תוכן עניינים:
תושבות ביטוח לאומי – פתח דברים
תושבות ביטוח לאומי פסד הובר – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
ביום 11.4.2021 ניתן פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין הובר קישור לפסק הדין. מעמד התושבות לעניין ביטוח לאומי הגיע מספר פעמים לפתחו של בית הדין שנדרש להכריע בנושא תושבות של יחידים. ההכרעה לעניין תושבות, תיקבע על ידי בחינת כלל הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות. לרבות, מקום האינטרסים החיוניים, הקשרים המשפחתיים והכלכליים, מקום בית המגורים, אופי המגורים, אם ארעיים או קבועים, מקום מגורי המשפחה, מקום העיסוק וההשתכרות, הקשרים הקהילתיים ועוד. כמו כן, בוחנים את משך שהיית המבוטח בישראל והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
רקע עובדתי – פס"ד הובר
התובע יליד שנת 1946 .הוא נולד בהונגריה, נישא והוליד שני ילדים בהונגריה. לאחר מכן התגרש ועלה לישראל בשנת 1979. בארץ הוא נישא שוב והוליד שלושה ילדים. אחד מהם נפל במהלך שירותו הצבאי בשנת 2003 .התובע עבד במשך שנים רבות במפעל מלט נשר, כמהנדס מכונות ומנהל פרויקטים. זאת עד הגיעו לגיל פרישה. התובע התגרש ולאחר שפרש מעבודתו, הכיר בת זוג מהונגריה ובשל כך מרבה לשהות בהונגריה ולטייל בעולם.
ביום 29.1.2019 התקבלה החלטת המוסד לביטוח לאומי, לפיה התובע חדל להיות תושב ישראל מיום 21.11.2018. התובע הגישה תביעה לביטול ההחלטה האמורה ובבית הדין נערך דיון בנושא שלילת תושבות התובע ביום 21.11.18.
החלטת בית המשפט (השופטת הרמל)
בית-הדין האזורי, מפי השופטת הרמל, קיבל את טענת התובע. השופטת הרמל חזרה על ההלכה לפיה פרשנות המונח "תושב ישראל" תיעשה על בסיס מבחן מרכז החיים ומרב הזיקות לישראל. נקבע כי הראיות שהוצגו מצביעות על כך שבהיבט האובייקטיבי מרב זיקות התובע הן לישראל. בין היתר התקבלה גרסתו אודות מגוריהם בישראל של בני משפחתו, מפעל ההנצחה שהקים לזכר בנו, תרומות לגופים בישראל, ניהול חשבון בנק בישראל. לדבריה, הצורך של התובע בגילו בזוגיות, בטיפול של בת זוג ובשהייה במקום רגוע ונעים מובן והוא כשלעצמו אינו מהווה סיבה מוצדקת לשלילת תושבותו בתקופה הרלוונטית. מה עוד, שדווקא ההקפדה של התובע לחזור לעתים קרובות לישראל, כדי לשהות בה, להיות בקרב היקרים לו, לבקר את קבר בנו שנפל, מחזקת את טענתו כי מרכז חייו נותר בישראל. לכך יש להוסיף את עדותו כי הוא מחכה שבת זוגו תסיים לעבוד בהונגריה כדי שיוכלו לחיות יותר בישראל, מה שמעיד שבהיבט הסובייקטיבי התובע רואה את מרכז חייו בישראל. בנסיבות אלו, קבעה השופטת, כי לא הייתה הצדקה לשלילת תושבות התובע בישראל בתקופה הרלוונטית.
סיכום – תושבות ביטוח לאומי פסד הובר
לצורך קביעת מרכז חייו של יחיד קיימת חשיבות למקום מגורי המשפחה אך לא מדובר בסממן יחיד או מכריע. בית המשפט קובע כי התושבות נקבעת על פי מכלול הנסיבות ומדגיש כי מדובר במבחן כולל מצרפי ויש להסתכל על התמונה במלואה בין היתר על ההיבטים סובייקטיביים, דהיינו כיצד רואה היחיד את מרכז חייו.
משרדנו מנוסה בנושא תושבות ובפרט במעמד תושבות לעניין חוק ביטוח לאומי. לפרטים נוספים בעניין תושבות, לחץ על הקישור.
