב לפי הדין האמריקאי, ובמקביל תושב ישראל לפי סעיף 3(1)(א) לאמנה. במצב זה סעיף 3(1)(ג) רואה בו תושב שתי המדינות לצורכי האמנה, וכללי שובר השוויון שבסעיף 3(2) קובעים באיזו מדינה ייחשב תושב לצורכי האמנה.
נניח שאזרח ישראלי מחזיק גרין קארד ואינו אזרח אמריקאי. בית הקבע היחיד העומד לרשותו נמצא בישראל והוא חי ועובד בישראל. בנסיבות אלה הוא נחשב תושב ישראל לצורכי האמנה.
שכר בגין עבודה המבוצעת במלואה בישראל הוא הכנסה ממקור ישראלי לצורכי האמנה. סעיף 4(7) קובע כי מקור הכנסת עבודה נקבע לפי מקום ביצוע העבודה. בהתאם לסעיף 17, כאשר היחיד הוא תושב ישראל לצורכי האמנה והעבודה מבוצעת בישראל, לארה"ב אין זכות למסות את השכר מכוח סעיף זה. גם סעיף 6(3) אינו משנה את התוצאה, משום שהיחיד אינו אזרח אמריקאי ואינו תושב ארה"ב לצורכי האמנה.
הכנסה ממקור אמריקאי נבחנת בנפרד לפי הסעיף המתאים באמנה. לכן ארה"ב עשויה עדיין למסות הכנסה שמקורה בתחומה, כגון תמלוגים בגין שימוש בפטנט בארה"ב, בהתאם להוראות האמנה החלות על אותה הכנסה.
כאשר הגרין קארד התקבל מחוץ לארה"ב לפני המעבר, יש לבדוק אם תושבות המס האמריקאית כבר החלה. ככל שאין בסיס אחר לתושבות בארה"ב, תושבות מכוח מבחן הגרין קארד מתחילה ככלל ביום הנוכחות הראשון בארה"ב לאחר קבלת המעמד.
גרין קארד בישראל: שלוש נקודות שמכריעות את תחולת הסייבינג קלוז
תושבות לפי הדין האמריקאי
תחילה יש לקבוע אם וממתי היחיד נחשב תושב ארה"ב לצורכי מס.
תושבות לצורכי האמנה
אם הוא תושב בשתי המדינות לפי הדין הפנימי, סעיף 3 קובע באיזו מדינה הוא תושב לצורכי האמנה.
תחולת סעיף 6(3)
אם הוא תושב ישראל לצורכי האמנה ואינו אזרח אמריקאי, ארה"ב אינה יכולה להפעיל את הסייבינג קלוז רק בשל הגרין קארד.
פנסיה ממשלתית מישראל לתושב ארה"ב: גרין קארד ואזרחות אמריקאית
סעיף 22 לאמנה מעניק, בכפוף לתנאיו, פטור ממס בארה"ב לפנסיה המשולמת מכספים הנכללים בהגדרת "כספי ציבור" שבסעיף 22, בגין שירותו של המקבל כעובד ממשלת ישראל או גוף אחר הנכלל בהוראות הסעיף, בתפקיד בעל אופי ממשלתי.
כאשר מקבל הפנסיה הוא תושב ארה"ב לצורכי האמנה, תחולת הפטור בארה"ב תלויה גם באזרחותו ובמעמד ההגירה שלו.
תושב ארה"ב שאינו אזרח אמריקאי ואינו בעל גרין קארד: סעיף 6(3) חל עליו מכוח תושבותו בארה"ב, אך סעיף 6(4)(ב) משמר את ההטבה שבסעיף 22. לכן, בכפוף לתנאי סעיף 22, ארה"ב פוטרת את הפנסיה ממס.
בעל גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי: סעיף 6(4)(ב) אינו משמר את ההטבה שבסעיף 22, משום שלמקבל הפנסיה יש מעמד הגירה של קבע בארה"ב. לכן ארה"ב רשאית למסות את הפנסיה לפי דיניה.
אזרח אמריקאי: גם במקרה זה ההטבה שבסעיף 22 אינה נשמרת מכוח סעיף 6(4)(ב), בשל האזרחות האמריקאית. לכן ארה"ב רשאית למסות את הפנסיה לפי דיניה גם כאשר המקבל הוא אזרח ישראלי והפנסיה משולמת מישראל.
כאשר ארה"ב רשאית למסות את הפנסיה מכוח סעיף 6(3), מנגנון מניעת כפל המס לפי סעיף 26 ממשיך לחול, בכפוף לתנאיו.
הסייבינג קלוז הישראלי: אזרח ישראלי שמתגורר בארה"ב
סעיף 6(3) חל באופן הדדי גם על ישראל. לכן כאשר אזרח ישראלי נחשב תושב ארה"ב לצורכי האמנה, ישראל רשאית למסותו לפי הדין הישראלי כאילו האמנה לא נכנסה לתוקף, בכפוף לחריגים שבסעיף 6(4). עם זאת, סעיף 6(3) אינו יוצר חיוב במס שאינו קיים לפי הדין הישראלי.
נניח שאזרח ישראלי חדל להיות תושב ישראל לפי הדין הפנימי, חי בארה"ב ונחשב תושב ארה"ב לצורכי האמנה. לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הוא עשוי להתחייב בישראל על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל גם לאחר ניתוק התושבות. לעומת זאת, שכר בגין עבודה המבוצעת בארה"ב אינו הופך להכנסה חייבת בישראל רק משום שהעובד הוא אזרח ישראלי.
ההבחנה בולטת, למשל, בהכנסה מתמלוגים. לפי סעיף 4א(א)(7) לפקודה, מקורם של תמלוגים מנכס לא מוחשי נקבע ככלל לפי מקום מושבו של המשלם, בכפוף להוראות הסעיף. לכן תמלוגים שמשלמת חברה ישראלית עשויים להיות חייבים במס בישראל גם כאשר המקבל הוא תושב חוץ.
נניח שהתמלוגים משולמים בגין שימוש בפטנט בישראל. לפי סעיף 4(3) לאמנה, גם לצורכי האמנה מדובר בתמלוגים ממקור ישראלי, משום שמקור התמלוגים נקבע לפי המקום שבו נעשה השימוש בזכות. סעיף 14 מגביל את שיעור המס שישראל רשאית להטיל על תמלוגים אלה כאשר המקבל הוא תושב ארה"ב לצורכי האמנה.
כאשר מקבל התמלוגים הוא גם אזרח ישראלי, סעיף 6(3) מאפשר לישראל להחיל עליו את הדין הישראלי כאילו האמנה לא נכנסה לתוקף. לכן, אם קיימת חבות במס בישראל לפי הדין הפנימי, ישראל אינה כפופה להגבלת שיעור המס הקבועה בסעיף 14.
האזרחות אינה יוצרת את החבות במס בישראל. סעיף 6(3) מאפשר לישראל שלא להחיל את ההגבלה שקובעת האמנה, כאשר החבות כבר קיימת לפי הדין הישראלי. מנגנון מניעת כפל המס לפי סעיף 26 ממשיך לחול, בכפוף לתנאיו.
אזרח אמריקאי בישראל: הסייבינג קלוז והזיכוי המיוחד לפי סעיף 26(2)
אזרח אמריקאי שחי בישראל ונחשב תושב ישראל לצורכי האמנה נשאר כפוף לסייבינג קלוז האמריקאי מכוח אזרחותו. סעיף 20(1) לאמנה קובע שפנסיה פרטית המשולמת ליחיד חייבת במס רק במדינת תושבותו. אולם הטבה זו אינה מוגנת מפני הסייבינג קלוז, ולכן ארה"ב רשאית למסות אזרח אמריקאי תושב ישראל על הפנסיה לפי דיניה. סעיף 26(2), הנשמר באמצעות סעיף 6(4)(א), מסדיר את מניעת כפל המס במצב זה.
נניח שאזרח ישראלי ואמריקאי, תושב ישראל לצורכי האמנה, מקבל פנסיה פרטית תקופתית בסך 100 בגין עבודתו בעבר אצל מעסיק אמריקאי. לצורך הדוגמה נניח שהמס הישראלי על הפנסיה לפני זיכוי הוא 30 והמס האמריקאי לפי הדין הפנימי לפני זיכוי הוא 35.
הזיכוי בישראל: אילו מקבל הפנסיה לא היה אזרח אמריקאי, סעיף 20(1) היה מונע מארה"ב למסות את הפנסיה. לכן, לפי סעיף 26(2)(א), ישראל אינה מעניקה זיכוי בגין המס האמריקאי הנובע רק מהאזרחות. בהנחות הדוגמה, מלוא המס הישראלי בסך 30 נותר לתשלום בישראל.
הזיכוי בארה"ב: לפי סעיף 26(2)(ב), ארה"ב מעניקה זיכוי בגין המס הישראלי שנותר לאחר הזיכוי שניתן בישראל. בהנחות הדוגמה, מהמס האמריקאי בסך 35 מופחת זיכוי של 30 בגין המס ששולם בישראל, ונותר לתשלום בארה"ב מס של 5.
סעיף 26(2)(ג) מאפשר, לצורך הזיכוי האמריקאי בלבד, לראות בהכנסה הכנסה ממקור ישראלי במידה הדרושה למניעת כפל המס. זהו ייחוס מחדש של מקור ההכנסה לצורך מתן הזיכוי בארה"ב.
התוצאה: 30 בישראל, 5 בארה"ב וסך מס של 35. ישראל ממסה את הפנסיה כמדינת התושבות בהתאם לסעיף 20(1), וארה"ב גובה את יתרת המס הנובעת ממיסוי האזרח האמריקאי לאחר מתן הזיכוי בגין המס הישראלי.
| המצב | תושבות לצורכי האמנה | תחולת הסייבינג קלוז | התוצאה העיקרית |
|---|---|---|---|
| בעל גרין קארד שאינו אזרח אמריקאי, עובד בישראל | ישראל | אינו חל בארה"ב | ארה"ב אינה יכולה למסות את השכר רק בשל הגרין קארד |
| פנסיה ממשלתית מישראל לתושב ארה"ב שאינו אזרח אמריקאי ואינו בעל גרין קארד | ארה"ב | חל מכוח התושבות, אך סעיף 6(4)(ב) משמר את סעיף 22 | הפנסיה פטורה בארה"ב, בכפוף לתנאי סעיף 22 |
| פנסיה ממשלתית מישראל לתושב ארה"ב שהוא בעל גרין קארד או אזרח אמריקאי | ארה"ב | חל, והגנת סעיף 6(4)(ב) אינה ניתנת | ארה"ב רשאית למסות לפי דיניה ומנגנון מניעת כפל המס נבחן לפי סעיף 26 |
| פנסיה פרטית מארה"ב לאזרח אמריקאי תושב ישראל | ישראל | חל בארה"ב מכוח האזרחות | ארה"ב רשאית למסות ומנגנון סעיף 26(2) מסדיר את הזיכוי |
| תמלוגים מישראל לאזרח ישראלי תושב ארה"ב | ארה"ב | חל בישראל מכוח האזרחות | כאשר קיימת חבות לפי הדין הישראלי, סעיף 6(3) עשוי לאפשר לישראל למסות ללא ההגבלה שבסעיף 14 |
דיווח והשלכות ההסתמכות על האמנה אצל בעל גרין קארד
בעל גרין קארד שנחשב תושב ארה"ב לפי הדין האמריקאי, אך נחשב תושב ישראל לפי כללי שובר השוויון באמנה ומסתמך על מעמד זה, מטופל כתושב חוץ לצורך חישוב מס ההכנסה הפדרלי בארה"ב. הוא מגיש Form 1040-NR ומצרף Form 8833, שבו מדווחת עמדת התושבות לפי האמנה.
הטיפול כתושב חוץ חל לצורך חישוב חבות מס ההכנסה האמריקאית בתקופה הרלוונטית. לצרכים אחרים של הדין האמריקאי, היחיד עשוי להמשיך להיחשב תושב ארה"ב, ולכן חובות דיווח נוספות נבחנות בנפרד.
להסתמכות על תושבות ישראל לפי האמנה עשויה להיות גם משמעות לעניין סיום התושבות האמריקאית לצורכי מס. אצל תושב קבע ארוך טווח (Long-Term Resident), כלומר מי שהיה תושב קבע חוקי לפחות ב-8 מתוך 15 שנות המס הרלוונטיות, סיום התושבות עשוי לחייב הגשת Form 8854. שנה שבה היחיד נחשב תושב מדינה אחרת לפי אמנה ולא ויתר על הטבות האמנה אינה נספרת במבחן שמונה השנים. תחולת מס היציאה לפי סעיף 877A נבחנת בנפרד בהתאם לתנאים לסיווג כ-Covered Expatriate.
ההשלכות אינן מוגבלות לדיני המס. לעניין התאזרחות בארה"ב, טענה למעמד של תושב חוץ לצורכי מס עשויה ליצור חזקה הניתנת לסתירה שלפיה היחיד ויתר על זכויות הנובעות ממעמד תושב הקבע. לכן לפני הסתמכות על תושבות ישראל לפי האמנה יש לבחון בנפרד גם את השלכות מעמד ההגירה.
שאלות נפוצות על הסייבינג קלוז
האם הסייבינג קלוז קובע תושבות מס?
לא. תושבות לצורכי האמנה נקבעת לפי סעיף 3. סעיף 6(3) חל בהתאם לאזרחותו של היחיד או לתושבותו כפי שנקבעה לצורכי האמנה.
האם הסייבינג קלוז חל רק על אזרחים ובעלי גרין קארד?
לא. הוא יכול לחול גם על מי שאינו אזרח אמריקאי ואינו בעל גרין קארד, אם הוא נחשב תושב ארה"ב לצורכי האמנה.
האם תושבות ישראל לצורכי האמנה מונעת את תחולת הסייבינג קלוז על אזרח אמריקאי?
לא. אזרחות אמריקאית היא זיקה עצמאית בסעיף 6(3), ולכן ארה"ב רשאית ככלל למסות את אזרחיה לפי דיניה גם כאשר הם תושבי ישראל לצורכי האמנה, בכפוף לחריגי סעיף 6(4).
כיצד משפיע הסייבינג קלוז על בעל גרין קארד שחי בישראל?
כאשר בעל הגרין קארד אינו אזרח אמריקאי ונחשב תושב ישראל לצורכי האמנה, סעיף 6(3) אינו חל עליו בצד האמריקאי רק בשל הגרין קארד. ארה"ב עדיין רשאית למסות הכנסות שלגביהן האמנה משאירה לה זכות מיסוי.
מה ההבדל בין סעיף 6(4)(א) לסעיף 6(4)(ב)?
סעיף 6(4)(א) משמר את ההטבות המנויות בו גם כאשר הסייבינג קלוז חל מכוח אזרחות או תושבות. סעיף 6(4)(ב) משמר את ההטבות המנויות בו רק כאשר היחיד אינו אזרח ואינו בעל מעמד הגירה של קבע במדינה המטילה את המס.
האם סעיף 6(4)(ב) שולל הטבות מבעל גרין קארד באופן עצמאי?
לא. סעיף 6(4)(ב) הוא חריג לסעיף 6(3). כאשר הסייבינג קלוז האמריקאי אינו חל, העובדה שבעל הגרין קארד אינו זכאי להגנת סעיף 6(4)(ב) אינה יוצרת כשלעצמה זכות מיסוי אמריקאית.
האם ישראל יכולה להפעיל את הסייבינג קלוז כלפי אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל?
כן, כאשר קיימת חבות במס לפי הדין הישראלי. סעיף 6(3) אינו יוצר את החבות, אך הוא עשוי לאפשר לישראל שלא להחיל הגבלה שהאמנה הייתה מטילה על המיסוי בישראל.
כיצד משפיע הסייבינג קלוז על פנסיה פרטית של אזרח אמריקאי תושב ישראל?
סעיף 20(1) קובע שפנסיה פרטית חייבת במס במדינת התושבות בלבד, אך הטבה זו אינה מוחרגת מהסייבינג קלוז. לכן ארה"ב רשאית למסות אזרח אמריקאי תושב ישראל, ומנגנון סעיף 26(2) מסדיר את מניעת כפל המס.
האם תושבות ישראל לפי האמנה מבטלת את חובות הדיווח בארה"ב?
לא. בעל גרין קארד שמסתמך על תושבות ישראל לפי כללי שובר השוויון מגיש Form 1040-NR ומצרף Form 8833. חובות דיווח נוספות והשלכות על תושב קבע ארוך טווח נבחנות בנפרד.
