תוכן עניינים:
חברה משפחתית – פתח דבר
אחד מסוגי התאגידים השיתופיים הנפוצים בישראל, הוא התאגדות של חברה משפחתית. חברה משפחתית היא למעשה הכלאה בין יחיד לבין חברה, וזאת משום שמבחינת דיני המס, תוצאות פעילת החברה המשפחתית מחוייבות במס כאילו מדובר ביחיד בעל אותן תוצאות פעילות, ומבחינת דיני התאגידים, החברה המשפחתית נחשבת כחברה לכל דבר ועניין. על כן, מחד החברה מנצלת את היתרונות המשפטיים הטמונים בהתאגדות כחברה (למשל מסך משפטי בין החברה לבעלי מניותיה), ומנגד החברה מנצלת את יתרונות המס הטמונים בדיני המס בכל הנוגע לחברה משפחתית, כפי שיתוארו להלן.
העקרונות המרכזיים במיסוי
הכלל הוא: הכנסותיה החייבות במס של חברה משפחתית והפסדיה נחשבים, כהכנסתיו או הפסדיו של הנישום המייצג ושומרים על אופיים המיסויי (מקור החיוב במס נותר ללא שינוי), אבל אינם שומרים על שיעור המס החל לגביהם. קרי, שיעור המס משתנה משיעור מס החברות החל על הכנסות החברה המשפחתית לשיעור המס החל על הכנסות היחיד). מנגד הנישום המייצג נהנה, בכל הנוגע להכנסת החברה המיוחסת לו, מכל הזיכויים, הניכויים והפטורים המגיעים לו אישית. תכלית סעיף 64א לפקודה, בין היתר, להעניק יתרונות מס לבעלי מניותיה של החברה המשפחתית באמצעות שיוך הכנסותיה החייבות או הפסדיה של החברה לבעלי המניות, וגורם לחברה להיות "שקופה" מבחינת דיני המס. המשמעות המיסויית היא שרווחי חברה אינם ממוסים בשיעור מס חברות כמו חברה בע"מ רגילה, אלא בשיעור מס החל על יחידים בהתחשב בכלל הכנסותיהם ומעמדם המיסוי של בעלי המניות. ניתן למקסם את השימוש בחברה משפחתית במיוחד כאשר הנישום המייצג זכאי לפטורים שונים, כדוגמת פטור ממס לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה או כאשר קיים נישום מייצג שהינו תושב חוץ ויש לחברה רווחים מני"ע סחירים, הרי שאמור לחול פטור ממס על הרווחים מכוח הפטור לתושב חוץ.
הטבות מס אישיות
במסגרת תיקון 197 נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 64א(א)(8) לפיהן מקום בו זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5) פטֹור ממס הכנסה לנכה/עיוור, 14(א) פטֹור ממס הכנסה להכנסות שמקורן מחוץ לישראל בידי
יחיד שהיה לראשונה לתושב ישראל (עולה חדש) או בידי תושב חוזר ותיק או (ג) או 97(ב) פטֹור ממס לרווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל על ידי עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר "רגיל", או להקלות ממס או לפטֹורים הניתנים לפי הפקודה לתושב-חוץ בשל היותו תושב-חוץ, תינתנה ההטבות האמורות רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה.
חלוקת דיבידנד
סעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה קובע, כי רווחים שחולקו מהכנסות חברה משפחתית, בשנים שהייתה חברה כאמור, ייראו כאילו לא חולקו, וזאת אף אם חולקו לאחר שהחברה חדלה להיחשב לחברה משפחתית.
כל זאת מדוע? רווחי החברה המשפחתית כבר התחייבו במס בידי הנישום המייצג, ועל-כן עם חלוקתם כדיבידנד לבעלי מניותיה, אין עוד מקום להטלת מס על הדיבידנד. לשון אחר, המס בו חויב הנישום המייצג בעת הפקת רווחי החברה בא גם במקום המס המוטל על חלוקתם לבעלי המניות.
קיזוז הפסדים בחברה משפחתית
בהתאם לסעיף 64א(א) לפקודה, ניתן לומר, כי הכנסותיה החייבות של חברה משפחתית או הפסדיה ייחשבו, כהכנסתיו או הפסדיו של הנישום המייצג ואין כל מניעה שהוא יקזז את הפסדו שנוצר בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו, לרבות הכנסתו הנובעת מעצם היותו נישום מייצג, ובלבד שקיזוז ההפסדים מתבצע בהתאם לאמור בסעיפים 28 ו 92 לפקודה. כמו כן, סעיף 64א(א)(6) לפקודה אוסר על הנישום המייצג לקזז הפסד שהיה לו לפני תקופת ההטבה כהפסד מועבר כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה. סעיף משנה זה אינו אוסר על הנישום המייצג לקזז הפסד שנצמח בידיו בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה, הרי ש"מההן , ניתן ללמוד על הלאו" ולכן, הנישום המייצג יכול לקזז הפסד שנצמח בידיו בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה האמורה. למותר לציין, כי גם הפסד של הנישום המייצג שנוצר בתקופת ההטבה ומועבר לקיזוז לשנות המס הבאות, יכול להתקזז כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה המשפחתית, ובלבד שקיזוז ההפסדים מתבצע בהתאם לאמור בסעיפים 28 ו 92 לפקודה.
חבות ביטוח לאומי אגב פעילות באמצעות חברה משפחתית
ביום 5.10.2021 ניתן פס"ד בביה"ד הארצי לעבודה בעניין נחושתן ואחרים (עב"ל 61198-02-20), אשר דחה את ערעורי המערערים, וקיבל את עמדת הביטוח הלאומי, כך שכל הכנסתה החייבת של כל חברה משפחתית, תחשב כמחולקת כדיבידנד לכל אחד מבעלי מניותיה, כל אחד לפי חלקו, ותחויב בידי כל אחד מהם בדמי ביטוח כהכנסות פסיביות. כל זאת בלא כל בחינה או אבחנה מהו מקור ההכנסה החייבת בחברה המשפחתית – האם מעסק או ממשלח יד (שלו הופקו במישרין בידי היחידים – היו חייבים בדמי ביטוח בגינם) או שמא רווחי הון, ריבית או דיבידנד מני"ע אחר או שכר דירה (אשר לו הופקו במישרין בידי בעלי המניות – היו פטורים כליל מדמי ביטוח בגינם).
