מנגנון מס היציאה (סעיף 100א) והגנת קצבאות הפנסיה
ההנחה הרווחת בקרב פורשים ויוצאים לרילוקיישן היא כי רשות המסים בישראל תפעיל את "מס היציאה" על כלל נכסיהם, לרבות קופות הפנסיה. קצבת פנסיה חודשית, לרבות קצבה המשולמת מקרן פנסיה צוברת או פנסיה תקציבית, מסווגת כהכנסה שוטפת לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה. לכן, כאשר מדובר בתשלום קצבה חודשי, אין מדובר במכירה רגילה של נכס הוני במועד ניתוק התושבות, וזכות המיסוי תיבחן במועד קבלת הקצבה ובהתאם להוראות הדין והאמנה הרלוונטית.
- מנגנון מס היציאה (סעיף 100א): סעיף 100א לפקודת מס הכנסה קובע כי כאשר תושב ישראל חדל להיות תושב, רואים את נכסיו כאילו נמכרו ביום שלפני עזיבתו. זוהי "מכירה רעיונית" שנועדה לתפוס את רווח ההון שנצבר בתקופת התושבות הישראלית. הסעיף מאפשר (בסעיף קטן ב') לדחות את תשלום המס עד למועד המימוש בפועל של הנכס. עם זאת, הסעיף חל באופן מובהק על נכסים הוניים (מניות, אופציות, נדל"ן להשקעה).
- מעמדה של קצבת הפנסיה: פנסיה תקציבית משירות המדינה או מצה"ל, וכן תשלום קצבה חודשי מקרן פנסיה צוברת, אינם משקפים מכירה של נכס הוני בשוק החופשי, אלא תשלום עיתי שמקורו בזכות פנסיונית. לכן, על פי סעיף 2(5) לפקודה, הכנסות מסוג "קצבה, מלוג או אנונה" מסווגות כהכנסה פירותית במועד קבלתן.
- התוצאה המשפטית ביום העזיבה: מאחר שקצבת פנסיה חודשית מסווגת כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(5) לפקודה, אין להחיל עליה את מנגנון מס היציאה לפי סעיף 100א לפקודה. זכות המיסוי על הקצבה תיבחן לפי הדין הפנימי ולפי הוראות אמנת המס בין ישראל לבריטניה החלות על קצבאות.
פדיון מוקדם לעומת קצבה חודשית – סיווג לצורכי אמנת המס וזכות המיסוי
פדיון מוקדם של כספים פנסיוניים אינו מוסדר במפורש באמנת המס בין ישראל לבריטניה. בדין הישראלי, משיכה שלא כדין נבחנת לפי סעיף 87 לפקודה, כהסדר מס ייעודי, ולא כמימוש הוני רגיל לפי סעיף 100א. עם זאת, כאשר הנישום מעלה טענת הגנת אמנה, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה האם רשות המסים רשאית להישען על סעיף 100א כטענת גיבוי.
פדיון חד-פעמי של כספים פנסיוניים אינו מוסדר במפורש באמנת המס בין ישראל לבריטניה. לכן, בשונה מקצבת פנסיה חודשית, יש לבחון תחילה את סיווג התשלום לצורכי האמנה ולאחר מכן את חלוקת זכות המיסוי בין המדינות.
קצבה חודשית נבחנת בדרך כלל לפי סעיף 11 לאמנה, העוסק ב"קצבאות וגמול דומה אחר". לעומת זאת, פדיון מוקדם של יתרה צבורה מעלה שאלה נפרדת: האם מדובר בתשלום הנכלל בסעיף 11, או בהכנסה שיש לסווגה לפי הוראה אחרת באמנה, כגון רווחי הון לפי סעיף 8א או הכנסה אחרת לפי סעיף 17. לסיווג זה עשויה להיות השפעה ישירה על השאלה אם לישראל קיימת זכות מיסוי על המשיכה.
בדין הישראלי, משיכה שלא כדין מקופת גמל מוסדרת בסעיף 87 לפקודה, הקובע ככלל מס בשיעור של 35%. לכן, נקודת המוצא אינה מימוש הוני רגיל של נכס לפי סעיף 100א, אלא חיוב במס בשל משיכה מוקדמת של כספים פנסיוניים לפני מועד הזכאות.
הבחנה זו מתחזקת גם ממבנה הפקודה: סעיף 87 נמצא מחוץ לחלק ה' לפקודה, העוסק ברווחי הון ומתחיל בסעיף 88, בעוד שסעיף 100א נמצא בתוך חלק זה. גם סעיף 89(ג) תומך בהבחנה זו, שכן הוא יוצר קושי להחיל מס רווח הון על אירוע המסווג כהכנסה פירותית.
נקודת המחלוקת עשויה להתעורר כאשר הנישום טוען כי האמנה שוללת מישראל את זכות המיסוי על המשיכה. במצב כזה, רשות המסים עשויה לטעון, כטענת גיבוי, כי הזכות הצבורה הייתה "נכס" ערב ניתוק התושבות ולכן חל סעיף 100א. עם זאת, טענה זו אינה נקייה מקושי, שכן המשיכה עצמה מוסדרת בדין הישראלי כהוראת מס נפרדת, ולא כמכירה רגילה של נכס הוני.
תקופת הביניים – מיסוי הפנסיה כאשר אתה מוגדר עדיין "תושב ישראל"
- הדין הישראלי (מרכז החיים): פקודת מס הכנסה קובעת שניתוק תושבות נמדד לפי מבחן מהותי ואובייקטיבי של "מרכז החיים". כל עוד אתה שומר על קשרים הדוקים לישראל (משפחה מורחבת, חשבונות, רכוש פעיל), רשות המסים ממשיכה לראות בך תושב החייב במס על הכנסותיו הכלל-עולמיות.
- הדין הבריטי (SRT): מנגד, מבחן התושבות הסטטוטורי הבריטי (Statutory Residence Test) בוחן נתונים טכניים. מספיק שתשהה בבריטניה 183 ימים בשנת מס, או שתקיים מספיק זיקות (Sufficient Ties) במקביל לשהייה קצרה יותר, כדי שה-HMRC יראה בך תושב מס בבריטניה.
- החלוקה לפי סעיף 10 (פנסיה ממשלתית): סעיף 10 לאמנת המס מסדיר במפורש את המיסוי על קצבאות מצה"ל ומשירות המדינה. הכלל קובע שפנסיה ממשלתית שמשלמת ישראל תהיה פטורה ממס בבריטניה. החריג היחיד לפטור הוא מצב שבו מקבל הפנסיה "יושב ישיבת קבע" (Ordinarily Resident) בבריטניה.
- תמונת המצב בשלב המעבר: מכיוון שבשנה הראשונה להגעתך אינך עונה להגדרה המשפטית ההיסטורית של "יושב קבע" (שכן מדובר בהשתקעות ארוכת טווח), סעיף 10 ממשיך להעניק לך פטור מוחלט בבריטניה. רשות המסים בישראל תמשיך לנכות מס מהפנסיה הצבאית או הממשלתית שלך כדין. עם זאת, יש להבחין כי לגבי פנסיה פרטית הדין שונה: אם מבחן 'שובר השוויון' באמנה שלל את תושבותך הישראלית כבר בשנת המעבר, הרי שמכוח סעיף 11 זכות המיסוי על הפנסיה הפרטית עוברת באופן מיידי ובלעדי לבריטניה.
הכרעת מנגנון "שובר השוויון" באמנת המס (Tie-Breaker Rule)
- מבחן בית הקבע (Permanent Home): האמנה בודקת באיזו מדינה יש לך בית קבע זמין למגורים. אם בעת המעבר לבריטניה שכרת דירה בלונדון, ואת דירתך בישראל השכרת לשוכרים בחוזה ארוך טווח, הרי שדירתך בישראל אינה נחשבת "בית זמין" עבורך. המבחן נעצר מיד, ואתה מוכרז כתושב בריטניה בלבד לצורך האמנה.
- מבחן מרכז האינטרסים החיוניים: אם הדירה בישראל נותרה פנויה לשימושך, כך שיש לך בתים זמינים בשתי המדינות, ייבדק היכן נמצאים יחסיך האישיים והכלכליים ההדוקים ביותר.
- מקום המגורים הרגיל (Habitual Abode): אם לא ניתן לקבוע את מרכז האינטרסים, ייספרו ימי השהייה בפועל לבחינת המקום שבו אתה נוהג לשהות בשגרה.
- מבחן האזרחות: אם כל המבחנים זהים, ההכרעה תיפול לפי אזרחותך (ישראלית מול בריטית).
המעבר לסטטוס "יושב קבע" ואובדן זכות המיסוי של ישראל
- פקיעת סעיף 10 (אובדן הפטור בבריטניה): כזכור, סעיף 10(1) קבע שהפנסיה הממשלתית פטורה בבריטניה, רק בתנאי שאינך יושב בה ישיבת קבע. מרגע שהשתקעת, התנאי מופר. הפנסיה מאבדת את ההגנה החסינה שלה.
- מעבר לסעיף 11 (סעיף הסל לקצבאות): האמנה בנויה מרשתות ביטחון. סעיף 11, כפי שתוקן בפרוטוקול 2019, נפתח במילים "בכפוף להוראות ס"ק (1) לסעיף 10". המשמעות היא שאם סעיף 10 זרק אותך החוצה ולא העניק פטור, הפנסיה שלך נופלת ישירות לסעיף 11 החל על כלל הקצבאות.
- הכרעת זכות המיסוי באמצעות המילה "רק": סעיף 11 קובע כלל מוחלט: קצבאות ששולמו ליחיד שהוא תושב אחת הארצות, "יהיו חייבות במס רק באותה ארץ". מכיוון שמבחן שובר השוויון קבע שאתה תושב בריטניה, המילה "רק" שוללת ממדינת המקור (ישראל) את הסמכות לגבות מס, ומעבירה את 100% מזכות המיסוי לכתר הבריטי.
- פעולה נדרשת: עליך לדרוש ממס הכנסה בישראל לעצור באופן מיידי את ניכוי המס במקור מן הפנסיה התקציבית, בהסתמך על חוקי האמנה.
רפורמת 2025 בבריטניה – משטר ה-FIG וכפל הפטור
- ביטול סעיף מניעת כפל-הפטור באמנה: עד כה, סעיף 21א(2) לאמנה (סעיף "הגבלת ההטבה") קבע כי אם אתה נהנה מפטור בישראל, אך בריטניה ממסה אותך רק על הסכומים שהעברת אליה פיזית (Remittance), אזי הפטור בישראל יבוטל לגבי כל סכום שלא הועבר. עם ביטול שיטת ההעברה בבריטניה, הסעיף באמנה מנוטרל לחלוטין.
- משטר ה-FIG (Foreign Income and Gains): במקום השיטה הישנה, בריטניה מציעה תמריץ עוצמתי למהגרים. כל תושב מס חדש בבריטניה (שלא נחשב תושב ב-10 השנים שקדמו למעבר) מקבל פטור של 0% מס על הכנסותיו ורווחיו מחו"ל במהלך 4 שנות התושבות הראשונות שלו.
- "כפל פטור" לגיטימי: זהו מצב נדיר בעולם המס. מצד אחד, סעיף 11 לאמנת המס אוסר על ישראל לגבות מס (מכיוון שזכות המיסוי ניתנה רק לבריטניה). מצד שני, בריטניה, שמחזיקה בזכות המיסוי, בוחרת בדין הפנימי שלה להעניק פטור מלא מכוח ה-FIG למשך 4 שנים. התוצאה: קצבת הפנסיה שלך פטורה ממס בשתי המדינות, בתנאי שתדרוש את ה-FIG באופן אקטיבי בדוח המס השנתי שלך באנגליה (Self-Assessment).
הסדר מעבר (TRF) לישראלים ותיקים בבריטניה
למי שהיה בבריטניה תחת השיטה הישנה, נקבע הסדר מעבר מיוחד הנקרא TRF (Temporary Repatriation Facility). הסדר זה פותח חלון של שתי שנות מס (2025-2027) שבו ניתן להביא לבריטניה הכנסות ורווחים זרים "היסטוריים" שנצברו לפני שנת 2025 בשיעור מס שטוח של 12%. חשוב לדעת כי לאחר סגירת חלון זה, הכספים יהיו כפופים לשיעורי המס הרגילים והגבוהים יותר באנגליה.
השנה החמישית ואילך – המעבר למיסוי בריטי גלובלי (Arising Basis)
- תחולת ה-Arising Basis: עם סיום תקופת ה-FIG, הדין הבריטי מתיישר למצב קבוע. ה-HMRC יחל לגבות ממך מס מלא על כלל הכנסותיך ברחבי העולם (לרבות הפנסיה התקציבית או הפרטית מישראל), בהתאם למדרגות המס הבריטיות.
- מיקום הכסף אינו רלוונטי: המס יוטל באופן מיידי החל מהשקל הראשון, גם אם תקפיד להשאיר את כספי הפנסיה בבנק בישראל וגם אם תעביר אותם לבריטניה.
- כל עוד אתה עומד במבחני שובר השוויון ונחשב תושב בריטניה, סעיף 11 ממשיך להגן עליך מפני המקור הישראלי. רשות המסים בישראל תישאר מנועה מגבייה. המשמעות היא שהפסקת לשלם מס בארץ, אך תחל לשלם אותו במלואו לממלכה המאוחדת. עליך להיערך להפרשות מס מתאימות במסגרת הדיווח השנתי בבריטניה.
חלוקת המיסוי על הפנסיה לאורך שלבי הרילוקיישן
כדי להפוך את המנגנון המשפטי לברור ונגיש, הנה טבלה מסכמת הממחישה במדויק את חלוקת זכויות המיסוי על הפנסיה שלך בין הרשויות לאורך התחנות השונות:
| סטטוס תושבות בבריטניה | זכות המיסוי לפי אמנת המס | חבות מס בישראל (רשות המסים) | חבות מס בבריטניה (HMRC) |
|---|---|---|---|
| שנת המעבר הראשונה (טרם ביסוס "ישיבת קבע") | פנסיה ממשלתית: פטורה בבריטניה (סעיף 10). פנסיה פרטית: אם שובר השוויון קבע תושבות בריטית, הזכות עוברת מיידית לבריטניה (סעיף 11). | פנסיה ממשלתית: תשלום מס מלא. פנסיה פרטית: פטור ממס (0%). | פנסיה ממשלתית: פטור ממס (0%). פנסיה פרטית: פטור ממס (0%) (בכפוף לזכאות למשטר ה-FIG). |
| תושב תחת משטר ה-FIG (שנים 1-4 בבריטניה, החל מאפריל 2025) | כל סוגי הפנסיות (ממשלתית ופרטית): זכות מיסוי בלעדית לבריטניה (סעיף 11). הפטור של סעיף 10 מתבטל עקב ישיבת קבע. | פטור ממס (0%) (האמנה אוסרת גבייה) | פטור ממס (0%) ("כפל פטור" לגיטימי עקב הדין הפנימי) |
| תושב ותיק (Arising Basis) (השנה ה-5 ואילך בבריטניה) | כל סוגי הפנסיות: זכות מיסוי בלעדית לבריטניה (סעיף 11). | פטור ממס (0%) (איסור הגבייה נותר קבוע) | תשלום מס מלא (לפי מדרגות המס באנגליה) |
פנסיה פרטית: אם שובר השוויון קבע תושבות בריטית, הזכות עוברת מיידית לבריטניה (סעיף 11).
פנסיה פרטית: פטור ממס (0%).
פנסיה פרטית: פטור ממס (0%) (בכפוף לזכאות למשטר ה-FIG).
הפטור של סעיף 10 מתבטל עקב ישיבת קבע.
(האמנה אוסרת גבייה)
("כפל פטור" לגיטימי עקב הדין הפנימי)
(איסור הגבייה נותר קבוע)
(לפי מדרגות המס באנגליה)
הסדרת מעמד הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות בחו"ל
העתקת מרכז החיים לבריטניה אינה מנתקת אוטומטית את הרישום במוסד לביטוח לאומי. כל עוד לא הוסדר ניתוק התושבות באופן יזום, עשויה להימשך החבות בדמי ביטוח. האמנה לביטחון סוציאלי עשויה למנוע כפל דמי ביטוח לאומי בגין עבודה בבריטניה, אך אינה חלה על דמי ביטוח בריאות. כאשר קיימות הכנסות מעבודה אצל מעסיק זר בחו"ל, אין תחולה למסלול המינימלי. ההכנסה עשויה להיבחן בישראל כהכנסה שלא מעבודה, ודמי ביטוח הבריאות יחושבו לפי ההכנסה המדווחת בשומה, בשיעור של 5.17%.
מעבר לאתגרי מס הכנסה, דיני הביטוח הלאומי פועלים במקביל ובקצב שונה. העתקת מרכז החיים לבריטניה אינה מנתקת כשלעצמה את הרישום במוסד לביטוח לאומי, ולכן נדרש להסדיר את המעמד ולבחון את חבות התשלום בהתאם למעמד ולהכנסות.
הדין קובע כי תושב ישראל היוצא לחו"ל עשוי להמשיך ולהיחשב תושב בשנים הראשונות. לכן, יש להסדיר את המעמד באופן יזום, לרבות באמצעות הגשת טופס 6101 ("דין וחשבון רב שנתי"), עדכון דבר היציאה ומסירת פרטי התקשרות.
האמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לבריטניה מונעת כפל דמי ביטוח לאומי. בהתאם, עובד בבריטניה המשלם National Insurance לא יחויב ככלל בדמי ביטוח לאומי בישראל בגין אותה הכנסה. עם זאת, האמנה אינה חלה על דמי ביטוח בריאות.
כאן מצויה נקודת הסיכון המרכזית: כאשר אין הכנסות, החיוב מצטמצם לתשלום מינימלי (כ-123 ש"ח לחודש, נכון ל-2026). לעומת זאת, כאשר קיימות הכנסות מעבודה אצל מעסיק זר בחו"ל, אין תחולה למסלול המינימלי. לצורכי ביטוח לאומי בישראל, ההכנסה עשויה להיבחן כהכנסה שלא מעבודה, ודמי ביטוח הבריאות יחושבו לפי ההכנסה המדווחת בשומה, בשיעור של 5.17%. לכן, אצל בעלי שכר גבוה, החבות החודשית עלולה להיות משמעותית גם כאשר העבודה והשירותים הרפואיים בפועל מתקיימים בבריטניה.
פיגור בתשלום העולה על 12 חודשים עלול להביא לשלילת הזכאות לשירותים רפואיים בישראל לתקופה ממושכת בעת החזרה, ולכן נדרש להקפיד על הסדרה שוטפת של המעמד והתשלומים.
טעות נפוצה:
תשלום דמי ביטוח בבריטניה אינו מייתר בהכרח את החבות בישראל. בפועל, הפטור מכוח האמנה מתייחס לדמי ביטוח לאומי בלבד, בעוד שדמי ביטוח בריאות ממשיכים לחול בהתאם להכנסה, כל עוד לא הוסדר ניתוק התושבות.
הגשת בקשה מוקדמת להפסקת תושבות בביטוח לאומי
בניגוד לדעה הרווחת, אין חובה להמתין 5 שנים לניתוק התושבות. מי שעזב את ישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא, רשאי להגיש בקשה יזומה ומיידית להפסקת תושבותו. בחינת הבקשה בביטוח לאומי נעשית לפי קריטריונים של ניתוק מרכז החיים עבור כל התא המשפחתי (הבקשה לא תאושר אם בן/בת הזוג והילדים נשארו בישראל). עמידה בקריטריונים אלו, יחד עם הגשת הצהרה על ביטול תושבות, תוביל לכך שהתושבות תישלל כבר מיום ההודעה לביטוח הלאומי, ובכך תופסק חובת תשלום דמי הביטוח. המשך תשלום יזום של ביטוח לאומי או ניצול זכויות רפואיות מכוח חוק בריאות ממלכתי עלול לשלול את הבקשה לשלילת תושבות בביטוח לאומי.
איך למנוע כפל מס על פנסיה לאחר מעבר לבריטניה?
כדי למנוע כפל מס על פנסיה, יש להוכיח תושבות מס בבריטניה באמצעות אישור רשמי מ-HM Revenue and Customs, להגיש בקשה לפטור מניכוי מס במקור בישראל מכוח אמנת המס, ולהקפיד על דיווח שנתי בבריטניה (Self-Assessment). בנוסף, יש להסדיר תשלומי ביטוח לאומי בישראל כדי לשמור על זכויות רפואיות.
סיכום וצעדים מעשיים להבטחת זכויותיך במיסוי פנסיה בבריטניה
ניהול מיסוי הפנסיה לאחר מעבר לבריטניה מחייב פעולה יזומה והבנה מדויקת של האופן שבו דיני המס בבריטניה, אמנת המס ודיני המס בישראל משתלבים יחד. ללא יישום אקטיבי של הכללים, עלול להיווצר כפל מס או ניכוי מס מיותר, והזכויות לא ימומשו בפועל. בהתאם לכך, יש לפעול באופן יזום להנפקת אישורי תושבות, להגיש דיווחים מתאימים ל-HM Revenue and Customs לצורך מימוש הפטורים, ולהגיש בקשה לפטור מניכוי מס במקור בישראל, תוך שמירה שוטפת על תשלומי הביטוח הלאומי.
כדי להבטיח יישום נכון של אמנת המס ישראל-בריטניה ולמנוע חשיפות מס, יש לפעול לפי השלבים הבאים:
- הסדרת תושבות מס בבריטניה
יש להירשם למערכת המס הבריטית ולקבל מספר ביטוח לאומי (NINo). בנוסף, יש להגיש דו"ח מס אישי (Self-Assessment) בכל שנת מס רלוונטית. במסגרת הדיווח, יש לבחון את תחולת משטר ה-FIG ולדרוש את החלתו באופן מפורש בדיווח. - קבלת אישור תושבות מס (Certificate of Residence)
אישור תושבות מס הוא תנאי מרכזי ליישום אמנת המס. יש לפנות ל-HMRC ולהנפיק תעודת תושבות רשמית, אשר תשמש כהוכחה לתושבות בבריטניה מול רשות המסים בישראל. - בקשה לפטור מניכוי מס במקור בישראל
כדי למנוע ניכוי מס בישראל על הפנסיה, יש להגיש לפקיד השומה בקשה לפטור מניכוי מס במקור מכוח אמנת המס. הבקשה חייבת לכלול את אישור התושבות הבריטית. לאחר קבלת האישור, יש להעבירו לגורם המשלם את הפנסיה לצורך הפסקת הניכוי בפועל. - הסדרת תשלומי ביטוח לאומי בישראל
גם לאחר מעבר לבריטניה, יש להסדיר את החבות מול המוסד לביטוח לאומי. יש להגיש טופס 6101 לצורך קביעת דמי ביטוח בריאות. כאשר קיימת הכנסה מעבודה בבריטניה, ניתן להחיל שיעור מופחת. בהיעדר הכנסות, יש להסדיר תשלום מינימלי כדי לשמור על כיסוי רפואי. - בדיקת השלכות מס לפני משיכת כספי פנסיה
משיכת כספים, פדיון מוקדם או שינוי מבנה ההחזקה בפנסיה עלולים ליצור אירוע מס בישראל. לפני כל פעולה, יש לבחון את השלכות המס לפי הדין הישראלי, אמנת המס והפרשנות המקובלת במודל ה-OECD, כדי למנוע חיוב מס לא מתוכנן.
שאלות ותשובות בנושא מיסוי פנסיה ישראלית לאחר מעבר לבריטניה
לא. קצבת פנסיה חודשית מסווגת כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, ולא כמכירה של נכס הוני. לכן, מנגנון מס היציאה לפי סעיף 100א לפקודה אינו חל עליה. זכות המיסוי נבחנת במועד קבלת הקצבה ובהתאם לדין הפנימי ולאמנת המס ישראל-בריטניה.
פדיון מוקדם או משיכה שלא כדין אינם מוסדרים בדין הישראלי כמכירה הונית רגילה. נקודת המוצא היא שסעיף 87 לפקודת מס הכנסה קובע הסדר מס ייעודי למשיכה מוקדמת של כספים פנסיוניים, ולא מנגנון מס יציאה לפי סעיף 100א. עם זאת, כאשר נבחנת חלוקת זכות המיסוי לפי אמנת המס ישראל-בריטניה, עשויה להתעורר מחלוקת מקצועית לגבי סיווג התשלום והיקף זכות המיסוי של ישראל.
כאשר מבחן שובר השוויון באמנה קובע כי היחיד הוא תושב בריטניה בלבד, סעיף 11 לאמנה קובע כי קצבאות ימוסו רק במדינת התושבות. המשמעות היא שלילת סמכות הגבייה של ישראל והעברת זכות המיסוי הבלעדית לבריטניה.
בשלב הראשון, פנסיה ממשלתית מישראל עשויה להיות חייבת במס בישראל ופטורה בבריטניה לפי סעיף 10 לאמנה. לאחר ביסוס ישיבת קבע בבריטניה, התנאי לפטור אינו מתקיים, והפנסיה עוברת לתחולת סעיף 11. כתוצאה מכך, זכות המיסוי הבלעדית עוברת לבריטניה.
כפל הפטור נוצר כאשר אמנת המס שוללת מישראל את זכות המיסוי, ובמקביל הדין הבריטי מעניק פטור מכוח משטר ה-FIG. משטר זה מעניק לתושבים חדשים פטור ממס על הכנסות ורווחים זרים למשך 4 שנות התושבות הראשונות, בכפוף לעמידה בתנאים ולדרישת הפטור בדיווח הבריטי. התוצאה היא פטור ממס בשתי המדינות.
עם סיום תקופת ה-FIG, בריטניה עוברת למיסוי גלובלי לפי שיטת ה-Arising Basis. הפנסיה הישראלית חייבת במס בבריטניה מהשקל הראשון, ללא תלות במיקום הכספים. במקביל, סעיף 11 לאמנה ממשיך לשלול מישראל את זכות הגבייה.
תשלום National Insurance מונע כפל דמי ביטוח לאומי, אך אינו פוטר מדמי ביטוח בריאות בישראל. כל עוד לא הוסדר ניתוק תושבות, דמי ביטוח הבריאות מחושבים לפי ההכנסה. לכן, נדרש להסדיר את המעמד באופן יזום מול הביטוח הלאומי.
יש להוכיח תושבות מס בבריטניה באמצעות אישור רשמי מ-HMRC, להגיש בקשה לפטור מניכוי מס במקור בישראל מכוח אמנת המס, ולהעביר את האישור לגורם המשלם את הפנסיה. בנוסף, יש להקפיד על דיווח שנתי בבריטניה ולהסדיר את המעמד מול הביטוח הלאומי.
