מיסוי קריפטו 2025: המדריך המלא לדיווח מס על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים

הקדמה: מיסוי קריפטו בישראל – בין חדשנות לסיכון

מיסוי קריפטו. עולם הקריפטו הפך בשנים האחרונות לזירה מרתקת, המשלבת בין חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל השקעה אדיר, ואתגרים מיסויים מורכבים. מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואת’ריום כבר אינם נחלתם של חובבי טכנולוגיה בלבד – הם חדרו אל תיקי ההשקעות של משקיעים פרטיים, חברות היי־טק ומוסדות פיננסיים. לצד זאת, מיסוי קריפטו בישראל מציב משקיעים ויזמים בפני מערכת חוקים ופרשנויות שהולכת ומתפתחת, ולעיתים אף יוצרת מצבים של חבות מס מיידית גם בהיעדר נזילות בפועל. מי שמבקש לפעול בשוק זה חייב להבין כי כל פעולת מימוש – לרבות המרה למטבע אחר, מכירה תמורת כסף פיאט או תשלום עבור שירותים – מהווה אירוע מס המחייב דיווח, ובמקרה של רווח, גם תשלום מס.

הזדמנויות השקעה בקריפטו – למה כולם מדברים על זה?

שוק הקריפטו חווה צמיחה מדהימה. ע"פ נתוני הבורסה, שווי השוק הגלובלי זינק בשנתיים האחרונות, מה שהופך את ההשקעה במטבעות קריפטוגרפיים לאטרקטיבית. אך האם מדובר בהזדמנות או בספקולציה מסוכנת? השקעות בקריפטו מציעות גיוון אמיתי לתיק ההשקעות. בניגוד לנכסים מסורתיים, קריפטו אינו תלוי בממשלות או במערכת הבנקאית, והוא פועל על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ’יין – מערכת מבוזרת ושקופה המשנה את הדרך בה אנו תופסים ערך ובעלות. חוזים חכמים, פרויקטים מבוזרים ו־NFTs פותחים אפשרויות חדשות ליזמות ולהשקעה. נתוני השוק מצביעים על גידול משמעותי בשווי השוק העולמי, ועל מגמות ארוכות טווח של אימוץ טכנולוגי. עבור המשקיע, המשמעות היא פוטנציאל לצמיחה ניכרת לצד גישה לחדשנות פורצת דרך.

הקשר גלובלי ואתגרי האסדרה בישראל

חשוב להבין את המצב בישראל בהקשר גלובלי רחב יותר. בעוד ישראל נותרה מאחור עם "ואקום פרשני" ואסדרה שאינה מעוגנת בחקיקה ראשית, מדינות מפותחות אחרות ביצעו צעדי הסדרה משמעותיים. האיחוד האירופי אישר את חקיקת ה-MiCA (Markets in Crypto-Assets), המסדירה באופן מקיף את השוק, וארצות הברית התקדמה משמעותית עם אישור קרנות סל (ETF) על הביטקוין וגיבוש מסגרת רגולטורית. התפתחויות אלו יוצרות ודאות למשקיעים וחברות, ומגבירות את הלחץ על ישראל, שחוסר הוודאות בה עלול לגרום ל"זליגת יכולות וידע" למדינות אחרות.

אתגרי האסדרה בישראל נובעים גם מחוסר אחידות בין המאסדרים השונים (רשות המיסים, בנק ישראל, רשות ני"ע וכו'), המתבטא אפילו בשימוש בטרמינולוגיה שונה לנכסים דיגיטליים, מה שיוצר בלבול ומורכבות.

הפקדת כספים בבנק: האתגר הבנקאי ונוהל רשות המיסים

אחד האתגרים המהותיים והמכבידים ביותר על משקיעי קריפטו בישראל נובע מן הסתירה החריפה שבין חובת תשלום המס לבין מדיניות המערכת הבנקאית. מחד גיסא, רשות המסים רואה בכל "מימוש" של מטבע קריפטוגרפי – לרבות מכירה תמורת מטבע פיאט (שקל, דולר) או המרה למטבע דיגיטלי אחר – אירוע מס לכל דבר ועניין, החייב בדיווח ובתשלום מס רווח הון. מאידך גיסא, המערכת הבנקאית בישראל מאמצת מדיניות שמרנית ומגבילה כלפי כספים שמקורם בקריפטו, נוכח חשש ממשי להפרת הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור. פער זה יוצר מצב פרדוקסלי: נישומים המבקשים להמיר את רווחיהם לשקלים כדי לעמוד בחובתם החוקית לתשלום המס, נתקלים בסירוב מצד הבנקים להפקיד את הכספים בחשבונם.

לצורך התמודדות עם מצב אבסורדי זה פרסמה רשות המסים ביום 31 בדצמבר 2023 "נוהל הוראת שעה" ייחודי. יודגש: ההוראה אינה מתירה תשלום מס באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים עצמם, אלא מחייבת תשלום בשקלים בלבד. החידוש נעוץ ביצירת מנגנון עוקף-בנקים: יחידים – להבדיל מחברות – אשר מימשו קריפטו וקיבלו סירוב כתוב מבנק בישראל לקבל את הכספים, רשאים להגיש בקשה באמצעות טופס 909. הבקשה כפופה להליך בדיקה מקיף על ידי רשות המסים, הכולל הוכחת "נתיב הכסף" ומקור ההון הראשוני. לאחר קבלת אישור סופי, מתאפשרת העברה ישירה של סכום המס המדויק מחשבון של גורם פיננסי זר (כגון בורסה או בנק בחו"ל) אל חשבון רשות המסים בבנק ישראל. על אף קיומו של מנגנון זה, הרי שבמועד סיום ביקורת מבקר המדינה נמצא כי ההליך כרוך בנטל בירוקרטי כבד, הוגבל בזמן כתנאי הוראת שעה, ויישומו המעשי עודנו מוגבל, כאשר מספר מצומצם בלבד של פניות טופלו במסגרתו.

עמדת רשות המסים – אירועי מס והשלכותיהם

מיסוי קריפטו. רשות המסים קבעה כי מטבעות קריפטוגרפיים הם נכסים ולא מטבע חוץ. משמעות הדבר היא שכל עסקה – החל מהמרת ביטקוין לאת’ריום ועד מכירת NFT – מהווה אירוע מס. החיוב עשוי להיות כהכנסה עסקית או כרווח הון, בהתאם לנסיבות. בית המשפט חיזק עמדה זו בפסיקה, וקבע כי שינוי ערך של מטבע דיגיטלי אינו דומה לשינוי שער חליפין במט"ח. עמדה זו יוצרת מסגרת ברורה אך מחייבת, שבה כל משקיע חייב לפעול בזהירות ולתכנן כל מהלך.

חשוב להדגיש: החזקה בלבד במטבעות קריפטו אינה אירוע מס. כל עוד לא מכרת, לא המרת – אין חבות מס. החיוב נוצר רק ברגע שיש פעולה שמוגדרת כאירוע מס, כגון מכירה לקריפטו אחר או לפיאט, שימוש במטבע לרכישת שירותים, או קבלת תגמול בקריפטו.
כך, לדוגמה, אם בשנת מס מסוימת המרת ביטקוין לאת’ריום והשגת רווח, תידרש לשלם מס גם אם לאחר מכן ערך התיק שלך ירד. מצב זה יוצר לעיתים חבות מס ללא נזילות אמיתית, וממחיש עד כמה חשוב תכנון מס מוקדם כאשר יש כוונה לממש קריפטו. דוגמה נוספת היא קבלת שכר טרחה בקריפטו – סוגיה שנבחנה בהחלטת מיסוי תקדימית, שם נקבע כי גם תשלום כזה מהווה הכנסה חייבת.

מיסוי קריפטו: אירוע מס בקריפטו, צ'ק ליסט להבנה מהירה

כדי לפשט את אחד הנושאים המבלבלים ביותר, ריכזנו עבורכם רשימה ברורה המבחינה בין פעולות הנחשבות ל"אירוע מס" המחייב דיווח, לבין פעולות שאינן כאלה.

פעולות הנחשבות אירוע מס (חייבות דיווח):

• המרה בין מטבעות דיגיטליים: המרת ביטקוין לאת'ריום, או אפילו המרת מטבע יציב (Stablecoin) כמו USDT למטבע אחר, היא עסקת חליפין (ברטר) המהווה מכירה של הנכס הראשון.
• מכירה תמורת כסף פיאט: המרת כל מטבע דיגיטלי לשקלים, דולרים, אירו או כל מטבע מדינה אחר.
• שימוש בקריפטו לתשלום: רכישת מוצר או שירות באמצעות קריפטו נחשבת למכירת הנכס הדיגיטלי תמורת שווי המוצר/שירות.
• קבלת תמורה בקריפטו: קבלת תשלום עבור עבודה, שירותים או מכירת נכסים במטבע דיגיטלי. שווי ההכנסה נקבע במועד קבלת התשלום.
• הנפקת ומכירת NFT: פעילות של יצירה (Minting) ומכירה של NFT נחשבת לרוב כפעילות עסקית החייבת במס שולי, ולעיתים גם במע"מ. רכישה ומכירה ספקולטיבית של NFT תיחשב כאירוע הוני.
• כרייה (Mining) וסטייקינג (Staking): קבלת תגמולים מפעילויות אלו נחשבת, על פי גישת רשות המיסים, כהכנסה פירותית (עסקית) החייבת במס שולי במועד קבלת המטבעות החדשים.
• פעילות DeFi והשתתפות בהנפקות (ICO/IDO): פעולות מורכבות כמו מתן הלוואות, אספקת נזילות לבריכות (Liquidity Pools), והשתתפות בהנפקות, כוללות לרוב אירועי מס מרובים של עסקאות חליפין.

פעולות שאינן נחשבות אירוע מס (לא חייבות בדיווח מיידי):

• רכישת קריפטו בכסף פיאט: קניית מטבע דיגיטלי בשקלים, דולרים וכדומה אינה מהווה אירוע מס.
• החזקה בלבד (HODL): עליית ערך של מטבעות המוחזקים בארנק אינה יוצרת חבות מס כל עוד לא בוצע מימוש.
• העברה בין ארנקים אישיים: העברת מטבעות בין ארנקים שונים הנמצאים בבעלותכם אינה נחשבת למכירה.

הבחנה בין פעילות הונית לעסקית: השלכות מס הכנסה ומע"מ

אחת הסוגיות המורכבות ובעלות ההשלכות הכספיות המשמעותיות ביותר היא ההבחנה בין פעילות הונית, החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25%, לבין פעילות המגיעה לכדי "עסק", החייבת במס שולי שיכול להגיע עד 50% (בתוספת מס יסף), וחבות ביטוח לאומי. רשות המיסים טרם פרסמה קריטריונים ברורים ומותאמים לעולם הקריפטו, וההחלטה נסמכת על "מבחני העסק" שנקבעו בפסיקה לנכסים אחרים, כגון: טיב הנכס, תדירות הפעולות, היקפן הכספי, בקיאות ומומחיות הנישום, אופן המימון, תקופת ההחזקה, ומבחן הנסיבות הכולל.

חוסר ודאות זה חושף משקיעים פעילים לסיכון של סיווג פעילותם כעסקית בדיעבד, ומחייב התייחסות גם להיבטי מס ערך מוסף (מע"מ). על פי חוזר רשות המיסים (5/2018), פעילות בקריפטו המגיעה לכדי עסק תסווג את הנישום כ"מוסד כספי" לצורכי מע"מ, מה שמחייב אותו בתשלום מס שכר ומס רווח, או במקרים מסוימים כ"עוסק" רגיל. סוגיה זו מדגישה את הצורך החיוני בתכנון מס וליווי מקצועי.

מיסוי קריפטו: כללי חישוב, תיעוד ומנגנונים להפחתת מס

חישוב רווח ההון בקריפטו הוא משימה מורכבת, במיוחד לאור ריבוי העסקאות והתנודתיות הגבוהה. הדיווח לרשויות המס חייב להתבסס על תיעוד מלא של כלל הפעולות, ולשם כך מומלץ להיעזר בתוכנות ייעודיות המאפשרות לאסוף ולעבד את הנתונים. לצד זאת, קיימים מספר כלים חשבונאיים ומשפטיים חיוניים להבנה, שיכולים להפחית את חבות המס באופן משמעותי:

• שיטת החישוב (FIFO): השיטה המקובלת על רשות המיסים לחישוב הרווח היא FIFO (First-In, First-Out), כלומר, המטבע הראשון שנמכר נחשב כזה שנרכש ראשון, והרווח מחושב בהתאם לעלות הרכישה ההיסטורית שלו.
• הוצאות מוכרות: עמלות מסחר ששולמו לבורסות ונותני שירותים נחשבות להוצאה מוכרת המתווספת לעלות הרכישה ומקטינה את רווח ההון החייב במס. במקרים של פעילות עסקית (כמו כרייה), ניתן להכיר גם בהוצאות נוספות כגון חשמל וציוד.
• התאמה לאינפלציה (ניכוי "סכום אינפלציוני"): בדומה לנכסים אחרים, גם בחישוב המס במימוש קריפטו ניתן לנכות מרווח ההון את הרכיב שנובע מהאינפלציה ("סכום אינפלציוני"). בתקופות של אינפלציה גבוהה, הטבה זו יכולה להפחית את חבות המס באופן מהותי.
• קיזוז הפסדים: הפסד הון שנוצר ממימוש קריפטו ניתן לקיזוז כנגד רווחי הון אחרים באותה שנת מס, גם אם מקורם מחוץ לעולם הקריפטו (למשל, משוק ההון או נדל"ן). אם אין רווחים באותה שנה, ניתן "לגרור" את ההפסד לשנים הבאות ולקזז אותו מרווחי הון עתידיים. חשוב להדגיש כי רק הפסד שמומש (כלומר, בוצעה מכירה או המרה) מוכר לצרכי מס, ולא הפסד "על הנייר".

המדריך התפעולי לדיווח: טפסים, מסמכים והמלצות פרקטיות

חובת הדיווח על פעילות קריפטו בישראל מורכבת ממנגנון כפול, אשר אי-עמידה בו מהווה עבירה פלילית.

1. דיווח שנתי (חובה מרכזית): על כל נישום שביצע אירוע מס להגיש דוח שנתי (טופס 1301) עד סוף חודש מאי של השנה העוקבת. לדוח זה יש לצרף נספחים רלוונטיים, ובראשם טופס 1399 ("הודעה על מכירת נכס"), המפרט את חישובי רווח ההון. במקרה של ריבוי עסקאות, הפרקטיקה המקובלת היא ריכוז הפעילות החודשית בשורת דיווח אחת, בצירוף נייר עבודה מפורט.
2. דיווח שוטף (מקדמות): על פי החוק היבש, יש לדווח על כל אירוע מס ולשלם מקדמה תוך 30 יום. על אף שהדרישה אינה מעשית בריבוי עסקאות, במקרים של רווחים משמעותיים מעסקה בודדת, מומלץ לשלם מקדמה בסמוך לאירוע כדי להימנע מתשלומי ריבית והצמדה גבוהים בסוף השנה.

עקרונות תיעוד ושמירת ראיות: הבסיס לדיווח אמין הוא תיעוד קפדני של כל הפעילות. יש לשמור דוחות תנועות (CSV) מכל בורסה וארנק, אסמכתאות על הפקדות ומשיכות של כסף פיאט, וכל מסמך אחר המתעד את "נתיב הכסף". בורסות מסוימות אינן שומרות היסטוריה מעבר למספר חודשים, ולכן חיוני לייצא את הדוחות באופן שוטף.

יתרונות להשקעה בקריפטו

הקריפטו מציע גיוון לתיק ההשקעות. בניגוד למניות ומט"ח, הקריפטו אינו קשור לבנקים או לממשלות. זה הופך אותו לכלי מצוין לגיוון תיק ההשקעות ולהפחתת הסיכון. ניתוח של מגמות היסטוריות מצביע על פוטנציאל צמיחה משמעותי בטווח הארוך. למשל, גרף ההשוואה בין הביטקוין למדד S&P 500 מראה כי תנועות המחירים שלהם אינן מתואמות, מה שמצביע על קורלציה נמוכה.

מעבר להשקעה, קריפטו מציע פוטנציאל אדיר לעיצוב מחדש של המערכת הפיננסית העולמית. טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הבסיס לקריפטו, מאפשרת ביצוע תשלומים בינלאומיים מהירים, בטוחים וזולים יותר. בנוסף, חוזים חכמים – תוכניות מחשב אוטומטיות הרצות על בלוקצ'יין – יכולים להפוך תהליכים רבים, כמו רכישת נדל"ן או ביטוח, לאוטומטיים ויעילים יותר.

משקיעים מנוסים יכולים לנצל את הפוטנציאל של הקריפטו באמצעות כלים פיננסיים מתקדמים. נגזרים, כמו חוזים עתידיים, מאפשרים לך להמר על עלייה או ירידה במחיר הביטקוין ללא צורך לקנות את המטבע עצמו. קרנות נאמנות המתמקדות בקריפטו מציעות גישה מגוונת לשוק, ומאפשרות לך להשקיע בסל של מטבעות שונים. חשוב לציין כי השקעה בנגזרים ובקרנות נאמנות כרוכה בסיכון גבוה, ולכן מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי לפני קבלת החלטות השקעה.

הסיכונים הכרוכים בהשקעות בקריפטו

השקעות בקריפטו כרוכות בסיכון גבוה עקב התנודתיות הקיצונית של השוק, מה שמוביל לאי ודאות גבוהה לגבי התשואה העתידית והופך את ההשקעה לספקולטיבית באופייה. בנוסף, הרגולציה המשתנה בתחום יוצרת סביבה לא יציבה למשקיעים. כל פעולת מימוש במטבעות קריפטוגרפיים, החל ממכירה וכלה בהחלפה בין מטבעות שונים, נחשבת ל'אירוע מס'. יש לדווח לרשויות המס ולשלם מס רווח הון על הרווחים. המורכבות של מערכת המס על קריפטו מחייבת ייעוץ מקצועי. רואה חשבון המתמחה בתחום יכול לסייע לך לנווט את הסבך הרגולטורי, לחשב את חבות המס המדויקת ולמצוא את האסטרטגיות המיסויות האופטימליות עבורך.
השירותים שאנו מציעים בתחום הקירפטו:

• תכנון מס: בניית אסטרטגיית השקעה שתמזער את חבות המס שלך.
• דיווח על עסקאות: הכנת דוחות מס מדויקים לרשויות המס.
• ייצוג מול רשויות המס: טיפול בפניות ובבדיקות של רשויות המס.

מיסוי קריפטו: אפשרויות השקעה והשלכות מיסוייות

השקעה בקריפטו מתבצעת במגוון דרכים, שלכל אחת מהן השפעות שונות על מיסוי קריפטו בישראל:

• רכישה ישירה – קנייה ומכירה של מטבעות בבורסות קריפטו.

• קרנות סל וקרנות נאמנות – מאפשרות פיזור השקעות בסל מטבעות.

• חוזים עתידיים ונגזרים – חשיפה למחירים ללא רכישה ישירה.

• Staking ו־DeFi – הפקת תשואה או מתן נזילות.

כל אחת מהפעולות הללו עשויה להיחשב אירוע מס. הבנת המיסוי מראש תאפשר לך לקבל החלטות השקעה מושכלות ולצמצם חשיפה לסיכונים מיותרים.

טיפים למשקיעים מתחילים – מיסוי קריפטו

עולם הקריפטו מציע הזדמנויות ייחודיות, אך גם כרוך בסיכונים משמעותיים. כדי למקסם את סיכויי ההצלחה ולהקטין את הסיכונים, מומלץ למשקיעים מתחילים לפעול על פי ההמלצות הבאות:. אם אתה נכנס לשוק הקריפטו לראשונה, פעל בזהירות:

• למד את יסודות הטכנולוגיה והבנת המונחים.

• פזר השקעות בין מספר מטבעות להפחתת הסיכון.

• גש להשקעה באופק ארוך טווח, ואל תצפה לרווח מיידי.

• ובעיקר – פנה לליווי מקצועי בתחום מיסוי קריפטו בישראל, כדי לוודא שכל צעד מתבצע בצורה נכונה ומדויקת.

• למי שאינו דיווח על רווחי קריפטו – מומלץ לפנות לנוהל גילוי מרצון. 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא מיסוי קריפטו בישראל

1. האם חייבים לשלם מס על רווחים מקריפטו בישראל?

כן, בהחלט. רשות המיסים בישראל רואה במטבעות קריפטוגרפיים (כמו ביטקוין ואת'ריום) "נכס" ולא "מטבע". משמעות הדבר היא שכל רווח שנוצר ממימוש הנכס (מכירה או המרה) חייב במס רווחי הון, בדומה למכירת ניירות ערך או נדל"ן.

2. מה נחשב "אירוע מס" שמחייב דיווח?

"אירוע מס" הוא כל פעולה של מימוש הנכס. חשוב להבין שזה לא רק מכירה תמורת כסף פיאט (שקלים, דולרים). הפעולות הבאות נחשבות לאירוע מס:

• המרה בין מטבעות קריפטו: למשל, המרת ביטקוין לאת'ריום. זוהי אחת הטעויות הנפוצות ביותר – משקיעים רבים חושבים שכל עוד לא "פגשו" כסף פיאט, אין אירוע מס, אך זו טעות. גם המרה של מטבע יציב (כמו USDT) למטבע אחר היא אירוע מס.
• מכירה תמורת כסף פיאט: מכירת קריפטו תמורת שקלים, דולרים או כל מטבע מדינה אחר.
• שימוש בקריפטו לתשלום: רכישת מוצר או שירות באמצעות קריפטו נחשבת לעסקת חליפין (ברטר), ולכן מהווה אירוע מס.
• קבלת קריפטו כתשלום: קבלת תשלום עבור עבודה או שירות במטבעות דיגיטליים היא הכנסה החייבת במס ביום קבלתה.
• כריית קריפטו (Mining): נחשבת לפעילות עסקית, וההכנסות ממנה חייבות במס שולי.
• פעילות DeFi, סטייקינג (Staking) ו-NFT: פעולות רבות בתחומים אלו, כמו מתן הלוואות ב-DeFi או מכירת NFT, יוצרות אירועי מס מורכבים.

3. מה לא נחשב אירוע מס?

• קניית קריפטו בכסף פיאט: רכישת מטבע דיגיטלי באמצעות שקלים או דולרים אינה אירוע מס.
• החזקה (HODL): עצם ההחזקה בארנק דיגיטלי, גם אם ערך המטבעות עלה, אינה אירוע מס. חובת הדיווח והמס קמה רק במימוש.
• העברה בין ארנקים אישיים: העברת מטבעות בין ארנקים שונים שבבעלותך (למשל, מארנק חם לארנק קר) אינה אירוע מס.

4. מהו שיעור המס על רווחי קריפטו?

התשובה תלויה באופי הפעילות שלך:

• פעילות הונית (רוב המשקיעים הפרטיים): המס הוא מס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. אם הרווחים גבוהים מאוד (מעל כ-700 אלף ש"ח בשנה, נכון ל-2025), יתווסף "מס יסף".
• פעילות עסקית: אם הפעילות שלך תדירה, מאורגנת ובעלת מומחיות (למשל, כרייה או מסחר יומי אינטנסיבי), רשות המיסים עשויה לסווג אותה כ"עסק". במקרה כזה, תחויב במס שולי לפי מדרגות מס הכנסה, שיכול להגיע עד 50%, ובנוסף יחולו חובות מע"מ וביטוח לאומי.

5. איך ומתי מדווחים לרשות המיסים?

בישראל קיים מנגנון דיווח כפול:

1. דיווח תוך 30 יום: על פי החוק היבש, יש לדווח על כל אירוע מס (כל מכירה או המרה) ולשלם מקדמה על המס תוך 30 יום מהעסקה.
2. דוח שנתי (טופס 1301): יש לרכז את כל הפעולות (רווחים והפסדים) שבוצעו במהלך שנת מס ולהגיש דוח שנתי עד סוף מאי של השנה העוקבת.

בפועל, עקב ריבוי העסקאות, רוב המשקיעים מרכזים את הדיווחים בדוח השנתי. עם זאת, חשוב לזכור שאי-דיווח תוך 30 יום מהווה הפרה של החוק.

6. איך מתנהלים מול בנקים שמערימים על הפקדת כספים מקריפטו?

זוהי אחת הבעיות המרכזיות בישראל. בנקים רבים חוששים מהלבנת הון ומקשים על קבלת כספים שמקורם בקריפטו. כדי להתמודד עם זאת:

• תיעוד מלא: שמור תיעוד מפורט של "נתיב הכסף" – מרגע רכישת הקריפטו בכסף פיאט ועד למכירה.
• פעילות דרך גופים מפוקחים: פעילות דרך גופים ישראליים בעלי רישיון מרשות שוק ההון מקלה על התהליך, שכן גופים אלו יכולים לספק אישורים שהבנקים מכבדים.
• חוות דעת מומחה: במקרים מורכבים, הבנק עשוי לדרוש חוות דעת ממומחה חיצוני המאשרת את חוקיות הכספים.
• נוהל הוראת שעה (טופס 909): במקרים בהם הבנק מסרב בכתב לקבל את הכסף המיועד לתשלום מס, רשות המיסים מאפשרת ליחידים (לא לחברות) לשלם את סכום המס ישירות לחשבונה בבנק ישראל.

7. האם צריך לדווח גם על הפסדים?

כן, וזה קריטי לתכנון מס חכם. הפסד שנוצר ממימוש קריפטו יכול לקזז רווחי הון אחרים מאותה שנה, גם אם הם לא מקריפטו (למשל, רווחים משוק ההון). אם לא היו רווחים באותה שנה, ניתן להעביר את ההפסד לשנים הבאות ולקזז אותו מרווחי הון עתידיים. כדי לנצל הטבה זו, חובה לדווח על ההפסדים בדוח השנתי.

8. לא דיווחתי על רווחים בשנים קודמות. מה לעשות?

אי-דיווח היא עבירה פלילית, ולרשות המיסים יש יכולת לבדוק עסקאות רטרואקטיבית. הפתרון הוא לפעול באופן יזום. ניתן להגיש דוחות מתקנים לשנים קודמות או לפנות להליך של "גילוי מרצון". הליך זה מאפשר לדווח על הכנסות שהועלמו ובתמורה, בתנאים מסוימים, להימנע מהליכים פליליים. מומלץ מאוד לבצע הליך כזה בליווי רואה חשבון המתמחה בתחום.

9. האם אני חייב לדווח על עצם ההחזקה בארנק דיגיטלי?

נכון להיום, אין חובת דיווח כללית על עצם ההחזקה במטבעות דיגיטליים, כל עוד לא בוצע מימוש. יוזמות חקיקה לחייב דיווח על החזקה מעל סכום מסוים (למשל 200,000 ש"ח) עלו בעבר אך לא עברו. עם זאת, אם נדרשת להגיש הצהרת הון, אתה חייב לכלול בה את כל נכסי הקריפטו שברשותך.

10. איך מחשבים את הרווח כשיש הרבה עסקאות ובמחירים שונים?

השיטה המקובלת על רשות המיסים היא FIFO (First In, First Out), כלומר "נכנס ראשון, יוצא ראשון". לפי שיטה זו, המטבע הראשון שמכרת נחשב לזה שרכשת ראשון, והרווח מחושב בהתאם לעלות הרכישה ההיסטורית שלו. מכיוון שהחישובים יכולים להיות מורכבים מאוד, במיוחד עם אלפי עסקאות, רוב המשקיעים משתמשים בתוכנות ייעודיות (כמו קוינטראקינג, קוינלי ובלוקסטקס) או בשירותי רואי חשבון כדי לבצע את החישוב המדויק.

רואה חשבון: השותף המומחה לניהול השקעות בקריפטו ומיסוי

השקעות בעולם הקריפטו מציעות פוטנציאל רווח משמעותי, אך הן כרוכות במורכבות וסיכונים ייחודיים. נוף רגולטורי מתפתח, תנודתיות שוק גבוהה והשלכות מס מורכבות הופכות את ניהול תיק ההשקעות הקריפטוגרפי למשימה מורכבת הדורשת מומחיות ייעודית.

מחפשים רואה חשבון מומחה למיסוי קריפטו?

משרדנו מציע מענה מקיף ומתאים אישית לכל צרכיך. הניסיון שלנו בתחום מיסוי השקעות בקריפטו, בשילוב עם ההבנה העמוקה שלנו בדיני מיסוי הקריפטו המשתנים, מאפשרים לנו לספק לך ייעוץ מקצועי וליווי צמוד בכל שלבי ההשקעה שלך. אנו דואגים להבטיח שתשלם את המס הנכון ובזמן הנכון, תוך ניצול מיטבי של ההטבות והפטורים הקיימים בחוק.

משרדינו מציע פתרון מקיף לניהול ההשקעות שלך ומספק מגוון שירותים, הכוללים:

• ייעוץ מס מקיף: מיסוי קריפטו. הבנת ההשלכות המס הכרוכות בכל שלב של השקעה בקריפטו, תוך ניצול מיטבי של ההטבות והפטורים הקיימים.
• תכנון מס מותאם אישית: בניית אסטרטגיית השקעות שתמזער את חבות המס במימוש קריפטו ותמקסם את הרווחים לטווח הארוך.
• דיווחים לרשויות המס: הכנת דוחות מס מדויקים, תוך עמידה בלוח הזמנים הנדרש ובדרישות הרגולטוריות המשתנות.
• ליווי אישי: מענה על כל שאלה ומתן ייעוץ שוטף בכל הנוגע למיסוי והשקעות שלך בקריפטו.

למה לבחור בנו?

• מומחיות: צוות המומחים שלנו מתעדכן באופן שוטף בחידושים בתחום הקריפטו והרגולציה הקשורה אליו.
• ניסיון: ניסיון רב שנים בייעוץ למשקיעים בתחום מיסוי קריפטו, תוך התמודדות עם מגוון רחב של תרחישים.
• שירות אישי: מתן יחס אישי לכל לקוח, תוך הבנה מעמיקה של הצרכים והמטרות הייחודיים שלו.
• שירות מקיף: מענה מקיף לכל צרכי הלקוח, החל משלב תכנון ההשקעה ועד לדיווח השנתי לרשויות המס.