עבירות מס וקנסות (אזרחיים ומנהליים) – מאילו עבירות להימנע

נוהלי הפעלת חוק העבירות – פתח דברים

קנס מינהלי וקנס אזרחי- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
על מנת לאפשר הפחתות מס שנועדו להגביר את הצמיחה ואת הפעילות העסקית במשק או למנוע הטלת מסים נוספים, אין מנוס מלהגביר את האכיפה והציות להוראות המס,
כולל החמרת הענישה על מי שאינו מציית להן. כדי להגביר את הציות, הוטלו בפקודת מס הכנסה מספר סוגי ענישות. 

ענישה וקנסות אזרחיים – חלק י' פרק שני (סימן ג') בפקודת מס הכנסה

בחלק האזרחי בפקודה מפורטים אמצעי ענישה אזרחיים באמצעות הטלת קנסות בשל מחדלי הנישום בביצוע חובותיו מול רשות המסים. הקנס האזרחי מהווה תוספת למס ונגבה כמס על פי פקודת המסים. ענישה אזרחית יכולה לכלול סנקציות כגון: קנס בגובה ריבית והפרשי הצמדה על איחור בתשלום מקדמות מס שוטפות (קנס פיגור), קנס על גירעון, הגדלת שיעורי המס ומקדמות מס, אי הכרה בהוצאות מסוימות, שלילת פטורים או אי מתן הקלות בניכוי מס במקור. רשימת הקנסות האזרחיים מפורטת בסעיפים 188 – 192 לפקודה ומונה את ההפרות בהן יוטלו הקנסות, כגון בשל אי הגשת דו"ח שנתי או הצהרת הון במועד. תשלום קנס לפי סעיף 188 או הגדלת שיעורי המס לפי סעיף 191ב, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם לפי פקודה זו. קיים נוהל המחייב את עובדי פקיד שומה אזרחי להעביר לידיעת פקיד השומה לחקירות כל מידע מחשיד על ביצוע עברות מס פליליות. 

עיצום כספי – חלק י' פרק שני (סימן ו') בפקודת מס הכנסה 

עיצום כספי הוא קנס, המוטל על אי הגשת דוח מס מקוון במועד. הטלת העיצום הכספי הנה על פי סעיף 195ב- 195ט לפקודת מס הכנסה. היה למנהל יסוד סביר להניח כי לא הוגש דוח מקוון, עד המועד האמור בסעיף 132 או בסעיף 166 לפי העניין, רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 510 שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח. מהן השיקולים למתן הקלות בעיצום כספי, להלן מספר דוגמאות.

1. טעות בתום לב, טעות בהגשת גרסה לא נכונה של הדוח ששודר על ידי המייצג.
2. היעדר ליקוים אחרים בהתנהלות מול רשות המסים בשנים האחרונות.
3. מקרים בהם אחד מבני הזוג הוא תושב חוץ ובשל כך נוצר קושי בשידור הדוח.
4.נסיבות אישיות או כלכליות מיוחדות כגון : בעיות בריאותיות, אירוע טרגי במשפחה, מצב כלכלי קשה.
5.שירות מילואים.

קנס מינהלי – חלק יא' בפקודת מס הכנסה 

חוק העבירות המינהליות התשמ"ו 1985, (להלן: החוק) מאפשר להטיל קנס בדרך מינהלית בגין מעשים ומחדלים של נישום המהווים עבירות טכניות שהוגדרו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), התשמ"ז 1987- כעבירות מינהליות. קנס מינהלי מהווה חלופה להגשת כתב אישום. אין הבדל בין עבירה מינהלית לבין עבירה פלילית אלא בדרך שבה מוטל העונש על מי שעבר את העבירה. 

חוק העבירות המינהליות נועד, בין היתר, להקל מהעומס המוטל על מערכת התביעה ובתי המשפט, ולאפשר לנישומים לשאת בעונש מבלי ששמם יוכתם בכתם של עבירה פלילית, במיוחד כאשר העבירות שנעברו אינן נושאות אופי פלילי מובהק ואינן מבוססות על כוונה פלילית. עם זאת, החוק אינו מונע הגשת כתבי אישום גם בעבירות המינהליות. יתרה מכך, אחד העקרונות הבסיסיים בשיטת העבירות המנהליות הוא שגם התובע וגם הנקנס רשאים להביא את העבירה לבירור בפני בית המשפט. 

ניתן להטיל קנס מינהלי, לאחר שיקול דעת מעמיק, רק לגבי מקרים שניתן היה להגיש בהם כתב אישום נגד הנישום, דהיינו יש לוודא בטרם הטלת הקנס כי קיימות ראיות לכאורה שהנישום עבר את העבירה, כך שבכל מקרה בו הוא יבקש להישפט, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום על סמך אותן ראיות.

קנס מינהלי – פרוט עבירות מנהליות

להלן פרוט העבירות המנהליות הרלוונטיות לפי חוק העברות המנהליות, בפקודת מס הכנסה ובחוק מיסוי מקרקעין:

1. אי הודעה על התחלת התעסקות או שינויה. אדם פתח עסק או התחיל לעסוק במשלח יד; או החל לנהל את עסקו או משלח ידו במקום נוסף; או החל לנהל את עסקו או משלח ידו במקום אחר; או שינה את סוג עסקו או משלח ידו ולא הודיע על כך לפקיד השומה עד לתחילת ההתעסקות או השינוי. עבירה לפי סעיף 215 לעניין – סעיף 134. עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 2,125 ש"ח. 
2. אי דיווח על מחזור העסקאות לצורך תשלום מקדמות. עבירה לפי סעיף 215 לעניין סעיף 175 (ב). עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 2,125 ש"ח. 
3. קיזוז ניכוי במקור שלא כדין. עבירה לפי סעיף 215 לענין סעיף 190א – לפקודה עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא סכום המס שקוזז שלא כדין.
4. אי קיום דרישה. דרישה שקיים לגביה מקור סמכות לפי סעיפים 135 והלאה, בד"כ דרישה להצהרת הון, או דרישה לפי סעיף 131 (א)(6). עבירה לפי סעיף 216 (1) עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 980 ש"ח. 
5. אי התייצבות – עבירה לפי סעיף 216 (2). עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 980 ש"ח.
6. סירוב לקבל הודעה שנשלחה לפי הפקודה. עבירה לפי סעיף 216 (3) עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 980 ש"ח. 
7. אי הגשת דוח מס במועד. עבירה לפי סעיף 216 (4) – עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא:
   בגין פיגור עד ששה חודשים 2,125 ש"ח.
   בגין פיגור מעל 6 חודשים עד 12 חודשים 4,250 ש"ח.
   בגין פיגור מעל 12 חודשים 8,500 ש"ח. 
8. אי ניהול פנקסים בהתאם להוראות. – עבירה לפי סעיף 216 (5) עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 8,500 ש"ח. 
9. אי רישום תקבול. עבירה לפי סעיף 216 (7) עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 4,390 ש"ח. 
10. אי ניכוי מס. עבירה לפי סעיף – 218.  עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 10% בתוספת הצמדה מסכום המס שלא נוכה
11. אי העברת מס שנוכה. עבירה לפי סעיף 219 עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 10% בתוספת הצמדה מסכום המס שנוכה ולא הועבר.
12. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין.
13. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 17 לחוק מס רכוש.

אין להטיל קנס מינהלי אלא אם כן ניתנה לנישום הזדמנות להשמיע טענותיו לגבי המחדל. מלבד חובת ההוכחה של העדר סיבה מספקת המוטלת על התביעה המחייבת לקבל הסבר על
סיבות המחדל, קיימת גם חובת תשאול על פי עקרונות המינהל הציבורי לפיהן לא תתקבל החלטה הפוגעת באדם אלא אם ניתנה לו קודם לכך הזדמנות להסתייג ממנה. לשם כך, יש לשלוח לנישום "הזמנה לפני הטלת קנס מינהלי" (טופס 4418). אם הנישום מגיב להזמנה במכתב, שלו או של מיצגו, המפרט את טענותיו, ניתן לראות בזה הזדמנות נאותה. במקרים מיוחדים ניתן להסתפק אף בשיחת טלפון עם הנישום, בהסכמתו שניתנה לאחר שהוסבר לו כי כל דבריו ירשמו כלשונם.

זימון למחלקת חקירות 

תיקי חשודים בעבירות טכניות/בסיסיות מועברים על ידי משרדי פקיד שומה/מיסוי מקרקעין (להלן המשרד האזרחי) לפקידי שומה חקירות ביוזמתם רק כאשר חומרת –
העבירה עומדת בקריטריונים להעדפת הליך פלילי כפי שנקבעו בהנחיות לטיפול בתיקים בעבירות בסיסיות מיום 5/6/2002 וכן בהוראות ביצוע 14/9, 13/95, ו-18/2003 וזאת  במקרים בהם אין בהטלת קנס מינהלי הרתעה וענישה מספיקות בנסיבות העניין, או כאשר המשרד האזרחי הטיל קנס והנקנס הגיש בקשה להישפט לפי סעיף 8(ג) לחוק העבירות המנהליות.

נישום אשר נחקר על ידי פקיד שומה חקירות והוחלט שלא להגיש כתב אישום אלא – להסתפק בהטלת קנס מינהלי, הקנס המנהלי יוטל על ידי "מפקח" לעניין חוק העבירות – המנהליות של המשרד האזרחי בו מתנהל תיק השומה. 

העדפת הליך פלילי על פני הטלת קנס מינהלי

קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס. להלן קווים מנחים שישמשו בסיס להעדפת ההליך הפלילי:

1. הקנס המינהלי אינו משמש גורם מרתיע והנישום חוזר ועובר עבירות מנהליות כגון: סרבן דו"חות אשר הוטל עליו קנס מינהלי ולא שילמו או ששילם הקנס אך לא הסיר את המחדל וממשיך בסרבנותו
2. עבירה חמורה במיוחד או מספר עבירות שהצטבר כגון: אי הגשת דו"חות במשך מספר שנים, אי רישום תקבול בסכום מהותי או אי רישום מספר רב של תקבולים, או תפיסה נוספת של אי רישום תקבולים באותה שנת מס (אם כבר הוטל עליו קנס מנהלי באותה שנת מס), או אי מסירת הצהרה במועד למס שבח, כאשר הפיגור הוא גדול או סכומי המס הינם מהותיים.
3. בעלי מקצוע המייצגים אחרים כגון: עו"ד, רו"ח, יועץ מס וכד', לגבי עבירה שנעברה בתוקף תפקידם כמייצגים.
4. העבירה נפוצה ויש צורך בהרתעה באזור מסוים או בקבוצה מסוימת של נישומים או בענף כלכלי מסוים.
5. תיקי חברות שנסגרו ונפתחו במקומם חברות חדשות, כאשר יש זהות או דמיון רב בבעלי המניות ו/או בעיסוק החברות ופעילותן. 

סיכום 

קיים בנוהל פגם בעיקר בנתנו סמכות למי שלא הוסמך לכך, לקבל הכרעות בעניין הדין הפלילי בעברות מס. ראוי היה כי לא יוטל קנס מינהלי בטרם יינתן לכך אישור על ידי עורך דין שיוכשר לעניין הדין הפלילי של עברות המס. עם זאת יש בנוהל גם נקודת אור, במיוחד בעובדה כי בטרם יוטל קנס מינהלי, ייערך שימוע לנישום שמטרתו לתת לו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו ולהגיש את ראיותיו בטרם יוחלט בענייננו. אך אליה וקוץ בה: על הנישום לדעת ולטעון טענות שהן במישור הפלילי, על מנת להראות כי אין מקום להגיש כתב אישום בעניינו ולכן אין מקום גם להטיל עליו קנס מינהלי. וכן הבעיה היא כי טענות הנישום עלולות לשמש לחובתו ככל שבמהלך השימוע או מאוחר יותר יוחלט להגיש דווקא כתב אישום כנגד הנישום. מכאן, כי נכון יהיה כי הייצוג בשימוע ייעשה על ידי עורך דין המומחה לדין המס הפלילי.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.