מיסוי קופת גמל להשקעה: המדריך המקצועי והמקיף לשנת 2025 מאת מומחי מס

מיסוי קופות גמל להשקעה – מבוא

קופת גמל להשקעה מהווה מכשיר חיסכון חדש יחסית במערכת הפיננסית הישראלית, אשר הושק בשנת 2016 במטרה לעודד חיסכון ארוך טווח תוך מתן גמישות למשקיעים. בשנת 2016 השיק משרד האוצר את קופת גמל להשקעה, תכנית שהפכה תוך זמן קצר לאחד ממכשירי החיסכון הפופולריים בישראל.

עם זאת, המורכבות המשפטית והמיסויית הטמונה במכשיר זה מחייבת בחינה מדוקדקת של ההוראות החוקיות החלות עליו, תוך הקפדה על דיוק והבנה מעמיקה של הסדרי המיסוי הייחודיים.

הבסיס החוקי למיסוי קופת גמל להשקעה

סעיף 3(ה4)(3) לפקודת מס הכנסה

הבסיס המשפטי למיסוי קופת גמל להשקעה נקבע בסעיף 3(ה4)(3) לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כי: "ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי".

חשיבות המונח "רווחים אחרים" בהוראה החוקית.

המחוקק השתמש במונח "רווחים אחרים" במטרה לכלול במיסוי את כלל הרווחים הנובעים מפעילות ההשקעה של קופת הגמל להשקעה, לרבות:

1. רווחי הון ממניות – עליות שער המניות בתיק ההשקעות של הקופה.
2. דיבידנדים.
3. רווחי הון מאג"ח.
4. ריבית מאג"ח וממכשירים פיננסיים.
5. רווחים מהשקעות אלטרנטיביות – נדל"ן, קרנות השקעה ועוד.

הסתירה המיסויית המובנית

הטעות הרווחת בעיקר אצל מייצגים היא סיווג שגוי של הכנסות מקופת גמל להשקעה כרווח הון. יש להדגיש כי למרות ששיעור המס זהה (25%), הסיווג החוקי הוא כהכנסה מריבית, עם כל הנגזרות המיסויות הכרוכות בכך. הוראה זו מבססת את העיקרון המשפטי המרכזי במיסוי קופת גמל להשקעה, היוצרת מצב ייחודי ומורכב: רווחי השקעה שמקורם בפעילות השקעה זהה למהותה לההשקעה הישירה בשוק ההון – השקעה במניות, באיגרות חוב ובמכשירים פיננסיים מתקדמים – זוכים לסיווג משפטי שונה לחלוטין למטרות המיסוי.

במילים אחרות: העובדה הכלכלית זהה, אך הטיפול המיסויי שונה. אותם נכסים פיננסיים המושקעים בתיק ההשקעות של הקופה – מניות חברות ציבוריות, איגרות חוב ממשלתיות ועסקיות, קרנות השקעה מתמחות – אשר בהשקעה ישירה מסווגים כרווח הון, מקבלים במסגרת המבנה המוסדי של קופת הגמל להשקעה הגדרה חוקית המסווגת אותם כהכנסה מריבית.

המשמעות המשפטית והכלכלית: חקיקה זו משקפת מדיניות מיסוי מכוונת הנועדה לעודד חיסכון מוסדי ארוך טווח, תוך התמודדות עם המורכבות המיסויית הנובעת מהכללת השקעות פעילות במסגרת מכשיר חיסכון פנסיוני.

השלכות הסיווג כהכנסה מריבית

הסיווג כהכנסה מריבית נושא עמו השלכות מיסויות מהותיות:

א. שיעור המס: על הרווחים בקופה (שנצברו מעבר לקרן) יחול מס על הרווחים בעת משיכת הכספים, בשיעור של עד 25% מהרווח הריאלי. אם סך הכנסותיו החייבות במס של החוסך נמצאות במדרגת מס נמוכה יותר מ-25%, הוא עשוי להיות זכאי להחזר מס עבור אותה שנה. עובדה זו מחייבת תכנון מיסויי מותאם אישית.

ב. בסיס חישוב המס: המס חל על הרווח הריאלי בלבד, כלומר לאחר ניכוי השפעת המדד – בדומה לשאר מכשירי החיסכון הפנסיוניים בישראל.

ג. אי-אפשרות קיזוז הפסדי הון: מאחר שההכנסה מסווגת כריבית ולא כרווח הון, אין אפשרות לקזז כנגדה הפסדי הון, גם אם נצברו באותה שנת מס.

מנגנון ההשקעה בקופת גמל להשקעה

תיק ההשקעות המגוון

קופת גמל להשקעה אינה מכשיר פסיבי המניב אך ורק הפרשי הצמדה. להפך – מדובר במכשיר השקעה מלא המנוהל באופן מקצועי על ידי מנהלי תיקים מנוסים. הקופות משקיעות במגוון רחב של נכסים פיננסיים:

א. מניות: השקעה במניות סחירות בבורסה, הן בישראל והן בחו"ל, במטרה להפיק רווחי הון ודיבידנדים.

ב. אג"ח ממשלתיים ועסקיים: השקעה באיגרות חוב שונות המניבות ריבית שוטפת ורווחי הון פוטנציאליים.

ג. השקעות אלטרנטיביות: קרנות נדל"ן.

ד. מכשירים פיננסיים נגזרים: למטרות גידור וניהול סיכונים.

מסלולי השקעה מותאמים

רוב הקופות מציעות מסלולי השקעה שונים:

• מסלול כללי: שילוב מאוזן של מניות, אג"ח והשקעות אלטרנטיביות.
• מסלול מניות: דגש על השקעה במניות למטרת מקסום רווחי הון.
• מסלול אג"ח: דגש על יציבות ורווחים שוטפים.
• מסלולי השקעה בחו"ל: חשיפה לשווקים בינלאומיים.

היבטי מס וייחוס הכנסה במימוש קופת גמל להשקעה

בעת מימוש קופת גמל להשקעה, חשוב להקפיד כי האישור שמונפק על ידי חברת הביטוח או בית ההשקעות יכלול פירוט מלא של רכיבי הפדיון – כלומר, את סכום הקרן בנפרד מרכיב הרווח הריאלי. רק הרווח הריאלי (התשואה מעבר לעליית המדד) חייב במס בשיעור של 25% ואילו הקרן עצמה (ההפקדות המקוריות) פטורה ממס. לעיתים קרובות מונפק אישור כללי לפי טופס 857, שבו מוצג סכום הפדיון הכולל בלבד, ללא הבחנה בין רכיבי הקרן והרווח. במקרים אלה, קיים סיכון כי הנישום, או עורך הדוח מטעמו, יטעה לחשוב שכל ההכנסה (כולל הקרן) מיוחסת לרווח הריאלי  – וידווח על סכום מלא ושגוי.

רק במקרה *שלא* ניתן להשיג אישור מפורט מהקופה בשל קשיים טכניים כגון זמינות נמוכה של שירות הלקוחות, עיכובים במענה, תקלות במערכות המידע, או כאשר קיימת מגבלת זמן המחייבת הגשת הדוח בדחיפות, ניתן להסתמך על סכום ההפקדות בפועל ולנכותו מסכום הברוטו שמופיע באישור.  כך שרק הרווח יחויב במס. עם זאת, יש לזכור שגם שיטה זו אינה מושלמת: ייתכן מאוד שהרווח שמתקבל בדרך זו כולל בתוכו גם מרכיב אינפלציוני שאינו חייב במס, ולכן יש לנטרל את רכיב האינפלציוני מהרווח ולחשב את הרווח הריאלי בלבד. *רק* בהיעדר נתונים מדויקים ומגבלות שאינן מאפשרות קבלת אישור מס תקין,  זו הדרך הפרקטית ביותר להימנע מדיווח ביתר. בכל מקרה אחר – רצוי שיהיה בהישג יד אישור 857 תקין.

ייחוס הרווחים לבן הזוג

נוסף לכך, גם במקרים שבהם לא נוכה מס במקור (לדוגמה: כאשר התקבל אישור פטור מיוחד מפקיד השומה, או במקרים של פטור זמני), אין בכך כדי להעיד על פטור מוחלט מחבות המס. לפי הוראות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, הכנסות פסיביות – ובהן רווחים מקופת גמל להשקעה – מיוחסות כברירת מחדל לבן הזוג שלו ההכנסה הגבוהה יותר, אלא אם מדובר בנכסים שהתקבלו בנסיבות מסוימות, כמו נכסים שנרכשו לפחות שנה לפני הנישואין, נכס שהתקבל בירושה או במתנה במהלך הנישואין.

יש לציין כי לפי פסיקת בית המשפט העליון בעניין קלס, חזקת התלות בין מקורות ההכנסה של בני זוג הינה חזקה הניתנת לסתירה ולא חזקה חלוטה, והנישומים יכולים לשכנע את פקיד השומה כי אין תלות בין מקורות ההכנסה. עם זאת, יש להבחין כי החלטות שיפוטיות מאוחרות יותר, כמו עניין מלכיאלי, קבעו כי במקרים מסוימים חזקות התלות הן חזקות חלוטות. לפיכך, השיוך בפועל במערכת הדיווח חייב להתבסס על ניתוח משפטי מדויק של מקור הכספים, נסיבות רכישת הנכס, וזהות הבעלים האמיתי, ולא רק על זהות המושך או מקבל האישור.

הדיווח בדוח השנתי – טופס 1301

המסמך המכונן – טופס 857

הדיווח על הכנסות מקופת גמל להשקעה מבוסס על טופס 857, אשר מונפק על ידי הגוף המוסדי המנהל את הקופה. טופס זה כולל:

• יתרת הקרן המקורית. (לא תמוסה בעת המשיכה).
• סכום המשיכה (קרן+ רווחי הון).
• הרווח הריאלי שנצבר מההשקעה שנפדית.
• המס שנוכה בפועל במקור.

כאמור לעיל הרווח הריאלי שנצבר יסווג כהכנסות ריבית וימוסה בשיעור עד 25%. שדה הדיווח בטופס 1301 יהיה 157/257/357 (נכון לטופס 1301 לשנת המס 2024).

מסלולי משיכה והשלכותיהם המיסויות

משיכה לפני גיל 60

כאשר קופת גמל להשקעה נמשכת לפני גיל 60, חל מס בשיעור 25% על הרווח הריאלי שנצבר מעבר לקרן ההשקעה המקורית כפי שפורט לעיל. הכספים נזילים בכל עת וניתן למשוך אותם ללא קנס.

משיכה לאחר גיל 60 – פטור ממס בתנאים

פקודת מס הכנסה מעניקה פטור מתשלום מס על רווחים שהצטברו בקופת גמל להשקעה, אם החוסך ימשוך את הכספים שהצטברו בקופה בצורת קצבה במקום למשוך אותם כסכום חד פעמי, ובתנאי שיעשה זאת רק לאחר שיגיע לגיל 60.

הפטור כפוף לתנאים קפדניים:

1. הגעה לגיל 60.
2. העברת הכספים למסלול קצבה מוכרת.
3. משיכה כקצבה בלבד.

לאחר הגיעו לגיל 60 על החוסך להגיש בקשה להעביר את כל הכספים שיצטברו מקופת הגמל אל קופה המשלמת קצבה (למשל אל אחת מקרנות הפנסיה המשלמות קצבת פנסיה).

העברת כספים בין קופות

ניתן לעבור מ"קופת גמל להשקעה" אחת ל"קופת גמל להשקעה" אחרת על ידי הגשת בקשה לקופת הגמל שאליה רוצים לעבור. המעבר בין הקופות אינו נחשב ״אירוע מס״, כלומר אין צורך לשלם מס על הרווחים שהצטברו (כל עוד החוסך לא מושך את הכסף שבקופה).

היבטים מתקדמים ותכנון מס

אסטרטגיות למיטוב מיסויי

א. תזמון משיכות: בחינת פיצול משיכות בין שנות מס שונות להפחתת הנטל המיסויי הכללי.

ב. תכנון מעבר למסלול קצבתי: הכנה מוקדמת לקראת גיל 60 כדי למקסם את היתרונות המיסויים.

ג. ניתוח השפעה על מדרגות המס: בחינת השפעת ההכנסות הנוספות על המדרגה המיסויית הכוללת של הנישום.

ד. הבדלים בין מכשירים הוניים: בעוד שמכשירי השקעה רגילים (מניות, אג"ח במסחר ישיר) מקנים אפשרות קיזוז הפסדי הון, קופת גמל להשקעה אינה מאפשרת זאת בשל סיווגה כהכנסה מריבית.

המלצות מקצועיות

לחוסכים פוטנציאליים

1. בחינה מעמיקה של מטרות החיסכון: האם מדובר בחיסכון קצר טווח או ארוך טווח.
2. הערכת יכולת ההגעה למסלול קצבתי: תכנון לקראת גיל 60 ומעבר למסלול המקנה פטור ממס.
3. השוואה למכשירים אלטרנטיביים: בחינת יתרונות וחסרונות למכשירי השקעה אחרים.

לחוסכים קיימים

1. מעקב שוטף אחר הרווחים: הבנת מצב הקופה והרווחים הצפויים.
2. תכנון משיכות: אסטרטגיה למשיכות עתידיות בהתאם למצב האישי.
3. הכנה למועד משיכת הכספים (מועד אירוע המס).

לאנשי מקצוע

1. הבנת האישור המונפק מחברת הביטוח.
2. התמצאות בדיני המיסוי בנושא מימוש קופ"ג.
3. הקפדה על דיוק בדיווח: שימוש בטפסים נכונים ודיווח בשדות הנכונים.
4. מתן ייעוץ מותאם אישית: התאמת האסטרטגיה למצב האישי של הלקוח.
5. עדכון שוטף בשינויי חקיקה: מעקב אחר שינויים בהוראות המס.

סיכום והמלצות

קופת גמל להשקעה מהווה מכשיר חיסכון בעל יתרונות וחסרונות ייחודיים. המורכבות המשפטית והמיסויית המאפיינת אותה מחייבת הבנה מעמיקה של ההוראות החוקיות ויישומן הנכון.

הנקודות המרכזיות:

1. סיווג כהכנסה מריבית – עם כל המשמעויות המיסויות הנגזרות
2. מיסוי על הרווח הריאלי בלבד.
3. אי-אפשרות קיזוז הפסדי הון – מגבלה חשובה שיש להביא בחשבון
4. פטור ממס על הרווחים בגיל 60 במעבר למסלול קצבתי – הזדמנות משמעותית לחוסכים ארוכי טווח
5. דיוק בדיווח – הכרחי למניעת בעיות עם רשות המסים.

המכשיר מתאים במיוחד לחוסכים המעוניינים בגמישות יחסית לצד תכנון ארוך טווח, בתנאי שהם מבינים את המגבלות המיסויות ומתכננים בהתאם.

לבסוף, בהתחשב בכך שמדובר בתחום המתפתח ומשתנה, יש חשיבות רבה להתייעצות עם איש מקצוע מנוסה ולמעקב שוטף אחר עדכונים חקיקתיים ורגולטוריים.