עקרונות המיסוי בחברה משפחתית

עקרונות המיסוי בחברה משפחתית

חברה משפחתית – פתח דבר

עקרונות המיסוי בחברה משפחתית – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

אחד מסוגי התאגידים השיתופיים הנפוצים בישראל, הוא התאגדות של חברה משפחתית. חברה משפחתית היא למעשה הכלאה בין יחיד לבין חברה, וזאת משום שמבחינת דיני המס, תוצאות פעילת החברה המשפחתית מחוייבות במס כאילו מדובר ביחיד בעל אותן תוצאות פעילות, ומבחינת דיני התאגידים, החברה המשפחתית נחשבת כחברה לכל דבר ועניין. על כן, מחד החברה מנצלת את היתרונות המשפטיים הטמונים בהתאגדות כחברה (למשל מסך משפטי בין החברה לבעלי מניותיה), ומנגד החברה מנצלת את יתרונות המס הטמונים בדיני המס בכל הנוגע לחברה משפחתית, כפי שיתוארו להלן. 

חברה משפחתית היא חברה רגילה שביקשה להיחשב כחברה כזו לא יאוחר מתוך שלושה חודשים מיום התאגדותה ואשר בעלי מניותיה הם קרובים (בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-הזוג וכן בן-זוגו של כל אחד מאלה). בהתאם לסעיף זה, הכנסתה החייבת לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין והפסדיה של החברה המשפחתית נחשבים מיום התאגדותה להכנסתו או הפסדו של החבר הנישום ("הנישום המייצג"), כאשר שיעורי המס יהיו בהתאם לאופייה של ההכנסה. "הנישום המייצג" רשאי להיות רק חבר, שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים בחברה. בניגוד לשותפות שאין לה אישיות משפטית נפרדת לצורך דיני המס, לחברה יש אישיות משפטית נפרדת לצורכי מס. במסגרת תיקון 132 לפקודה בוטל סעיף 64א, ובמקומו חוקק סעיף 64א1, הדן בחברה שקופה, בדומה ל – S Corporation הקיים בארה"ב. תחילת הביטול נקבע ליום כניסתן לתוקף של התקנות. נכון להיום, התקנות טרם הותקנו.

העקרונות המרכזיים במיסוי

הכלל הוא: הכנסותיה החייבות במס של חברה משפחתית והפסדיה נחשבים, כהכנסתיו או הפסדיו של הנישום המייצג ושומרים על אופיים המיסויי (מקור החיוב במס נותר ללא שינוי), אבל אינם שומרים על שיעור המס החל לגביהם. קרי, שיעור המס משתנה משיעור מס החברות החל על הכנסות החברה המשפחתית לשיעור המס החל על הכנסות היחיד). מנגד הנישום המייצג נהנה, בכל הנוגע להכנסת החברה המיוחסת לו, מכל הזיכויים, הניכויים והפטורים המגיעים לו אישית. תכלית סעיף 64א לפקודה, בין היתר, להעניק יתרונות מס לבעלי מניותיה של החברה המשפחתית באמצעות שיוך הכנסותיה החייבות או הפסדיה של החברה לבעלי המניות, וגורם לחברה להיות "שקופה" מבחינת דיני המס. המשמעות המיסויית היא שרווחי חברה אינם ממוסים בשיעור מס חברות כמו חברה בע"מ רגילה, אלא בשיעור מס החל על יחידים בהתחשב בכלל הכנסותיהם ומעמדם המיסוי של בעלי המניות. ניתן למקסם את השימוש בחברה משפחתית במיוחד כאשר הנישום המייצג זכאי לפטורים שונים, כדוגמת פטור ממס לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה או כאשר קיים נישום מייצג שהינו תושב חוץ ויש לחברה רווחים מני"ע סחירים, הרי שאמור לחול פטור ממס על הרווחים מכוח הפטור לתושב חוץ. 

הטבות מס אישיות

במסגרת תיקון 197 נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 64א(א)(8) לפיהן מקום בו זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5) פטֹור ממס הכנסה לנכה/עיוור, 14(א) פטֹור ממס הכנסה להכנסות שמקורן מחוץ לישראל בידי
יחיד שהיה לראשונה לתושב ישראל (עולה חדש) או בידי תושב חוזר ותיק או (ג) או 97(ב)  פטֹור ממס לרווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל על ידי עולה חדש, תושב חוזר ותיק ותושב חוזר "רגיל", או להקלות ממס או לפטֹורים הניתנים לפי הפקודה לתושב-חוץ בשל היותו תושב-חוץ, תינתנה ההטבות האמורות רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה.

חלוקת דיבידנד

סעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה קובע, כי רווחים שחולקו מהכנסות חברה משפחתית, בשנים שהייתה חברה כאמור, ייראו כאילו לא חולקו, וזאת אף אם חולקו לאחר שהחברה חדלה להיחשב לחברה משפחתית.
כל זאת מדוע? רווחי החברה המשפחתית כבר התחייבו במס בידי הנישום המייצג, ועל-כן עם חלוקתם כדיבידנד לבעלי מניותיה, אין עוד מקום להטלת מס על הדיבידנד. לשון אחר, המס בו חויב הנישום המייצג בעת הפקת רווחי החברה בא גם במקום המס המוטל על חלוקתם לבעלי המניות. 

קיזוז הפסדים בחברה משפחתית

בהתאם לסעיף 64א(א) לפקודה, ניתן לומר, כי הכנסותיה החייבות של חברה משפחתית או הפסדיה ייחשבו, כהכנסתיו או הפסדיו של הנישום המייצג ואין כל מניעה שהוא יקזז את הפסדו שנוצר בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו, לרבות הכנסתו הנובעת מעצם היותו נישום מייצג, ובלבד שקיזוז ההפסדים מתבצע בהתאם לאמור בסעיפים 28 ו 92 לפקודה. כמו כן, סעיף 64א(א)(6) לפקודה אוסר על הנישום המייצג לקזז הפסד שהיה לו לפני תקופת ההטבה כהפסד מועבר כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה. סעיף משנה זה אינו אוסר על הנישום המייצג לקזז הפסד שנצמח בידיו בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה, הרי ש"מההן , ניתן ללמוד על הלאו" ולכן, הנישום המייצג יכול לקזז הפסד שנצמח בידיו בתקופת ההטבה כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה האמורה. למותר לציין, כי גם הפסד של הנישום המייצג שנוצר בתקופת ההטבה ומועבר לקיזוז לשנות המס הבאות, יכול להתקזז כנגד הכנסתו ששויכה לו מהחברה המשפחתית, ובלבד שקיזוז ההפסדים מתבצע בהתאם לאמור בסעיפים 28 ו 92 לפקודה. 

חבות ביטוח לאומי אגב פעילות באמצעות חברה משפחתית

ביום 5.10.2021 ניתן פס"ד בביה"ד הארצי לעבודה בעניין נחושתן ואחרים (עב"ל 61198-02-20), אשר דחה את ערעורי המערערים, וקיבל את עמדת הביטוח הלאומי, כך שכל הכנסתה החייבת של כל חברה משפחתית, תחשב כמחולקת כדיבידנד לכל אחד מבעלי מניותיה, כל אחד לפי חלקו, ותחויב בידי כל אחד מהם בדמי ביטוח כהכנסות פסיביות. כל זאת בלא כל בחינה או אבחנה מהו מקור ההכנסה החייבת בחברה המשפחתית – האם מעסק או ממשלח יד (שלו הופקו במישרין בידי היחידים – היו חייבים בדמי ביטוח בגינם) או שמא רווחי הון, ריבית או דיבידנד מני"ע אחר או שכר דירה (אשר לו הופקו במישרין בידי בעלי המניות – היו פטורים כליל מדמי ביטוח בגינם).

 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה, כולו או חלקו, ללא אישור מראש ובכתב מבעל זכות היוצרים. העתקת תוכן המאמר ללא רשות מהווה הפרת זכויות יוצרים. 

 

 

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן