תוכן עניינים:
- 1 מיסוי עובדים ישראלים בהולנד עבור מעסיקים ישראלים: תופעת עבודה גלובלית ואתגרי מיסוי
- 2 קביעת תושבות המס: העיקרון הבסיסי למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
- 3 מבחני שובר השוויון לקביעת תושבות: הכרחי למיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
- 4 האמנה למניעת כפל מס: המסגרת הרגולטורית החיונית למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
- 5 מעבר ל־183 ימים – כניסה למערכת המס ההולנדית
- 6 כפל מס בהולנד לישראלים העובדים מול מעסיקים ישראלים
- 7 מניעת כפל מס: כיצד האמנה מטפלת במיסוי עובדים ישראלים בהולנד
- 8 נוהל הסכמה הדדית (MAP): פתרון למיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
- 9 הליך נוהל הסכמה הדדית: מעורבות רשויות המס בפתרון מיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
- 10 ביטוח לאומי והיתרי עבודה: היבטים משלימים למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
- 11 מומחיות חיונית במיסוי עובדים ישראלים בהולנד
- 12 שאלות שכיחות בנושא מיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי ופתרון כפל המס
מיסוי עובדים ישראלים בהולנד עבור מעסיקים ישראלים: תופעת עבודה גלובלית ואתגרי מיסוי
מיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי. יותר עובדים ישראלים עוברים להתגורר בהולנד אך ממשיכים לעבוד מול מעסיקים ישראלים. מצב זה יוצר מציאות מיסויית מורכבת. אתה עלול להיתקל בחיוב מס כפול. ישראל רואה בהכנסה חייבת במס כתושב ישראל. הולנד רואה בהכנסה חייבת במס כתושב הולנד. אמנת המס ישראל–הולנד נועדה למנוע כפל מס. בפועל, לעיתים נוצרת כפילות או עיוות. במאמר זה אני מציג לך את הכללים, הדוגמאות והפתרונות המעשיים.
קביעת תושבות המס: העיקרון הבסיסי למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
השלב הראשון והקריטי בהבנת חבות המס הוא קביעת תושבות המס. אמנת המס בין ישראל להולנד (להלן: "האמנה") חלה על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות או תושבי שתיהן. "תושב מדינה מתקשרת" הוא כל אדם החייב במס למדינה מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו או כל מבחן דומה אחר. קביעה זו מכרעת לשם יישום נכון של הוראות האמנה.
מבחני שובר השוויון לקביעת תושבות: הכרחי למיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
לאור המורכבות שנוצרת כאשר יחיד נחשב לתושב בשתי המדינות בו-זמנית, האמנה קובעת מבחני "שובר שוויון". מבחנים אלו מיושמים בסדר היררכי: ראשית, בודקים היכן עומד לרשותו בית קבע. אם קיים בית קבע בשתי המדינות או באף אחת מהן, עוברים לבחינת "מרכז האינטרסים החיוניים" (יחסים אישיים וכלכליים הדוקים יותר). כשלב שלישי, בודקים היכן הוא נוהג להתגורר. לבסוף, אם עדיין אין הכרעה, נקבעת התושבות על בסיס אזרחותו, ואם גם זה לא עוזר, הרשויות המוסמכות יפתרו את הסוגיה בהסכמה הדדית.
האמנה למניעת כפל מס: המסגרת הרגולטורית החיונית למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
ישראל והולנד חתמו על אמנה למניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממס, אשר נכנסה לתוקף בשנת 1970 ועודכנה בפרוטוקול מתקן. מטרתה העיקרית של אמנה זו היא לעודד סחר בינלאומי והשקעות, וזאת על ידי קביעת כללים ברורים לחלוקת זכויות המיסוי בין המדינות. האמנה חלה על מגוון רחב של מסים, כולל מס הכנסה, מס על שכר, מס חברות ומס דיבידנדים בשתי המדינות. ההוראות באמנה מכסות היבטים מיסויים רבים, בהם רווחי עסקים, רווחי הון, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים ושכר עבודה.
אמנת המס ישראל–הולנד והשלכותיה על עובדים ישראלים
האמנה היא בסיס לפתרון. סעיף 17 עוסק לרוב בשנת המס הראשונה. בהמשך סעיף 26 מסדיר זיכוי. וחותם את הנושא סעיף 28 שמאפשר פנייה לרשויות בשתי המדינות במקרה של עיוות ותשלום כפל מס. האמנה אינה תמיד מונעת עיוות בפועל. אתה חייב להבין את סעיפיה ולפעול בהתאם. אם לא הצלחת לפתור את העיוות בתוך הולנד, סעיף 28 מאפשר פנייה לנוהל ההסכמה ההדדית. אתה פונה לרשות המסים בהולנד. אם היא מסכימה שקיים עיוות ואינה יכולה לפתור אותו לבדה, היא פונה לישראל. שתי הרשויות מחויבות לנהל משא ומתן מקצועי עד למציאת פתרון.
מיסוי הכנסות עבודה (שכירים): עובדים ישראלים בהולנד תחת סעיף 17- המפתח בשנת המס הראשונה
הבנת סעיף 17 באמנה, העוסק ב"שירותים אישיים שבתלות" (שכר עבודה), היא אבן יסוד במיסוי עובדים ישראלים בהולנד המועסקים על ידי מעסיקים ישראלים. באופן כללי, שכר עבודה שמתקבל על ידי תושב אחת המדינות (ישראל) עבור עבודה שבוצעה במדינה האחרת (הולנד) יחויב במס רק במדינת התושבות (ישראל). כלל זה חל, אלא אם כן העבודה מבוצעת בפועל במדינה האחרת (הולנד), ובמקרה זה המדינה האחרת יכולה למסות את השכר.
תנאים לחריג בסעיף 17: מתי הולנד לא תמס את שכרם של עובדים ישראלים?
על אף הכלל שלעיל, האמנה קובעת כי הכנסת עבודה המבוצעת בהולנד על ידי תושב ישראל תמוסה רק בישראל אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
- ימי השהייה בהולנד: מקבל ההכנסה שהה בהולנד תקופה או תקופות שאינן עולות על 183 ימים בסך הכול בשנת המס הנדונה.
- זהות המעביד: השכר משולם על ידי מעסיק שאינו תושב הולנד, או מטעמו. תנאי זה מדגיש את חשיבות העובדה שמדובר במעסיק ישראלי.
- מוסד קבע: תשלום השכר אינו מוטל על מוסד קבע או בסיס קבוע שיש למעביד בהולנד.
אם כל שלושת התנאים הללו מתקיימים, זכות המיסוי הבלעדית על שכר העבודה נשארת בידי ישראל. כאשר התנאים מתקיימים יחד, המס חל בישראל בלבד. אם תנאי אחד נופל – הולנד רשאית למסות בנוסף לישראל. עליך לעקוב אחרי מספר הימים בקפדנות.
דוגמאה יישומית לסעיף 17
אם שהית בהולנד 150 ימים בלבד, השכר שולם בידי מעסיק ישראלי, ולא הייתה לחברה זיקה בהולנד – המס חל בישראל בלבד. הולנד לא מוסמכת למסות אותך.
אם שהית 200 ימים, התנאי הראשון לא מתקיים. הולנד מוסיפה את זכות המיסוי. אתה מחויב בשני מערכות מס במקביל.
מעבר ל־183 ימים – כניסה למערכת המס ההולנדית
אם אחד מהתנאים בסעיף 17 אינו מתקיים, למשל, אם העובד שוהה בהולנד יותר מ-183 ימים בשנת המס, או שהשכר משולם על ידי מעסיק הולנדי, או מוטל על מוסד קבע של המעסיק הישראלי בהולנד, אזי הולנד תשתתף בזכות המיסוי על הכנסת העבודה. במקרה זה, העובד יחויב במס בהולנד, בשיעורים המקומיים החלים על שכר עבודה. מצב זה עלול ליצור כפל מס, שכן ישראל ממשיכה למסות את תושביה על הכנסתם העולמית. בשלב זה נכנסים לתמונה מנגנוני מניעת כפל מס שבאמנה. לאחר שעברת את סף 183 הימים, הולנד רואה בך תושב מס. אתה חייב לדווח על מלוא הכנסותיך. המעסיק הישראלי ממשיך לנכות מס בישראל. כך נוצרה כפילות מיסויית. בשלב זה נכנס לפעולה מנגנון הזיכוי.
כפל מס בהולנד לישראלים העובדים מול מעסיקים ישראלים
כפל מס הוא התרחיש המרכזי שמעסיק עובדים ישראלים בהולנד. אתה משלם מס בישראל באמצעות ניכוי במקור. במקביל אתה מחויב במס בהולנד כתושב. הזיכוי שניתן לך בהולנד מוגבל, ולעיתים לא מכסה את המס ששולם בישראל. כך נוצרת חבות מס גבוהה יותר אילו היית מועסק 100% מהזמן בהולנד.
מניעת כפל מס: כיצד האמנה מטפלת במיסוי עובדים ישראלים בהולנד
כאשר גם הולנד בעלת זכות מיסוי על הכנסת עבודה של עובד ישראלי, נוצר צורך במנגנונים למניעת כפל מס. האמנה (בסעיף 26) בין ישראל להולנד מפרטת כיצד כל מדינה תעניק הקלות למניעת מצב זה. הולנד תאפשר ניכוי מסכום המס ההולנדי עבור פריטי הכנסה עליהם ניתן להטיל מס בישראל, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסה. באופן דומה, כאשר תושב ישראל מפיק הכנסה בהולנד, ישראל תתיר זיכוי מהמס הישראלי בסכום השווה למס ששולם בהולנד, וזאת עד לתקרת המס אשר הכנסה זו הייתה חייבת בה בישראל.
חישוב זיכוי המס בהולנד- דוגמה מספרית
כדי להבין, נבחן דוגמה:
-
הכנסה שנתית כפי שמדווחת ב-106 וגם בדוח המס ההולנדי: €120,000.
-
ימי עבודה בישראל: 58.
-
ימי עבודה בהולנד: 307.
-
חלק ההכנסה שיוחס לישראל בדוח הישראלי: כ- €19,000.
המס בהולנד על מלוא ההכנסה: €39,000.
שיעור המס הממוצע: 32.84%.
הולנד תעניק זיכוי יחסי: €19,000 × 32.84% = כ- €6,200.
רשות המסים בישראל תחזיר לאחר הגשת הדוח השנתי את המס שנוכה ביתר בטופס 106, מאחר שההכנסה מדווחת בדוח המס הישראלי באופן יחסי. ההחזר מבוצע מתוך המס שנוכה במקור בטופס 106, אך חרף ההחזר – חלק מההפרש נותר ללא זיכוי בצד ההונדי.
טבלה – חישוב המס בפועל
| פריט | סכום (€) |
|---|---|
| מס בהולנד על מלוא ההכנסה | 39,000 |
| זיכוי מס בגין ישראל | 6,200 |
| מס נטו בהולנד לאחר זיכוי | 32,800 |
| מס נטו בישראל | 8,500 |
| סך מס כולל ששולם | 41,300 |
| מס אילו מוסה בהולנד בלבד | 39,000 |
| עודף תשלום בפועל | 2,300 |
העיוות שנוצר – תשלום עודף בניגוד לתכלית האמנה
כפי שאתה רואה, שולם €41,300 בפועל, במקום €39,000 בלבד. נוצר תשלום עודף של €2,300. סעיף 26 יושם טכנית כראוי, אך התוצאה אינה משיגה את תכלית האמנה. במקום למנוע כפל מס, נוצר חיוב מס עודף.
זיכוי מס והימנעות מכפל מס לעובדים בהולנד עם מעסיק ישראלי
איך תימנע מהבעיה? Best Practices
- עליך לשמור רישום יומי של שהות בישראל ובהולנד. ניתן לבקש פלט כניסות לישראל ויציאות מישראל ממשרד הפנים או מהקונסוליה.
- אתה נדרש למסור טופס 106 ישראלי.
- חובה להגיש דוחות מס בשתי המדינות במקביל.
- מומלץ להיעזר ברואה חשבון בעל ניסיון בישראל על מנת שיוכל להנחות את רואה החשבון ההולנדי בעניין מקור העיוות.
- חשוב להיעזר ברואה חשבון בעל ניסיון בהולנד.
- מומלץ לבצע סימולציה שנתית עוד לפני הדיווח.
אם קיים עיוות, עליך לשקול פנייה לרשות המסים בהולנד. רק תכנון מוקדם ימנע מצב שבו תשלם יותר מהנדרש.
אחריות המעסיק הישראלי מול אחריותך בהולנד
המעסיק הישראלי מנכה מס בישראל לפי חוק. הוא אינו אחראי למס בהולנד. האחריות היא שלך. אתה חייב להגיש דוחות בהולנד, להוכיח את המס ששילמת בישראל, ולבקש זיכוי. אם יש עיוות – עליך לפעול מול רשות המסים בהולנד.
נוהל הסכמה הדדית (MAP): פתרון למיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
אחד הכלים החשובים באמנת המס למניעת כפל מס הוא "נוהל הסכמה הדדית" (Mutual Agreement Procedure – MAP), המפורט בסעיף 28. אם תושב אחת המדינות (לדוגמה, עובד ישראלי) סובר שפעולות של אחת המדינות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה, הוא רשאי להביא את עניינו בפני הרשות המוסמכת של מדינת תושבותו.
הליך נוהל הסכמה הדדית: מעורבות רשויות המס בפתרון מיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי
הרשות המוסמכת שקיבלה את הפנייה תבחן את ההתנגדות. אם היא מוצאת אותה מוצדקת, ואין באפשרותה להגיע לפתרון הולם לבדה, היא תשתדל ליישב את העניין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה האחרת. מטרת נוהל זה היא למנוע הטלת מס שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה. הרשויות המוסמכות גם רשאיות להיוועץ זו בזו כדי ליישב קשיים או ספקות בפירוש או החלת האמנה, ואף למנוע כפל מס במקרים שאינם מכוסים במפורש.
ביטוח לאומי והיתרי עבודה: היבטים משלימים למיסוי עובדים ישראלים בהולנד
הבנת סוגיות הביטוח הלאומי והיתרי העבודה בהולנד חיונית לתכנון מס אפקטיבי עבור עובדים ישראלים. מערכת הביטוח הסוציאלי ההולנדית מבחינה בין שני סוגים עיקריים: ביטוח לאומי ("volksverzekeringen") וביטוח עובדים ("werknemersverzekeringen"). חובת הביטוח הלאומי חלה על עובד שהוא תושב הולנד, או כאשר הוא כפוף למס שכר הולנדי עבור עבודה המבוצעת בהולנד. לעומת זאת, ביטוח העובדים חל על מי שמועסק תחת מעסיק הולנדי בלבד.
נקודה מהותית היא כי עובדים ישראלים המועסקים על ידי מעסיק ישראלי בהולנד, בדרך כלל אינם נחשבים ככפופים לביטוח לאומי הולנדי. זאת, אלא אם הם עונים על קריטריונים ספציפיים אחרים כגון תושבות הולנדית, או כפיפות למס שכר הולנדי הנגרמת, למשל, מעבודה מלאה בהולנד מעל 183 ימים, תשלום שכר על ידי מעסיק הולנדי, או ייחוס עלות השכר למוסד קבע הולנדי. היעדר קשר ישיר למעסיק הולנדי, כמו במקרה של העסקה על ידי מעסיק זר, משמעותו לרוב פטור מחבות הביטוח הלאומי ההולנדי.
בנוסף להיבטי הביטוח הסוציאלי, עובדים בעלי אזרחות ישראלית הנכנסים להולנד לצורך עבודה אצל מעסיק הולנדי, מחויבים בהשגת היתר עבודה וייתכן שגם בהיתר שהייה. תהליכים אלו הינם הכרחיים להבטחת תקינות העסקתם בהתאם לחוק ההולנדי. חשוב להבין היטב את הדרישות הללו כדי להימנע מסיבוכים משפטיים ותפעוליים מיותרים.
מומחיות חיונית במיסוי עובדים ישראלים בהולנד
כפי שראינו, מיסוי עובדים ישראלים בהולנד עבור מעסיקים ישראלים הוא תחום רב-ממדי, הטומן בחובו אתגרי מיסוי ואתגרים רגולטוריים אחרים. הבנת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל להולנד, יחד עם הוראות הדין הפנימי בכל מדינה והטבות ייחודיות היא הכרחית לשם תכנון מס נכון והימנעות מסיבוכים. ללא הכוונה מקצועית מתאימה, עובדים ומעסיקים עלולים למצוא עצמם משלמים מס כפול, מפספסים הטבות משמעותיות או נתקלים בבעיות אדמיניסטרטיביות.
במשרדנו, אנו מתמחים בתחום המיסוי הבינלאומי ובפרט בסוגיות מורכבות הנוגעות למיסוי עובדים ישראלים בהולנד המועסקים על ידי מעסיקים ישראלים. הניסיון הרב והידע המעמיק שלנו בדיני המס הזרים והאמנות הרלוונטיות, מאפשרים לנו לספק ללקוחותינו פתרונות מיסוי מיטביים ומדויקים. אנו בוחנים כל מקרה לגופו, מזהים את היתרונות הטמונים בחוק, ומסייעים בחיסכון משמעותי במס, תוך הקפדה על עמידה מלאה בדרישות הרגולציה. אל תתפשר על פחות מהטוב ביותר. פנה אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי בכל הנוגע לחבות המס שלך.
שאלות שכיחות בנושא מיסוי הכנסה מעבודה בהולנד עבור מעסיק ישראלי ופתרון כפל המס
האם רואה החשבון ההולנדי יכול לבחון את הנושא ולתקן את העיוות לפי שיקול דעתו?
לא, רואה חשבון הולנדי אינו יכול לבחון או לתקן עיוות מיסוי לפי שיקול דעתו באופן עצמאי בהקשר של אמנת מס. תפקידו של רואה החשבון הוא לייעץ ללקוח, להכין את המסמכים הדרושים ולהציג את העניין בפני הרשות המוסמכת. האמנה קובעת במפורש כי "תושב אחת המדינות [שסובר] שהפעולות של אחת המדינות, או שתיהן, גורמות, או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו… רשאי הוא להביא את ענינו לפני הרשות המוסמכת של המדינה אשר בה מקום מושבו". ה"רשות המוסמכת" בהולנד היא שר האוצר או נציגו המוסמך. רואה החשבון פועל כנציג מקצועי של הנישום, אך הסמכות להכריע ולתקן מצויה בידי הרשויות.
האם רואה החשבון חייב לפנות לרשות המסים בהולנד, וכיצד נבחן הנושא לפני הליך נוהל הסכמה הדדית?
כן, חובה לפנות לרשות המסים. התהליך מתחיל בכך שהתושב (באמצעות רואה חשבון או בעצמו) פונה לרשות המוסמכת במדינת תושבותו (במקרה זה, הרשות המוסמכת בהולנד). פנייה זו היא הצעד הראשון. הרשות המוסמכת בוחנת את העניין באופן ראשוני. אם ההתנגדות של הנישום נראית מוצדקת בעיני הרשות המוסמכת ההולנדית, והיא אינה יכולה להגיע לפתרון הולם לבדה, אז רק לאחר מכן היא תשתדל ליישב את העניין בדרך של הסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של ישראל. כלומר, קיים שלב של בחינה וניסיון לפתרון פנימי במדינת התושבות לפני הפעלת נוהל ההסכמה ההדדית הבילטרלי.
האם נוהל הסכמה הדדית (סעיף 28) הוא תמיד בסוף ובוחן מספר חלופות?
במובן מסוים, נוהל ההסכמה ההדדית בין שתי הרשויות המוסמכות אכן נחשב לשלב מתקדם בתהליך, ולא לצעד הראשון, וזאת לאחר בחינה ראשונית של הרשות במדינת התושבות. האמנה מציינת כי הנישום רשאי להביא את עניינו בפני הרשות המוסמכת "על אף התרופות הנתונות לו לפי החוקים הלאומיים של מדינות אלה". משמעות הדבר היא שניתן לפנות לנוהל הסכמה הדדית כאלטרנטיבה או במקביל להליכים משפטיים מקומיים, ולא בהכרח רק לאחר מיצוי כל הערכאות המשפטיות הלאומיות. ההוראה קובעת שהרשויות המוסמכות "ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קשיים או ספקות בדבר פירושה או החלתה של אמנה זו". זה מעיד על גמישות ועל יכולתן לבחון חלופות שונות כדי למנוע כפל מס, כולל מקרים שאינם מכוסים במפורש באמנה.
