תוכן עניינים:
- 1 היבטי ביטוח לאומי ברילוקיישן – פתח דבר
- 2 "תושבות" לעניין ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן
- 3 ביטוח לאומי בעת רילוקיישן במקרה של עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי
- 4 ביטוח לאומי בעת רילוקיישן עובד שכיר אצל מעסיק זר (שיעור דמי ביטוח עבור הכנסות שלא מעבודה)
- 5 סיכום ודוגמאות בנושא תשלומי ביטח לאומי לשוהים בחו"ל
- 6 עם אילו מדינות חתומה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי?
היבטי ביטוח לאומי ברילוקיישן – פתח דבר
הצורך בבחינת תושבות בביטוח לאומי בעת תהליך רילוקיישן, הוא משמעותי מאוד עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל וזאת מפאת השלכות חבות ביטוח לאומי הנלוות לכך. פנייה לקבלת ייעוץ מרואה חשבון מומחה בתחום ביטוח לאומי לצורך הסדרת חובת דיווח ותשלום ביטוח לאומי – היא בגדר חובה. אחד ההיבטים המרכזיים שיש לבחון כאשר שוקלים ביצוע רילוקיישן או חזרה ממנו הנו היבטי ביטוח לאומי לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. ובפרט- מעמד תושבות ואופן הדיווח למוסד לביטוח לאומי. רואה החשבון יבחן את כל היבטי ביטוח לאומי ובמידת הצורך – גם ינהל עבורכם את תהליך ניתוק התושבות מישראל והדיווח מול המוסד לביטוח לאומי.
"תושבות" לעניין ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן
תושב ישראל שגר בישראל ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לרילוקיישן היא זמנית.
בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.
ההחלטה בנושא תושבות מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים. הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. מרכז החיים נבחן בפסיקה לפי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי (עובדות) זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל (לימודים, טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי). מבחן סובייקטיבי – מה הייתה כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
ביטוח לאומי בעת רילוקיישן במקרה של עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי
תושב ישראל שנשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי – חובת תשלום דמי הביטוח במהלך רילוקיישן חלה על מעסיקו. כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל – דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. המבוטח השכיר ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן הם זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי.
ביטוח לאומי בעת רילוקיישן עובד שכיר אצל מעסיק זר (שיעור דמי ביטוח עבור הכנסות שלא מעבודה)
תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי, מחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה. דמי ביטוח על הכנסתו ייקבעו בהתאם לשיעור דמי הביטוח עבור הכנסה שלא מעבודה.
החל משנת 2014 המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכנסה ממשכורת מחו"ל. אם לא קיים מעמד עיסוק כשכיר במערכת, המבוטח מקבל מכתב לבירור. מבוטח שאינו שולח הסבר בצירוף מסמכים מחויב כברירת מחדל על הכנסה שאינה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל. כאמור לעיל ועל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בהתאם לכללים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. למען הסר ספק, יוער כי תשלום מקדמות ביטוח לאומי בסכומים מינימליים מיועד רק לתושבי ישראל ששוהים בחו"ל *ואינם עובדים כלל כשכירים* בגבולות מדינה זרה. כאשר מופקת הכנסה מעבודה בחו"ל, ההכנסות תתחייבנה בביטוח לאומי בשיעורים מלאים כמפורט להלן:
| | עד 3,134 ש"ח |
מההכנסה עד 7,522 ש"ח
(שיעור מופחת)
|
מחלק ההכנסה שבין
7,522 ש"ח ועד 50,695 ש"ח
(שיעור מלא)
עבור ינואר 2025
|
מחלק ההכנסה שבין
7,522 ש"ח ועד 50,695 ש"ח
(שיעור מלא)
מחודש פברואר 2025 ואילך |
|---|---|---|---|---|
| דמי ביטוח לאומי | פטור |
6.92%
|
7% | 7% |
| דמי ביטוח בריאות | פטור | 5.16% | 5.16 | 5.17% |
| סך הכול | 0% | 12.08% | 12.16 | 12.17% |
דוגמה לחישוב דמי ביטוח במהלך רילוקיישן
-
הכנסה פטורה –הכנסה עד 3,134 ש"ח בחודש פטורה מתשלום דמי ביטוח.
כלומר, עבור הכנסה זו לא תצטרך לשלם דמי ביטוח כלל.
-
שיעור מופחת – על חלק ההכנסה עד 7,522 ש"ח בחודש יש לשלם 12.08% . כלומר 909 ש"ח בחודש
-
שיעור מלא – על היתרה בסך 1,344 ש"ח בחודש יש לשלם דמי ביטוח בשיעור 12.16 -כלומר 163 ש"ח בחודש
סיכום ודוגמאות בנושא תשלומי ביטח לאומי לשוהים בחו"ל
- מי שנוסע לחו"ל לטיול ארוך ואינו עובד בתקופה זו, נדרש לשלם עבור תקופת הטיול דמי ביטוח מינימליים בסך 250 ש"ח (החל ב- 01.01.2025) לחודש, כל עוד הוא תושב ישראל. מטרת התשלום היא לשמור על זכויותיו לקצבאות השונות ולביטוח בריאות.
- מי שנמצא ברילוקיישן *והוא אינו מפיק הכנסות בחו"ל*- ישלם דמי ביטוח מינימליים במהלך תקופת הרילוקיישן בסך 250 ש"ח (החל ב- 01.01.2025) לחודש.
- מי שעובד כשכיר אצל מעסיק ישראלי – חובת תשלום דמי הביטוח במהלך רילוקיישן חלה על מעסיקו. למידע מקיף בנושא בקישור הבא.
- מי שנמצא ברילוקיישן ויש לו הכנסות אצל מעסיק זר (לא מעסיק ישראלי) – הכנסות אלה נחשבות כ-'הכנסות שלא מעבודה' (הכנסה פאסיבית) – ויחויב בתשלום דמי ביטוח במהלך רילוקיישן בהתאם לשומה המתקבלת ממס הכנסה (זאת גם אם מקור השומה הוא מהכנסה אקטיבית). דמי הביטוח יהיו בשיעור דמי ביטוח עבור הכנסות שלא מעבודה כמפורט לעיל.
- מי שעובד במדינת אמנה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי והכנסתו תחויב רק בדמי ביטוח בריאות.
- אישה שנשואה לתושב ישראל (או ידועה בציבור) שיצאה לרילוקיישן בחו"ל- נחשבת כעקרת בית, ולכן היא פטורה מתשלום דמי ביטוח אם היא אינה עובדת כלל או אם היא עובדת רק אצל מעסיק זר.
עם אילו מדינות חתומה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי?
דמי ביטוח לאומי בישראל במהלך רילוקיישן נקבעים בהתאם לאמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה. מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות. המדינות שישראל חתומה איתן על אמנות לביטחון סוציאלי, שכוללות גם גמלאות, הן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה, רוסיה, שבדיה ושווייץ. תושב ישראל שמבוטח במדינת אמנה (מדינה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי) ושילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה – יחויב בישראל בדמי ביטוח בריאות בלבד.
