אנו עדים למגמה בינלאומית הולכת ומתרחבת: יחידים בעלי הון גבוה (HNWIs) מעבירים את מרכז חייהם למדינות בעלות משטרי מס מקלים. ניידות זו מתעצמת עקב ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרות לעבוד מרחוק. תופעת הגירת העושר מאתגרת את מערכות המס המסורתיות, ומובילה לאובדן בסיסי מס משמעותיים במדינות רבות. בריטניה, לדוגמה, צפויה לאבד מספר שיא של יחידים בעלי הון גבוה בשנת 2025 – תופעה המעוררת דאגה בקרב קובעי המדיניות. ללא כלים רגולטוריים אפקטיביים, הנטל עובר לאלה שנותרים מאחור. מאמר זה בוחן את תגובת מדינות העולם לתופעת הגירת העושר ואת הצורך בהטלת מס יציאה גלובלי ל-HNWIs.

שינויי המס בבריטניה ונדידת ההון בשנת 2025

הגירת עושר הפכה לנושא מרכזי בשיח הכלכלי העולמי. בריטניה צפויה לחוות בשנת 2025 את גל יציאת המיליונרים הגדול בתולדותיה – כ-16,500 יחידים בעלי הון גבוה צפויים לעזוב, מספר הגבוה פי שניים מהצפוי מסין. תופעה זו נובעת מחששות רגולטוריים ורפורמות מס אפשריות, ובהן ביטול או צמצום ההטבה הידועה כ"הקלה ליזמים". שינוי זה מאיים להגדיל משמעותית את חבות מס רווחי ההון של בעלי עסקים בעת מכירת נכסיהם. נוסף על כך, נשקלת בבריטניה האפשרות להטיל מע"מ על שכר לימוד פרטי – צעד שעשוי לעודד משפחות עתירות הון לבחון אלטרנטיבות חינוך באירופה ולשקול רילוקיישן למדינות בעלות מדיניות מיסוי נוחה יותר. תכנון נכון של מס יציאה גלובלי ל-HNWIs נדרש להבנת מניעי ההגירה הכלכלית הללו.

האפקט האמריקאי: מעבר בין מדינות והשלכות המס

השיח סביב מס יציאה גלובלי ל-HNWIs מתרחב גם בתוך גבולות ארצות הברית. מעברו של ג'ף בזוס ממדינת וושינגטון, שבה מוטל מס רווחי הון, לפלורידה, שאין בה מס מדינה, המחיש את הפוטנציאל לחיסכון מס משמעותי באמצעות מעבר מגורים אסטרטגי. כך הפך שינוי מקום מגורים לכלי תכנון מס יעיל. מדינת קליפורניה, מנגד, מנסה להתמודד עם בריחת ההון באמצעות חקיקה המכונה California Exit Tax, שמטרתה לצמצם תכנוני מס אגרסיביים. אף שאין מדובר במס יציאה רשמי, המהלך מבטא מגמה של הידוק הפיקוח על יחידים בעלי הון גבוה.

חשיפה מוגברת למיסוי ירושה: תכנון הון נצבר בהקשר של מס יציאה גלובלי

ניידות בין מדינות המונעת על ידי חיסכון במס יציאה ומיסוי אישי, מחייבת בחינה מחודשת של חשיפת ההון הנצבר למס ירושה. מס ירושה אינו מס ניטרלי; הוא משפיע על החלטות עסקיות, השקעות ובחירת מיקום. במדינות רבות, המיסוי על ירושה לילדים ובני זוג אינו מוטל כלל או שהוא פטור. עם זאת, גרמניה מדורגת במקום השלישי מהסוף (מבין המדינות בהן נבדקה), בנטל המס על ירושה לילד, אחרי יפן וארה"ב, וזאת למרות הקלות מס משמעותיות שקיימות לעסקים משפחתיים. תכנון מס יציאה גלובלי ל-HNWIs חייב לכלול אסטרטגיה מקיפה להגנת ההון הנצבר מפני סיכוני מיסוי ירושה עתידיים.

התשתית המשפטית: מס יציאה ותיאוריית ההטבה

הטלת מס יציאה מחייבת הצדקה משפטית מוצקה. התיאוריה המרכזית התומכת בהטלה זו היא "תיאוריית ההטבה", הקובעת כי למדינה קיימת זכות למסות את ההכנסות שנוצרו בתחומה, מאחר שאלה נצברו בזכות שירותים, תשתיות והגנה משפטית שסיפקה המדינה. מס יציאה מגן על זכותה של מדינת המקור למסות רווחים אלה המהווים עליית שווי נכסים (Latent Gains) שנוצרה בעת שהנישום היה תושב בה. בהיעדר מנגנון של מס יציאה גלובלי ל-HNWIs, רווחים לא ממומשים (Unrealized Gains) עלולים להימנע ממיסוי, והמדינה תאבד את יכולתה למסות הכנסות שנוצרו בתחומה.

נורווגיה: מודל חדש למס יציאה גלובלי ל-HNWIs

נורווגיה מציגה בשנים האחרונות מודל מתקדם של מס יציאה גלובלי ל-HNWIs, שנועד ליצור איזון בין הגנה על בסיס המס לבין עידוד ניידות לגיטימית. בשנת 2024 תיקן משרד האוצר הנורווגי את חוקי מס היציאה, כדי להבטיח הקצאה הוגנת של זכויות מיסוי בין מדינות. התיקונים קובעים כי רווחים שנצברו בזמן שהנישום היה תושב נורווגיה ימוסו גם לאחר עזיבתו. תקופת דחיית התשלום הוגבלה ל-12 שנים, בתשלומים שנתיים ללא ריבית או בדחייה מלאה עם ריבית, כדי לאזן בין צורכי האכיפה לבין נזילות הנישום.

כלל החלוקה בנורווגיה: מנגנון אכיפה למיסוי עליית שווי נכס

כלל החלוקה (Distribution Rule), שנכנס לתוקף באוקטובר 2024, הוא מנגנון אכיפה חיוני שנועד למנוע שחיקה של בסיס המס הנורווגי. הכלל גובש בעקבות העלייה בניידות של יחידים בעלי הון גבוה (HNWIs), והוא מבטא את שאיפתה של נורווגיה להבטיח כי עליית השווי הבלתי ממומשת (unrealised capital gains) שנצברה בתחומה תמוסה כדין.

דחיית חוב מס היציאה יצרה בעבר פרצה שאפשרה לבעלי הון למשוך רווחים כלואים כדיבידנדים לאחר העזיבה, ובכך להפחית את ערך המניות ולסכן את גביית המס הנדחה על עליית השווי. הכלל החדש קובע כי חלוקת דיבידנדים או מתן הלוואה מהחברה לבעל המניות ייחשבו אירועי נזילות המחייבים תשלום יחסי של מס היציאה שנדחה. תשלום זה מבטיח גבייה יעילה של המס על עליית השווי המקורית, והמס המשולם מכוח הכלל נחשב סופי ואינו ניתן להשבה. בכך נשמרת זכותה של נורווגיה למסות רווחים שנצברו בתקופת התושבות.

תכנון רילוקיישן: פטור בסיסי ממס בסך שלושה מיליון קרונות (MNOK 3)

הרגולציה הנורווגית בתחום מס היציאה מציגה גישה מאוזנת המשלבת בין שמירה על בסיס המס לבין עידוד ניידות בינלאומית של יחידים. היא כוללת פטור בסיסי ממס בגובה של שלושה מיליון קרונות (MNOK 3), החל על רווח הון נטו בלתי ממומש (net unrealised capital gain). פטור זה החליף את סף המיסוי הקודם והפך למנגנון כללי וקבוע במערכת.

משרד האוצר הנורווגי הציג את ההטבה כדי למתן את השפעת המס על יחידים בעלי הון בינוני, יזמים ועובדים בעלי אחזקות מניות, הנעים בין מדינות במסגרת פעילות עסקית או תעסוקתית. ההטבה מקלה על ניידות של בעלי הון ועובדים מיומנים, ומאפשרת לחברות לגייס כוח אדם בינלאומי מבלי לחשוש ממיסוי יתר בעת שינוי מקום תושבותם. בכך נוצר איזון בין הצורך לשמור על גביית מס הוגנת לבין הרצון לשמר כלכלה פתוחה ותחרותית. משרד האוצר הנורווגי ראה במנגנון זה פתרון שקוף והוגן יותר ממנגנוני הקלה ממוקדים, וכזה המבטיח איזון סביר בין יעדי מס היציאה לבין חופש התנועה הכלכלית.

בעוד המודל הנורווגי יוצר איזון בין מס יציאה לניידות יחידים, גרמניה, לעומת זאת, מתמקדת באכיפה חסרת פשרות. היא מפעילה כללים נוקשים נגד אסטרטגיות "נוודות תמידית" (Perpetual Travelers). מטרת אכיפה זו היא בלימת בריחת HNWIs גלובלית.

אכיפת ה-Substance: רגולציה גרמנית נגד נוודים במסגרת מס יציאה גלובלי

גרמניה מגבירה את האכיפה כלפי נישומים הנעים בין מדינות ומנהלים פעילות חוצת גבולות. ב-22 בדצמבר 2023 פרסם משרד האוצר הפדרלי הנחיות חדשות, המבהירות את אופן יישום חוק המיסוי הזר הגרמני (Außensteuergesetz). ההנחיות מתמקדות ב"נוודים דיגיטליים" וב"נוודים תמידיים" (Perpetual Travelers), ומבהירות כי יחידים הפועלים ממספר מדינות עשויים להיוותר חייבים במס בגרמניה לתקופה של עד עשר שנים לאחר עזיבתם, בגין הכנסותיהם הגלובליות. הוראות החוק חלות גם על נישומים שהעתיקו את תושבותם למדינות בעלות שיעורי מס נמוכים.

הרציונל הרגולטורי של החוק התפתח עוד בשנות ה-70, במטרה למנוע מבעלי הון – כדוגמת איש העסקים הגרמני קרל-היינץ הורטן – להעביר פעילות כלכלית (Substance) ורווחים למדינות שכנות כגון שווייץ. המס חל על הכנסות עסקיות שהופקו מגרמניה אף ללא קיומו של "מפעל קבע"

(Betriebsstätte). הכנסות אלו כוללות, בין היתר, שירותים דיגיטליים, ייעוץ ותכנות – תחומים שבהם שאלת קיומו של "מפעל קבע" היא קריטית לקביעת החבות במס ולבחינת תחולת מס היציאה הגלובלי ל-HNWIs.

הכנסות דיגיטליות אלה כוללות ייעוץ ותכנות, והן דורשות ניתוח מדויק של כללי ה"מפעל הקבוע" הנדרשים כיום להגנה מפני חבות מס יציאה HNWIs גלובלי.

דרישת "המפעל הקבוע הניהולי" ואישור הציות הנדרש

הטלת מס בגרמניה חלה על הכנסות עצמאיות מתוכנות וייעוץ. המשרד נקט עמדה נוקשה לגבי הגדרת מפעל קבוע. בית הדין הפיסקלי הפדרלי (Bundesfinanzhof) סתר בעבר את פרשנות משרד האוצר. בית הדין קבע כי כל עסק מחזיק לפחות במפעל קבוע ניהולי (Leitungsbetriebsstätte). מפעל זה נמצא במיקום בו מנוהל העסק ומתקבלות בו ההחלטות הקריטיות. בית הדין אף קבע כי מפעל כזה אינו מחייב משרד פיזי קבוע. הנוודים יכלו לטעון כי המפעל הניהולי שלהם נמצא בחו"ל. בתגובה, שונתה הרגולציה כדי לחייב יותר ממפעל ניהולי אחד בחו"ל. שינוי זה נועד לשלול את מעמד הנוודות התמידית. ההנחיות החדשות של 2023 פתרו ספקות שנותרו. הפתרון עבורך כנישום הוא להירשם כתושב מס במדינה שאינה "מקלט מס". עליך לבסס בה מקום מגורים ממשי. מומלץ לקבל אישור משפטי בכתב על תאימות הסט-אפ לחוק המיסוי הזר הגרמני. הדבר יבטיח שהמיסוי של מס יציאה HNWIs גלובלי לא יחול עליך בגרמניה.
בעוד גרמניה מחייבת אותך בביסוס סאבסטנס תפעולי ופיזי, חזית רגולטורית קשוחה לא פחות מתפתחת באירופה. שם בית הדין האירופי לצדק (ECJ) הורה על סגירה מוחלטת של תוכניות CBI שחסרו בהן דרישת סאבסטנס אמיתית

HNWIs גלובליים ו"דרכוני הזהב": סיום עידן ה-RBI והחזרת דרישת ה-Substance

המאמץ הגלובלי לבלימת הגירת בעלי הון גבוה (HNWIs) אינו מוגבל לדיני מס ישירים בלבד. תוכניות אזרחות או תושבות באמצעות השקעה (RCBI) נכנסו לעידן חדש של פיקוח הדוק ואכיפת ציות. נקודת המפנה הגיעה באפריל 2025, כאשר בית הדין האירופי לצדק (ECJ) פרסם פסק דין תקדימי שקבע כי הענקת אזרחות אירופית תמורת השקעה כספית מפרה את דיני האיחוד האירופי.
פסק הדין הוביל לביטול תוכניות ה־"דרכונים הזהובים" (Citizenship by Investment) בכל מדינות האיחוד, והביא לסגירת התוכנית האחרונה שנותרה — תוכנית האזרחות של מלטה. בכך הכריז האיחוד האירופי בפועל על אפס סובלנות כלפי מסחור באזרחות, וסיים עידן שבו יחידים בעלי הון גבוה יכלו לקבל אזרחות אירופית מבלי לקיים זיקה ממשית למדינה המנפיקה.

סיום עידן ה-"ויזות הזהובות" והדגש על מהות כלכלית אמיתית

השינוי הרגולטורי באירופה השפיע גם על תוכניות התושבות באמצעות השקעה (RBI), הידועות כ־"ויזות זהב" (Golden Visa Schemes). תוכניות אלה, שהעניקו מעמד תושב עם מסלול עתידי לאזרחות, מצויות כיום תחת ביקורת גוברת מצד מוסדות האיחוד האירופי. הרגולטורים מדגישים את הצורך במעבר למודלים המבוססים על קשר אמיתי ותרומה מהותית לכלכלה המקומית.
פורטוגל בלטה כדוגמה מרכזית לשינוי הגישה: היא ביטלה את משטר ה־NHR (Non-Habitual Resident) לתושבים חדשים, והכריזה על סיום קבלת בקשות חדשות במסגרת תוכנית ה־"ויזה הזהובה" שלה. גם המשטרים הישנים בפורטוגל נכנסים כעת לשלב סגירה הדרגתי. מדינות נוספות באירופה, בהן יוון וספרד, ניצבות בפני לחץ פוליטי ורגולטורי גובר לבחון מחדש את תוכניות ה־RBI הפועלות בתחומן.
העידן החדש מחייב מעבר לתוכניות המבוססות על נוכחות פיזית ממשית ופעילות כלכלית ממשית (Substance) — עיקרון שהפך לדרישת יסוד בכללי הציות הגלובליים.
החמרת האכיפה הרגולטורית אינה מוגבלת לגבולות אירופה. כדי להבין את תמונת הסיכונים המלאה, נדרש לבחון גם את צעדי האכיפה הקשוחים שננקטים במדינות אחרות – ובראשן טורקיה – כנגד תרמיות נדל"ן במסגרת תוכניות אזרחות באמצעות השקעה (CBI) המדגימים את החשיבות של ציות מלא.

הונאת נדל"ן וביטול אזרחות בטורקיה: החשיבות של ציות מלא במס יציאה גלובלי

האכיפה הרגולטורית הגלובלית מגיעה גם לתוכניות אזרחות באמצעות השקעה (CBI). בטורקיה נפתחו הליכים לביטול אזרחותם של 451 משקיעים זרים, בעקבות חקירה רחבת היקף שנערכה באוקטובר 2025. החקירה חשפה רשת מאורגנת שפעלה באמצעות עסקאות נדל"ן פיקטיביות במטרה להשיג אזרחות שלא כדין. הרשויות עצרו 106 חשודים והחרימו נכסים בהיקף נרחב, לרבות יותר מ־1,240 דירות.

לפי ממצאי החקירה, הרשת השתמשה בשיטות של "קאש-בק" (cash-back arrangements) ובהערכות שווי כוזבות, שהציגו נכסים בשווי נמוך כנכסים העומדים בסף ההשקעה הנדרש. על פי החוק, הסף עומד על השקעה של לפחות 400,000 דולר בנדל"ן, עם התחייבות להחזקה בנכס במשך שלוש שנים. הפרשה מדגישה כי ציות מלא מחייב שימוש בשמאי מורשה מטעם הרשות לשוק ההון (SPK) והעברת תשלומים באמצעים בנקאיים מתועדים בלבד (bank-to-bank), בהתאם לכללי KYC/AML.

הונאות מסוג זה מערערות את אמינותן של תוכניות האזרחות, והליכי הביטול ממחישים את חשיבותה של שקיפות מלאה מצד יחידים בעלי הון גבוה (HNWIs) הפועלים בזירה הבינלאומית.

מיסוי נכסים לא פיננסיים: נדל"ן וקריפטו

המאמץ הגלובלי להיאבק בהעלמות מס מתמקד בשנים האחרונות גם בנכסים שאינם פיננסיים. לאחר יישום תקנות ה־CRS (Common Reporting Standard) והרחבת מערך הדיווח האוטומטי בין מדינות, בעלי הון רבים העבירו את נכסיהם מנכסים פיננסיים רשומים לנדל"ן בחו"ל. נדל"ן בחו"ל נחשב קושי משמעותי באכיפה, שכן הוא אינו נכלל במסגרת ה־CRS ואינו מדווח באופן אוטומטי לרשויות המס במדינת התושבות.

דובאי משמשת דוגמה בולטת לכך: בשנים האחרונות נרשמה בה עלייה ניכרת ברכישות נדל"ן על ידי יחידים זרים, לעיתים תוך בעלות עקיפה באמצעות חברות זרות. קיים חשש כי חלק גדול מההון המושקע שם אינו מדווח במלואו לרשויות המס במדינות המוצא. מחקרים גילו כי שלושה רבעים מהנכסים שבידי תושבי נורווגיה בדובאי לא דווחו כראוי.

במקביל, גם נכסי הקריפטו – המוגדרים במדינות רבות כנכסי הון או נכס דיגיטלי – נכנסים למוקד הפיקוח. החל משנת 2026 צפויה אירופה ליישם את מסגרת הדיווח CARF (Crypto-Asset Reporting Framework) של ה-OECD, אשר אומצה באמצעות תקנות DAC8 (המחייבות דיווח שקוף על החזקות, העברות ורווחים ממטבעות דיגיטליים). צעדים אלה משקפים את מגמת ההידוק הגלובלית כלפי נכסים לא פיננסיים והרחבת תחולת הדיווח הבינלאומית.

הצורך במיסוי מינימום גלובלי על יחידים בעלי הון גבוה (HNWIs)

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שמס יציאה לבדו אינו מספק מענה מלא לתופעת נדידת ההון. לפי דוח ה־EU Tax Observatory, מיליארדרים רבים משלמים בפועל שיעורי מס אפקטיביים נמוכים במיוחד – לעיתים בטווח שבין ‎0%‎ ל־‎0.5%‎ בלבד מסך עושרם. הפער נובע מהשימוש במבני החזקה ייעודיים (personal wealth-holding companies) המאפשרים העברת רווחים והכנסות מבלי שיוטלו עליהם מסי הכנסה אישיים.

על רקע נתונים אלה, גוברת הקריאה לאימוץ מנגנון של מס מינימום גלובלי מתואם, שיחול על יחידים בעלי עושר קיצוני, בשיעור של כ־‎2%‎ מהיקף הונם הכולל. מהלך זה נתפס ככלי חיוני לצמצום שחיקת בסיסי המס במדינות המפותחות ולחיזוק האמון הציבורי במערכות המס, תוך שמירה על עקרון השוויון במיסוי בין הון לעבודה.