תושבים חוזרים – היערכות לסיום תקופת ההטבות

תושבים חוזרים – היערכות לסיום תקופת ההטבות

סיום תקופת ההטבות עבור תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים

סיום תקופת ההטבות עבור תושבים חוזרים – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן

תיקון 168 לפקודה (להלן: "הרפורמה") שפורסם ביום 16 בספטמבר 2008 נחקק במטרה לעודד עלייתם וחזרתם ארצה של עולים חדשים וישראלים ששוקלים לשוב לישראל. הרפורמה, קבעה פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של עשר שנים, שיחול על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל. ההטבות מרחיבות ומקיפות את כל סוגי ההכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, ובהן: משכורת, עסק, עבודה, משלח-יד, ריבית, דיווידנד, שכירות, תמלוגים, וגם רווחי הון ממכירת נכסים שמקורם בחו"ל. הרפורמה, מעניקה הזדמנות מיוחדת וכדאית לעלות לישראל, וכן מסלול חדש למאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל, לשוב הביתה. תוכנית זו יוצקת נדבך מרכזי במאמצי מדינת ישראל להגדיל את מספר האנשים הבוחרים במדינת ישראל כמרכז חייהם. במסגרת הרפורמה ייהנו העולים והתושבים החוזרים ממסלול התאקלמות ומפטור ממס גם על נכסים ופעילויות חדשות מחוץ לישראל. מאז אותה רפורמה, עלו או חזרו לישראל יחידים רבים במעמד של עולה או תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"). תושב חוזר ותיק הינו מי שחזר לישראל לאחר שהיה 10 שנים לפחות תושב חוץ. הוראות החוק מעניקות לאותם יחידים מוטבים הטבות כדוגמת 10 שנות פטור ממס ומדיווח על כל הנכסים וההכנסות מחוץ לישראל ("תקופת ההטבות"). עם סיום תקופת ההטבות והפטורים, ההכנסות שוטפות מחו"ל, לדוגמה, יהיו חייבות במס, וביחס לרווח הון – הפטור יינתן גם לאחר סיום תקופת ההטבות ע"פ יחס ליניארי. במסגרת עבודתנו השוטפת, אנו נתקלים ביחידים מוטבים רבים אשר עתידים לסיים בקרוב את תקופת ההטבות, ועל כן אנו ממליצים לשים לב לנקודות/הנחיות שתובאנה במאמר להלן. 

זהירות מפני מימוש הטבות ללא אישור רשמי מרשות המסים

בציבור רווחת סברה שגויה לגבי אופן ניתוח מעמד התושבות של היחיד לצורכי מס ולכן קיים פער עצום בין ההנחה הסובייקטיבית של אותו יחיד לגבי זכאותו למעמד "תושב חוזר ותיק" לבין אופן הקביעה דה פקטו של רשות המסים בישראל. נוצר מצב, שיחיד משוכנע שהוא זכאי למעמד "תושב חוזר ותיק" ועל פי הנחה שגויה זו, הוא אינו מדווח על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו כמי שחזר לישראל ללא כל זכויות ועל כן הוא חשוף לסנקציות מכוח הדין הפלילי. נדגיש כי כאשר אין בקשה/פנייה יזומה של היחיד לרשות המסים שתכיר בו כתושב חוזר ותיק, מבחינת רשויות המס מדובר בתושב ישראל "רגיל" לכל דבר ועניין ללא מעמד מיוחד, שחלה עליו חובת דיווח על ההכנסות והנכסים בחו"ל. בהקשר זה חשובה קביעת בית המשפט העליון בפס"ד האחים דויטש ובעניין פלוני, כי קביעת התושבות אינה מתיישנת. בעניין זה קיים סיכון ביחס ליחידים מוטבים. אם תבחן רשות המסים את עמידתם בתנאים אף בחלוף עשר השנים, תוכל הרשות לשלול את ההטבות שנוצלו על ידם באופן רטרואקטיבי ולחייב אותם בהגשת דוחות כתושבי ישראל, אף ביחס לתקופת ההטבות, ובתשלום מס על ההכנסות שהופקו בחו"ל בתקופה זו. 

סיום תקופת ההטבות – פטור על הכנסות מחוץ לישראל

יחידים מוטבים זכאים בהתאם לסעיף 14 לפקודה לפטור ממס על הכנסות פירותיות שהופקו מחוץ לישראל לתקופה של עשר שנים וכן לפטור ממס ביחס לרווחי הון בגין מכירת נכסים בחו"ל, בין שנרכשו לפני עלייתם/חזרתם ובין שנרכשו במהלך תקופת הטבות. בעוד שההטבה הראשונה ביחס להכנסות פירותיות מתפוגגת לאחר עשר השנים, הרי שההטבה ביחס לפטור ממס רווחי הון אינה מתפוגגת. בהתאם להוראת סעיף 97 (ב)(3) לפקודה, החיוב במס רווחי הון נעשה על בסיס ליניאריות כך שחלק מרווח ההון שמיוחס ממועד הרכישה ועד תום תקופת ההטבות יהיה פטור ממס ואילו החלק שמיוחס לתקופת ההחזקה בנכס ממועד חלוף עשר השנים ועד למועד המכירה יחוב במס רווחי הון.

סיום תקופת ההטבות – פטור מדיווח על נכסים והכנסות 

סעיפים 134 ב ו- 135 לפקודת מס הכנסה קובעים, כי במהלך תקופת ההטבות פטורים היחידים המוטבים מדיווח על הכנסותיהם בחו"ל, על הכנסות הנובעות מנכסים בחו"ל שנרכשו לפני עלייתם/חזרתם או במהלך תקופת ההטבות וכן הם פטורים מהכללת נכסים בחו"ל בהצהרת ההון. לאחר חלוף עשר השנים במידה ונשארו בארץ הופכים היחידים המוטבים לתושבי ישראל החייבים במס ובדיווח על הכנסותיהם הכלל עולמיות. ככאלה עליהם לצרף טופס 150 בדבר החזקות בחברות זרות ולכלול בהצהרות ההון נכסים בחו"ל.

מימוש השקעות בשוק ההון 

ניירות הערך בתיק השקעות מוחלפים בד"כ בתדירות גבוהה כך שהרווחים הצבורים בנייר ממומשים על בסיס שוטף, אך ישנם מצבים בהם בתיק ניירות הערך קיימים ניירות ערך שהוחזקו במשך תקופה ארוכה. לפיכך, מומלץ יהיה בד"כ למכור את אותם ניירות שערכם עלה ולממש את מלוא רווח ההון בפטור, שכן, מכירתם לאחר מועד הסיום, גם עם ערכם לא עלה מאז, יניבו רווח הון חייב במס. מנגד, מומלץ שלא לממש ניירות בהם צבור הפסד, כך שמכירתם לאחר מועד הסיום יניב הפסד הון שחלקו מותר בקיזוז, וניתן לטעון אף שכולו מותר בקיזוז.

חלוקת דיבידנדים מחברה מוחזקת

יחיד מוטב אשר מחזיק בחברה זרה בעלת עודפים שנצברו לפני מועד סיום תקופת ההטבות, יהיה חייב במס על חלוקת הדיבידנד מתוך אותם רווחים, אם הדיבידנד חולק לאחר מועד הסיום. בנקודה זו ברור, כי אם יש כוונה לחלק דיבידנדים ליחיד המוטב, הרי שרצוי לבצע את החלוקה לפי חלוף עשר השנים כדי שההכנסה תהיה פטורה ממס בהתאם לסעיף 14 לפקודה. נציין, כי פירוק חברה מוחזקת אפשרי גם בטרם מכירת הנכס שבבעלותה, ורצוי שלפני מועד הסיום.

היערכות לשינויים מבניים בעסקים

סיום תקופת ההטבות מחייבת בחינה בביצוע שינוי מבנה בקבוצה וכן בחינת חשיפת שליטה וניהול מישראל ביחס לחברות זרות. כידוע, כדי לעודד הגירת חברות רב לאומיות שהתאגדו בחו"ל לישראל, מצוין בהגדרת "תושב" ביחס ל"חבר בני אדם", כי אם השליטה והניהול ביחס לחברה הזרה מתבצעים על ידי היחיד המוטב או מי מטעמם בתקופת ההטבות של 10 השנים, הרי שפקיד השומה לא יטען לתושבות החברה הזרה מכוח שליטה וניהול. עם חלוף עשר השנים, הטבה זו פגה. לפיכך יש לבחון היטב את נסיבות המשך הפעלתן של החברות הזרות ולהחליט אילו מהחברות היחיד רוצה "לגייר" שכן הוא מנהל באופן יומיומי את פעילותן ואילו מהן היחיד רוצה לשמר כתושבות חוץ על ידי מינוי מנגנון ניהולי מחו"ל.

 

לפרטים נוספים, ניתן לפנות למשרידנו. 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה, כולו או חלקו, ללא אישור מראש ובכתב מבעל זכות היוצרים. העתקת תוכן המאמר ללא רשות מהווה הפרת זכויות יוצרים. 

 

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

מיסוי השקעות נדל"ן בהולנד

תוכן עניינים:1 השקעות נדל"ן בהולנד – פתח דבר2 מערכת המס בהולנד3 מס על הכנסות משכר דירה בהולנד4 מס עירוני (Onroerende zaak belastingen)5 מס העברה (רכישה)

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן