שטים ומשלמים- “מס העשירים” מתגלגל לפתחם של בעלי יאכטות.
מאת- אמנון בן שושן, רו”ח.
מס קניה הנו מס עקיף, חד שלבי, המוטל על טובין שונים הן מייצור מקומי והן מיבוא, אשר שר האוצר קבע אותם בצו כטובין טעוני מס.
באוגוסט 2013 נכנסו לתוקף תקנות שנחתמו ע”י שר האוצר דאז יאיר לפיד שכלל צו שחייב, בין היתר מס קנייה בשיעור 15% על יבוא יאכטות (בתוספת 17% מע”מ, סה”כ 32% מכס).
תוקף התקנות 4 שנים וצפוי לפוג באוגוסט השנה.
בסיס המחלוקת הנו מול ישראלים בעלי יאכטות ונוגע בשאלה האם היאכטה יובאה לישראל ומתי?
ככלל, יאכטה שנרכשה בחו”ל ונושאת דגל זר יכולה לשהות בישראל 3 חודשים ללא צורך בתשלום מסים בישראל, אם היאכטה שוהה מעבר לתקופה זו היא נחשבת יאכטה שיובאה לישראל החייבת במיסי ייבוא.
עד לשנה האחרונה רשות המסים לא אכפה את מס הקנייה על ייבוא יאכטות שנרכשו ע”י ישראלים בחו”ל כי רוב היאכטות שנרכשו בחו”ל נשאו דגל זר וראו בכניסתן לגבולות ישראל כזמנית. מה גם שבעלי היאכטות נהגו אחת לכמה זמן לשוט מעבר לגבולות ישראל כדי לא לעגון את היאכטה בישראל מעבר ל-3 חודשים.
בשנה האחרונה, רשות המסים החליטה ובצדק לשנות את האכיפה ולחייב תושבי ישראל במס קנייה על ייבוא יאכטות שנרכשו בחו”ל, הנושאות דגל זר.
איך מתבצעת האכיפה?
בכל יציאה מהארץ היה נדרש אישור מהמכס שבדק מתי יובאה היאכטה.
תושב ישראל שייבא את היאכטה לאחר תחולת הצו, נדרש בתשלום מיסי ייבוא.
לגבי בעלי היאכטות שרכשו את כלי השיט בחו”ל החל מתחולת הצו, אין מחלוקת:
בעלי היאכטות צריכים לשלם את מיסי הייבוא.
אין סיבה שישראלי שמחזיק יאכטה שנרכשה בחו”ל ונושאת דגל זר, לא ישלם את המס כמו ישראלי שמייבא יאכטה עם דגל ישראלי.
המחלוקת העיקרית היא מול בעלי יאכטות שרכשו את כלי השיט בחו”ל טרם כניסת החוק ולכן לדעתי אין סיבה הגיונית להשית את מס הייבוא גם על אוכלוסייה זו.
