מיסוי פיצויי פיטורים: תקרות פטור, מועד הפטור, פריסת מס והפרשי דיווח

מיסוי פיצויי פיטורים – פתח דבר

פיצויי פיטורים מהווים רכיב מהותי בסיום יחסי עבודה, ולצידם עולה שורה של שאלות מיסוי מורכבות, הן מצד העובד והן מצד המעסיק. מערכת המס הישראלית, באמצעות פקודת מס הכנסה והוראות ביצוע ייעודיות, קובעת כללים מדויקים לגבי תקרות הפטור, מועד אירוע המס, ניכוי מס במקור, זכאות לפריסה, וחובת דיווח. מיסוי מענקי פרישה מושפע ממספר פרמטרים – ותק העבודה, גובה המענק, סוג הפרישה (רגילה, פרישה מוקדמת, מוות, נכות), אופן המשיכה (חד-פעמית, פריסה, רצף פיצויים), ועוד. תכנון מדויק של אירוע הפרישה עשוי לחסוך סכומים ניכרים של מס ולהבטיח ניצול מיטבי של זכויות המס הקבועות בדין. בשל ריבוי המקרים החריגים, חפיפות בין סעיפי הפקודה, ועדכוני חקיקה שוטפים – נדרש ייעוץ מקצועי מדוקדק, תוך התאמה פרטנית לנסיבותיו של כל נישום.

נושא פריסת פיצויי פיטורים הוא אחד הנושאים המשמעותיים בתהליך הפרישה מעבודה. במאי 2022 יצאה הוראת ביצוע חדשה של מס הכנסה, 2/22, המעדכנת את כל ההנחיות בנושא פריסה. מאמר זה יעשה סדר בנושא חשוב זה, בהתבסס על המידע במקורות.

תקרות הפטור ממס על פיצויי פיטורים בשנים 2020–2025

סעיף 9(7א)(א) לפקודת מס הכנסה קובע תקרה שנתית לפטור ממס על מענקי פרישה ופיצויי פיטורים. התקרה מתעדכנת בכל שנה (ב-1 בינואר) בהתאם למדד המחירים לצרכן​ להלן תקרת הפטור לכל שנת עבודה בשנים 2020 עד 2025:

• 2020 – 12,420 ש"ח לשנת עבודה.

• 2021 – 12,340 ש"ח לשנת עבודה.

• 2022 – 12,640 ש"ח לשנת עבודה.

• 2023 – 13,310 ש"ח לשנת עבודה.

• 2024 – 13,750 ש"ח לשנת עבודה.

• 2025 – 13,750 ש"ח לשנת עבודה (התקרה נותרה ללא שינוי מהשנה הקודמת).

הערה: התקרה היא סכום מקסימלי פטור לכל שנת ותק. בפועל, סכום הפטור מחושב כנמוך מבין: (א) משכורת חודשית אחרונה * מספר שנות העבודה; או (ב) התקרה השנתית * מספר שנות העבודה​. כלומר, אם משכורתו האחרונה של העובד נמוכה מתקרת הפטור השנתית, הפטור יחושב לפי משכורתו (משכורת לכל שנת עבודה); אך אם משכורתו גבוהה, הפטור יוגבל לתקרה השנתית כפול שנות העבודה. למשל, בשנת 2024 התקרה השנתית הייתה 13,750 ש"ח, כך שעובד עם משכורת אחרונה גבוהה יחויב במס מעל סכום זה לכל שנת עבודה.

שנת הפיטורים לעומת שנת המשיכה – איזו שנה קובעת לעניין תקרת הפטור?

לצורך קביעת זכאות הפטור ממס, שנת סיום העבודה (שנת העזיבה/הפיטורים) היא הקובעת את תקרת הפטור ואת החישוב הרלוונטי, גם אם משיכת כספי הפיצויים בפועל מתבצעת מאוחר יותר. כאשר המעסיק מנפיק טופס 161 בשנת הפרישה, הוא מדווח בו על סיום העבודה ומפרט את הנתונים לחישוב המס והפטור נכון לאותה שנה. כך למשל עובד שסיים לעבוד בשנת 2022 ומשך את הפיצויים ב-2025 – הפטור יחושב לפי התקרה והנתונים של שנת 2022 (שנת הפרישה), ולא לפי תקרות מעודכנות ל-2025. ככלל, העובד זכאי לפטור כפי שנקבע במועד הפרישה המקורי.

יוצא מן הכלל הוא מצב בו סיום העבודה אירע ביום האחרון של השנה (31 בדצמבר). לפי הוראות רשות המיסים, אם עובד פרש ב-31/12, רואים אותו כאילו פרש ב-1 בינואר של השנה העוקבת, ולכן תחולת הפטור תהיה לפי תקרת השנה העוקבת. אולם במקרה הרגיל (פרישה בכל תאריך אחר במהלך השנה, כמו בפברואר 2022), שנת הפרישה עצמה היא הקובעת. במילים אחרות, עיכוב במשיכת הכספים כשלעצמו לא משנה את שנת הזכאות לפטור – הזכאות ננעלת בהתאם לשנת סיום העבודה והטופס 161 שהופק אז.

מיסוי פיצויי פיטורים מעבר לתקרת הפטור

כל סכום של מענק פרישה או פיצויי פיטורים העולה על תקרת הפטור יחויב במס הכנסה כנדרש. השיעור המוטל על החלק החייב הוא לפי מדרגות המס השוליות של העובד, כאילו היה חלק מהכנסתו החייבת באותה שנה. המשמעות: על היתרה מעבר לתקרה ישולם מס בהתאם לגובה ההכנסות של העובד באותה שנת מס. מדרגת המס המרבית בשנת 2025 הנה 47%. בדרך כלל, המעסיק או הקופה ינכו מס במקור מהסכום החייב לפי מדרגת המס המתאימה (בהיעדר אישור אחר, נהוג לנכות עד 47% על מענק החייב במס), ולאחר מכן העובד יכול לבצע תיאום מס או פריסת מס כדי להפחית את החבות בפועל.

מיסוי פיצויי פיטורים לדוגמה, אם תקרת הפטור המצטברת של עובד היא 100,000 ש"ח, אך בפועל פיצויי הפיטורים שלו הם 180,000 ש"ח – אזי 80,000 ש"ח יהיו חייבים במס. סכום זה יצורף להכנסתו החייבת וימוסה לפי מדרגת המס שלו בשנת המשיכה.

פריסת פיצויי פיטורים והשלכות המיסוי

כאשר עובד פורש ומקבל מענק פרישה החייב במס (לאחר ניצול הפטור המקסימלי), החוק מאפשר "פריסת מס" – פריסה של ההכנסה החייבת (חלק הפיצויים החייב במס) על פני מספר שנות מס במקום שנה אחת. מטרת הפריסה היא להתייחס לסכום במקטעים שנתיים, וכך לנצל מדרגות מס נמוכות יותר בכל שנה ולהקטין את חבות המס הכוללת. לפי תקנות מס הכנסה ניתן לבקש פריסה עד 6 שנות מס לכל היותר. מספר שנות הפריסה המרבי תלוי בוותק העובד.

חשוב להבין כי למרות הפריסה, העובד לא את כספי הפיצויים בחלקים. העובד מקבל את כל הכסף במועד הפדיון ומשלם את כל המס באותה תקופה, אלא שהמס מחושב כאילו הסכום התקבל על פני מספר שנים. עם זאת, עובד שאושר לו לפרוס את המס קדימה, יצטרך לשלם את מלוא המס עבור כל השנים מראש בסמוך למועד קבלת האישור לפריסה. 

הכללים המרכזיים לביצוע פריסה. 

1. ניתן לפרוס קדימה לכל היותר עד 6 שנים (השנה הנוכחית + 5).
2. כל 4 שנות ותק = שנת פריסה אחת. כלומר, אם עבדת 20 שנה, תוכל לפרוס ל-5 שנים. מגבלה זו קיימת רק לגבי פריסה קדימה.
3. במידה ופרשת מהעבודה מראשון לאוקטובר ואילך של אותה שנה, תוכל להתחיל את הפריסה בשנה שלאחר מכן.
4. צריך לשלם למס הכנסה מקדמה על מלוא הסכום החייב במס.
5. בתקופת שנות הפריסה חובה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. קיימת חובת הגשת דוחות בשנת הפרישה גם למי שדוחה את הפריסה שנה קדימה.
6. חובה למשוך את כספי הפיצויים ולשלם את המס אחרת מסתכנים בביטול הפריסה.

התשלומים שניתן לפרוס את המס בגינם קדימה או אחורה

1. פיצויי פיטורים שקיבל העובד ישירות מהמעסיק.
2. פיצויי פיטורים שמשך העובד מקופת גמל (מקופת פיצויים או מהביטוח הפנסיוני).
3. תשלום "חלף הודעה מוקדמת".
4. מענקים שונים שקיבל העובד לרגל הפסקת עבודתו, כמו מענק הסתגלות ומענק פרישה.
5. פדיון ימי מחלה.

תשלומים אלה חייבים במס הכנסה רק אם הסכום הכולל של הכספים ששולמו לעובד בפועל עולה על התקרה הפטורה ממס הכנסה.

פריסה לאחור – חלוקה של ההכנסה החייבת על פני שנות המס שקדמו לשנת הפרישה

פריסה לאחור (שנות עבר): ניתן לפרוס לאחור לכל היותר לפי מספר שנות העבודה בפועל שבגינן שולם המענק, ולא יותר מ-6 שנים. באופן שייווסף חלק מהסכום הנפרס להכנסתו השנתית של העובד באותה שנה. ניתן לשקול פריסה לאחור אם באותן שנים ההכנסה של העובד הייתה נמוכה יחסית כך שהוספת חלק מהפיצויים לא תעלה אותו למדרגות מס גבוהות. עם זאת, אם בשנים קודמות היו לעובד משכורות גבוהות, הפריסה לאחור לא תחסוך מס משמעותי.

פריסה קדימה – חלוקה של הסכום החייב על פני שנים עוקבות לשנת הפרישה

לפי סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה, הזכאות לפריסת מס היא שנה אחת של פריסה על כל 4 שנות עבודה, עד למקסימום של 6 שנות פריסה. בכפוף לאישור פקיד שומה. במקרה של פרישה ברבע האחרון של השנה, קיימת אפשרות לדחות את תחילת הפריסה לינואר הבא (נחשב כפריסה קדימה) ללא איבוד שנות פריסה. בפריסה קדימה העובד משלם את המס כעת (מקדמה), ולאחר מכן מגיש דוחות שנתיים ומקבל החזרים אם שיעור המס בפועל בשנות הפריסה נמוך מהמשוער. כלל אצבע הוא שנת פריסה אחת לכל ארבע שנות עבודה אצל אותו מעסיק (ועד מקסימום של 6). אם העבודהנ לעובד לא היו הכנסות ולכן הפיצויים הפרוסים לאותן שנים יחויבו במס נמוך מאוד (ניתן לנצל בכל שנה נקודות זיכוי אישיות ושיעורי מס התחלתיים). כך הפיצויים יחולקו על פני שנים עם הכנסה נמוכה, והמס הכולל יקטן.

אפשרות לפריסה במקרה של ותק שנות עבודה נמוך מארבע שנים

הוראות רשמיות קובעות שפריסה קדימה תאושר רק אם מספר שנות העבודה הוא 6 ומעלה​. כאשר וותק שנות העבודה נמוך מ-6, לא מוקנית זכות לפריסה קדימה.

חוזר מס הכנסה 2/2022, קובע במפורש את התנאי המצטבר של 6 שנות עבודה לפחות לפריסה קדימה​, מה שמצמצם את מרחב שיקול הדעת במקרים של ותק נמוך. הפריסה קדימה הוגדרה כעניין שמותנה באישור בלבד, ולא זכות אוטומטית, ואף במקרים העומדים בסף (6 שנים) נדרש אישור פרטני.

אם העובד צפוי להכנסה נמוכה בשנים שלאחר המשיכה (למשל יציאה לפרישה ללא עבודה נוספת), ייתכן וטיעון של "הקלה בנטל המס" ותשלום מס הוגן יותר לאורך שנים יצדיקו התערבות חריגה. אך שיקול הדעת הוא בסופו של דבר של פקיד השומה המטפל, ובקשה מנומקת הנתמכת בטיעונים לגיטימיים (ואולי בהדגשת העובדה שהעובד מוכן למלא אחר כל חובות הדיווח והמקדמות הנדרשות) עשויה להישקל בחיוב.

חשוב לציין כי פריסה אינה דוחה את תשלום המס עצמו – יש לשלם את המס עבור מלוא הסכום החייב מראש בעת הפרישה (או בעת משיכת הכספים) כתנאי לאישור הפריסה. לאחר מכן, בשנות הפריסה, יש להגיש דוחות שנתיים ולקבל החזרי מס בהתאם לחישוב.

פער בין טופס 161 לאישורי חברות הביטוח

יתכן ובטופס 161 תצוין יתרת כספי פיצויים השונה מהיתרה באישורים מחברות הביטוח (שני אישורים נפרדים). פער זה עשוי לנבוע ממספר גורמים אפשריים – ברובם מדובר בהיבטי דיווח ועדכון, ולא בכך שהכספים חסרים:

• טעות או דיווח חלקי בטופס 161: ייתכן שהמעסיק לא מילא את הטופס 161 במלואו או באופן מדויק. לפי הנחיות רשות המסים, על המעסיק לדווח בטופס 161 על כל כספי הפיצויים שנצברו לזכות העובד בערכם הריאלי (כולל רווחים) בקופות השונות. כמו כן, אם חלק מהכספים הופקדו בעבר כשכבר חויבו במס (מעל תקרה חודשית פטורה), יש לדווח עליהם בנפרד תחת "סכומים שחויבו במס". בפועל, מעסיקים רבים שוגים באופן הדיווח – חלקם מציינים רק את הסכום הנומינלי שהופקד ע"י המעסיק ולא מעדכנים לתשואה המצטברת, או שמדווחים רק חלק מהקופות. ייתכן שבטופס 161 של העובד נרשם רק חלק מסכום הפיצויים (למשל, רק ההשלמה ששולמה ישירות ע"י המעסיק או רק קופה אחת מתוך שתיים), במקום הסכום הכולל. זהו כנראה הגורם המרכזי לפער.

• חוסר עדכון לאחר הפרישה: טופס 161 נערך בסמוך למועד סיום העבודה. ממועד זה הכספים שנותרו בקופות הפיצויים המשיכו לצבור תשואות. סכומי היתרה שאותם מציגות חברות הביטוח ב-2025 כוללים את הרווחים שנצברו בשנים שחלפו מאז הפרישה. אם הטופס 161 לא עודכן בשלב המשיכה, הוא משקף את המצב נכון למועד הפרישה.

לסיכום, הפער בין טופס 161 לאישורי הקופות אינו מעיד על אובדן כספים, אלא כנראה על בעיית דיווח או עדכון. סביר שהסכום בטופס 161 מייצג רק חלק מן המענק (למשל, הסכום הפטור ממס או סכום ההשלמה מהמעסיק), בעוד האישורים משקפים את מלוא כספי הפיצויים שנצברו לזכות העובד בשתי הקופות כולל רווחים.

פסקת סיום: יתרון משרדנו בתחום מיסוי פרישה

משרדנו מתמחה במיסוי פיצויי פיטורים. אנו מנוסים בליווי עובדים, מנהלים ובעלי שליטה ומיצוי מלוא הזכויות בעת קבלת פיצויי פיטורים, תוך התאמה מדויקת להוראות הדין, פסיקת בתי המשפט והנחיות רשות המסים. אנו מעניקים שירות כולל הכולל חישוב הפטור ממס, בחינת זכאות לפריסה (קדימה ואחורה), הגשת דוחות לרשות המסים, וטיפול באישורים נדרשים ממעסיקים ומקופות הגמל. ניסיוננו הרחב בעבודה מול פקידי שומה בכל רחבי הארץ, לצד הבנה מעמיקה של נבכי הפקודה ויישום שיקול דעת מקצועי, מבטיחים טיפול יסודי ומדויק גם במקרים מורכבים כגון פרישות חלקיות, הסכמי פרישה מרצון, תשלומים נדחים, מיסוי כפול במעבר בין מדינות, וחריגות מהתקרה. אנו מזמינים אותך לפנות אלינו ולהבטיח שכל רכיב בפרישה שלך ימוסה כראוי – לא יותר, לא פחות.