מיסוי DeFi ו-סטייקינג: ניתוח משפטי ומעשי של DeFi, סטייקינג ו-DAO

מיסוי DeFi ו-סטייקינג: ניתוח משפטי ומעשי של DeFi, סטייקינג ו-DAO

הקדמה: מעבר לגבולות המוכרים של מיסוי קריפטו

בעוד שוק הקריפטו מתבגר, והדיון הציבורי מתמקד לרוב במיסוי רווחי הון ממכירת ביטקוין ואת'ריום, החזית האמיתית של החדשנות והאתגרים הרגולטוריים נמצאת במקום אחר לגמרי: בכלכלה המבוזרת (DeFi), במנגנוני הסטייקינג (Staking) ובמבנים הארגוניים החדשניים של DAO. פעילויות אלו, המבוססות על חוזים חכמים, אינן רק הזדמנויות השקעה; הן מייצרות אירועי מס מורכבים ורב-שלביים שרשות המיסים עצמה טרם גיבשה לגביהם עמדה סופית ומוחלטת.

עבורך, כמשקיע, יזם או גורם מקצועי, הבנת ההשלכות של מיסוי DeFi אינה בגדר יתרון – היא הכרחית. חוסר הוודאות בתחום יוצר "שטחים אפורים" הנתונים לפרשנות, אך גם חושף אותך לסיכונים משמעותיים של חבות מס בלתי צפויה ואף חשיפה פלילית במקרה של אי-דיווח. מדריך זה יצלול לעומק הסוגיות המורכבות ביותר, ינתח את עמדות הרשות הקיימות והחסרות, ויספק לך את הכלים הנדרשים לניווט נכון בעולם החדש של מיסוי קריפטו.

מה זה DeFi (כלכלה מבוזרת)?

ברמה הפשוטה ביותר, חשוב על DeFi (ראשי תיבות של Decentralized Finance) כגרסה של המערכת הבנקאית, אבל כזו שפועלת על הבלוקצ'יין, ללא בנקים וללא מתווכים.

במקום לפנות לבנק כדי לקחת הלוואה או לפתוח תוכנית חיסכון, ב-DeFi אתה מבצע את הפעולות האלה ישירות מול "חוזה חכם" – תוכנת מחשב אוטומטית שפועלת על רשת הבלוקצ'יין. עם זאת, חשוב לציין כי בניגוד לתפיסה הרווחת, פלטפורמות DeFi רבות אינן מבוזרות לחלוטין ובמקרים רבים למפתחים או לגורמים מרכזיים אחרים ישנה השפעה משמעותית על כל פעולה בפרוטוקול. שימו לב לכך.

דוגמאות נפוצות לפעילות DeFi:

  • הלוואות מבוזרות: אתה יכול להפקיד את מטבעות הקריפטו שלך בפלטפורמת DeFi ולקבל עליהם ריבית, בדיוק כמו בתוכנית חיסכון בבנק. מצד שני, אתה יכול לקחת הלוואה בקריפטו כנגד המטבעות שהפקדת כביטחון.
  • "מאגר נזילות" (Liquidity Pools): משקיעים יכולים "לנעול" צמד מטבעות (למשל, את'ריום ו-USDC) בתוך חוזה חכם כדי לאפשר לאחרים לסחור ביניהם. בתמורה לסיכון שהם לוקחים, הם מקבלים עמלות מהמסחר ו/או תגמולים נוספים.

 

חשוב להבחין בין 'מטבע' (Coin) ל'טוקן' (Token). מטבע, כמו ביטקוין (BTC) או אתריום (ETH), פועל על רשת בלוקצ'יין עצמאית משלו. טוקן, לעומת זאת, נוצר ופועל על גבי רשת קיימת באמצעות חוזה חכם, כמו טוקנים רבים המבוססים על רשת אתריום. רוב הנכסים בעולם ה-DeFi וה-DAO הם טוקנים.

האתגר המיסויי ב-DeFi

הבעיה המרכזית היא שכל פעולה קטנה היא פוטנציאל לאירוע מס. אם הפקדת מטבע אחד לחוזה חכם וקיבלת בתמורה מטבע אחר (למשל, "טוקן נזיל" שמייצג את חלקך במאגר), רשות המיסים עשויה לראות בזה עסקת החלפה (ברטר), ועליך לדווח על רווח או הפסד מיד, עוד לפני שמימשת את הכסף. דוח מבקר המדינה אף מציין שרשות המיסים עדיין בוחנת רבות מהסוגיות האלו.

הוני או עסקי? מבחני הפסיקה בעולם ה-DeFi

אחד האתגרים המרכזיים במיסוי DeFi הוא קביעת אופי ההכנסה: האם מדובר ברווח הון פסיבי או בהכנסה עסקית אקטיבית. רשות המיסים בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם ל'מבחני העסק' שנקבעו בפסיקה, הכוללים בין היתר את תדירות הפעולות, היקפן, רמת הבקיאות והמומחיות של המשקיע, ואופי הנכס.  פעילות אינטנסיבית ב-DeFi, הכוללת העברת נכסים תדירה בין פרוטוקולים, מתן הלוואות וחיפוש אחר תשואות גבוהות (Farming), עלולה בקלות להתפרש כפעילות המגיעה לכדי 'עסק', ולגרור חבות במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ. 

מה זה סטייקינג (Staking)?

חשוב על סטייקינג (Staking, הוכחת החזקה) כדרך להשתתף בתחזוקת רשת הבלוקצ'יין ולקבל על כך תגמול, מבלי צורך בציוד כרייה יקר.

במקום ש"כורים" ישתמשו בכוח חישוב אדיר כדי לאבטח את הרשת (כמו בביטק impresionante), ברשתות מבוססות "הוכחת החזקה", המשתתפים "נועלים" כמות מסוימת מהמטבעות שלהם כערובה. פעולת הנעילה הזו מסייעת לאבטח את הרשת ולאמת עסקאות חדשות. בתמורה לתרומתם, הם מקבלים "ריבית" או תגמול במטבעות נוספים.

דוגמה פשוטה: יש לך 100 מטבעות של רשת מסוימת. אתה "נועל" אותם בארנק ייעודי דרך מנגנון הסטייקינג. בכל שבוע, אתה מקבל 0.1 מטבעות נוספים כתגמול על השתתפותך.

האתגר המיסויי בסטייקינג

הבעיה כאן היא סיווג ההכנסה. האם התגמולים שקיבלת הם "רווח הון" (החייב במס של 25%)? או שמא זו "הכנסה עסקית" או "פירותית", בדומה לכרייה, החייבת במס שולי שיכול להגיע עד 50%?. רשות המיסים עדיין לא פרסמה עמדה רשמית וברורה בנושא, ולכן קיימות פרשנויות שונות, והבחירה ביניהן היא בעלת משמעות כספית אדירה.

מה זה DAO (ארגון אוטונומי מבוזר)?

חשוב על DAO (ראשי תיבות של Decentralized Autonomous Organization) כעל חברה או ארגון ללא מנכ"ל, ללא דירקטוריון וללא הנהלה מרכזית.

במקום מבנה היררכי מסורתי, ה-DAO מנוהל על ידי קהילת החברים שלו, וההחלטות מתקבלות באמצעות הצבעות על גבי הבלוקצ'יין, בהתאם לכללים שנקבעו מראש ב"חוזה חכם". כל מי שמחזיק ב"טוקן הממשל" של ה-DAO יכול להשתתף בהצבעות ולהשפיע על עתיד הארגון.

דוגמה: קבוצת אנשים מקימה DAO במטרה להשקיע יחד ביצירות אמנות דיגיטליות (NFT). כל חבר מקבל טוקנים לפי סכום ההשקעה שלו. כאשר עולה הצעה לרכוש יצירה מסוימת, כל חברי ה-DAO מצביעים. אם ההצעה זוכה לרוב, החוזה החכם מבצע את הרכישה באופן אוטומטי.

האתגר המיסויי ב-DAO

האתגר כאן הוא חסר תקדים עבור רשויות המס. כיצד יש לסווג את הישות הזו? האם היא חברה? שותפות? או משהו חדש לגמרי?. דוח מבקר המדינה מציין שבמבנה הרגולטורי הקיים, DAO אינו מוכר כישות משפטית בישראל, ולכן אינו יכול להירשם כתאגיד. חוסר הבהירות הזה מקשה מאוד לקבוע מי חייב במס, היכן הוא חייב במס, ואיך ניתן בכלל לאכוף את הדיווח.

לפני המס: סיכוני הבסיס בעולם ה-DeFi – מהונאות ועד באגים בקוד

חשוב להבין שהסיכון המיסויי הוא רק שכבה אחת מעל סיכונים מהותיים הרבה יותר הטמונים בפעילות DeFi. כפי שמציינים מומחים בתחום, עולם ה-DeFi רצוף סכנות הכוללות באגים בחוזים חכמים, פריצות של האקרים והונאות מתוחכמות המכונות 'משיכת שטיח' (Rug Pull), בהן המפתחים נעלמים עם כספי המשקיעים. על פי נתונים שפורסמו, בשנת 2021 לבדה נגנבו מפרוטוקולי DeFi כספים בשווי של מיליארדי דולרים. לכן, לפני שדנים בחבות המס על הרווח, חובה על כל משקיע לבצע בדיקת נאותות מעמיקה לגבי הפרוטוקול שבו הוא פועל, ולהיות מודע לכך שהסיכוי לאובדן מלא של ההשקעה הוא ממשי וגבוה.

מיסוי DeFi: כיצד מתמודדים עם הלוואות, נזילות וריבית בכלכלה מבוזרת?

"כלכלה מבוזרת" (Decentralized Finance או DeFi) היא מערכת אקולוגית של שירותים המבוססים על חוזים חכמים ברשת הבלוקצ'יין, ומאפשרים פעולות כמו הלוואות, ביטוח וחיסכון ללא צורך במתווכים מסורתיים. המורכבות של מיסוי DeFi נובעת מכך שכל אינטראקציה עם חוזה חכם עלולה להוות אירוע מס.

השאלה המרכזית שטרם קיבלה מענה ברור מרשות המיסים היא כיצד לסווג את התשואה המתקבלת מפעילות DeFi. לדוגמה, כאשר אתה מפקיד מטבעות ב"מאגר נזילות" (Liquidity Pool) ומקבל תמורה, האם מדובר בהכנסה הונית (החייבת במס של 25%) או בהכנסה פירותית דמוית ריבית, שעליה עשוי לחול מס בשיעור שונה (15% או 25% כתלות בהצמדה)? רשות המיסים הודתה בתשובתה למבקר המדינה כי אף שלרוב הסוגיות יש מענה בדין הקיים, במקומות שבהם מתעוררות שאלות נוספות, היא עדיין בוחנת את הנושא. גישה זו מותירה את השוק בערפל, עם פרשנויות שונות שמשמעותן הבדלים גדולים בשיעורי המס. כלל אצבע פרקטי הוא שאם הפקדת נכס מסוים לחוזה חכם וקיבלת בתמורה נכס אחר (למשל, הפקדת ETH וקיבלת טוקן LP), סביר להניח שיצרת אירוע מס של החלפה החייב בדיווח.

האתגר המעשי: תיעוד וחישוב בסביבה דינמית

 מעבר לאתגר הסיווג המשפטי, פעילות DeFi מציבה אתגר מעשי משמעותי: תיעוד וחישוב. כל אינטראקציה עם חוזה חכם, קבלת ריבית, או החלפת טוקנים מתרחשת בזמן אמת ובשווי שוק משתנה.  תיעוד מדויק של שווי כל נכס, בכל נקודת זמן, לצורך חישוב רווח או הפסד, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית ללא כלים ייעודיים. משקיעים נדרשים להשתמש בתוכנות מיוחדות המתממשקות לבלוקצ'יין כדי לשאוב ולנתח את הנתונים, אך גם כלים אלו עשויים להתקשות במעקב אחר פרוטוקולים חדשים או אזוטריים. חוסר תיעוד מסודר עלול להוביל לחישוב מס שגוי ולחשיפה מול הרשויות. 

מיסוי סטייקינג (Staking): האם קבלת תגמול היא הכנסה עסקית?

סטייקינג הוא תהליך של "נעילת" מטבעות דיגיטליים בארנק ייעודי כדי לתמוך באבטחת הרשת, ובתמורה לקבלת תגמולים במטבעות נוספים. בניגוד לפעילות הונית קלאסית, כאן נוצרת הכנסה שוטפת, מה שמעלה שאלה מהותית לגבי אופייה.

רשות המיסים טרם פרסמה עמדה רשמית וברורה בנושא מיסוי סטייקינג, ולכן הסוגיה נתונה לפרשנות המייצג.

  • הגישה השמרנית: רואה בתגמולי הסטייקינג הכנסה עסקית או הכנסה פירותית אחרת (כהשבחת נכס), החייבת במס שולי שיכול להגיע עד 50%. גישה זו מסתמכת על ההקבלה לפעילות כרייה, אשר הוגדרה במפורש כפעילות עסקית.
  • הגישה המקלה: רואה בתגמולים רווח הון רגיל, החייב במס של 25% בלבד.

הבחירה בין הגישות היא החלטה אסטרטגית בעלת משמעות כספית אדירה. חשוב להבין שמועד אירוע המס הוא רגע קבלת התגמול לארנק, ולא רק בעת המרתו לכסף פיאט. התנהלות נכונה מחייבת תיעוד מדויק של שווי המטבע שהתקבל בכל פעם, שכן שווי זה יהפוך ל"עלות המקור" של המטבעות החדשים לצורך חישוב רווח הון עתידי בעת מכירתם.

מיסוי DAO: אתגר הסיווג המשפטי של ארגון אוטונומי מבוזר

ארגון אוטונומי מבוזר (DAO) הוא ישות הנשלטת על ידי חבריה באמצעות חוזה חכם, ללא הנהלה מרכזית. המבנה הייחודי הזה מציב אתגר חסר תקדים בפני דיני המס המסורתיים, שכן לא ברור כיצד יש לסווג אותו: האם כחברה? כשותפות? או כישות משפטית חדשה לחלוטין?.

לסיווג המשפטי יש השלכות קריטיות על אופן המיסוי, למשל בקביעת מקום השליטה והניהול. דוח מבקר המדינה מציין כי במבנה הרגולטורי הקיים בישראל, DAO אינו מוכר כישות משפטית, ולכן אינו יכול להירשם כתאגיד ולקיים ממשק תקין עם רשויות המדינה. מצב זה עלול להוות כר נוח להעלמת הכנסות, שכן קשה לקבוע מי החייב במס ולאכוף את הדיווח. בעקבות דוח הכלכלנית הראשית והחלטת הממשלה, הוקם צוות בין-משרדי לבחינת ההיבטים התאגידיים והמיסויים של DAO, אך נכון למועד פרסום דוח המבקר, המלצותיו טרם גובשו סופית.

אתגר הנזלת רווחי DeFi

גם לאחר חישוב מדויק של חבות המס, משקיעי DeFi נתקלים במכשול משמעותי: קושי בהפקדת כספים שמקורם בקריפטו לחשבונות בנק בישראל. הבנקים נוקטים גישה שמרנית ומחמירה בשל חשש מהלבנת הון, ודורשים תיעוד מפורט של "נתיב הכסף". במקרים רבים, נדרשת חוות דעת של מומחה חיצוני (רו"ח או עו"ד) המאשרת את חוקיות מקור הכספים, הליך שמייקר את תהליך המימוש. לאחרונה, פרסמה רשות המיסים נוהל הוראת שעה (טופס 909) המאפשר במקרים חריגים של סירוב בנקאי לשלם את המס ישירות לחשבון הרשות בבנק ישראל, אך הליך זה מיועד ליחידים בלבד, הוא מורכב ויישומו עדיין מוגבל. 

סיכום: ניווט בחזית המיסוי בעזרת מומחיות וניסיון

הדיון שהוצג במאמר זה ממחיש כיצד החדשנות הטכנולוגית בקריפטו מקדימה את האסדרה, ויוצרת אתגרים מורכבים בתחום מיסוי DeFi, סטייקינג ו-DAO. חוסר הוודאות וחוסר הבהירות מצד רשות המיסים אינם פוטרים אותך, המשקיע, מחובת הדיווח והתשלום. נהפוך הוא, הם מחייבים אותך לנקוט משנה זהירות ולפעול על בסיס ייעוץ מקצועי מעמיק.

העבודה עם רואה חשבון בעל ניסיון מוכח ומומחיות ספציפית בתחומים אלו היא קריטית. משרדנו מתמחה בניתוח פעילויות מורכבות אלו, בגיבוש אסטרטגיית מס מיטבית המבוססת על פרשנות הדין הקיים, ובייצוג מול רשויות המס בדיונים שבהם נדרשת הבנה טכנולוגית ומשפטית כאחד. אנו בקיאים בדיני המיסוי המקומיים והבינלאומיים, ומספקים ללקוחותינו פתרונות יצירתיים המאפשרים חיסכון במס תוך עמידה מלאה בחוק. בעולם שבו כללי המשחק עדיין נכתבים, הניסיון והמומחיות שלנו הם היתרון המכריע שלך.

זקוקים לליווי מקצועי בתחום המיסוי והדיווח?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
תמונה של כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן

אמנון בן שושן הוא מייסד משרד רואי החשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות (B.A) ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במיסוי (M.B.A).

רו"ח בן שושן נחשב לאחת מהדמויות המרכזיות בישראל בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי. הוא משלב מומחיות רחבה במיסוי הישראלי עם התמצאות מעמיקה בדיני המיסוי הזרים ובאמנות המס הבילטרליות, המאפשרת לו לבנות פתרונות מיסוי מדויקים ומותאמים אישית לכל מדינת יעד.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ובייצוג נישומים בדיונים מול רשות המסים, לרבות בקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום המיסוי הבינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המסים, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים, בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק גלובליות.

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

האתר שלנו משתמש בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך ולנתח את השימוש באתר. בהמשך גלישה באתר או בלחיצה על סגירה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות.

דילוג לתוכן