תוכן עניינים:
תושבות ביטוח לאומי
שלילת תושבות ביטוח לאומי – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
תושבות אינה מוגדרת בחוק הביטוח לאומי, אך נלמדת לפי מבחן "מרכז חיים" שנקבע בפקודת מס הכנסה הנבדק לפי מרב הזיקות לישראל בהיבט האובייקטיבי – היכן מצויות מרבית זיקותיו הפיזית של המבוטח, וכן ההיבט הסובייקטיבי – מהי כוונת המבוטח, והיכן רואה הוא את מרכז חייו. המבחנים המקובלים הם: מקום מגורים, זמן שהייה בישראל, קיום נכסים בישראל, מקום מגורי משפחת המבוטח, קשרים קהילתיים ועוד. גם בפסיקות נקבע שתושב ישראל הוא מי שמרכז חייו בישראל. ע"פ הפסיקות, מרכז החיים נבחן לפי שני מבחנים:
מבחן אובייקטיבי – זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל (לימודים, טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).
מבחן סובייקטיבי- כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו. אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות.
שלילת תושבות ביטוח לאומי
תושב ישראל זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לניתוק תושבותו. פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש בכל עת את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה.
לאחר תקופה של חמש שנים שבהן לא שהה תושב ישראל בישראל רוב הזמן, המערכת אמורה לבצע בירור באופן אוטומטי, שבסופו עלול להתחיל לגביו הליך של שלילת תושבות. ניתן זמן קצוב לערעור שבו המבוטח עדיין זכאי לשירותי בריאות. יש לצרף לערעור על ביטול התושבות שאלון לקביעת תושבות ממולא וחתום ומסמכים המעידים על מרכז החיים בישראל. הזיקה לישראל מהיבט התושבות תנותק, אלא אם מדובר בשהייה ממושכת ו/או תדירה בחו"ל לצורך קבלת טיפולים רפואיים במדינה הזרה. מי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואינו עובד בישראל, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל). אם השהות בחוץ לארץ היא למטרת הגירה ומרכז החיים הועבר לחוץ לארץ, יש למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה.
תקופת המתנה לקבלת שירותים רפואיים
אם תושב ישראל שהה בחוץ לארץ 18 חודשים רצופים או יותר ולא שילם דמי ביטוח בריאות עבור תקופה של 12 חודשים לפחות, או אם חדל להיות תושב ישראל-
לא תהיה זכאות לקבלת שירותי בריאות ממועד החזרה לישראל במשך תקופה של 6 חודשים לכל היותר.
אם קיימת חובה בתקופת המתנה עד לקבלת שירותי בריאות, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה על-ידי תשלום מיוחד בסך 12,210 ש"ח (החל ב- 01.01.2020).
את הסכום ניתן לשלם בתשלום אחד או במספר תשלומים רצופים ושווים (6 תשלומים לכל היותר). את השירותים הרפואיים ניתן לקבל רק עם סיום התשלום או התשלומים.
השלכות שלילת תושבות על קבלת קצבאות
באופן כללי, סעיף 324 (א) לחוק ביטוח לאומי קובע שמבוטח תושב ישראל ששוהה מחוץ לישראל למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; שלילת תושבות עלולה לבטל את הזכאות לקצבאות. כך לדוגמה – זכאות לקצבת נכות כללית מותנית בתושבות ישראלית. שהות בחו"ל של מקבל קצבת נכות כללית שנשללה תושבותו, שוללת גם את זכאותו לקצבה למעט החריג כאשר מדובר בטיפול רפואי. אמנת ביטוח סוציאלי מבטלת את שאלת התושבות בכל קצבה שכלולה באמנה בצורה מפורשת.
הסכם ידידות וספנות עם ארה"ב – המשך תשלום גמלאות אזרח ותיק למבוטחים השוהים בארה"ב
מדינת ישראל חתומה על אמנות רחבות בתחום הסוציאלי עם מדינות שונות שבהן קיימים הסדרים למניעת כפל תשלום דמי ביטוח, עם זאת, בכל הקשור לארצות הברית לא קיימת אמנה כאמור אלא הסכם ידידות וספנות בלבד, ולכן אין כל סיוע במקרה זה בכל הקשור לתשלומי הכפל של ביטוח לאומי בשתי המדינות. הסכם הידידות שקיים אינו הסכם בתחום הביטחון הסוציאלי, אולם לפיו תושב ישראל שהתחיל לקבל קצבת אזרח ותיק בארץ ויצא לארה"ב, אזי תשולם לו קצבה גם בזמן שהותו בארצות הברית וגם אם חדל להיות תושב ישראל. קיים בו הוראה מפורשת כי על הב"ל לשלם קצבאות אזרח ותיק ושארים למבוטחים הנמצאים בשטח ארה"ב. וזאת למרות שאין אמנה לישראל עם ארה"ב לעניין זכויות סוציאליות. בפס"ד יהודית שיינברגר, נקבע בין השאר שלא ניתן להסתמך על אמנת הידידות כמקור משפטי היכול להקנות לתובעת זכויות מהדין שחל בישראל, משום שההוראות באמנה אינן חלק מהדין החל במדינת ישראל, אלא נורמות במישור הבינלאומי. בהיעדר אמנה ייעודית בתחום הביטחון הסוציאלי, המסדירה הן מניעת כפל דמי ביטוח והן את הזכויות הסוציאליות המבוטחות בהיבטים השונים, על המבוטח חלה חובת תשלום דמי ביטוח ולכן הכנסות מעבודה כשכיר אצל מעסיק זר בארה"ב חייבות בדמי ביטוח מכוח העיקרון הפרסונלי והוראות החוק, גם אם נוכו לו דמי ביטוח סוציאלי במקור משכרו בארה"ב וזאת מפאת היעדר אמנה ייעודית למניעת כפל דמי ביטוח ולזכויות סוציאליות עם ארה"ב.
