ביטוח לאומי ברילוקיישן

היבטי ביטוח לאומי ברילוקיישן – פתח דברים

הצורך בבחינת תושבות בביטוח לאומי בעת תהליך רילוקיישן, הוא משמעותי מאוד עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל וזאת מפאת השלכות חבות ביטוח לאומי הנלוות לכך. פנייה לקבלת ייעוץ מרואה חשבון מומחה בתחום ביטוח לאומי לצורך הסדרת חובת דיווח ותשלום ביטוח לאומי – היא בגדר חובה. אחד ההיבטים המרכזיים שיש לבחון כאשר שוקלים ביצוע רילוקיישן או חזרה ממנו הנו היבטי ביטוח לאומי לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. ובפרט- מעמד תושבות ואופן הדיווח למוסד לביטוח לאומי. רואה החשבון יבחן את כל היבטי ביטוח לאומי ובמידת הצורך – גם ינהל עבורכם את תהליך ניתוק התושבות מישראל והדיווח מול המוסד לביטוח לאומי. 

"תושבות" לעניין ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן

תושב ישראל שגר בישראל ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמנית.
בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.

ההחלטה בנושא תושבות מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים. הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. מרכז החיים נבחן בפסיקה לפי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי (עובדות) זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל (לימודים, טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי). מבחן סובייקטיבי – מה הייתה כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי

תושב ישראל שנשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו. כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל – דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. המבוטח השכיר ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן הם זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי. 

עובד שכיר אצל מעסיק זר

תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי, מחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה.
שיעור דמי הביטוח הוא 5% דמי ביטוח בריאות ו-7% דמי ביטוח לאומי. החל משנת 2014 המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכנסה ממשכורת מחו"ל. אם לא קיים מעמד עיסוק כשכיר במערכת, המבוטח מקבל מכתב לבירור. מבוטח שאינו שולח הסבר בצירוף מסמכים מחויב כברירת מחדל על הכנסה שאינה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל. כאמור לעיל ועל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בהתאם לכללים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. למען הסר ספק, יוער כי תשלום מקדמות ביטוח לאומי בסכומים מינימליים מיועד רק לתושבי ישראל ששוהים בחו"ל *ואינם עובדים כלל כשכירים* בגבולות מדינה זרה. כאשר מופקת הכנסה מעבודה בחו"ל, ההכנסות תתחייבנה בביטוח לאומי בשיעורים המפורטים לעיל. 

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה. מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות. המדינות שישראל חתומה איתן על אמנות לביטחון סוציאלי, שכוללות גם גמלאות, הן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה, רוסיה, שבדיה ושווייץ.  תושב ישראל שמבוטח במדינת אמנה (מדינה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי) ושילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה – יחויב בישראל בדמי ביטוח בריאות בלבד.

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.