מס יציאה בעת רילוקיישן או הגירה לחו"ל | הכירו את מס הגירה | בן שושן

קיימת טענה שהוראות מס יציאה מתנגשות חזיתית עם ההוראות בעניין מיסוי רווח הון כפי שמוגדרות באמנת המודל של ה-OECD, אשר אומץ ברוב האמנות למניעת כפל מס של ישראל. בהתאם לסעיף רווחי ההון באמנת המודל נקבע כי רווחים מהעברת נכס (מלבד נכסי מקרקעין), יוטל עליהם מס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב של בעל הנכס. לצורך הדוגמה, אם נישום תושב ישראל היגר למדינת אמנה (והפך להיות תושב בה) ומכר שם מניות, הרי זכות המיסוי הבלעדית אמורה להיות בידי המדינה אליה היגר.

בפסק הדין בעניין קניג התקיים דיון על הסתירה הקיימת, לכאורה, בין מס היציאה להוראות האמנה למניעת כפל מס ונקבע שהאמנה אינה מונעת את תחולתו של סעיף 100א והפרשנות נעוצה בקביעת יום המכירה הרעיונית ליום שלפני ניתוק התושבות, ועל כן אין מחלוקת כי זכות המיסוי הבלעדית נתונה אך ורק לישראל. לפי טיעון זה, מאחר שישראל מבקשת להטיל מס יציאה מכוח היותה מדינת המושב המקורית, ולא מכוח היותה מדינת המקור של ההכנסה, לא מתקיימת בינה לבין מדינת המושב הנוכחית מחלוקת על מיסוי רווח הון שאותה נועדה האמנה לפתור. חרף מסקנת בית המשפט בדבר היעדר סתירה בין מס היציאה הישראלי ובין האמנה, ייתכנו מצבים לכפל מס. כדי להימנע מכפל מס, יהיה נכון אם ישראל מדינת המושב המקורית תחשב את הרווח החייב על בסיס הנוסחה הלינארית עד מועד הניתוק, ואילו מדינת המושב החדשה תחשב את הרווח על בסיס עליית הערך מיום ניתוק התושבות ועד ליום המכירה.

המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי

במסגרת דוח הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי אשר פורסם בנובמבר 2021, הומלץ לשנות את מנגנון חיוב המס של סעיף מס היציאה, אך ככל הנראה הוראותיו הצפויות החדשות של הסעיף האמור לא יחולו ביחס למי שכבר ניתק את תושבותו הישראלית. הוצע לקבוע כי הערכת השווי שממנה ייגזר סכום המס תהיה במועד שבו הנישום עבר לחו"ל, משמע מועד ניתוק התושבות, ולא המועד שבו היחיד מכר את הנכס בפועל. הוועדה המליצה לקבוע שני מסלולים לבחירת היחיד, אך קובעת לעניין זה כי נישום הטוען שהוא חדל להיות תושב ישראל באופן רטרואקטיבי, לאחר שמכר את נכסיו הכפופים למס יציאה, לא יהא זכאי לבחור בין שני המסלולים שפורטו לעיל וחבות המס שלו תיקבע בהתאם למסלול שבו חבות המס היא הגבוהה יותר.

בשני המסלולים המליצה הוועדה על חובת הצהרה וחובת הדיווח, שבאמצעותן יצהיר הנישום על כלל נכסיו שחל עליהם מס היציאה, וידווח על הרווח שהיה נוצר ממכירתם הרעיונית. הדיווח יבוצע לא יאוחר מ-90 יום מיום ניתוק התושבות. כמו כן, המליצה הוועדה לקבוע חובת הצהרת הון על מצבת הנכסים וההתחייבויות ליום החיוב במס יציאה על כלל נכסיו של היחיד אשר חל עליהם מס היציאה. שני המסלולים שהומלצו הנם: מסלול תשלום המס – במסגרתו על היחיד לדווח תוך 90 ימים ממועד העזיבה ולשלם את מס היציאה החל על המכירה הרעיונית של נכסים בהתאם לשווי השוק במועד החיוב (קרי במועד הניתוק). מסלול דחיית המס – מסלול זה מאפשר לדחות את מועד תשלום המס בהתאם לשווי הנכסים החייבים במס יציאה. 

נקודות נוספות למחשבה:

רשות המס מטילה את מס היציאה גם על חברות שמעבירות את מקום הניהול שלהן לחו"ל. לכן, יש לשקול ברצינות את מס היציאה, להתכונן אליו מראש ולהיוועץ במומחים לצורך תכנון מס מיטבי. מדינות נוספות, כמו ספרד, ארה"ב, קנדה ואנגליה, מטילות מס דומה על יחידים שעוזבים. כל מדינה קובעת את שיעור המס ואת דרך החישוב, ולכן יש לבדוק את המקרה הספציפי בהתאם לדין המקומי ולתכנן בהתאם.

אודות משרדנו

משרדנו מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה ללקוחותיו סל פתרונות מיסוי ותכנון מס מיטבי בקשר לפעילות עסקית והשקעות מחוץ לישראל, ייצוג וליווי לתושבי חוץ בישראל, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות של יחידים וחברות לצרכי מס, ליווי עובדים בניוד (re-location) ומידע על דיני המיסוי החלים בכל מדינות העולם, עולים חדשים, תושבים חוזרים, מוסד קבע, אמנות מס לצמצום נטל מס בינלאומי, בחינת מבנה החזקות בחו”ל, הגשת דו"חות מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות, בקשות פרה רולינג – החלטו מיסוי, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא מס יציאה