תוכן עניינים:
עיקרון התא המשפחתי בקביעת תושבות בביטוח הלאומי
עקרון התא המשפחתי בביטוח הלאומי – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
בני זוג וילדים עד גיל 18 השוהים עם המבוטח בחו"ל, ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם נחשבים תושבי ישראל, מכוח המבוטח כתושב ישראל. המוסד לביטוח לאומי נוהג לראות בתא המשפחתי כתא אחד וכל מקרה של הפרדת תא משפחתי נבחן לגופו של עניין בנסיבות המיוחדות. בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה למונח תושב ועל כן הסטטוס נקבע ע"פ פסיקות והלכות ביה"ד הארצי שקובע שאת מבחן התושבות יש לבדוק על פי מרב הזיקות, וצריך לקחת בחשבון את סגנון החיים המשתנה והאופי המשתנה של תושבות בהתאם לגיל המבוטח. נכון להיום, אין שינוי בעמדת הביטוח הלאומי להמשיך ולראות בתא המשפחתי תא אחד, על אף פסקי הדין.
התא המשפחתי לעניין התושבות – גישת המל"ל
בבחינת בקשה להפסקת תושבות של אדם, ייבחנו כל המידע והעובדות אודות כל התא המשפחתי. כלומר, לא תאושר בקשה של אדם להפסקת התושבות אם בן/בת זוגו וילדיו נשארים בישראל. כמו כן, אם בני הזוג מבקשים להפסיק את תושבות, וכעבור פרק זמן חוזרים לישראל – תושבותם תיבדק מחדש רטרואקטיבית (כולל עבור התקופה שבה הופסקה תושבותם). במקרה כזה, אם יתברר בדיעבד שמרכז החיים שלהם לא עבר לחלוטין לחו"ל – הם יוכרו כתושבים בדיעבד, כולל התקופה שכבר נשללה מהם התושבות. לדוגמה, בני זוג פנו לביטוח הלאומי לאחר חצי שנה בחו"ל והודיעו שאינם תושבים, ולכן הופסקה תושבותם. כעבור שנתיים כשחזרו לישראל. תושבותם תיבחן לאורך כל אותן שנתיים, ואם יימצא שמרכז החיים שלהם נותר בישראל, ושהותם בחו"ל הייתה זמנית – הם יוכרו כתושבים לאורך כל התקופה, ויחויבו בדמי ביטוח בהתאם.
פיצול תושבות לבני זוג לעניין חוק הביטוח הלאומי – פסיקה
ביום 15/11/2021 ביה"ד האזורי (ב"ל 6931-12-18), קבע כי לא ניתן לפצל תושבות של בני זוג לעניין חוק הביטוח הלאומי ודחה את תביעתו של ניר יצחק ארבל. בחודש ספטמבר 2013 עבר המבוטח יחד עם בתו ורעייתו להתגורר בסינגפור, במסגרת שליחות האישה מטעם משרד הכלכלה, שנמשכה עד לחודש ינואר 2018. בתקופה הנידונה, המשיכה האישה להיות מוגדרת כתושבת ישראל כאשר במהלכה שולמו לה דמי לידה וקצבאות ילדים לחשבון הבנק בישראל ועל כן בנסיבות המתוארות סבר ביה"ד כי היותם של בני הזוג תא משפחתי אחד – והנחת היסוד שהם בעלי מרכז חיים משותף.
פסק דין מחודש מאי שנת 2019 בעניין ניתוק תושבותו של דניאל פוקס. ביה"ד קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו בניגריה היא אך ורק למטרת פרנסת משפחתו שגרה בישראל. זאת, על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד בניגריה. ביה"ד קיבל את עמדת הביטוח הלאומי בעניין חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי.
בפסק דין פלוני מחודש נובמבר 2018 שגם דן באפשרות של פיצול תא משפחתי לעניין ביטוח לאומי נקבע שבנסיבות המקרה אין לראות בו תושב ישראל, חרף העובדה שאשתו וילדיו הם תושבי ישראל ומתגוררים בישראל (הקביעה ניתנה לחלק מהשנים הנדונות בלבד). המל"ל רואה בתוצאת פסק הדין כמתייחס לנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ואין שינוי בעמדת המל"ל להמשיך ולראות ב"תא המשפחתי" כתא אחד. נזכיר שלעניין ניתוק תושבות במס הכנסה קיימות מספר הלכות בהן נקבע כי יחיד ייחשב תושב חוץ לצורכי מס גם אם בני משפחתו גרים בישראל. ביה"ד הארצי נתן את אישורו לכך כי בתנאים מסוימים, ניתן גם לעניין חוק הביטוח הלאומי להסתמך על הלכת ספיר שנקבעה בעניין תושבות – במס הכנסה, וליצור נתק בתוך התא המשפחתי כך שהאישה והילדים ייחשבו תושבי ישראל , והבעל כתושב חוץ.
חישוב מס נפרד ומאוחד – ביטוח לאומי לעומת מס הכנסה
במקרים רבים, חישוב מס מאוחד עלול להגדיל את הפער עוד יותר, גם בשל השפעת תשלומי הביטוח הלאומי. חשוב לציין כי עבור בני זוג עצמאים העובדים בעסק משותף, המוסד לביטוח לאומי מאפשר בדרך כלל חישוב דמי ביטוח בנפרד, בהתאם לחלקם בהכנסה, ואם לא הצהירו, יחושב לכל אחד מהם 50% מההכנסה. עם זאת, שילוב נטל מס ההכנסה והביטוח הלאומי בחישוב מאוחד עלול להטיל קנס כבד על זוגות שבחרו גם לקיים זוגיות וגם לנהל עסק משותף.
חשוב לציין את השוני המהותי בגישה בין רשות המסים לבין המוסד לביטוח לאומי ביחס למעמד בני זוג. בעוד מס הכנסה מבחין באופן מהותי בין נשואים לידועים בציבור, המוסד לביטוח לאומי נוקט בגישה שונה בתכלית. בני זוג שעובדים כעצמאים בעסק משותף, בין אם הם נשואים ובין אם הם ידועים בציבור, נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי בנפרד, בהתאם לחלקם בהכנסות מהעסק. אם לא הצהירו על חלוקת הכנסה, הביטוח הלאומי יחשב לכל אחד מהם 50% מההכנסה. 52% מדמי הביטוח הלאומי ששולמו על ידי עצמאים יכולים להיחשב כהוצאה מוכרת לצורך מס הכנסה, מה שמסייע בהקטנת נטל המס הכולל. שוני זה מדגיש את המורכבות בהבנת ההשלכות הכוללות של המצב המשפחתי על חבויות וזכויות שונות מול רשויות המדינה.
