תוכן עניינים:
פתח דבר
נוהל בנקאי תקין (נב"ת) מספר 411 – בנושא העברת כספים מחו"ל (בין היתר כספים שמקורם מקריפטו) – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
הלבנת הון הנה פעילות שבה מועברים כספים שמקורם בפשיעה (כגון סחר בסמים, סחר בנשק, סחר באנשים, עבירות מס וכדומה) לשם הסתרה או הסוואה, בין היתר, באמצעות המערכת הבנקאית. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור" להון חוקי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.
כיום, הבנקים ניצבים בחזית המאבק למניעת הלבנת הון ומימון טרור וחשופים לסנקציות ולכן נזהרים ומקשיחים את הנהלים. ניצולו של תאגיד בנקאי לפעילות של הלבנת הון ומימון טרור על ידי גורמים פליליים עלול לפגוע בשמו הטוב ובאמון הציבור במערכת הבנקאית כולה. לפיכך, נדרשו הבנקים לקבוע מדיניות ונהלים לצורך ניהול סיכוני איסור הלבנת הון וליישמם כחלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית.
בנקים שאינם ממלאים אחר החובות המוטלים עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון, עלולים להיחשף לאחריות פלילית ועיצומים כספיים בהיקף של מיליוני שקלים בגין אי ביצוע החובות האמורים.
נוהל בנקאי תקין 411
נוהל בנקאי תקין מספר 411 – מטרתו למנוע כניסת כספים לישראל שמקורם בהלבנת הון ופשיעה באמצעות זיהוי לקוחות. העיקרון המרכזי בנוהל קובע שכאשר לקוחות מסווגים בסיכון גבוה, נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט בצעדים מוגברים לניהול והפחתה של סיכון. בהערכת הסיכונים יתחשב התאגיד הבנקאי בכל גורמי הסיכון הרלוונטיים לפני קביעת רמת הסיכון הכוללת ובצעדים הנדרשים להפחתת הסיכון. הנוהל קובע כי אי היענות של לקוח לדרישת בנק למסירת פרטים וכן קיומו של יסוד סביר להניח כי הפעולה המתבקשת קשורה להלבנת הון, ייחשבו כסיבה סבירה לסירוב לפתיחת חשבון בנק וניהולו. המפקח על בנקים הביע עמדתו כי מטרת הוראה זו היא להעניק לבנקים כלים להפסקת ניהול חשבון או אי ביצוע פעולה בחשבון בהתקיים אחד או יותר מהתנאים המפורטים בנוהל.
עיקרי הנוהל בנושא העברת כספים שמקורם מקריפטו
כחצי שנה לאחר כניסת תוקפו של הנוהל בנקאי, עדיין שוררת אי וודאות ובהירות מצד משקיעים במקרה של קבלת תמורה ממסחר במטבעות וירטואליים. בסמוך לכניסתו לתוקף של נב"ת 411, פרסמו הבנקים המובילים בישראל נהלים ומדיניות בנושא ונקבע מאילו גופים פיננסיים מפוקחים בארץ ובחו"ל יסכימו התאגידים הבנקאיים לקבל תמורה שמקורה בפעילות במטבעות וירטואליים; הוגדרו וסווגו סוגי מטבעות וירטואליים כמאושרים לפעילות; ונקבעו נסיבות מרכזיות אשר נחשבות כמפחיתות סיכון להלבנת הון ומימון טרור, לרבות אופן הרכישה במקור של הנכסים הקריפטוגרפיים, הנתיב המלא בו עברו נכסים אלו וכן המהות הכלכלית של פעילות הלקוח. בנוסף, הבנקים קבעו רשימת אסמכתאות הנדרשות מצד הלקוח אשר כוללים במקרים מסוימים תצהירים של הלקוח וחוות דעת מצד רואה חשבון או עורך דין אשר מתמחה בפעילות במטבעות וירטואליים ומשתמש בכלי טכנולוגי לחקירות פורנזיות בסביבת הבלוקצ'ין.
כיום ניתן להבחין בין פלטפורמות מסחר בעלות רישיון הנחשב כלגיטימי לבין פלטפורמות ללא רישיון. פלטפורמה ישראלית המחזיקה ברישיון קבוע או בהיתר המשך עיסוק מרשות שוק ההון בישראל וכן גוף אמריקאי הפועל מכוח רישיון Bit או MSB, נחשבים בצדק כיום כלגיטימיים לאור הבקרות המחמירות שלהם על כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות נהלי הכרת לקוח (KYC).
הלכה למעשה
בשנים האחרונות, אנו פוגשים חדשות לבקרים לקוחות, בין יחידים ובין חברות, שנתקלים בקשיים מול הבנקים בעת ניסיון להפקיד או להעביר כספים (בעיקר מחו"ל). בעקבות השינויים בהוראות החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק") ומדיניות הבנקים, לקוחות אלו נדרשים, בין השאר, לאשר כי הם מדווחים ומשלמים מסים כדין לרשויות המס בישראל וכן בכל מדינה זרה שבה קיימת חבות במס.
במקרים אלו נקבע כחלק מהנוהל, שתאגיד בנקאי שיזהה אגב ביצוע "הכר את הלקוח" את הלקוח או את הפעילות בחשבון כבעלי סיכון גבוה, ינקוט בבירור מקור עושרו של הלקוח וכן מקור הכספים שאמורים להיות מופקדים בחשבון, כמו כן ידרוש מידע והסברים ובמקרה הצורך גם אסמכתאות בכתב התומכות בהסברים אלו. המשך ניהול החשבון לרבות ביצוע של פעולות משמעותיות, יינתן רק לאחר קבלת אישור של מנהל בכיר.
חשבון שיוגדר כ"בעל סיכון", יוקפא ולא תתאפשר שום פעולה בחשבון.
אודות משרדינו
למשרדנו ידע וניסיון של 15 שנים בתחום מיסוי ניירות ערך ומיסוי מטבעות דיגיטליים. לקוחות המשרד משתייכים לענפי פעילות מגוונים, ביניהם: מסחר, פיננסיים ושוק ההון. המשרד מספק ייעוץ מס למשקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים, וחברות נוסטרו, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות רולינג בסוגיות מורכבות. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום ומרצה בגופים פיננסים ובמוסדות בקורסים בתחום מיסוי רווחים בשוק ההון. משרדנו מלווה עשרות לקוחות קריפטו וישמח לייעץ בנוגע לדיווח והסדרת המיסוי בתחום.
