תוכן עניינים:
תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי – פתח דבר
תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
רבים מהישראלים ששהו בחו"ל לטובת הפעלת עסק או רילוקיישן כשכירים, שבו לאחרונה לישראל בעקבות נגיף הקורונה.
בעקבות ההתפתחות בנושא ואי וודאות בעתיד הנראה לעין, נשקלת בכובד ראש, עבור חלקם, גם האפשרות להעתיק את מרכז החיים חזרה לישראל.
פנייה לקבלת ייעוץ מס בנושא הסדרת תשלום ביטוח לאומי מול המוסד לביטוח לאומי בישראל- היא בגדר חובה.
ישראלים השוהים בחו"ל וטרם פעלו לטובת הסדרת תושבותם, דיווחים ותשלום ביטוח לאומי, בוחנים כעת את הדרך המיטיבה לדיווח על ההכנסה שהפיקו בחו"ל. אם בכלל.
בצל נסיבות החזרה, המוסד לביטוח לאומי אורב בפתח ויוזם ברור עם מבוטחים לגבי מעמד תושבותם לצורך הסדרת הדיווח ותשלום ביטוח לאומי בישראל
על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל ולא דווחו. לצורך כך, החלטנו לעשות סדר בנושא ביטוח לאומי ולהביא את עיקרי הפעולות הנדרשות בעת החזרה לישראל.
מיהו תושב ישראל תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי
חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל. הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי ש"מרכז חייו" בישראל. מרכז החיים נבחן בפסיקה לפי שני מבחנים:
מבחן אובייקטיבי
ייבדק לפי העובדות בפועל. זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל (לימודים, טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).
מבחן סובייקטיבי
ייבחן על פי כוונותיו של המבוטח. מה הייתה כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות. בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מן הארץ. בתום 5 שנים, המבוטח מתבקש להוכיח ששהותו בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלו עדיין בישראל. לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (ב.ל 627) ולצרף הוכחות לטענותיו.
הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל. למשל במקרים שהאדם עצמו פונה לביטוח הלאומי, ומבקש להוכיח שמרכז חייו עבר לחו"ל, גם אם עדיין לא חלפו 5 שנים מאז שיצא מהארץ. או כשיש בידי המוסד לביטוח לאומי מידע, שממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל, גם לפני שחלפו 5 שנים ממועד יציאתו מהארץ.
החלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים.
מעמד תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי – מתוך הפסיקה
בעניין סלמון כהן (עב"ל 46375-09-17), ניתן ביום 18 במרץ, 2019
סוכמו אמות המידה לבחינת תושבות של אדם לצורך חוק הביטוח הלאומי. וכך נאמר:
"הלכה פסוקה היא כי על מנת להיחשב כתושב ישראל לעניין ביטוח לאומי ולצורך קבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, על המבוטח להוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל וזאת באמצעות בחינת "מרב הזיקות". למבחן זה נקבע שני היבטים: ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מרב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן את כוונתו של האדם ואת אופן ראייתו על מרכז חייו. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה זמן שהייה בישראל לתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, מקום בו מתגוררת משפחתו של האדם, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום עיסוקו והשתכרותו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מייצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהייה מחוץ לישראל".
בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 39636-09-17) דן ביום 27 במאי 2019 בעניין ניתוק תושבותו של דניאל פוקס
בית הדין קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו בניגריה היא אך ורק למטרת פרנסת משפחתו שגרה בישראל. זאת על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד בניגריה.
בית הדין קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי בעניין חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי.
בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 20149-01-18) קיבל ביום 4 ביוני, 2019 את תביעתו של אלכסנדר פיליש
וקבע כי יש לראותו כתושב ישראל על אף שהות בחו"ל בנסיבות המיוחדות.
המבוטח, כבן 90, עלה ארצה סמוך לקום המדינה, וגר בה דרך קבע. בבעלותו משק חקלאי שבו התגורר עם רעייתו המנוחה ועם ילדיו. לאחר שהתאלמן נוצר קשר בינו לבין אישה אחרת ילידת הונגריה. הם שהו זמן ממושך בישראל, אולם עקב גילה המתקדם והרעה במצבו הבריאותי של המבוטח, הם שהו זמן רב יותר בהונגריה.
בית הדין האזורי קבע כי העובדה כי התובע העתיק את מיקומו הפיזי לחו"ל אינו קובע בהכרח כי העתיק את מרכז חייו לחו"ל. יש לשקלל את גילו המתקדם של התובע ומצב בריאותו כאשר בוחנים את מרכז החיים של המבוטח.
"אף כי ברורה לנו המשמעות הטריטוריאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי, הוכח בהליך כי מרבית זיקותיו של התובע, גם בתקופה הרלוונטית לבחינת תושבותו, עדיין מצויות בארץ, זאת למרות העובדה כי אינו מתגורר בה וכי אין לראות במגוריו בהונגריה כמגורי קבע".
בית הדין טען כי הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של ה"תושבות" על פי גיל המבוטח.
"שהותו של התובע בחו"ל נכפית עליו למעשה מכורח הנסיבות, ואין בה כדי לנתק את הזיקה האמיתית והאמיצה הקיימת בינו ובין המדינה משך עשרות שנים… לא נעלם מעינינו כי התובע בחר לקשור את גורלו ואת חייו, בגילו המתקדם, עם אישה המתגוררת דרך קבע בחו"ל וזו הייתה בחירתו… אלא, שהתובע העיד כי כאשר נרקם הקשר הזוגי בינו ובין זוגתו תכננו השניים לשהות מחצית מהשנה בחו"ל ומחציתה האחרת בארץ, אך בשל גילם ומצבם הבריאותי הרעוע של שניהם, לא התממש הרצון".
בהתחשב בעובדות שלעיל בדבר נכסיו וקשריו בישראל ובהיעדר הוכחה מצד המוסד לביטוח לאומי בדבר קיומם של נכסים וקשרים שלו בחו"ל, מקבל בית הדין את התביעה ומאשר את תושבותו של המבוטח בישראל.
בעניין גולדז'ק (עב"ל 38430-04-18), ניתן ביום 4 ביולי, 2019
דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעת גולדז'ק, אשר עלה מפולין לישראל בשנת 1964 ומאז ובמשך שלושים ושמונה שנים –
התגורר בישראל, הקים בה משפחה, עבד בה, רכש יחד עם רעייתו דירת מגורים וכן דירה נוספת להשקעה.
גולדז'ק הגיש תובענה בגדרה ביקש לקבוע כי אינו "תושב ישראל" החל משנת 2002, שנת ההגירה שלו לפולין, ולהורות למוסד להחזיר לו את דמי הביטוח אשר שילם.
בית הדין דחה את התביעה וקבע, כי גולדז'ק עבר לפולין לצורכי תעסוקה בלבד, תוך שמירה במשך כל התקופה על זיקות עמוקות ואמיצות לישראל.
לאורך כל השנים ביקר גולדז'ק בישראל באופן רציף ותכוף. בכך נתן ביטוי מעשי לעומק זיקותיו לישראל ולמשפחתו אשר נותרה בה.
בהיבט האובייקטיבי, לגולדז'ק יש נכסים בארץ, כגון: דירת מגורים, דירה להשקעה וחשבונות בנק בהם סכומים משמעותיים.
בהיבט הסובייקטיבי, גולדז'ק קשור מאד לישראל, כפי שזה בא לידי ביטוי בתדירות הגבוהה של ביקוריו בארץ.
בעניין מיזל (עב"ל 10820-09-17), ניתן ביום 30 ביולי, 2019
לפני צאתו לעבודה בחו"ל, פנה מיזל למוסד לביטוח לאומי והודיע על תחילת עבודתו אצל מעסיק זר בחו"ל, לצורך הסדרת תשלום דמי הביטוח.
המוסד שלח למיזל פנקס לתשלום דמי ביטוח בגובה המינימלי כפי שמשלם מי שאינו עצמאי ואינו עובד.
לאחר שהכנסותיו דווחו למס הכנסה, הוצאו לו שומות לתשלום דמי ביטוח מלאים לפי השיעור החל על הכנסות מחו"ל באופן רטרואקטיבי. מכוח דין חלה על מבוטח המועסק במדינה זרה אצל מעסיק זר, חובת דיווח למוסד על הכנסותיו. בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) נקבע, כי מבוטח תושב ישראל המועסק במדינה זרה אצל מעביד שאינו ישראלי, ישלם בעצמו את דמי הביטוח. בתקנה 20 (א) לתקנות , הנושאת את כותרת השוליים "מבוטח השוהה בחוץ לארץ" נקבע, כי מבוטח השוהה מחוץ לישראל, ישלם את דמי הביטוח כמבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי.
תושב ישראל העובד ומקבל הכנסה מחו"ל, כעצמאי או כשכיר אצל מעסיק זר, חייב בדיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי על מלוא הכנסותיו מחו"ל. זאת, אף אם קיבל חיובים מוקטנים לתשלום דמי ביטוח בעת שהייתו בחו"ל. במקרה כזה, הוא יקבל חיוב לתשלום רטרואקטיבי. אך בנסיבות חריגות, ייתכן ותהיה הצדקה לביטול מלוא הקנסות, הריבית ורוב ההצמדה למדד שהוטלו בגין החוב.
פס"ד הובר ב"ל 48524-12-19, מיום 11 באפריל, 2021
ביום 11.4.2021 ניתן פסק-הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין הובר. ביום 29.1.2019 התקבלה החלטת המוסד לביטוח לאומי, לפיה התובע חדל להיות תושב ישראל מיום 21.11.2018. התובע הגישה תביעה לביטול ההחלטה האמורה ובבית הדין נערך דיון בנושא שלילת תושבות התובע ביום 21.11.18. בית-הדין האזורי, מפי השופטת הרמל, קיבל את טענת התובע. השופטת הרמל חזרה על ההלכה לפיה פרשנות המונח "תושב ישראל" תיעשה על בסיס מבחן מרכז החיים ומרב הזיקות לישראל. נקבע כי הראיות שהוצגו מצביעות על כך שבהיבט האובייקטיבי והסובייקטיבי מרב זיקות התובע הן לישראל.
למידע בנושא עקרון התא המשפחתי בקביעת תושבות בביטוח הלאומי – בקישור הבא.
