מיסוי פנסיה ממדינות זרות – מדריך מיסוי פנסיות זרות לפי מדינות

מיסוי פנסיה ממדינות זרות – מדריך מיסוי פנסיות זרות לפי מדינות

מבוא – האתגר המיסויי של קבלת פנסיה מחו"ל בישראל

מיסוי פנסיה ממדינות זרות. ישראלים רבים שחיו ועבדו בחו"ל צברו כספי פנסיה משמעותיים במדינות בהן התגוררו. עם חזרתם או עלייתם לישראל, הם ניצבים בפני שאלות מורכבות הנוגעות למיסוי הפנסיות שהצטברו, לתנאי משיכת הכספים ולהעברתם לישראל. אתגר מרכזי זה נובע מן ההבדלים המשמעותיים בין דיני המס במדינות השונות, מהסכמי המיסוי הבינלאומיים (אמנות למניעת כפל מס) ומהרגולציה המקומית בישראל. מאמר זה יספק לך מידע מקיף ומדויק, תוך ניתוח פרטני של תנאי המיסוי והאפשרויות העומדות לרשותך במדינות הנפוצות ביותר בקרב ישראלים: בריטניה, ארה"ב, קנדה, גרמניה, הולנד, שוויץ, יוון, פורטוגל, איטליה וספרד.

בכל אחת מהמדינות הללו נבחן בפירוט את חוקי המס המקומיים, את התנאים למשיכת או העברת הפנסיה לישראל, ואת אופן יישומה של אמנת המס עם ישראל. בנוסף, נסביר כיצד ניתן למקסם את הטבות המס בישראל – הן בתקופת הפטור לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, והן באמצעות פטור חלקי של 35% לפנסיונרים. המטרה היא להציג באופן ברור, מקצועי וישיר את התמונה הכוללת, כדי לאפשר לך לתכנן באופן אופטימלי את משיכת הכספים מחו"ל ואת מיזעור חבות המס בישראל ובמדינות המקור.

המאמר ילווה במידע מוסמך ועדכני בלבד, בהתבסס על מקורות רשמיים, חקיקה, תקנות, פסיקה ואמנות מס. כל פסקה תכלול כותרת ברורה ותהווה פרק בפני עצמו, ותנוסח בצורה מקצועית, מדויקת וברמה בינלאומית גבוהה.

מיסוי פנסיה ממדינות זרות – בריטניה: רגולציה, מיסוי ואפשרויות משיכה

בריטניה היא אחת המדינות הנפוצות ביותר מהן מגיעים ישראלים המבקשים להעביר לישראל כספי פנסיה שצברו בחו"ל. בשנים האחרונות, עקב שינויים רגולטוריים משמעותיים של רשות המס הבריטית (HMRC), הפך תהליך זה למורכב במיוחד. באופן עקרוני, בריטניה מאפשרת להעביר פנסיות לחו"ל אך ורק לתוכניות פנסיה זרות המאושרות על ידה, המוכרות בשם QROPS (Qualifying Recognised Overseas Pension Scheme). עם זאת, נכון להיום, לא קיימת אף תוכנית פנסיה ישראלית המוכרת כ-QROPS, ולכן ישראלים המעוניינים בהעברה ישירה של הפנסיה שלהם מבריטניה לישראל נתקלים בקושי רגולטורי משמעותי.

בהיעדר אפשרות להעביר את הכספים ישירות לתוכנית פנסיונית בישראל, עומדות בפני ישראלים שלוש חלופות עיקריות:

החלופה הראשונה היא העברת הפנסיה הבריטית לתוכנית QROPS במדינה שלישית (כגון מלטה או גיברלטר). חלופה זו הייתה פופולרית בעבר, אך מאז שנת 2017 מטילה בריטניה מס העברה בינלאומי (Overseas Transfer Charge) בשיעור של 25% על העברות ל-QROPS מחוץ לאזור הכלכלי האירופי (EEA), לרבות לישראל. מס זה הופך חלופה זו לפחות אטרקטיבית עבור מרבית החוסכים.

SIPP – Self-Invested Personal Pension

החלופה השנייה, הנפוצה והמומלצת יותר, היא השארת הכספים בתוך מסגרת פנסיונית בריטית אישית (כגון SIPP – Self-Invested Personal Pension). תוכנית זו מאפשרת גמישות גבוהה במיוחד: ניתן להמשיך ולהשקיע את כספי הפנסיה, ובמקביל למשוך סכומים חלקיים או מלאים החל מגיל 55, תוך ניצול הטבות מס משמעותיות (כגון פטור בריטי של 25% מהסכום). לאחר המשיכה, ניתן להעביר את הכספים בקלות לחשבון בנק בישראל.

החלופה השלישית היא למשוך את כל הכספים באופן חד-פעמי לאחר ההגעה לגיל הפרישה, ולשלם את המס הבריטי החל על היתרה (75%), לפי מדרגות המס הרגילות בבריטניה. לפי האמנה המעודכנת למניעת כפל מס בין ישראל ובריטניה משנת 2019 (בתוקף מ-2020), פנסיות פרטיות המשולמות לתושבי ישראל ימוסו בישראל בלבד, ובריטניה תוותר על זכותה למיסוי – דבר שמפשט באופן משמעותי את הליך המשיכה והעברת הכספים לישראל.

מיסוי פנסיה בריטית לפי אמנת המס בין ישראל לבריטניה

נכון לשנת 2025, המיסוי על פנסיה פרטית מבריטניה לתושב ישראל מוסדר בפרוטוקול לאמנת המס בין ישראל ובריטניה, שנחתם בשנת 2019 ונכנס לתוקף בשנת 2020. פנסיה מגוף בריטי פרטי המשולמת לתושב ישראל ממוסה אך ורק בישראל. בריטניה מוותרת על זכות המיסוי שלה. המשמעות היא שתושב ישראל המקבל קצבת פנסיה מבריטניה אינו אמור להיות כפוף לניכוי מס במקור בבריטניה, וכל חבות המס – ככל שקיימת – חלה בישראל בלבד. עם זאת, יש לעמוד על כך שללא פעולה יזומה מצד מקבל הפנסיה, ברירת המחדל בבריטניה היא ניכוי מס במקור לפי מדרגות המס הרגילות. לכן, על הפורש להגיש לרשות המס הבריטית טופס ייעודי (כגון Double Taxation Relief Form – DT/Individual), בצירוף אישור תושבות מס בישראל

בסיכומו של דבר, על מנת לבצע את התהליך בצורה מיטבית, נדרש תכנון מיסויי מדויק ומקצועי. משרדנו מתמחה בליווי ישראלים בכל הקשור למיסוי פנסיה ממדינות זרות, תוך שילוב אופטימלי של הרגולציה הבריטית עם הדין הישראלי, וניצול מרבי של אמנות המס והפטורים הקיימים. לקבלת מידע מקיף בנושא מיסוי פנסיה בריטית (בקישור).

מיסוי פנסיה מארה"ב: IRA ,401(k) והוראות אמנת המס: אתגרים ופתרונות

ארה"ב מהווה מקור מרכזי עבור ישראלים רבים למשיכת כספי פנסיה לאחר החזרה לישראל. עם זאת, בניגוד לבריטניה, בארה"ב אין מנגנון פנסיוני בינלאומי מקביל ל-QROPS, ואין אפשרות חוקית להעביר את כספי הפנסיה האמריקאית לתוכנית פנסיה ישראלית. החסכונות הפנסיוניים הנפוצים ביותר בארה"ב הם תוכניות מסוג IRA ו-401(k), אשר ניתנות למשיכה בדרך כלל החל מגיל 59½, ללא קנסות פדרליים.

האתגר המרכזי במיסוי פנסיה מארה"ב נובע מכך שאזרחי ארה"ב חייבים בדיווח ותשלום מס לרשות המסים האמריקאית (IRS), ללא תלות במדינת המושב ובמרכז החיים. בנוסף, סעיף מיוחד בהסכם האמנה בין ישראל לארה"ב, הידוע כ-Saving Clause, מאפשר לארה"ב להמשיך ולמסות את אזרחיה, גם כאשר מרכז חייהם נמצא בישראל.

ה-Saving Clause למעשה מאפשר לארה"ב להטיל מס על אזרחיה, בניגוד להוראות האמנה המבטיחות פטור ממס במדינת המקור. כלומר, כאשר אזרח אמריקאי שמרכז חייו בישראל, מקבל פנסיה שמקורה בארה"ב *מגוף פרטי* אמריקאי, ה-Saving Clause מאפשר לארה"ב להטיל עליו מס, כאילו האמנה לא נכנסה לתוקף. בהערת אגב, אציין כי כאשר מדובר בפנסיה ממשלתית זכות המיסוי היא בלאו הכי נתונה באופן בלעדי לארה"ב ולכן לא קיימת בעיית כפל מס.

פנסיות שמקורן בתוכניות ביטוח לאומי אמריקאי – כגון Social Security – נהנות מיחס מועדף במסגרת האמנה: האמנה קובעת כי תשלומים על פי חוקי הביטוח הסוציאלי של ארה"ב יהיו פטורים לחלוטין ממס בארה"ב, וצו מס הכנסה הישראלי מקנה להם פטור מקביל גם בישראל. כך נוצר פטור מלא, ולפיכך קצבת Social Security המשולמת לתושב ישראל אינה חייבת במס כלל, לא בארה"ב ולא בישראל.

תכנון מס מיטבי מחייב משיכה הדרגתית של הכספים מתוכנית הפנסיה בארה"ב, תוך ניצול אופטימלי של מדרגות המס הפדרליות הנמוכות יותר. לאחר המשיכה, ניתן להעביר את הכספים לחשבון בנק בישראל בקלות, תוך דיווח לרשות המס בישראל בהתאם לפקודת מס הכנסה, וכמובן תוך ניצול הפטורים וההטבות הייחודיים הקיימים בישראל (פטור של 35% בקצבה ועוד).

מיסוי פנסיה מקנדה: RRSP ,RRIF ואמנת המס

במקרים רבים, תושבי ישראל ששהו בעבר בקנדה והיו זכאים להפקדות פנסיוניות במסגרת תוכניות כגון RRSP (Registered Retirement Savings Plan) או RRIF (Registered Retirement Income Fund), מקבלים בעת פרישתם תשלומי פנסיה מקנדה, בין כקצבה תקופתית ובין כסכום חד־פעמי (היוון). לצידם, קיימים גם תשלומים מקנדים מכוח תוכניות ציבוריות – CPP (Canada Pension Plan) ו־OAS (Old Age Security).

על פי אמנת המס בין ישראל לקנדה (2016), אשר נכנסה לתוקף בשנת 2017, לקנדה שמורה הזכות למסות תשלומי פנסיה המשולמים לתושב ישראל, אך בכפוף לתקרות קבועות:

  • במקרה של תשלומים תקופתיים (קצבאות חודשיות) – שיעור ניכוי המס המרבי בקנדה הוא 15%.

  • לעומת זאת, תשלומי היוון חד־פעמיים, כגון משיכת מלוא הסכום מ־RRSP או RRIF, אינם כפופים לתקרה ויחויבו במס מלא לפי הדין הקנדי – לרוב 25% ניכוי מס במקור.

בישראל, תשלומי פנסיה אלה ייחשבו כהכנסה מחו"ל החייבת במס לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה. עם זאת, לפי סעיף 14 לפקודה, עולה חדש או תושב חוזר ותיק זכאי לפטור מלא ממס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל למשך עשר שנים ממועד קבלת התושבות. לאחר סיום תקופת הפטור, המס בישראל יחול בהתאם לשיעורים השוליים הרלוונטיים, בכפוף ל־פטור חלקי של עד 35% מהקצבה המזכה לפי סעיף 9א לפקודה.

כדי למנוע כפל מס, זכאי הנישום בישראל ל־זיכוי בגובה המס שנוכה בקנדה, בהתאם לכללי האמנה וסעיף 199 לפקודה. כך לדוגמה, כאשר הפנסיה מקנדה מחויבת במס של 15% בקנדה, והמס בישראל גבוה מכך, יינתן זיכוי עד גובה המס הקנדי שנוכה בפועל.

מיסוי פנסיה מגרמניה לתושבי ישראל 

בהתאם לאמנת המס החדשה בין המדינות שנכנסה לתוקף בשנת 2017. האמנה מעניקה לישראל זכות מיסוי בלעדית על פנסיות פרטיות (כגון קצבאות זקנה ורנטות), ובכך מונעת כפל מס. עם זאת, מימוש הפטור בגרמניה דורש מהנישום להגיש בקשה מסודרת לפטור מניכוי מס במקור בצירוף אישור תושבות ישראלי. המוסדות הפנסיוניים בגרמניה, ובראשם Deutsche Rentenversicherung, מחויבים לפעול בהתאם רק לאחר קבלת אישור תקף. בישראל, לאחר תקופת הפטור בת 10 שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, הפנסיה תחויב במס, בכפוף להקלות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. המאמר בקישור הזה מספק ניתוח משפטי מפורט, סקירה של ההיבטים המעשיים והבירוקרטיים, ויישום מדויק של הוראות האמנה לפי הדין הגרמני והישראלי.

מיסוי פנסיות מהולנד בידי תושבי ישראל – עקרונות יסוד במיסוי

תושב ישראל המקבל פנסיה מהולנד נדרש לבחון את תחולת הוראות אמנת המס בין המדינות (1973, עם פרוטוקול 1996), בשילוב הוראות הדין ההולנדי. המיסוי נקבע לפי סוג הפנסיה, מקור התשלום, וזהות המשלם.

קצבת הזקנה הממלכתית (AOW) נחשבת לקצבה סוציאלית שאינה פנסיה תעסוקתית, ולפיכך חלה עליה הוראת סעיף 24 לאמנה ("הכנסות אחרות"). המשמעות: זכות המיסוי הבלעדית נתונה לישראל. עם זאת, ברירת המחדל בהולנד היא ניכוי מס במקור, ולכן יש להגיש לרשות המסים ההולנדית בקשה רשמית לפטור, בצירוף אישור תושבות ישראלי. הפטור חל רק על מס הכנסה; דמי ביטוח בריאות, ככל שקיימים, אינם מכוסים על ידי האמנה.

פנסיה תעסוקתית שמקורה בהפרשות במסגרת יחסי עבודה נחשבת ל"פנסיה" לפי סעיף 20(1) לאמנה, אשר מורה כי זכות המיסוי שמורה למדינת התושבות בלבד – כלומר, לישראל. עם זאת, בפועל הולנד עשויה לנכות מס במקור, במיוחד אם לא הוגש טופס פטור, ולכן יש לפעול מבעוד מועד.

חיסכון פנסיוני פרטי, לרבות חוזי lijfrente, כפוף אף הוא לסעיף 20(1), כל עוד המימוש נעשה בצורת קצבה. אם החיסכון נפדה כסכום חד-פעמי, הוא מסווג כ"הכנסה אחרת", וזכות המיסוי היא לישראל בלבד. פנסיה ממשלתית נבחנת לפי סעיף 21 לאמנה. ברירת המחדל: הולנד מוסמכת למסות פנסיה המשולמת עבור שירות ציבורי. אך אם השירות ניתן בישראל על ידי תושב ואזרח ישראלי – זכות המיסוי תועבר לישראל בלבד (סעיף 21(3)).

מיסוי פנסיות משוויץ בידי תושבי ישראל

בשנת 2003 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין קונפדרציית שווייץ לבין מדינת ישראל, אשר נכנסה לתוקף באמצע שנת  2003 (להלן: "האמנה"). אמנה זו מגדירה את כללי המיסוי בין המדינות לגבי סוגי הכנסות שונים, ובפרט קובעת כיצד ימוסו תשלומי פנסיה המגיעים משווייץ לתושב ישראל. על פי הוראות האמנה, קצבאות פנסיה שנצברו מעבודה תחת מעסיק פרטי ותשלומים דומים המשולמים במדינה אחת לתושב המדינה האחרת יהיו חייבים במס רק במדינת התושבות – כלומר, פנסיה שווייצרית המשולמת לתושב ישראל תמוסה, ככלל, רק בישראל (ולא בשווייץ). כלל זה נועד למנוע כפל מס, כך שלא יוטל מס כפול גם במדינת המקור (שווייץ) וגם במדינת היעד (ישראל) על אותו תשלום.

עם זאת, יש לשים לב לסיווג סוגי הפנסיה השונים במסגרת האמנה: האמנה מבחינה בדרך כלל בין פנסיות "רגילות" (כגון פנסיה ממעסיק פרטי או מקרן פנסיה), לבין פנסיות המשולמות על ידי המדינה (פנסיות ממשלתיות, למשל קצבה לעובד מדינה). עבור פנסיה ממשלתית עשויות לחול הוראות שונות: לרוב, פנסיה המשולמת על ידי ממשלת שווייץ לאדם שהיה עובד ציבור שווייצרי תהיה חייבת במס רק בשווייץ (מדינת המקור), אלא אם המקבל הוא גם אזרח ישראל השוהה בישראל – ואז ייתכן שהאמנה תקנה זכות מיסוי רק לישראל.

הפרוטוקול להסכם למניעת כפל מס בין ישראל לשווייץ, כולל סעיף חשוב (סעיף 5) המתייחס למיסוי קצבאות פנסיה. סעיף זה קובע כי שווייץ תעניק פטור ממס במקור על תשלומי פנסיה רק אם הכנסה זו אכן ממוסה בישראל. אם ההכנסה אינה ממוסה בישראל, שווייץ שומרת לעצמה את הזכות לגבות מס במקור על התשלום.

המשמעות היא שאם אדם מקבל קצבת פנסיה משווייץ ואינו משלם עליה מס בישראל—למשל, בשל פטור חלקי או פטור ממס לתושבים חוזרים או עולים חדשים—שווייץ רשאית לגבות מס במקור על הקצבה. מטרת הסעיף היא למנוע מצב של אי-מיסוי כפול, שבו ההכנסה אינה ממוסה באף אחת מהמדינות.

קצבאות זקנה מביטוח לאומי שווייצרי (OASI/AHV) אינן כפופות לניכוי מס במקור כלל בשווייץ, ואילו משיכות הוניות מקרנות פנסיה (עמיתים או קופות גמל תעסוקתיות – Pillar 2 ו-3a) – חייבות במס במקור בשווייץ כברירת מחדל, אך במצבים שאמנת מס מקנה את זכות המיסוי למדינת התושבות – ניתן לבקש החזר של המס שנוכה במקור​. במילים אחרות, שווייץ תנכה מס במקור על היוון קרן פנסיה, אך מאחר שהאמנה עם ישראל מייחסת את זכות המס לישראל (לגבי פנסיה פרטית), אזי הנישום הישראלי זכאי לדרוש משווייץ החזר של אותו מס שנוכה. ואכן, שווייץ מתנה החזר מס זה בהוכחה שמקבל הפנסיה היה תושב מדינה שלה זכות המיסוי (ישראל) ובמידת הצורך שהכנסה זו דווחה שם.

האמנה חלה הן על תשלומי פנסיה תקופתיים (קצבאות חודשיות/שנתיות), והן על תשלומי פנסיה הוניים חד-פעמיים (למשל משיכה חד-פעמית של כספי הפנסיה – היוון מלא). האמנה לא משתמשת במונחים "קצבה" או "היוון" במפורש, אלא במונחים רחבים כגון "פנסיות ותשלומים דומים" – המשתרעים על כל סוגי התשלומים מתוך תוכניות פנסיה. לכן, גם היוון קרן פנסיה שווייצרית בסכום חד-פעמי נחשב ל"תשלום דומה לפנסיה" החוסה תחת הוראות האמנה, ולא אמור להיות ממוסה בשווייץ אם המקבל תושב ישראל.

חשוב מאוד להדגיש. לפי מדיניות רשות המסים בישראל, אם הנישום לא יבקש את החזר המס משווייץ, ישראל לא תעניק זיכוי עבור מס זר ששולם שניתן היה לקבלו בחזרה. למעשה, התוצאה תהיה כפל מיסוי על אותה הכנסה. לכן, על מקבלי פנסיה שווייצרית מוטלת החובה לפעול לקבלת החזר המס בשווייץ, תוך הוכחת תושבותם בישראל והצגת דיווח הכנסה זו לרשויות המס בישראל.

פנסיה מאיטליה: מעמד האמנה והשפעתה על מיסוי פנסיות

אמנת המס בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית (1999) קובעת הסדרים ייחודיים לגבי מיסוי פנסיות, אשר גוברים על הדין הפנימי של כל מדינה. מטרתה העיקרית של האמנה הינה מניעת כפל מס (חיוב במס מלא הן באיטליה והן בישראל), וכן הסדרת סמכויות המיסוי בין המדינות המתקשרות ביחס לסוגי הכנסה שונים. בכל הנוגע לפנסיות, האמנה מבחינה בין שתי קטגוריות מהותיות:

מיסוי פנסיה מאיטליה: פנסיות שאינן ממשלתיות

קטגוריה זו כוללת פנסיות זקנה או נכות המשולמות מקרנות פנסיה ציבוריות (INPS) או פרטיות, וכן תגמולי ביטוח סוציאלי כלליים. בהתאם להוראות האמנה הרלוונטיות, קצבאות אלה "ניתן לחייבן במס רק במדינת התושבות של המקבל". משמעות הדבר היא שפנסיה ממקור איטלקי המשולמת לתושב ישראל פטורה ממס באיטליה וחייבת במס אך ורק בישראל. למעשה, איטליה מוותרת על זכות המיסוי שלה בגין קצבה זו לשם מניעת כפל מס, ולפיכך מקבל הפנסיה יהיה כפוף לחבות מס בהתאם לדיני המס הישראליים בלבד.

מיסוי פנסיה מאיטליה: פנסיות ממשלתיות (שירות ציבורי)

קטגוריה זו מתייחסת לפנסיות המשולמות על ידי ממשלת איטליה או רשויותיה (מדינה, מחוז, רשות מקומית או מוסד ממשלתי) לאדם עבור שירותים שהעניק כמשרת ציבור (כגון: פנסיה לעובד מדינה, שוטר, חייל, עובד רשויות מקומיות וכדומה). ביחס לקצבאות אלה, האמנה קובעת כלל שונה מהותית: ככלל, זכות המיסוי שמורה למדינת המקור (איטליה), כלומר איטליה רשאית למסות פנסיה זו בהתאם לחקיקתה הפנימית, ואז הפנסיה תהיה פטורה ממס בישראל.

עם זאת, האמנה קובעת סייג משמעותי: אם מקבל הפנסיה הוא תושב המדינה השנייה וגם אזרח שלה (ואינו אזרח מדינת המקור) – במקרה זה תשתנה החלוקה, וזכות המיסוי תועבר למדינת התושבות. משמעות הדבר היא: כאשר מקבל הפנסיה הממשלתית האיטלקית הינו תושב ישראל ואזרח ישראלי (שאינו אזרח איטליה), יחול עליו אותו משטר מיסוי החל על פנסיה פרטית – קרי, רק ישראל תמסה את הפנסיה ואיטליה תימנע ממיסוי. אולם בדרך כלל, עובד מדינה איטלקי לשעבר המקבל פנסיה ממשלתית מאיטליה הוא גם אזרח איטלקי, ולכן ברוב המקרים איטליה תמסה את הפנסיה הממשלתית והפנסיה תהיה פטורה ממס בישראל (בהתאם להוראות האמנה).

מיסוי פנסיה מאיטליה: עקרון מניעת כפל המס

חשוב להדגיש כי האמנה אינה משנה את חבות המס המהותית הכוללת אלא מסדירה את חלוקתה בין המדינות המתקשרות. במקרים בהם איטליה מוותרת על זכות המיסוי שלה (כבמקרה של פנסיה פרטית), מדינת התושבות (ישראל) מקבלת סמכות מיסוי בלעדית. לחלופין, כאשר איטליה ממסה (כבמקרה של פנסיה ממשלתית), ישראל מחויבת להימנע ממיסוי אותו תשלום או להעניק זיכוי מס מלא בגין המס ששולם באיטליה. באמצעות מנגנון זה, הנישום אינו נדרש לשאת בנטל כפל מס על אותה הכנסה. מידע מקיף בנושא בקישור הבא.

תמצית מקצועית: פנסיות מיוון עבור תושבי ישראל

תושב ישראל המקבל פנסיה מיוון כפוף לדין הפנימי של ישראל הקובע חבות מס על כלל הכנסותיו, לרבות פנסיות זרות. לפי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון, פנסיות פרטיות ימוסו בישראל בלבד, בעוד שפנסיות ממשלתיות עשויות להיות חייבות במס ביוון. קיימת אפשרות לזיכוי מס בישראל בגין מס זר ששולם ביוון, עד לגובה המס הישראלי. בישראל, סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה מעניק פטור של 35% מהפנסיה ממס, כאשר יתרת הפנסיה חייבת במס לפי מדרגות המס השולי. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים נהנים מפטור ממס לתקופה של עשר שנים. הדין היווני מטיל מס על פנסיות לפי שיעורים מדורגים, אולם קיימת אפשרות למסלול מס של 7% על הכנסות מחו"ל – אופציה הרלוונטית רק למי שמעביר את תושבות המס ליוון. העברת כספי פנסיה מיוון לישראל דורשת עמידה בנהלים בנקאיים בישראל וביוון, לרבות דיווחים לרשויות על סכומים משמעותיים והצגת מסמכים המאמתים את מקור הכספים. כדי להבטיח דיווח נכון ולהימנע מכפל מס, נדרשת הקפדה על שמירת אישורים רשמיים ותכנון מוקדם של התהליך. הבחנה מדויקת בין סוגי הפנסיות, ניצול הוראות האמנה והקלות המס הישראליות, יחד עם טיפול מקצועי בניהול ההעברות, חיוניים למיצוי הזכויות ולמינוף מקסימלי של ההטבות האפשריות.

מיסוי פנסיות מפורטוגל – תמצית חקיקתית

מערכת הפנסיה הפורטוגלית נחלקת לשלושה רבדים: הביטוח הלאומי (Segurança Social), תוכניות תעסוקתיות, ותוכניות פרטיות. אופן המיסוי של פנסיות אלה לתושבי ישראל מוסדר באמנת המס בין המדינות, שנכנסה לתוקף בשנת 2008.

האמנה מבחינה בין פנסיות פרטיות, הממוסות רק בישראל (סעיף 18), לבין פנסיות ממשלתיות הממוסות בפורטוגל (סעיף 19), אלא אם המקבל הוא תושב ואזרח ישראל. המשמעות היא שתושב ישראל המקבל פנסיה פרטית מפורטוגל אמור להיות פטור ממס בפורטוגל, אך חייב במס בישראל לפי מדרגות המס הרגילות (בכפוף לפטור של 35% על פי סעיף 9ב לפקודה למי שהגיע לגיל פרישה).

לקבלת הפטור בפורטוגל, יש להגיש טופס 21-RFI ואישור תושבות ישראלית. ללא הגשת מסמכים אלה, קרנות פנסיה פורטוגליות עלולות לנכות מס במקור בשיעור של 25%.

העברת כספי הפנסיה מפורטוגל לישראל כרוכה באתגרים בירוקרטיים, כגון דרישות אימות מחמירות, עמלות גבוהות והתמודדות עם תנודות בשערי החליפין. פתרונות מעשיים כוללים פתיחת חשבון בנק ייעודי, שימוש בשירותי העברת כספים חלופיים ופיצול העברות לסכומים קטנים. חשוב להבהיר שמשטר ה-NHR, שהוחלף במשטר חדש בשנת 2024, העניק הטבות מס רק על פנסיות ממקורות זרים ולא על פנסיות פורטוגליות מקומיות – טעות נפוצה בקרב ישראלים השוקלים העתקת מקום מגוריהם. תכנון מס נכון דורש הבנה מעמיקה של האמנה, ניצול פטורים בישראל ובפורטוגל, ודיווח מדויק לרשויות המס בשתי המדינות באמצעות הטפסים המתאימים.

מיסוי פנסיות המתקבלות מספרד בידי תושבי ישראל

מיסוי פנסיות המתקבלות מספרד בידי תושבי ישראל נקבע בהתאם לאמנת המס בין המדינות שנחתמה בשנת 1999 ונכנסה לתוקף בשנת 2001. האמנה קובעת חלוקת זכויות מיסוי ברורה: פנסיות פרטיות (כגון Plan de Pensiones) ימוסו רק בישראל לפי סעיף 18 לאמנה, ואילו פנסיות ממשלתיות (דוגמת Clases Pasivas) ימוסו בדרך כלל רק בספרד לפי סעיף 19. חריג חשוב קיים כאשר מקבל הפנסיה הממשלתית הוא תושב ואזרח ישראלי – במקרה זה הפנסיה תמוסה רק בישראל.

מערכת הפנסיה בספרד מבוססת על שלושה רבדים: פנסיה ציבורית בסיסית (360 אירו לחודש), פנסיה עיקרית מ-EFKA ופנסיה משלימה מ-ETEAEP. תושבי חוץ בספרד כפופים למס הכנסה ללא תושבים (IRNR) בשיעור של 24% (או 19% לתושבי האיחוד האירופי), אך אמנת המס עשויה לפטור מניכוי זה.

בישראל, הדין מעניק הקלות משמעותיות כגון פטור של 35% מהקצבה ופטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים למשך 10 שנים. כן קיים מנגנון זיכוי מס זר למניעת מיסוי כפול.

העברת כספי פנסיה מספרד לישראל אפשרית באמצעות העברות בנקאיות (עמלות 0.17%-0.5%), שירותי העברה מקוונים כמו Wise (עמלות 0.4%-0.7%), או שימוש בחשבונות בשתי המדינות. אתגרים בירוקרטיים כוללים דרישת "אישור חיים" (Fe de Vida) תקופתי וצורך בתיעוד מקור הכספים לפי דרישות איסור הלבנת הון. למידע מלא בנושא פנסיות מספרד, בקישור הבא. 

חשיבות הליווי המקצועי במיסוי פנסיות בינלאומיות

מיסוי פנסיות בינלאומיות מהווה מערכת מורכבת של חוקים, תקנות והסכמים בינלאומיים. הבנה מעמיקה של דיני המס בשתי המדינות הרלוונטיות חיונית להשגת תוצאה מיטבית. כל טעות או חוסר ידע עלולים להוביל לתשלום מס עודף או לסנקציות מרשויות המס. עבודה עם רואה חשבון המתמחה במיסוי בינלאומי מספקת יתרון משמעותי בניווט במבוך החוקי. אנו מביאים לשולחן לא רק את הידע הטכני, אלא גם את היכולת לזהות הזדמנויות לתכנון מס יעיל ולגיטימי, תוך עמידה בכל הדרישות החוקיות.

המומחיות הייחודית של משרדנו במיסוי בינלאומי

משרדנו מציע מומחיות ייחודית בתחום מיסוי פנסיות בינלאומיות שמקיפה את מערכות המס ברחבי העולם. אנו מתגאים בהבנה מעמיקה של מערכות המס בכל היבשות, מאירופה דרך אמריקה ועד אסיה ואוסטרליה. ידע זה בשילוב עם הבנה מדויקת של אמנות המס הבינלאומיות מציב אותנו בחזית התחום.

הניסיון המעשי שצברנו בטיפול במאות תיקים של לקוחות המקבלים פנסיות ממדינות זרות מאפשר לנו לזהות מראש אתגרים פוטנציאליים ולהציע פתרונות מוכחים. אנו מתעדכנים באופן שוטף בשינויי חקיקה ופסיקה בכל המדינות הרלוונטיות, ומיישמים ידע זה לטובת לקוחותינו.

העולם המודרני הפך לגלובלי יותר, וכך גם האתגרים המיסויים שהוא מציב. עם משרדנו לצדכם, אתם מקבלים לא רק שירות מקצועי, אלא שותף אסטרטגי בניהול ההיבטים המיסויים של הפנסיה הבינלאומית שלכם. פנו אלינו וגלו כיצד המומחיות הבינלאומית שלנו יכולה לעבוד לטובתכם.

תמונה של כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן והגירה למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

טופס יצירת קשר עם רואה חשבון

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן