מיסוי פנסיה שווייצרית בידי תושבי ישראל – מדריך מקיף (נכון ל־2025)

מדריך זה נכתב במטרה לספק לך, תושב ישראל שמקבל או עתיד לקבל פנסיה משווייץ, את התמונה המלאה והמעודכנת ביותר לשנת 2025. המידע מבוסס על הדין השווייצרי העדכני, הוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לשווייץ משנת 2003, והדין הפנימי בישראל. מדובר בניתוח משפטי-מיסויי, שנועד להעניק לך ידע וכלים מעשיים לפעולה.

נעמיק בהבחנה בין סוגי פנסיה מרכזיים: קצבאות תקופתיות (כגון AVS או אנונה מקרן תעסוקתית) לעומת משיכה הונית חד-פעמית (Kapitalbezug), ונבחן כיצד כל אחד מהם ממוסה בפועל – הן בשווייץ והן בישראל. נדון בהבדלים בין קנטונים שווייצריים, ניכויי מס במקור, אפשרות לקבלת החזר, והשלכות חוסר פעולה מצד המקבל. נסקור גם את הפטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים, ונסביר מדוע ישראל לא תיתן זיכוי למס שווייצרי שניתן היה לקבל בחזרה.

בהמשך תמצאו טבלה מסכמת, דוגמאות מספריות, וטיפים חשובים לתכנון מס נכון והימנעות מכפל מס – תוך שמירה מלאה על החוק והנחיות האמנה. המדריך שלפניכם נכתב מתוך ניסיון מעשי והיכרות עמוקה עם תחום מיסוי הפנסיות, והוא מיועד ללקוחות, רואי חשבון ויועצי מס המחפשים מקור מידע עדכני, מהימן ומבוסס. אנו שואפים להנגיש את הסוגיות המורכבות במיסוי פנסיה שווייצרית בידי תושבי ישראל – באופן ברור, מקצועי וישים. בפרק הבא נסקור את הבסיס המשפטי – ובראשו אמנת המס בין ישראל לשווייץ – ונבהיר באילו מקרים היא חלה בפועל על תשלומי פנסיה.

אמנת המס שווייץ–ישראל (2003) ותחולת הפטורים על סוגי הפנסיה

בשנת 2003 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין קונפדרציית שווייץ לבין מדינת ישראל, אשר נכנסה לתוקף באמצע שנת  2003 (להלן: "האמנה"). אמנה זו מגדירה את כללי המיסוי בין המדינות לגבי סוגי הכנסות שונים, ובפרט קובעת כיצד ימוסו תשלומי פנסיה המגיעים משווייץ לתושב ישראל. על פי הוראות האמנה, קצבאות פנסיה ותשלומים דומים המשולמים ממדינה אחת לתושב המדינה האחרת יהיו חייבים במס רק במדינת התושבות – כלומר, פנסיה שווייצרית המשולמת לתושב ישראל תמוסה, ככלל, רק בישראל (ולא בשווייץ). כלל זה נועד למנוע כפל מס, כך שלא יוטל מס כפול גם במדינת המקור (שווייץ) וגם במדינת היעד (ישראל) על אותו תשלום.

עם זאת, יש לשים לב לסיווג סוגי הפנסיה השונים במסגרת האמנה: האמנה מבחינה בדרך כלל בין פנסיות "רגילות" (כגון פנסיה ממעסיק פרטי או מקרן פנסיה), לבין פנסיות המשולמות על ידי המדינה (פנסיות ממשלתיות, למשל קצבה לעובד מדינה). עבור פנסיה ממשלתית עשויות לחול הוראות שונות: לרוב, פנסיה המשולמת על ידי ממשלת שווייץ לאדם שהיה עובד ציבור שווייצרי תהיה חייבת במס רק בשווייץ (מדינת המקור), אלא אם המקבל הוא גם אזרח ישראל השוהה בישראל – ואז ייתכן שהאמנה תקנה זכות מיסוי רק לישראל.

הפרוטוקול להסכם למניעת כפל מס בין ישראל לשווייץ, כולל סעיף חשוב (סעיף 5) המתייחס למיסוי קצבאות פנסיה. סעיף זה קובע כי שווייץ תעניק פטור ממס במקור על תשלומי פנסיה רק אם הכנסה זו אכן ממוסה בישראל. אם ההכנסה אינה ממוסה בישראל, שווייץ שומרת לעצמה את הזכות לגבות מס במקור על התשלום.​

המשמעות היא שאם אדם מקבל קצבת פנסיה משווייץ ואינו משלם עליה מס בישראל—למשל, בשל פטור חלקי או פטור ממס לתושבים חוזרים או עולים חדשים—שווייץ רשאית לגבות מס במקור על הקצבה. מטרת הסעיף היא למנוע מצב של אי-מיסוי כפול, שבו ההכנסה אינה ממוסה באף אחת מהמדינות.​

חשוב להדגיש כי האמנה חלה הן על תשלומי פנסיה תקופתיים (קצבאות חודשיות/שנתיות), והן על תשלומי פנסיה הוניים חד-פעמיים (למשל משיכה חד-פעמית של כספי הפנסיה – היוון מלא). האמנה לא משתמשת במונחים "קצבה" או "היוון" במפורש, אלא במונחים רחבים כגון "פנסיות ותשלומים דומים" – המשתרעים על כל סוגי התשלומים מתוך תוכניות פנסיה. לכן, גם היוון קרן פנסיה שווייצרית בסכום חד-פעמי נחשב ל"תשלום דומה לפנסיה" החוסה תחת הוראות האמנה, ולא אמור להיות ממוסה בשווייץ אם המקבל תושב ישראל.

תשלומים תקופתיים לעומת משיכה הונית חד-פעמית

תשלומי פנסיה תקופתיים (קצבאות): אלה תשלומים הניתנים בדרך כלל בכל חודש (או בתדירות קבועה אחרת) לאחר הפרישה, לכל ימי חיי הפנסיונר או לתקופה מוגדרת. בשווייץ, תשלומים כאלה עשויים להגיע משלוש ה“Säulen” (שלושת עמודי התווך) של מערכת הפנסיה בשווייץ. שלושת הרבדים נועדו יחדיו לספק ביטחון סוציאלי בגיל זקנה.

ביטוח זקנה שווייצרי (AHV/AVS): זוהי קצבת הזקנה הממלכתית הבסיסית להבטחת הכנסה מינימלית בגיל הפרישה​ץ בדרך כלל משולמת חודשית לכל מי שהגיע לגיל פרישה ושילם דמי ביטוח לאומי בשווייץ.

קרן פנסיה תעסוקתית (BVG/LPP): זו פנסיה ממקום העבודה – קרן חיסכון חובה לרוב השכירים (ולעיתים גם השלמות מעבר לחובה) ומשלימה את ה־AHV כדי להגיע לכ-60% מההכנסה טרם הפרישה​. המעסיק והעובד מפרישים אליה במהלך שנות העבודה. בקרנות אלה ישנה אפשרות לקבל בעת הפרישה קצבה חודשית (אנונה) במקום משיכה חד-פעמית.

חיסכון פנסיוני פרטי (3a/3b): 3a (הפקדה מוגבלת בהטבת מס למטרות פרישה) ו-3b (חיסכון פרטי ללא הטבת מס). חסכונות וולונטריים פרטיים לפנסיה שנועדו לאפשר לאזרחים לחסוך מרצונם להשלמת הפנסיה לפי צרכיהם​. המפקיד יכול לבחור בקצבה או במשיכה בעת הגעה לגיל פרישה.

משיכה הונית חד-פעמית (היוון פנסיה שווייצרית)

משיכת הון (Kapitalbezug) מהווה אלטרנטיבה לאנונה פנסיונית תקופתית, המאפשרת למוטב לקבל את זכויותיו הפנסיוניות כסכום הוני חד-פעמי. מבוטחים העוזבים את שווייץ באופן קבוע או מבוטחים המגיעים לגיל הזכאות רשאים לבקש מימוש מלא או חלקי של יתרות הצבירה בקרנות הפנסיה התעסוקתיות שלהם בהליך חד-פעמי.

ההבחנה בין תשלום אנונה תקופתית לבין משיכת הון מקבלת משמעות מהותית בהקשר המיסויי הבינלאומי:

• בתחום השיפוט השווייצרי, תשלומי אנונה פנסיונית לתושבים זרים פטורים בדרך כלל מניכוי מס במקור, בכפוף להוראות האמנה למניעת כפל מס הרלוונטית. לעומת זאת, משיכות הוניות כפופות לניכוי מס במקור בשיעורים דיפרנציאליים הנקבעים על פי הקנטון והסכום הנמשך.
• בתחום השיפוט הישראלי, תשלומי אנונה פנסיונית נכללים בבסיס המס השנתי של הנישום, בעוד שמשיכה הונית מהווה אירוע מס חד-פעמי ואינה זוכה לפריסה אוטומטית בהיעדר תכנון מס מוקדם.

בסעיפים הבאים ייבחנו היבטי המיסוי הספציפיים בכל אחד מהתרחישים האמורים – הן בהיבט חבות המס בשווייץ לגבי תושבי חוץ והן בהיבט חבות המס בישראל.

מיסוי קצבאות פנסיה בשווייץ בידי תושבי ישראל

ניכוי מס במקור מקצבת זקנה (AHV/AVS)

ניכוי מס במקור במשיכת פנסיה שנצברה במהלך עבודה

בהתאם להוראות הדין הפיסקלי החל בקונפדרציה השוויצרית, משיכה הונית (היוון) של כספים שנצברו בקרן פנסיה מקצועית מסוג BVG/LPP על ידי מוטב שאינו תושב שוויץ לצרכי מס, כפופה לניכוי מס במקור בשיעור דיפרנציאלי. מס זה מנוכה בעת ביצוע ההעברה הכספית על ידי רשות המסים של הקנטון בו ממוקמת קרן הפנסיה המשלמת.

שיעור המס המוטל נקבע על פי הפרמטרים הבאים:

1. סמכות השיפוט הקנטונלית בה מנוהלת קרן הפנסיה – כל רשות קנטונלית מוסמכת לקבוע באופן עצמאי את מדרגות המס ושיעוריו.
2. היקף הסכום הכספי הנמשך – חישוב המס מתבצע על בסיס פרוגרסיבי, כאשר שיעור המס השולי עולה ביחס ישר לגודל הסכום הנמשך.
3. סטטוס אישי של מושך הכספים – חלק מהקנטונים מחילים מדיניות מיסוי דיפרנציאלית בהתאם למצב המשפחתי של הנישום.

במקרה של העתקת מקום מגורים למדינה שאינה חברה באיחוד האירופי או באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), זכאי המבוטח למשוך את מלוא הסכום הצבור, הן את רכיב החובה והן את הרכיב העודף על החובה הסטטוטורית. לעומת זאת, בהעתקת מקום מגורים למדינה החברה באיחוד האירופי או באיגוד הסחר החופשי האירופי, רכיב החובה יישאר מוקפא עד להגעת המבוטח לגיל הזכאות לקצבת זקנה.

ראוי לציין כי קיימת שונות משמעותית בשיעורי המס המוטלים על היוון כספי פנסיה בין הקנטונים השונים, ומומלץ לבצע בדיקה מקדימה של השיעורים הספציפיים בקנטון הרלוונטי בטרם ביצוע המשיכה, וזאת לצורך תכנון מס אופטימלי.

שיעורי המס בקנטונים שונים – דוגמאות: להלן טבלה המשווה באופן כללי את גובה ניכוי המס במקור על היוון סכום פנסיה זהה (נניח 500,000 פרנקים שווייצריים) בשלושה קנטונים שונים – צוג, שוויץ (Schwyz) וציריך – עבור אדם נשוי:

הבהרות לטבלת שיעורי המס הדיפרנציאליים בקנטונים שונים

יובהר בזאת כי הנתונים המובאים לעיל הינם להמחשה בלבד ומשקפים מגמות כלליות. קנטון שווייץ (Schwyz) ידוע בהחלת שיעורי מס מופחתים באופן משמעותי על היוון כספי פנסיה, בעוד שבקנטון ציריך מוחלים שיעורי מס גבוהים יותר (עד כדי פי שניים ומעלה בהשוואה לקנטון שווייץ). קנטון צוג ממוקם בתווך – שיעורי המס בו נמוכים יחסית, אך גבוהים במקצת מאלו הנהוגים בקנטון שווייץ. ראוי לציין כי השיעורים המדויקים עשויים להשתנות בהתאם לסכום המדויק ולסטטוס האישי של מושך הכספים, וזאת בשל אופייה הפרוגרסיבי של מערכת המס, שבה שיעור המס השולי עולה ככל שהסכום הנמשך גדל. יש להתייחס למספרים המובאים כאן כאל אומדן כללי לצורכי השוואה בלבד.

כפי שניתן להסיק מהנתונים המוצגים לעיל, פערי המיסוי בין הקנטונים עשויים להיות מהותיים. מציאות זו הובילה לכך שמבוטחים רבים המעוניינים לבצע היוון כספי פנסיה בטרם עזיבת שווייץ, מעבירים את כספם לקרן פנסיה או חשבון ייעודי בקנטון המחיל שיעורי מס מופחתים (כדוגמת קנטון שווייץ או צוג) טרם ביצוע המשיכה, וזאת במטרה להפחית את שיעור ניכוי המס במקור. העברת כספים מסוג זה מתאפשרת במסגרת כללי "ניוד בין חשבונות" (Freizügigkeitskonto) המאפשרים לשמר את הכספים עד להגעה לגיל הזכאות לקצבת זקנה, גם לאחר סיום יחסי העבודה. מוסדות פיננסיים וחברות ביטוח בקנטונים בעלי משטר מס מטיב מציעים חשבונות ייעודיים למי שמתעתדים לעזוב את שווייץ, מתוך הכרה בכך ששיעור המס שינוכה תחת סמכות השיפוט שלהם יהיה נמוך משמעותית בהשוואה לקנטונים אחרים.

מנגנון יישום ניכוי המס במקור

בעת ביצוע משיכה הונית, המוסד הפיננסי המנהל את כספי הפנסיה ינכה את המס במקור באופן אוטומטי ויעביר את הסכום המנוכה לרשויות המס של הקנטון הרלוונטי. לדוגמה, אם קרן הפנסיה ממוקמת בקנטון ציריך, היא תעביר את סכום המס לרשות המסים של קנטון ציריך. במקרה שבו הכספים הועברו לחשבון פנסיה בקנטון שווייץ (Schwyz), ניכוי המס יתבצע בהתאם למדרגות המס החלות באותו קנטון, והסכום המנוכה יועבר לרשויות המס בקנטון שווייץ. במועד התשלום בפועל, היתרה נטו (לאחר ניכוי המס במקור) תועבר למבוטח, בדרך כלל לחשבון הבנק שהוגדר על ידו, אשר יכול להיות ממוקם גם מחוץ לשווייץ, לרבות בישראל.

קבלת החזר מס בשווייץ (רשויות הקנטון) בהתאם לאמנה

נקודת מפתח בהקשר זה הינה אופן השפעת הוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לשווייץ על ניכוי המס במקור כמתואר לעיל. בהתאם להוראות האמנה, תשלומי פנסיה (לרבות משיכה הונית) המשולמים לתושב ישראל כפופים למיסוי אך ורק במדינת התושבות, קרי ישראל. משמעות הדבר היא כי במקרה שבו נוכה מס במקור בשווייץ בעת תשלום כספי הפנסיה, זכאי מקבל התשלום לדרוש את השבת הסכום שנוכה מרשויות המס השוויצריות.

עם זאת לא ניתן לקבל החזר מלא במקרים בהם ההכנסה לא מוסתה בישראל. פרוטוקול האמנה מגביל את הפטור השווייצרי רק לחלק הפנסיה שכפוף למס בישראל​. למעשה, בית המשפט הפדרלי בשווייץ פסק בפירוש שאם אדם העביר לישראל את כספי היוון הפנסיה ואינו משלם עליהם מס בישראל (למשל, בתקופת פטור של תושב חוזר ותיק או עולה חדש) – אזי גביית המס במקור בשווייץ אינה מפרה את האמנה ואין להחזירו​. במילים אחרות, החזר מלא יינתן רק אם רשות המס הזרה (ישראל) תאשר שהקצבה מוסתה אצלה או חייבת במס אצלה. ללא עמידה בתנאי זה, שווייץ לא תחזיר את מלוא המס שנוכה במקור. כדי לקבל את החזר המס יש להגיש בקשה לרשות המס של הקנטון הרלוונטי, בליווי טופס רשמי ואישור תושבות למס הכנסה מישראל, כדי לקבל החזר של המס במקור שנוכה בעת היוון הפנסיה​.

מיסוי פנסיה שוויצרית בישראל – סעיף 9ב והוראות מיוחדות

לאחר בחינת ההיבט הפיסקלי השוויצרי, ראוי לנתח את חבות המס בישראל המוטלת על תושב ישראל המקבל תשלומי פנסיה שמקורם בשוויץ. בהתאם לעקרונות שיטת המיסוי הישראלית, תושב ישראל כפוף למס על בסיס פרסונלי-טריטוריאלי, קרי על הכנסתו העולמית. לפיכך, כל הכנסה מפנסיה שמקורה מחוץ לישראל חייבת עקרונית במס הכנסה בישראל, בכפוף להקלות ופטורים הקבועים בדין הפנימי הישראלי ובכפוף להוראות האמנה למניעת כפל מס.

מסגרת המיסוי היסודית על פנסיות זרות בישראל: סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה – הוראות ופרשנות הפטור (35% והיוון קצבה)

סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובע שתי הטבות מס מרכזיות לגבי פנסיה "אחרת" (פנסיה שאינה נכללת בגדר סעיף 9א לפקודה):

• פטור בשיעור של 35% מסכום הקצבה – 35% מההכנסה מקצבה כמשמעותה בסעיף 2(5) לפקודה (קצבה המשולמת לאדם בהגיעו לגיל פרישה, או קצבה המשולמת לשאירים) פטורים ממס. הפטור בסעיף 9ב הוא פטור קבוע בשיעור – 35% מכל סכום הקצבה – וללא תקרת סכום מקסימלי. התנאי למתן הפטור הוא שמקבל הקצבה הגיע ל"גיל פרישה" כהגדרתו בסעיף 9א(א) לפקודה. משמעות הדבר היא שפנסיה זרה המשולמת לאחר גיל הפרישה מזכה בפטור. הפטור ניתן באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת. במצב שבו הקצבה משולמת בטרם הגיע המקבל לגיל הפרישה – לא ניתן פטור לפי סעיף 9ב, וכל הסכום חייב במס כהכנסה רגילה בישראל.
• פטור על היוון קצבה – הסעיף קובע כי "סכום המתקבל עקב היוון קצבה פטורה לפי סעיף זה – פטור ממס". משמעות הוראה זו היא: אם חלק הקצבה שפטור ממס (קרי, ה-35%) נמשך כסכום הוני חד-פעמי במקום קצבה חודשית, גם סכום זה יהיה פטור ממס. במילים אחרות, היוון של חלק הקצבה שזכאי לפטור לפי סעיף 9ב לא ישלול את הפטור – אותו חלק הוני ייהנה מפטור בדיוק כפי שהיה פטור אילו שולם כקצבה חודשית.

חשוב להדגיש: אין מדובר בפטור מלא על כל סכום היוון הקצבה, אלא רק על החלק היחסי של הקצבה שהיה פטור לפי סעיף 9ב. חלק הקצבה העולה על 35% – בין אם משולם כקצבאות חודשיות ובין אם נמשך כהיוון – חייב במס כהכנסה רגילה. הסעיף מבטיח שהמרה של קצבה לתשלום הוני חד-פעמי לא תפגע בזכאות לפטור על אותם 35%.

פטור לעולה חדש או תושב חוזר ותיק

האמנה למניעת כפל מס בין הקונפדרציה השוויצרית לבין מדינת ישראל כוללת סעיף בפרוטוקול המיועד למנוע מצבים של כפל פטור ממס. בהתאם להוראה זו, במקרה שבו מדינת ישראל מעניקה פטור לעולה חדש או תושב חוזר ותיק על הכנסותיהם ממקור חוץ (במסגרת הפטור העשר-שנתי), הקונפדרציה השוויצרית תשמר את זכותה להטיל מס במקור ולא תמנע ממיסוי ההכנסה עקב הוראות האמנה.

לפיכך, במקרה שבו עולה חדש ימשוך את כספי הפנסיה השוויצרית שלו לאחר העתקת התושבות הפיסקלית לישראל, הוא אמנם לא יחוב במס ישראלי (בכפוף לתקופת הפטור העשר-שנתית), אך הקונפדרציה השוויצרית תגבה מס במקור בהתאם לדין הפנימי השוויצרי ולא תאפשר החזר מס על בסיס האמנה – אין מדובר אפוא במצב של העדר מיסוי מוחלט.

מנקודת מבט של תכנון מס אופטימלי, במרבית המקרים קיימת עדיפות למשיכת כספי הפנסיה בסמיכות זמנים למועד עזיבת הקונפדרציה השוויצרית או במהלך תקופת הפטור בישראל, בהתחשב בכך שבכל תרחיש צפויה מדינה אחת לכל הפחות להטיל מס על הפנסיה. כאשר המשיכה מתבצעת בתקופת הפטור בישראל, התוצאה תהא תשלום מס בשיעור מופחת לקונפדרציה השוויצרית (אשר ניתן למזערו באמצעות העברת החיסכון הפנסיוני לקנטון המחיל שיעור מס מקור מינימלי טרם העזיבה) ללא חבות מס במדינת ישראל – תוצאה הנחשבת מיטבית בנסיבות אלה.

מנגד, דחיית ההיוון עד לאחר תום תקופת הפטור העשר-שנתית משמעותה שהקצבה תמוסה במדינת ישראל בהתאם לשיעורי המס הקבועים בדין (בכפוף להטבות המס הקבועות בסעיף 9ב לפקודת מס הכנסה), בעוד הקונפדרציה השוויצרית תתיר החזר של המס שנוכה במקור. יש לציין כי ככלל, שיעורי המס המוטלים בקונפדרציה השוויצרית על היוון פנסיה נמוכים באופן משמעותי משיעורי מס ההכנסה במדינת ישראל החלים על סכום חד-פעמי בעל היקף ניכר.

אי-מתן זיכוי ממס בישראל על מס שווייצרי בר-החזר

בהיעדר אמנה, או במקרים בהם גם מדינת המקור ממסה כחוק, הדין הישראלי, מעניק לתושב ישראל זיכוי כנגד מס ישראלי עבור מסי חוץ ששילם בחו"ל על אותה הכנסה. אולם – אין זיכוי בישראל עבור מס ששולם בחו"ל על חלק הכנסה שבישראל פטור ממס (למשל, 35% הפטורים – אם חויבו בחו"ל, אי אפשר לקבל בגינם זיכוי מסי חו"ל כי בישראל חלק זה אינו ממוסה כלל)​. חשוב מכל, מדיניות רשות המסים היא שזיכוי יינתן רק בעד מסי חוץ סופיים שאין אפשרות חוקית להפחיתם או לקבלם בחזרה. ישראל לא תעניק זיכוי (credit) כנגד מס ששולם בשווייץ אם ניתן לקבל החזר בגינו לפי האמנה. בפועל, במקרה שהאמנה קובעת ששוויץ לא זכאית למסות, על הנישום לממש זכות זו במקום לדרוש זיכוי בישראל

אם נוכה מס זר שהנישום יכול היה לקבל בהחזר ממדינת המקור, רשות המסים רואה בכך מס ששולם מעבר לנדרש (“וולונטרי”), ולכן לא תכיר בו כ"מס זר" לזיכוי​. למעשה, בטיוטת תיקון לפקודה הוצע לקבוע מפורשות שמס ששולם בחו"ל שלנישום יש זכות להחזר שלו – לא ייחשב מסי חוץ לזיכוי בישראל​. באותו אופן, אם המס הזר כבר הוחזר לנישום, מובן שרשות המסים בישראל לא תתיר זיכוי.

טיפים ועצות לתכנון אופטימלי של מיסוי הפנסיה השווייצרית

בהתבסס על המידע שהוצג, להלן מספר צעדים אסטרטגיים ותובנות מקצועיות לתכנון מס אופטימלי עבור בעלי פנסיה שווייצרית המתגוררים או מתכננים להתגורר בישראל:

א. ניצול מיטבי של אמנת המס – הליך החזר המס כהכרח אסטרטגי

במקרה של היוון קרן פנסיה שווייצרית, יש לממש את זכותכם להחזר המס שנוכה במקור. מדובר בהליך אדמיניסטרטיבי חד-פעמי שעשוי להתארך, אך התמורה הפיננסית עשויה להגיע לעשרות אלפי פרנקים שווייצריים. ללא מימוש זכות ההחזר, תיווצר כפילות מיסויית, שכן רשויות המס בישראל לא יכירו בניכוי המס הזר כזיכוי אם היה בר-החזר במקור.

יש להיערך מבעוד מועד באמצעות השגת אישור תושבות פיסקלית מרשות המסים בישראל, מילוי הטפסים הרלוונטיים בהתאם להנחיות רשות המס בקנטון המתאים, והעברתם במועד לגורם המוסמך (פרטי קשר מלאים זמינים באתרי הממשל השווייצרי הפדרלי והקנטונלי).

ב. תכנון אסטרטגי של הקנטון למשיכת כספים

טרם משיכת כספי הפנסיה, מומלץ לשקול העברתם לקנטון בעל שיעור מס מקור מופחת. על אף שהאמנה אמורה להבטיח החזר מלא, העברה לקנטון בעל מיסוי מופחת מצמצמת סיכונים ומפחיתה תלות בהליכי החזר. הדבר רלוונטי במיוחד במקרים בהם סטטוס התושבות עשוי להיות מורכב, דבר שעלול להשפיע על הזכאות להחזר מלא.

קנטונים כדוגמת Schwyz וZug מציעים מסגרות פנסיוניות עם יתרונות מס משמעותיים. יש לנקוט בצעדים הנדרשים טרם עזיבת שווייץ, לרבות פתיחת חשבון פנסיה מושהית (Freizügigkeitskonto) במוסד פיננסי בקנטון המועדף, העברת הנכסים הפנסיוניים לחשבון זה, ובמועד המשיכה – ליהנות משיעור מס מינימלי. יש לוודא כי המוסד הפיננסי מורשה לקבל את כלל מרכיבי הפנסיה בהתאם לרגולציה השווייצרית.

ג. היבטי מיסוי בבחירה בין קצבה חודשית להיוון

בהחלטה בין משיכה חד-פעמית לקצבה חודשית, יש לשקול את השלכות מדרגות המס בישראל. היוון משמעותי עלול להעלות את ההכנסה החייבת למדרגת מס גבוהה בשנת המשיכה (על אף אפשרות לפריסה מוגבלת). קצבה חודשית, לעומת זאת, מתפרסת באופן טבעי על פני שנים, ובכל שנה ממוסה במדרגה יחסית נמוכה יותר.

בחירה בקצבה משמעה שהכספים נשארים בפיקוח הקרן השווייצרית (ולעיתים היכולת להוריש או לשלוט בהם פחותה לעומת סכום הוני בבעלותך). יש לבחון זאת גם בהקשר של הטבות הפטור לעולים: בתקופת 10 השנים הראשונות, כל תקבול – הוני או קצבתי – פטור, אך לאחר מכן קצבה תמשיך אולי להיות רק חלקית חייבת, בעוד סכום הוני גדול שיתקבל אחרי תום 10 השנים יחויב במלואו. מומלץ להתייעץ עם יועץ מס לגבי המסלול המשתלם ביותר בראייה ארוכת טווח.

יש לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח גם בהקשר של תקופת הפטור לעולים: במהלך עשר השנים הראשונות, כל תקבול – הוני או קצבתי – פטור, אך לאחר מכן קצבה עשויה להמשיך ליהנות מפטור חלקי, בעוד סכום הוני שיתקבל לאחר תום תקופת הפטור יחויב במלואו.

יש להדגיש כי נדרשת התייעצות עם מומחה מיסוי בינלאומי לצורך אופטימיזציה של האסטרטגיה בהתאם לנסיבות האישיות והפיננסיות הספציפיות.

ד. הבדלים בין סוגי הקצבאות ותוכניות הפנסיה

• קצבת AHV (הביטוח הלאומי השווייצרי) – משולמת לכל החיים ואינה ניתנת להיוון. לרוב אינה גבוהה במיוחד (תקרות הקצבה השווייצרית ציבורית הן מוגבלות). את קצבה זו כנראה תקבלו בכל מקרה כקצבה חודשית.
• פנסיית מעבודה גמישה יותר: אפשר לקחת חלק בהיוון וחלק כקצבה, לפי כללי הקרן. לדוגמה, חלק מהפורשים לוקחים 25% סכום הוני (לטובת סילוק משכנתא או רכישה גדולה) והשאר כקצבה. אפשרות אחרת: להוון הכל, ולהשקיע/לנהל לבד. מבחינת מיסוי, קומבינציה עשויה למקסם יתרונות – למשל, להוון עד לגבול שנשאר בפטור ישראלי (בתוך 10 השנים הראשונות) ואת היתרה להשאיר כקצבה לאחר מכן.
• פנסיית חיסכון פרטי. בדרך כלל נמשכת תמיד כסכום חד-פעמי בגיל הפרישה. אם יש לכם קרן כזו, תכננו אותה יחד עם שאר ההכנסות בשנה הרלוונטית בישראל.

ה. תיעוד ושמירת מסמכים

שמרו על כל התיעוד הרלוונטי – אישורי ניכוי מס במקור שקיבלתם מקרן הפנסיה בשווייץ בעת המשיכה, עותק מהבקשה להחזר שהגשתם, אישור משלוח בדואר רשום/מקוון, וכמובן אישור מהקנטון על ביצוע ההחזר (או העברה בנקאית שמראה את הסכום נכנס). בישראל, דווחו בדיוק על ההכנסה בטופס הדו"ח השנתי וציינו את אמנת המס. אם קיבלתם החזר משווייץ בשנה שלאחר המשיכה, ייתכן שתידרשו להראות לפקיד השומה שהחזר המס התקבל.

שירות עם ערך מוסף: ניסיון מוכח מול שווייץ, התמחות בתיאום מערכות מס

המיסוי על פנסיה שווייצרית בידי תושבי ישראל מחייב הבנה עמוקה לא רק של הדין הפנימי בישראל, אלא גם של מנגנוני המיסוי הפדרליים והקנטונליים בשווייץ, של הוראות האמנה ושל דרכי ההתנהלות המעשית מול הרשויות השונות. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ההתמחות המוכחת של משרדנו.

למשרדנו ניסיון רב-שנים בטיפול במקרים מורכבים של קבלת פנסיה משווייץ, לרבות היוונים מקרנות פנסיה מסוג Pillar 2 ו-3a, תשלומים מ-AVS, ותיאום מלא מול רשויות המס השווייצריות לצורך השבת מס ניכוי במקור לפי האמנה. אנו מכירים לעומק את נוהלי העבודה של גופי המס בשווייץ, את ההבדלים בין הקנטונים, את טפסי ההחזר הנדרשים ואת לוחות הזמנים – ומלווים את לקוחותינו בדיוק היכן שזה קריטי: בצומת שבין האכיפה הפיננסית לבין המימוש בפועל.

במקביל, אנו פועלים מול פקידי השומה בישראל לצורך הנפקת אישור תושבות מוסמך, הנדרש לצורך החזר מס משווייץ ולצורך תכנון המס בישראל, לרבות בדיקת תחולת סעיף 9ב, ביצוע פריסה לפי סעיף 8ג, והכל תוך תיאום מס חוצה גבולות – מקצועי, שקוף, ויעיל.

החוזקה שלנו טמונה בחיבור שבין שני העולמות: הכרת הפרקטיקה בשווייץ, ובקיאות מוחלטת בפקודת מס הכנסה בישראל. שילוב זה מאפשר לנו להבטיח לך פתרון כולל – מדויק, מתואם, וללא הפתעות. בעזרת תכנון נכון והיכרות עם דיני המיסוי הבינלאומי, ניתן לוודא שפנסיה שווייצרית בידי תושב ישראל תמוסה פעם אחת בלבד בשיעור המס המתאים למקרה האישי שלך.

מומלץ תמיד להתעדכן בהוראות העדכניות (למשל, שינויי חקיקה בישראל לגבי שיעורי הפטור לקצבה, או עדכונים באמנות מס) ולפעול בליווי איש מקצוע במקרה של ספק. הפנסיה היא פרי עמלכם – ודאו שהיא מנוצלת וממוסה באופן היעיל ביותר עבורכם במסגרת החוק.