רילוקיישן והגירה לגרמניה (ברלין, מינכן) – היבטי מיסוי גרמני

רילוקיישן והגירה לגרמניה (ברלין, מינכן) – 6 היבטי מיסוי ישראלי וגרמני

מעבר של תושב ישראל לגרמניה, בין אם באופן זמני או לצמיתות, טומן בחובו השלכות מיסוי משמעותיות הן בישראל והן בגרמניה. על פי עקרון המיסוי הפרסונלי, תושב ישראל חייב במס על כלל הכנסותיו, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה. באופן דומה, תושב גרמניה חייב גם הוא במס על הכנסותיו העולמיות. כתוצאה מכך, עשוי להיווצר מצב של כפל מס על הכנסות המופקות בגרמניה, אשר מטופל לרוב באמצעות אמנות מס בין המדינות.

מעמד התושבות לצורכי מס נקבע על פי מכלול שיקולים עובדתיים, המכונים יחד "מבחן מרכז החיים", הכוללים התייחסות למספר הימים שאדם שוהה בכל מדינה וכן לזיקותיו האישיות והכלכליות. בעוד ששהות של מעל 183 ימים בגרמניה עשויה להוות אינדיקציה לשינוי תושבות, היא אינה מספיקה כשלעצמה לניתוק תושבות מלא מישראל, הדורש נקיטת פעולות משמעותיות להוכחת כוונת ניתוק. אי-דיווח על מועד ניתוק התושבות לרשויות המס בישראל אינו קובע את מעמד התושבות אלא מונע את הכרתו הפורמלית על ידי הרשויות, מה שעלול להוביל לדרישות דיווח ותשלום מס בישראל גם אם מרכז החיים הועתק בפועל. יחידים שאינם נחשבים לתושבי ישראל לצורכי מס, עשויים להיות פטורים מדיווח ותשלום מס על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, אך עדיין עשויים להיות חייבים במס על הכנסות ממקור ישראלי.

רילוקיישן לגרמניה ושמירה על מעמד תושבות ישראלית

במקרה של מעבר ארעי לגרמניה לתקופה קצובה, קביעת מעמד התושבות לצורכי מס בישראל אינה אוטומטית ותלויה במבחני "מרכז חיים" עובדתיים מורכבים, הכוללים, בין היתר, את מכלול הזיקות המשפחתיות והכלכליות לישראל. ייתכן כי במקרים אלה, הנישום ישמור על מעמדו כתושב ישראל לצורכי מס. היה והנישום מקיים "תושבות" בשתי המדינות (ישראל וגרמניה) בו-זמנית, תוכרע התושבות על פי כללי "שובר השוויון" המפורטים באמנת המס בין ישראל לגרמניה, המביאים בחשבון גורמים כגון מקום מגוריו הקבוע, מרכז האינטרסים החיוניים (אישיים וכלכליים) שלו, מקום מגוריו הרגיל, ואף אזרחותו.

על פי שיטת המיסוי הפרסונלית הנהוגה בישראל, כל תושב ישראל מחויב בדיווח ותשלום מס על כלל הכנסותיו העולמיות, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה. כאשר השהייה בגרמניה היא ארעית לצורך העסקה תחת מעסיק גרמני, זכות המיסוי הראשונית על הכנסות ממשכורת שתתקבלנה מהמעסיק המקומי תהיה, לרוב, לרשות המסים בגרמניה, ולישראל תהא זכות מיסוי שיורית. כלל זה נקבע בסעיף 14 לאמנת המס בין ישראל לגרמניה, המעניק למדינה שבה מתבצעת העבודה זכות מיסוי ראשונית, בכפוף לתנאים נוספים המפורטים בסעיף.

מאחר ועסקינן בתושבי ישראל, קיימת חובת הגשת דו"ח מס ודיווח על ההכנסות שהופקו בגרמניה. ההכנסות תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל. בחישוב המס על ההכנסה החייבת, הנישום עשוי להיות זכאי לניכוי הוצאות מסוימות הקשורות להפקת ההכנסה בחו"ל, וכן לקבל זיכוי בגין המס שישולם בגרמניה, בהתאם להוראות אמנת המס בין ישראל לגרמניה, למניעת כפל מס.

רילוקיישן לגרמניה הכולל ניתוק תושבות מלא

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של הפרט. במידה והתגבשה החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים או להגר לגרמניה באופן קבוע, נדרש להתחיל בהכנה יסודית לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי.

קביעת תושבות בגרמניה לצורכי מס מתרחשת בדרך כלל כאשר ליחיד יש מקום מגורים זמין לשימוש אישי בגרמניה, או כאשר הוא שוהה בגרמניה באופן קבוע למשך למעלה משישה חודשים בכל שנה קלנדרית, או לתקופה רצופה של שישה חודשים העוברת את סוף השנה. יצוין כי לאום כשלעצמו אינו מהווה קריטריון לקביעת התושבות או חבות המס בגרמניה. שהות בגרמניה מעל 183 ימים אמנם עשויה להוות חזקה בדין הפנימי הישראלי בתהליך ניתוק התושבות, אך היא אינה מספיקה בפני עצמה לצורך השלמת התהליך.

ניתוק תושבות בישראל

על פי פקודת מס הכנסה ופסיקות בתי המשפט בישראל, על מנת לקבל הכרה במעמד "תושב חוץ" לצורכי מס בישראל, יש לנקוט בפעולות משמעותיות ומתועדות שיעידו על העתקת מרכז החיים, הן בטרם היציאה מישראל והן לאורך כל תקופת השהות בגרמניה. פעולות אלו, הכוללות למשל תיעוד של טיסות לחו"ל, הסכמי עבודה ושכירות או רכישת דירה בחו"ל, ופתיחת חשבונות בנק, נועדו להוכיח מעל לכל ספק את הכוונה האמיתית לניתוק תושבות מישראל. בנוסף, חשוב לבחון לעומק את היבטי הביטוח הלאומי, שכן אמנת ביטוח סוציאלי קיימת בין ישראל לגרמניה, ורצוי לפעול מול המוסד לביטוח לאומי בישראל מבעוד מועד כדי להצהיר על הכוונה להגר לחו"ל ולמנוע כפל תשלומים, תוך הבנה כי לביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי עשויים להיות גם חסרונות רבים.

חשוב לזכור כי מעבר למעמד "תושבות גרמנית לצורכי מס", עשוי להוציא אתכם מרשת המס הישראלית, אך מעמד זה יחייב אתכם בתשלום מס בגרמניה על כלל הכנסותיכם העולמיות. בהתחשב בשיטות המיסוי הפרוגרסיביות בגרמניה ובמבחני התושבות המורכבים, נדרשת בחינה מעמיקה של השלכות המיסוי כדי לקבוע את האסטרטגיה המיטבית לכל מקרה לגופו.

טיפ ראשון – שיטת המיסוי בגרמניה: תושבות, מספר זיהוי, מדרגות מס והטבות מס

תושבות גרמניה לצורכי מס

באופן כללי, יחידים ייחשבו לתושבי גרמניה לצורכי מס אם:

• עומד לרשותם מקום מגורים קבוע וזמין לשימוש אישי בגרמניה.
• או אם הם שוהים בגרמניה באופן קבוע למשך למעלה משישה חודשים בכל שנה קלנדרית, או לתקופה רצופה של שישה חודשים העוברת את סוף השנה.

לאום כשלעצמו אינו מהווה קריטריון לקביעת התושבות או חבות המס בגרמניה. כאשר ליחיד יש מעמד תושבות בשתי מדינות או יותר, תושבות היחיד תיקבע על פי כללי "שובר השוויון" שבאמנת המס הרלוונטית, תוך התחשבות במרכז האינטרסים החיוני (אישי וכלכלי).

מספר זיהוי לצורכי מס בגרמניה (Steuer-ID / Steuer-Identifikationsnummer)

בגרמניה מונפק לכל אדם מספר זיהוי לצורכי מס ייחודי בן 11 ספרות על ידי הרשות הפדרלית למסים (Bundeszentralamt für Steuern). מספר זה, המכונה גם Steuer-ID או IdNr, משמש כתנאי בסיסי לכל פעולה מול רשויות המס, לרבות הגשת דוחות מס, קבלת החזרי מס וזכאות לקצבאות ילדים.

תושבים חדשים בגרמניה מקבלים את מספר הזיהוי באופן אוטומטי בדואר, לאחר השלמת רישום הכתובת במשרד הרישום המקומי (Einwohnermeldeamt). לעומת זאת, מי שאינם תושבים אך נדרשים למספר זיהוי לצורכי מס, חייבים לפנות ישירות לרשות המסים. חשוב לדעת כי היעדר מספר זיהוי לצורכי מס עלול להוביל להטלת קנסות ועיצומים מצד רשויות המס בגרמניה.

שיטת המיסוי בגרמניה (מעודכן שנת 2025)

בדומה לשיטת המיסוי הפרסונלית בישראל, גם בגרמניה מעמד התושבות משית חובת דיווח ותשלום מס על כלל הכנסותיו העולמיות של התושב, בין אם הופקו בגבולות גרמניה ובין אם מחוצה לה. יחידים שאינם תושבים לצורכי מס בגרמניה מחויבים במס אך ורק על הכנסותיהם ממקור גרמני.

שיעור מס ההכנסה בגרמניה החל על יחידים הוא פרוגרסיבי (לשנת המס 2025):

• 0% על הכנסה חייבת שנתית שאינה עולה על 12,096 אירו.
• 14% עד 42% על הכנסה שבין 12,097 אירו לבין 68,429 אירו.
• 42% על הכנסה שבין 68,430 אירו לבין 277,825 אירו.
• 45% על הכנסה שנתית מעל 277,825 אירו.

משכורות בגרמניה כפופות לחובת ניכוי מס במקור (wage tax withholding) באמצעות המעסיק. בחישוב המס השנתי, נלקחים בחשבון המצב האישי של הנישום, ניכויים והקלות מס מסוימים.

מדרגות מס לזוגות נשואים

• עבור הכנסה חייבת שבין 0 ל-24,192 אירו, שיעור המס הוא 0%.
• עבור הכנסה שבין 24,192 ל-136,858 אירו, שיעור המס נע בין 14% ל-42%.
• עבור הכנסה שבין 136,860 ל-555,650 אירו, שיעור המס הוא 42%.
• עבור הכנסה מעל 555,652 אירו, שיעור המס הוא 45%.

עקרון הפיצול בין בני זוג Ehegattensplitting בגרמניה

בגרמניה נהנים זוגות נשואים ממנגנון מיסוי מיוחד הנקרא Ehegattensplitting ("פיצול בני זוג"). במסגרת שיטה זו ההכנסה החייבת הכוללת נחצית, מס ההכנסה מחושב לפי שיעורי המס של יחיד, והתוצאה מוכפלת בשניים. כך מופחת נטל המס המשפחתי, במיוחד כאשר יש פערי הכנסה גדולים בין בני הזוג. טבלאות המס בגרמניה כבר משקפות מנגנון זה, ולכן טווחי ההכנסה הפטורים והמדורגים לזוגות כפולים מאלו של יחידים.

עיקרון הפטור עם הסתייגות למיסוי פרוגרסיבי (Exemption with Progression)

הוא מנגנון מיסוי מהותי, שבמסגרתו הכנסה מסוימת, אף שהיא פטורה ממס ישיר במדינה אחת (לדוגמה, מכוח אמנת מס), עדיין נלקחת בחשבון לצורך קביעת שיעור המס הפרוגרסיבי החל על יתר ההכנסות החייבות של הנישום באותה מדינה, ובכך היא עשויה להעלות את מדרגת המס על הכנסותיו האחרות. במסגרת אמנת המס בין ישראל לגרמניה, ישנם מנגנונים ספציפיים למניעת כפל מס: עבור תושב ישראל שהפיק הכנסה חייבת במס בגרמניה, ישראל מעניקה זיכוי (Credit Method) על המס ששולם בגרמניה, עד לגובה המס הישראלי החל על הכנסה זו.

מנגד, כאשר מדובר בתושב גרמניה שהפיק הכנסה חייבת במס בישראל, גרמניה מיישמת את עקרון ה"פטור עם הסתייגות". מנגנון זה, המכונה בדין הפנימי הגרמני "Progressionsvorbehalt", מהווה עיקרון מרכזי המאומץ ומוחל מכוח האמנה, ובא לידי ביטוי בסעיף 22, פסקה 1(א) לאמנה, הקובע כי הכנסות שמקורן בישראל, כמו הכנסות ממקרקעין (לרבות רווחים ממכירתם), ואשר בהתאם להוראות האמנה ניתן לחייבן במס בישראל, יהיו פטורות ממס בגרמניה עבור תושב גרמניה. יחד עם זאת, סעיף 22, פסקה 1(ד) לאמנה מבהיר כי גרמניה שומרת לעצמה את הזכות להתחשב בהכנסות פטורות אלו לצורך קביעת שיעור המס שיחול על יתרת ההכנסות של תושביה. כך, רווח ממכירת דירה בישראל, לדוגמה, אינו חייב במס ישיר בגרמניה, אך הוא נכלל בחישוב הכנסתו הכוללת של הנישום לצורך קביעת מדרגות המס השוליות החלות על הכנסותיו האחרות בגרמניה, ובכך האמנה מאפשרת לגרמניה להפעיל את עיקרון ה-"Progressionsvorbehalt" הקיים בדיניה הפנימיים כלפי הכנסות אלו.

מס ירושות ומתנות (Inheritance, Estate, and Gift Taxes)

בגרמניה מוטלים מס ירושה (Erbschaftsteuer) ומס מתנות (Schenkungsteuer) על העברת רכוש, הן במהלך החיים (מתנות) והן לאחר המוות (ירושות). בניגוד למס עיזבון, המוטל על כלל העיזבון, המס בגרמניה חל על היורש או מקבל המתנה עצמו. שיעור המס הוא פרוגרסיבי, ונע בין 7% ל־50%, בהתאם לקרבה המשפחתית ולשווי ההעברה. כך למשל, בני זוג, הורים וצאצאים מחויבים בשיעור מס של 7%–30%, בעוד שאחים מחויבים בשיעור של 15%–43%.

קיימות הקלות מס נרחבות (Freibeträge) בהתאם לקרבה המשפחתית. בן או בת זוג זכאים לפטור עד 500,000 אירו, ובנוסף לכך להטבה נוספת בסך 256,000 אירו, כך שחבות המס תחול רק מעבר ל־756,000 אירו. ילדים זכאים לפטור עד 400,000 אירו, ולצד זאת הם נהנים מקצבה פטורה נוספת התלויה בגיל, עד לסכום מרבי של 52,000 אירו לילדים עד גיל חמש (בסכום פוחת עם העלייה בגיל). נכדים זכאים לפטור עד 200,000 אירו, והורים וסבים עד 100,000 אירו. פטורים אלו חלים בנפרד על כל מוטב ועל כל העברה. לצורך חישוב המס, שווי ההעברות שניתנו במהלך עשר השנים שקדמו לפטירה נצבר יחד, בעוד שמתנות שניתנו לפני למעלה מעשר שנים נבחנות בנפרד. בנוסף, מוקנות הטבות מס ייחודיות לנכסים עסקיים, בכפוף לעמידה בדרישות מחמירות.

כאשר המוריש או היורש נחשבים לתושבי גרמניה, חבות המס חלה על כלל נכסי הירושה, גם אלה המצויים מחוץ לגרמניה. לעומת זאת, כאשר גם המוריש וגם היורשים אינם תושבי גרמניה, החבות תחול רק על נכסים מסוימים הנמצאים בשטחה (מיסוי סיטוס), כדוגמת נדל"ן. כך, למשל, תושב ישראל המחזיק דירת מגורים בגרמניה שאינה מושכרת ועומדת לרשותו, עשוי להיחשב לתושב גרמניה לצורכי מס ירושה.

טיפ שני – צמצמו את נטל "מס ההגירה"

בתכנון רילוקיישן לגרמניה הכולל ניתוק תושבות ממדינת המוצא, יש לשקול את מנגנון מס היציאה (Exit Tax) החלים על נכסים. מנגנונים אלו נועדו למסות רווחים שנצברו בנכסים עד למועד ניתוק התושבות, ועשויים לאפשר בחירה בין תשלום מס במועד הניתוק (על בסיס שווי שוק) לבין תשלום במועד המימוש בפועל, תוך התייחסות לחלק היחסי של רווח ההון שנצבר בתקופת התושבות.

טיפ שלישי – תבחנו את היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות בתהליך ההגירה

באופן עקרוני, יש להכיר היטב את חובות הביטוח הסוציאלי. לרבות ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הן במדינת המוצא והן במדינת היעד. חובות אלו נגזרות ממעמד התושבות וממקום הפקת ההכנסה, והן מקנות זכויות מהותיות כגון גמלאות ושירותי בריאות. בגרמניה, למשל, מוטלת חובה לשלם דמי ביטוח סוציאלי (פנסיה, אבטלה, בריאות וטיפול סיעודי) על הכנסות מעבודה, כאשר התשלומים מתחלקים בין המעסיק לבין העובד. לצד זאת, נקבעות תקרות הכנסה לתשלומים – 96,600 אירו לשנה לפנסיה ו-66,150 אירו לשנה לביטוח בריאות וטיפול סיעודי.

בין ישראל לגרמניה קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, שמטרתה לתאם את זכויות המבוטחים ולמנוע כפל תשלומים. הכלל המרכזי הוא כי חבות הביטוח הסוציאלי נקבעת במדינה שבה מבוצעת העבודה, אולם במקרים של העסקה זמנית בגרמניה עשויים לחול חריגים המאפשרים שמירה על הכיסוי במדינת המוצא. לשם הסדרת המעמד ולמניעת כפל תשלומים, מומלץ לפעול מראש מול המוסדות המוסמכים בשתי המדינות, תוך בחינת ההשלכות האפשריות של שינוי מעמד התושבות לצורכי ביטוח לאומי.

טיפ רביעי- בדקו זכאות להחזר מס בשנת ניתוק התושבות

בכ-75% מהמקרים שנבדקו במשרדנו נמצאה זכאות להחזר מס בשנת ניתוק התושבות. הסיבה לכך נעוצה בשיטת חישוב המס בישראל, המתבצעת על בסיס שנתי בהנחה שהעובד מועסק במשך כל שנת המס ללא שינויים. בפועל, כאשר העבודה בישראל נמשכת רק בחלק מהשנה ולאחר מכן מתבצע ניתוק תושבות, נוצרת לעיתים קרובות זכאות להחזר מס. חשוב לזכור כי לכל נישום קיימת זכות להגיש דוח ולבקש החזר מס בגין תשלום עודף בתוך שש שנים מתום שנת המס. מומלץ להיוועץ ברואה חשבון לבדיקת הנושא והבטחת מימוש הזכויות.

טיפ חמישי וחשוב – תיעוד מסמכים מבססים ניתוק

תהליך ניתוק תושבות מחייב תיעוד מקיף של כלל הפעולות המצביעות על העתקת מרכז החיים למדינה אחרת. מומלץ לשמור מסמכים המעידים על שינוי הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות. בין היתר, מדובר בתיעוד טיסות לחו"ל, חוזי עבודה במדינת היעד, הסכמי שכירות לטווח ארוך או רכישת נכס מגורים, פתיחת חשבונות בנק בחו"ל, תשלומים למוסדות חינוך, רכישת או השכרת רכב, פעילות חברתית וקהילתית במדינת היעד, וכן אישור תושבות לצורכי מס מאותה מדינה. תיעוד שיטתי ומלא מהווה נדבך מרכזי בהוכחת כוונת ניתוק התושבות וביסוס עמדת הנישום מול רשויות המס.

טיפ שישי – הכירו את אמנת המס בין ישראל לגרמניה

גרמניה וישראל חתומות על אמנת מס למניעת כפל מס, אשר מסדירה את אופן המיסוי וחלוקת זכויות המיסוי בין המדינות. האמנה קובעת איזו מדינה מחזיקה בזכות מיסוי ראשונית ואיזו בזכות שיורית. כל עוד נשמר מעמדכם כתושבי ישראל, והפקתם הכנסות בגבולות גרמניה, תחויבו בדרך כלל בתשלום מס לרשויות המס בגרמניה על אותן הכנסות. במידת הצורך, תחול גם חובת השלמת מס בישראל, מכוח עקרון המיסוי העולמי החל על תושבי ישראל.

שאלות נפוצות ותשובות בנושא רילוקיישן או הגירה לגרמניה

אודות משרדנו

בחינת סוגיות התושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס וביטוח לאומי מהווה נדבך מרכזי עבור ישראלים השוהים בחו"ל. ההכרעה בין שמירה על מעמד תושב ישראלי לבין ניתוק תושבות נושאת השלכות מהותיות על חבות המס והזכויות הסוציאליות. ישראלים היוצאים לרילוקיישן לגרמניה נדרשים לבחון את כדאיות המהלכים הללו כחלק בלתי נפרד מתכנון המס הכולל.

למשרדנו ניסיון מצטבר העולה על 17 שנה בליווי תהליכי רילוקיישן ומיסוי בינלאומי, עם סל פתרונות מיסוי מקיף. החל משלב קבלת ההחלטה על המעבר מישראל ועד לניהול השוטף של תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד כוללים ייעוץ מס לעובדים שכירים המועסקים בידי מעסיקים ישראלים או זרים, ליווי עצמאים ויזמים המנהלים פעילות עסקית בחו"ל, טיפול במיסוי השקעות בינלאומיות, ליווי אקדמאים ושבתוניסטים, וכן תושבים הפועלים באמצעות חברות מקומיות. בנוסף, אנו מספקים שירותי הכנת דוחות מס בישראל, כתיבת חוות דעת מקצועיות, ניהול בקשות פרה־רולינג, הסדרי מס מול רשויות המס והביטוח הלאומי וייצוג בדיונים.

המשרד מלווה ישראלים ברילוקיישן למגוון רחב של מדינות – בהן גרמניה, הולנד, שווייץ, דנמרק, אנגליה, פורטוגל, קפריסין, צרפת, ספרד, איטליה, קנדה, ארצות הברית, אוסטרליה, יפן, סין, סינגפור ומדינות נוספות באירופה, אמריקה, אסיה ואפריקה. לאורך השנים השגנו הצלחות רבות, ובהן החזרי מס משמעותיים ללקוחותינו. המשרד דורג בעקביות כאחד המובילים בתחום מיסוי רילוקיישן והגירה בידי חברות הדירוג Dun’s 100 ו־BDI.