חיוב מע"מ בעת ייבוא שירותים וטובין בלתי מוחשי

חיוב מע"מ ע"פ התקנות

תקנה 6ג ותקנה 6ד לתקנות מס ערך מוסף קובעות את אופן הדיווח במס בעת יבוא נכסים בלתי מוחשיים ובעת יבוא שירותים בהתאמה.
מנגנון הדיווח בשל היבוא כאמור, כאשר המס אינו נגבה על ידי סוחר מוסמך, נקבע בתקנה 6ג(ד) לתקנות, באופן הבא: 

1. אם המייבא הוא עוסק – העוסק יוציא חשבונית ערוכה על שמו (להלן: "חשבונית עצמית"), וידווח על היבוא בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 לתקנות בשל עסקאותיו וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח. כלומר, עוסקים הרוכשים שירותים ונכסים לא מוחשיים אחרים מחו"ל, חייבים לפי תקנות מס ערך מוסף להוציא "חשבונית עצמית" בגין הרכישה מחו"ל, ולדווח עליה בדיווח התקופתי למע"מ. כך שכל רכישה ע"י העוסק, של רישיונות לשימוש בתכנות, שירותי מחקר ופיתוח, שירותי תחזוקה בקשר לתכנות, שירותים מקצועיים שונים, שירותי מטה, שירותי HUB ,שירותים משפטיים, שירותי תקשורת, שירותי רגולציה ועוד, חייבת דיווח ולמעשה לפי תקנות מע"מ, נדרש להוציא "חשבונית עצמית" בגין כל רכישה ורכישה של שירותים וזכויות כאמור מחו"ל.
2. אם המייבא אינו עוסק – ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקת אקראי.

בהתאם להוראת סעיף 15(א) לחוק מע"מ, ולתכלית החוק על פיה יש למסות את הצריכה של כלל השירותים בישראל, יראו שירות כניתן בישראל כאשר קיימת זיקה בין השירות לבין ישראל אשר מקורה בזהות של נותן השירות, זהות מקבל השירות או מיקומו הפיזי של הנכס נשוא השירות.

לדוגמה: שירותי ייעוץ הניתנים מחו"ל לתושב ישראל בישראל, מתן שירותי אדריכלות על ידי תושב חוץ ביחס לנכס בישראל, הופעה בישראל של אמן או מתן הרצאה בישראל על ידי מרצה מחו"ל – כל המקרים הנ"ל חבים במע"מ.

בהתאם לתקנה 6ד לתקנות מע"מ, חובת תשלום המס בשל יבוא שירות מוטלת על הקונה, זולת אם ברשותו חשבונית בשל העסקה.

המידע המפורט במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הכותב אחראי לתוצאות השימוש בו ואין באמור בו כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.