תוכן עניינים:
פתח דבר
בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלו ההגדרות של "עוסק זעיר" ו- "עוסק זעיר פטור". כיום מחליפה אותן המונח – עוסק פטור. יש לשים לב שאין הכוונה לפטור גורף מחבות במס הכנסה. בחלק גדול מהמקרים עוסקים פטורים מגיעים לחבות במס הכנסה ולכן יש לשים לב. הנושא יידון בהרחבה בהמשך. חוק מס ערך מוסף (להלן: “החוק”) מגדיר שני סוגי עוסקים. עוסק רגיל, שיכול להיחשב לעוסק מורשה על פי סעיף 53 לחוק מע"מ ועוסק פטור (לשעבר- עוסק זעיר) שאינו עוסק מורשה.
מי יכול להירשם כעוסק פטור
כל אדם בגיר המעוניין להתחיל פעילות עסקית של עצמאי, רשאי לפתוח תיק עוסק פטור כל עוד הוא עומד בשני התנאים המצטברים להלן-
1. הוא צופה בראשית דרכו העסקית, שמחזור הכנסותיו בשנת המס לא יעלה על מחזור עסקאות של 102,292 ש"ח בשנת 2022. (תקרת מחזור עסקאות בשנת 2021 הנה 99,893 ש"ח).
2. הוא אינו נמנה ברשימת העיסוקים ואינו עונה לתנאים המפורטים בתקנות מע"מ, שמונעים ממנו להירשם כעוסק פטור. תקנה 13 לדוגמה, מפרטת מספר קבוצות עיסוקים כך שעוסק הנמנה על אחת הקבוצות, לא יוכל להירשם כפטור.
בנוסף לאמור לעיל, מי שנרשם בתחילת דרכו המקצועית כעוסק מורשה אך מחזור עסקאותיו קטן מן הסכום המחייב רישום כעוסק מורשה במשך שנתיים רצופות, יוכל לפנות למשרד המע”מ אליו הוא משתייך בבקשה לשנות סיווגו ולהירשם כפטור, וזאת על פי הקבוע בסעיף 59 לחוק.
הוראה זו לא תחול על מי שנקבע לגביו כי הוא חייב להירשם כעוסק מורשה ללא תלות בהיקף מחזור עסקאותיו, כמפורט לעיל בהתאם להוראות תקנות מס ערך מוסף.
מאפייני דיווח – ע"פ חוק מע"מ
על פי סעיף 31(3) לחוק מע”מ, עוסק פטור (לשעבר- עוסק זעיר) יהיה פטור ממס על עסקאותיו וזאת לצורכי מע"מ בלבד.
חריג- "למעט עסקאות שהן מכירת מקרקעין או עסקאות שהן מכירת ציוד, שאינו מקרקעין שבעת רכישתו נוכה מס התשומות ששולם בשלו"- לא יהיו פטורות מתשלום מע”מ.
עוסק פטור אף אינו יכול לנכות מס תשומות על רכישותיו (עיקרון ההקבלה). סעיף 43א לחוק מע"מ מחריג את עיקרון זה בעניין מכירת מקרקעין.
"במכירת מקרקעין על ידי עוסק פטור או במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי, זכאי החייב במס לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס ששולם בשל רכישת המקרקעין והשבחתם (בסעיף זה – הרכישה) אם יש בידו, בשל הרכישה האמורה, חשבונית מס או מסמך אחר שאישר המנהל המעיד על תשלום המס כאמור, והמס לא נוכה".
הסעיף קובע כי במכירת מקרקעין על ידי עוסק פטור, ניתן יהיה לנכות מהמס (מע"מ) את מס התשומות ששילם
ברכישת המקרקעין או בהשבחתו והמס לא נוכה, אם יש בידו חשבונית מס או מסמך אחר שאישר המנהל.
התנהלות עוסק פטור מול רשות מס ערך מוסף
תקנה 22(2) לתקנות מע”מ קובעת כי עוסק פטור (לשעבר- עוסק זעיר) יהיה פטור גם מהגשת דוחות ודיווחים שוטפים לרשות המע"מ בלבד על עסקאותיו.
על אף זאת, העוסק מחויב בהגשת דיווח חד שנתי על סך עסקאותיו הפטורות שביצע במהלך שנת המס.
מועד הגשת הדיווח הנ"ל למע"מ יהיה פעם אחת בשנה, עד 31 בחודש ינואר של השנה העוקבת.
ניתן לדווח את העסקאות באמצעות שובר שיישלח לכתובת שאותה מסר בעת פתיחת התיק.
יש אפשרות לדווח גם באתר רשות המסים באמצעות קוד וססמה או באמצעות מייצג שמחובר למערכת שע"ם.
עוסק שלא יפעל כאמור ויאחר בדיווח השנתי למע"מ, יידרש בתשלום קנס.
התנהלות מול רשות מס הכנסה
כאמור לעיל, הפטור הנו לצורכי מע"מ בלבד. קיימת סברה מוטעית אצל בעלי עסקים שהמינוח עוסק פטור מקנה זכאות גם לפטור מחבות ממס הכנסה. רשות המסים אינה פוסחת על אף אדם ומשיתה חבות מס הכנסה על כל אדם שמפיק את הכנסותיו בישראל או מחוצה לה. חבות מס הכנסה תחול על היחיד לפי מדרגות מס המפורטות בפקודת מס הכנסה. (ככל שההכנסה גבוהה יותר כך שיעור המס גדל). הגדרת "פטור" מעידה רק על אופיו של סוג התיק והתנהלותו של העוסק מול רשות המע"מ בלבד. עוסקים (בין אם פטורים או מורשים) חייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. הדיווח על כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל ו/או בחו”ל על ידם חייב להיעשות עד ליום 31 במאי בשנה העוקבת לשנת המס. יכול להיות מצב בו עוסק פטור לא יגיע לחבות במס הכנסה, אבל זו אינה עובדה שניתן להסתמך עליה לכל אורך הפעילות העסקית. כל מקרה לגופו. תלוי בגובה ההכנסה החייבת שהפיק עצמאי באותה שנת המס והטבות המס להן זכאי בשנת המס (ניכויים וזיכויים).
התנהלות מול ביטוח לאומי
כל עצמאי שמחליט להקים עסק, חייב לגשת לסניף ביטוח לאומי המשויך לכתובת מגוריו ולהצהיר בטופס 6101 על התחלת פעילות עסקי.
עצמאיים נוטים לשכוח עובדה זו ומזניחים את הטיפול מול ביטוח לאומי.
הזנחה של הטיפול מול ביטוח לאומי יכולה ליצור מחד גיסא חובות ומאידך לפגוע בזכאות לגמלאות בשעת הצורך ולכן אין להקל ראש בנושא.
מעמדו של העצמאי המבוטח היא נגזרת של "הכנסה חודשית" (רווח) ושעות עבודה שבועיות. שני פרמטרים אלו
יקבעו את מעמד המבוטח וחייבים להיות מעודכנים בתיק המבוטח בעת התחלת הפעילות העסקית ולא בדיעבד.
מפאת חשיבות הרישום המידי בביטוח לאומי, הנושא הורחב במאמר נפרד.
לקריאת המאמר לחץ כאן.
מהן הדרישות לניהול ספרים תקין מעוסק פטור
לפי סעיף 2א להוראות ניהול ספרים, נדרש מעוסק פטור לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות-
1.שוברי קבלה או ספר פדיון יומי.
2.תיק תיעוד חוץ.
עוסקים פטורים (לשעבר- עוסק זעיר) לא נדרשים ברישום המסמכים בתוכנת הנהלת חשבונות ולא חייב ברישומם בספר תקבולים ותשלומים.
כדי לעמוד בהוראות ניהול ספרים תקין, נדרש להוציא קבלות בעת קבלת כספים מלקוחותיו ולתייק בקלסר את כל המסמכים (הכנסות והוצאות) הקשורים לעסקו.
שימוש בתוכנה ייעודית להנפקת מסמכים הנה רשות ואף תורמת לסדר בניהול המסמכים.
