תושבות מס ופיצול תא משפחתי – היבטי מיסוי (מתוך פס"ד בבחנוב)

תושבות מס ופיצול תא משפחתי – היבטי מיסוי (מתוך פס"ד בבחנוב)

תושבות מס ופיצול תא משפחתי – פתח דברים

סוגיית תושבות ופיצול תא משפחתי – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

אדם העובד בחו"ל, אך אשתו וילדיו בישראל, עשוי להיחשב כתושב חוץ בתנאים מסוימים. השאלה היא היכן מרכז החיים של אותו אדם, והאם ניתן לפצל את התא המשפחתי לשני מרכזי חיים, כך שמרכז החיים של האישה יהיה בישראל ומרכז החיים של הבעל בחו"ל, או להפך. ביום  28.4.2021, ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בבחנוב. (קישור לפסק הדין) שעסק בפיצול תא המשפחתי לשני מרכזי חיים. 

עניינו של פסק הדין היה בערעור על שומת מס הכנסה שהוציא המשיב, פקיד שומה גוש דן, למערער, עצמאי בתחום מסחר ביהלומים. יצוין כי, בפסק הדין נדונו מספר נושאים וסוגיות הקשורות לחיוב במס. לצורך הדיון בנושא תושבות מס הכנסה, המאמר יתרכז בהחלטת בית המשפט בנושא זה בלבד.

במסגרת הערעור, כפר המערער בתוספות ההכנסה שיוחסו לו והעלה טענה שהיה תושב חוץ בשנים 2004-2008 המס ושב והיה לתושב ישראל בשנת המס 2009 ולכן הוא "תושב חוזר ותיק" (כפי שנקבע בהוראת השעה בתיקון 168), הזכאי בשנות המס שבמחלוקת לפטור ממס על הכנסותיו. נזכיר, כי בהתאם להוראת השעה במסגרת תיקון 168 לפקודה, מי שחזר בשנים 2007 עד 2009 לישראל היה זכאי למעמד של "תושב חוזר ותיק" אם היה תושב חוץ משך 5 שנים או יותר (כיום החוק קובע כי נישום נדרש ל- 10 שנות תושבות חוץ לפחות, בכדי ליהנות מהמעמד). פקיד שומה טען כי המערער לא הצליח לבסס את עמדתו כי היה תושב חוץ בשנות המס 2004–2008 ולכן אינו זכאי להטבות מס כלשהן המוקנות מכוח מעמד תושב חוזר ותיק.

לטענת המערער, החל מסוף שנת 2003 ועד לסוף שנת 2008, מרכז חייו היה מחוץ לישראל, שם ניהל את קשריו העסקיים והאישיים, לרבות ניהול מערכת יחסים זוגית עם תושבת המקום, על אף שאשתו וארבעת ילדיו מתגוררים בישראל. המדובר בפסיקה נוספת הדנה בניתוק התא המשפחתי, בהמשך לפס"ד ספיר ולפס"ד פלוני.

החלטת בית המשפט, מפי השופטת סרוסי

ע"פ החלטת השופטת סרוסי, הראיות שהוצגו בפניה מביאות למסקנה כי לא ניתן לומר שמרכז חייו של המערער היה מחוץ לישראל בשנים 2004–2008, וכפועל יוצא מכך, לא ניתן לראות אותו כמי שחדל להיות "תושב ישראל" ("תושב חוץ") ע"פ ההגדרה בפקודת מס הכנסה. אמנם, במהלך תקופה זו, הוא שהה מחוץ לישראל בממוצע כ- 300 ימים בכל שנה. אולם, אין בנתון זה כדי לבסס בהכרח קיומו של מרכז חיים מחוץ לישראל והעדרו של מרכז חיים בישראל. עוד נטען כי המערער, בשנים הנ"ל לא הציג כל ראיות כי הוא נחשב תושב חוץ באותן השנים ועובדות על כך שניתק את מכלול קשריו האישיים והעסקיים עם ישראל מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית.

בנוסף, נקבע כי קיימים סימנים רבים המלמדים כי מרכז חייו בשנות המס הרלוונטיות היה בישראל, בין היתר מפאת העובדה שתא המשפחתי והקהילתי שלו נותר בישראל גם לאחר שהעביר את פעילותו לחו"ל, קיבל תשלומים מלקוחות ישראלים בסכומים גבוהים, חשבון הבנק שלו בישראל היה פעיל מאוד ונעשו בו פעולות רבות של העברות כספים לישראל במסגרת פעילותו העסקית בחו"ל. כמו כן הוא הוא שהה בישראל באופן תדיר, הראה מחויבות עמוקה למשפחתו בישראל, החזיק באזרחות ישראלית בלבד וללא מעמד כלשהו במדינת החוץ ולא שילם מסים במדינה אחרת.

עובדה נוספת שהוכיחה את זיקתו לישראל היא שהמערער הגיש דו"חות מס בישראל בשנים הרלוונטיות כ"תושב ישראל" (על אף שלטענתו הוגשו באופן זה עקב ייעוץ שגוי). נקבע כי אופן הדיווח מלמד על כך כי בהיבט הסובייקטיבי המערער ראה את עצמו כתושב ישראל. ביהמ"ש קבע שגם אם לטענת המערער, הגשת דו"חות המס בישראל בוצעה בהסתמך על ייעוץ מקצועי לקוי, עדיין ניתן ללמוד מכך, שמבחינה סובייקטיבית, הוא המשיך לראות את עצמו כתושב ישראל, אחרת מדוע שיגיש דו"חות מס בישראל ויצהיר כי הוא תושב ישראל. הדעת איננה נותנת כי מי שעוזב את המדינה ימשיך לשלם לה מס בהתנדבות. זאת ועוד, ניתן משקל מכריע לכך שלמערער אין אישור תושבות ברוסיה והוא לא שילם מס ולא הגיש דו"חות מס באף מדינה זולת ישראל.

לאחר שנדרשה לסוגיית התושבות, כב' השופטת הגיעה לכלל מסקנה, כי מרב הזיקות של המערער בשנים הנדונות היו לישראל ולכן מעמד בשנות המס שבערעור "תושב ישראל", דהיינו אינו זכאי למעמד תושב חוזר ותיק.

פסיקה קודמת בנושא פיצול תא משפחתי – פס"ד ספיר 

פס"ד ספיר פתח את האפשרות ליחידים לקבל הכרה במעמד תושב חוץ בתנאים מסוימים גם כאשר פוצל התא המשפחתי לשני מרכזי חיים, אך גם הציב רף קריטריונים גבוה לצורך קיומו של ניתוק כאמור, שלא נשען דווקא על המבחן הכמותי (בפס"ד בבחנוב היחיד שהה בישראל כ- 60 יום בלבד ונקבע שהוא תושב ישראל) אלא על מבחנים איכותיים (בחינת קיום מרכז חיים בישראל אף אם ניתן להוכיח קיומו של מרכז חיים נוסף, חשיבות מכרעת לדיווחיו של הנישום, לקיום תושבות זרה ולתשלום מס בה, חשיבות רבה לקיומה של פעילות עסקית בישראל, קיומו של בית קבע). 

פסק דין עמ"ה 1072-07, ספיר נגד פקיד שומה כפר סבא (בית המשפט המחוזי בתל‑אביב‑יפו), שניתן על ידי השופט מגן אלטוביה, עוסק בשאלה האם נישום יכול להיחשב כתושב חוץ לצורכי מס, גם אם משפחתו מתגוררת בארץ. פסק הדין במחוזי שניתן על ידי השופט מגן אלטוביה קבע כי בנסיבות בהם הבעל עבר לחו"ל לצורך עסקים ועבודה, אך השאיר את האישה והילדים בישראל, ניתן לפצל את התא המשפחתי לצורכי מס. המשמעות היא שניתן להפריד בין תושבותו של הבעל כתושב ישראל, מזו של אשתו – תושבת ישראל, כאשר רוב זיקות התושבות התלויות בבעל מצויות במדינה זרה, בעוד שהזיקות שאינן תלויות בבעל מצויות בישראל (כגון, דירת מגורים בישראל וחשבון בנק בישראל). 

בית המשפט הדגיש כי העובדה שבני הזוג נשואים אינה יכולה להוות משקל נגד, בוודאי שלא משקל מכריע, כנגד כל שאר הזיקות התלויות בבעל המצויות במדינה הזרה. בפסק הדין מודגש גם כי ביקורי הבעל בישראל, אין בהם כדי להסיט לישראל את מרכז חייו של הבעל שהוא כאמור, במדינה הזרה. בית המשפט מכיר בעובדה כי בני-זוג מסוימים מחליטים להתנהל תוך הפרדת מקום מגוריהם, כל אחד במדינה אחרת, ומקיימים למעשה שני משקי בית נפרדים.  השופט אלטוביה מגן כתב בפסק הדין כי: "למרות החלטתה של אשתו לקבוע את מרכז חייה בישראל, בחר ספיר לקבוע את מרכז חייו בסינגפור ופעל להגשמת בחירתו זו במשך תקופה ארוכה. עובדת היותם נשואים אינה יכולה לשמש משקל נגד כנגד כל שאר הזיקות".

תושבות ופיצול תא משפחתי – סוף מעשה בתכנון מראש תחילה

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונותיכם האובייקטיביות והסובייקטיביות. במידה והתגבשה אצלכם החלטה להעתיק את מרכז החיים לחו"ל למספר שנים או להגר לחו"ל, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי. אחרת קיימת חשיפת מס הכנסה ותשלום כפול של דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הפנימי בתהליך ניתוק התושבות, אך היא אינה מספיקה לצורך השלמת התהליך. ע"פ פקודת מס הכנסה ופסיקות רבות של בתי המשפט בנושא, נקבע כי על מנת שתוכלו לקבל הכרה במעמד "תושב חוץ", יש לנקוט בפעולות משמעותיות בטרם היציאה מישראל וכן לאורך כל השהיה בחו"ל, שיוכיחו מעבר לכל ספק שהייתה כוונת ניתוק תושבות מישראל.

אודות משרדינו

משרד רואה חשבון בן שושן ושות' מנוסה בתחום המיסוי הבינלאומי ומספק סל פתרונות מיסויות בנושא תושבות.
משרדינו מעניק שירותי תכנון מס מיטבי, ייצוג וליווי של תושבי ישראל לצורך בחינת תושבותם והתווית דרך התנהלות מיטיבה מול רשויות המס וביטוח לאומי, כתיבת חוות דעת בסוגיות של תושבות יחידים וחברות לצורכי מס ובקשות רולינג לקבלת מעמד תושב חוזר ותיק. שירותי המשרד בתחום מיסוי הבינלאומי כוללים בין היתר, צמצום נטל מס בינלאומי, ייעוץ מס וליווי עובדים ברילוקיישן, הגשת דו"חות מס בישראל ובחו"ל, בקשות פרה-רולינג, סיוע לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, הסדרי מס מול רשויות המס וייצוג בדיונים, גילוי מרצון.

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תושב חוזר ותיק

תושב חוזר ותיק- הגדרות והיבטי מיסוי

תושב חוזר ותיק – הגדרות והיבטי מיסוי – פתח דברים באתר משרדינו מפורסמים מאמרים המפרטים מידע על הזכויות וההטבות המוקנות לתושבים חוזרים. במאמר זה נחדד

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!