תקנה 18 לתקנות מע"מ – קיזוז תשומות בגין הוצאות מעורבות
תקנה 18 לתקנות מע"מ (כללים לניכוי מע"מ תשומות בגין הוצאות מעורבות) – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
"מס תשומות"- "מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או על מתן שירותים לעוסק, הכל לצורכי עסקו או לשימוש עסקו". ככלל, החוק מתיר לעוסק לנכות מס תשומות ששימשו לצורך העסק ובכפוף לסייגים שנקבעו בסעיף 41 לחוק והתקנות שהותקנו מכוח סעיף 44 לחוק מע"מ. חובת ההוכחה כי כל התשומות שנוכו שימשו את העסק, חלה על העוסק ככל שיידרש לכך ע"י המנהל.
תקנה 18 לתקנות מע"מ
תקנה 18 לתקנות מעמ הנה תקנה כללית העוסקת באפשרות ניכוי מס תשומות באופן יחסי לשימוש בעסק (תשומות מעורבות), אשר קובעת כללים לניכוי התשומות כאשר מדובר בתשומות מעורבות אשר חלקן משמשות לצורכי העסק ומניבות עסקאות חייבות במע"מ, וחלקן שלא לצורכי העסק או שאינן מניבות עסקאות חייבות במע"מ. לפיכך, לפי חלופה ראשונה בתקנה 18, כאשר יש באפשרותו של להפריד בין התשומות ששימשו בעסק לבין האחרות ינכה העוסק את החלק היחסי של התשומות המותרות בניכוי. אחרת, לפי חלופה שנייה בתקנה 18, ככל שקבע המנהל את יחס ניכוי התשומות יש לפעול לפי יחס זה, ובהיעדר קבעת המנהל יש לנכות 2/3 או 1/4 ממס התשומות לפני העניין. במצב בו עיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצורכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות, אך היה ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצורכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
ניכוי מס תשומות בגין הוצאות רכב שוטפות
מס תשומות יוכר בשיעור 2/3 בהתאם לתקנה 18(ב)(2) לתקנות מס ערך מוסף המאפשרת זאת, אם עיקר השימוש בכלי הרכב הוא לצורכי העסק. אם לא יוכח שהנסיעות הוצאו לטובת העסק, קרי: כאשר ניתן לקבוע שיותר ממחצית הוצאות הרכב שימשו לצרכים פרטיים, ניתן לנכות רק 1/4 ממס התשומות בגין הוצאות הרכב וזאת בהתאם לתקנה 18(ב)(3), המתייחסת למצב בו עיקר התשומות אינו לשימוש העסק. יצוין כי בשונה מקביעות שיפוטיות בנושא שווי השימוש ברכב לעניין מס הכנסה, בהן נקבע כי קביעת התקנות והסכומים בה הנם מוחלטים ואין לסטות מהן, הרי שביהמ"ש בנושא תשומות מע"מ הסכים ודן בסוגיית היותה של תשומה בשל החזקת כלי רכב, כתשומה עסקית או פרטית, ומשלא שוכנע כי הנה עסקית (כגון ניהול יומני שיחות עבודה תוך כדי הנסיעה וכד'), קבע כי הללו הוצאות שלא לצורכי העסק, קרי פרטיות. ובכל מקרה לא ניתן לדרוש תשומות מע"מ בגין רכישת רכב פרטי. בתקנה 14(א) לתקנות מע"מ נקבע, כי מע"מ ששולם על רכישתו או ייבואו של "רכב פרטי", בין חדש ובין משומש, לא ניתן לניכוי כמס תשומות, וזאת גם אם הרכב משמש באופן מלא אך ורק לצורכי העסק.
תשומות מע"מ בגין רכישת אופנוע (והוצאות שוטפות)
קטנועים ואופנועים אינם בגדר "רכב פרטי" כמשמעותו בתקנה 1. יחד עם זאת בהתחשב באופי השימוש המעורב באופנועים וקטנועים יש להחיל בגין רכישתם (לרבות יבואם או השכרתם) את הוראות תקנה 18 לתקנות מע"מ כאמור. במילים אחרות, שימוש באופנוע אשר אינו ניתן לייחוס מסוים יזכה את העוסק בניכוי מס יחסי, כך שבמקרים בהם עיקר השימוש הוא לצורכי העסק (כגון שליחויות וכדומה) יוכר 2/3 ממס התשומות, בעוד שביתר המקרים יוכר ניכוי של 1/4 ממס התשומות. במקביל, מכירת האופנוע בעתיד ע"י העוסק תחויב במס באופן יחסי למס התשומות שנוכה, כאמור בסעיף 31 (4) לחוק. עמדה זו רלוונטית הן ביחס לרכישה והן ביחס להוצאות השוטפות. מקום שניתן להוכיח שימוש מובהק לצורך עסקי בלבד כגון אופנועי משלוחים אשר נשארים אך ורק בבית העסק ניתן לטעון כי אין מדובר בהוצאות מעורבות ולפיכך אין להחיל כלל את תקנה 18.
למידע בנושא קיזוז מע"מ תשומות לעסק בהקמה, לחצו כאן.
