הכנסת ריבית מפקדונות בנקאיים בישראל בידי תושבי חוץ – פירוט הפטורים והתנאים

הכנסת ריבית מפקדונות בנקאיים בישראל בידי תושבי חוץ – פירוט הפטורים והתנאים

הכנסת ריבית מפקדונות בנקאיים בישראל בידי תושבי חוץ

רקע כללי על שיטת המיסוי בישראל

מיסוי פקדונות בידי תושבי חוץ, דורש הבנה מעמיקה של האיזון שבין עקרונות הדין הכלליים לבין הפטורים הספציפיים שנקבעו בפקודה במטרה לעודד השקעות זרות.
ככלל, מדינת ישראל מיישמת "שיטת מיסוי משולבת". לפי שיטה זו, כל הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל חייבת במס הכנסה בישראל. עיקרון זה חל גם על הכנסות שהופקו על ידי תושבי חוץ. הכנסה פסיבית, כדוגמת ריבית מפיקדונות בבנקים, נחשבת באופן עקרוני למקור הכנסה החייב במס בישראל. בפרט, ריבית המשולמת לתושב חוץ ממקורות ישראליים (כאשר מקום מושבו של המשלם הוא בישראל) תהיה, ככלל, חייבת במס בישראל. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לפטורים ספציפיים הניתנים לתושבי חוץ. פטורים אלה נועדו בין היתר למשוך משקיעים זרים לישראל ולעודד את הצמיחה במשק.

הגדרת "תושב חוץ" לצורכי מס בישראל

הזכאות לפטורים תלויה בראש ובראשונה בהגדרתו של הפרט כ"תושב חוץ" לצורכי מס בישראל. "תושב חוץ" מוגדר בפקודת מס הכנסה כמי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו תנאים מצטברים:

  • מבחן כמותי: שהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים בכל שנה, בשנת המס הרלוונטית ובשנת המס שלאחריה.
  • מבחן איכותי (מרכז החיים): מרכז חייו של אותו אדם לא היה בישראל, לפחות בשתי שנות המס שלאחר שנת המס הרלוונטית.

לקביעת מרכז החיים, נלקחים בחשבון מכלול הקשרים של היחיד – משפחתיים, כלכליים וחברתיים. דוגמאות לזיקות שנבחנות כוללות את מיקום בית הקבע שלו ושל משפחתו, מקום עיסוקו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים המהותיים ומקום פעילותו בארגונים. חשוב לציין שאזרח ישראלי יכול להיחשב כתושב חוץ לצורכי מס אם מרכז חייו בחו"ל ורוב זמנו שם.

הפטור העיקרי לפקדונות במטבע חוץ

תושב חוץ נהנה מפטור ממס על ריבית המשולמת לו על "פיקדון במטבע חוץ" (פת"ח). פטור זה חל על ריבית המשתלמת מיום 1 בינואר 2003 ואילך. פטור זה הותקן במסגרת צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס״ג–2002, מכוח סעיף 16 לפקודת מס הכנסה.

תנאים לקבלת הפטור על פקדונות במטבע חוץ בידי תושבי חוץ

כדי ליהנות מפטור זה, על תושב החוץ לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  • הצהרת תושב חוץ: על תושב החוץ להצהיר על מעמדו כתושב חוץ. בעת פתיחת חשבון תושב חוץ (לדוגמה, בבנק ירושלים), תידרש מילוי הצהרת תושב חוץ (לרוב בטופס 2402א של רשות המסים). הצהרה זו מאפשרת עדכון הטבות המס בחשבון, ונדרשת להתחדש אחת לשלוש שנים. עבור אזרח ישראלי המוגדר כתושב חוץ, נדרשות שתי הצהרות: הצהרת מס והצהרת אזרח ישראלי המוגדר תושב חוץ.
  • היעדר מפעל קבע בישראל: הפיקדון או ההכנסה מהריבית אינם צריכים להיות רשומים בספרי "מפעל קבע" של תושב החוץ בישראל, וההכנסה מהריבית אינה חייבת להיות הכנסה מעסק או ממשלח יד בידי תושב החוץ. המונח "מפעל קבע" בפקודה מפורש לרוב באופן זהה ל"מוסד קבע" באמנות מס, המצביע על נוכחות עסקית ממשית במדינה שאינה מדינת התושבות.
  • ללא שותפים תושבי ישראל: לתושב החוץ אין שותפים בפיקדון שאינם תושבי חוץ, כלומר, אין לו שותפים שהם תושבי ישראל.
  • הפיקדון אינו כבטוחה להלוואה לתושבי ישראל: הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי לקרובו של תושב החוץ או לחבר בני אדם שתושב החוץ הוא בעל שליטה בו, אם הם תושבי ישראל. במקרה שהפיקדון משמש כבטוחה להלוואה, הוא חייב במס.
  • אי עמידה בתנאים: במקרה של אי-עמידה בתנאי המעמד, ינוכה מהפיקדון מס באופן זהה לתושב ישראל. בנוסף, הצהרת תושב חוץ שלא תחודש בתום שלוש שנים מיום ההצהרה הקודמת, תביא לפקיעת הפטור ולניכוי מס במקור.

מיסוי פקדונות בידי תושבי חוץ – הערה חשובה בעניין אמנות מס

ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות. אמנות אלו מסדירות את זכויות המיסוי בין המדינות ומונעות מצב שבו אדם משלם מס כפול על אותה הכנסה. למרות שהפטור על ריבית מפיקדונות במטבע חוץ לתושבי חוץ מעוגן בחוק הפנימי של ישראל, הוראות אמנת המס תמיד גוברות על הדין הפנימי ולכן האמנות יכולות להשפיע על מקרים אחרים של הכנסות לתושבי חוץ ממקורות ישראליים, או על קביעת התושבות עצמה. מומלץ לבדוק תמיד האם קיימת אמנת מס רלוונטית למצב הספציפי ולהיוועץ עם מומחה מס.

פירמת בן שושן ושות'

תכנון מס נכון עבור תושבי חוץ אינו מסתכם בהיכרות עם סעיפי הפטור, אלא דורש שילוב של הבנה רגולטורית, ניסיון בממשק עם רשויות ובנקים, ויכולת לזהות את הסיכון מראש.

משרדנו מתמחה במיסוי בינלאומי ברמה הגבוהה ביותר, ומציעה ליווי אישי, מקיף ודיסקרטי גם לתושבי חוץ – תוך הבנה עמוקה של המורכבות, החששות והציפיות הכרוכות בניהול נכסים וחשבונות מישראל, מרחוק. 
תחום מיסוי תושבי חוץ דורש בחינה מדויקת של כל מקרה לגופו – מהגדרת התושבות לפי מבחנים כמותיים ומהותיים, ועד ליישום נכון של פטורים והקלות מס ספציפיות לריביות על פיקדונות מט"ח (פת"ח), לרווחי הון ולמקורות אחרים – בהתאם לסעיף 16 לפקודת מס הכנסה ולצווים הנלווים.

בניגוד למשרדים הפועלים לפי תבנית אחת, אנו בונים אסטרטגיה אישית על בסיס ניסיון נרחב בליווי תושבי חוץ, לרבות טיפול בהצהרות תקופתיות, מניעת הקפאת חשבונות, ייעוץ בנושא העברות כספים חוצות גבול, והיערכות מקדימה מול בנקים ורשויות.

תמונה של כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן והגירה למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

טופס יצירת קשר עם רואה חשבון

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

דילוג לתוכן