נכתב על ידי: רואה חשבון אמנון בן שושן, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי.
עודכן לאחרונה: 21 באוקטובר 2026.
המאמר מיועד: למנהלי קרנות הון סיכון זרות המשקיעות בחברות ישראליות, לשותפים כלליים, למשקיעים ולרואי חשבון ואנשי מיסוי המלווים את פעילות הקרנות בישראל.
מתי נדרשת בחינה מקצועית: בעת בקשת החלטת מיסוי או יישומה, במימוש השקעה, בשינוי הרכב המשקיעים ובקיום חובות דיווח או ביקורת בישראל.
קרן הון סיכון מגייסת הון ממשקיעים ומשקיעה אותו בחברות בעלות פוטנציאל צמיחה, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. קרנות רבות פועלות כשותפויות מוגבלות: השותפים המוגבלים מעמידים הון, והשותף הכללי אחראי לניהול הקרן. הקרן עשויה להזרים הון לחברה בתמורה להקצאת מניות חדשות, ובהמשך לממש את החזקתה ברווח או בהפסד.
כאשר קרן זרה מממשת השקעה בחברה ישראלית, סיווגה המיסויי משפיע על זהות הנישום ועל ייחוס ההכנסה. החלטת מיסוי במסגרת הסדרי סעיף 16א עשויה לפטור ממס את חלק ההכנסה המיוחס למשקיעים הזרים הזכאים. חלקם של משקיעים ישראלים שאינם פטורים נבחן בנפרד. לצד הטבות המס, החלטת המיסוי עשויה לחייב את הקרן בדיווח בישראל ואף בביקורת. הבחנה זו עומדת במרכז המאמר.
מי חייב במס בישראל: הקרן הזרה או המשקיעים בה?
מכירת מניות של חברה ישראלית בידי קרן הון סיכון זרה עשויה להצמיח רווח הון שמקורו בישראל. זהות הנישום נקבעת, בין היתר, לפי סיווגה של הקרן לצורכי מס בישראל. כאשר הקרן מסווגת כשותפות שקופה לצורכי מס, הכנסתה מיוחסת לשותפים בהתאם לחלקם, וכל שותף נבחן בנפרד.
באותה קרן עשויים להשתתף משקיעים תושבי חוץ לצד משקיעים תושבי ישראל. חלק ההכנסה המיוחס למשקיעים הזרים עשוי ליהנות מפטור ממס בהתאם לדין או להחלטת המיסוי החלה על הקרן. חלקם של משקיעים ישראלים שאינם פטורים כפוף להוראות המס החלות עליהם.
כאשר הקרן מאוגדת כחברה זרה, יש לבחון את תושבותה לצורכי מס ואת חבות המס ברמת החברה, בהתאם לסיווגה בישראל. נוסף על הסדרי המיסוי לקרנות, סעיף 97(ב3) לפקודה עשוי להקנות לתושב חוץ פטור מרווח הון במכירת נייר ערך של חברה ישראלית, בכפוף לתנאים ולסייגים הקבועים בו. הכנסות מדיבידנד ומריבית נבחנות לפי הוראות מיסוי נפרדות.
הסדרי סעיף 16א: פטור ממס למשקיעים זרים
סעיף 16א לפקודת מס הכנסה מסמיך את שר האוצר להורות על החזרת מס לתושב חוץ במקרים הקבועים בו. מכוח הסעיף התפתחו הסדרי מיסוי לקרנות השקעה זרות, המיושמים באמצעות החלטות מיסוי. חוזר מס הכנסה 9/2018 מפרט את הסדר המיסוי לקרנות הון סיכון.
בהתקיים התנאים המצטברים להסדר הרגיל, הכנסות ממימוש השקעות הון סיכון מזכות, וכן דיבידנדים וריבית הנובעים מהן, פטורות ממס בישראל בחלק המיוחס למשקיעים הזרים הזכאים. הסדר המיסוי עשוי לחול גם על הכנסות המיוחסות למשקיעים ישראלים הפטורים ממס לפי סעיף 9(2) לפקודה. לעומת זאת, חלקם של משקיעים ישראלים שאינם פטורים, הכנסות מהשקעות שאינן מזכות והכנסות מדמי ניהול נבחנים לפי הוראות המס החלות עליהם.
החלטת המיסוי הפרטנית של הקרן קובעת את תחולת ההסדר, את התנאים להטבות המס ואת חובות הדיווח והבקרה. קרנות שאינן מקיימות את מלוא תנאי ההסדר הרגיל עשויות לקבל הסדרי מיסוי מיוחדים, שתוצאת המס בהם שונה.
התנאים להסדר המס: מבנה הקרן והשקעות מזכות בישראל
הזכאות להטבות המס בהסדר הרגיל של חוזר 9/2018 מותנית בעמידה בתנאים מצטברים. אלה עוסקים בהרכב המשקיעים, בהיקף התחייבויות ההשקעה ובהשקעות מזכות בישראל. עיקר התנאים הכמותיים מרוכז בטבלה שבהמשך.
אופן ביצוע ההשקעה עשוי להכריע אם ההכנסה ממימוש ההחזקה תיהנה מהפטור. הגדרת השקעת הון סיכון מחייבת שלפחות 75% מכלל ההשקעה בחברה יתבצעו בדרך של הקצאת מניות. ההגדרה כוללת גם מכשירים המירים מסוימים, בכפוף לתנאי החוזר. לפיכך, רכישת מניות מבעלי מניות קיימים אינה שקולה בהכרח להקצאת מניות חדשות לעניין זה.
שותפים מוגבלים המחזיקים ביותר מ-4% בקרן כפופים למגבלות על מעורבותם בניהול ההשקעות, בהתאם לחריגים שבחוזר. הפרת התנאים עלולה להשפיע על הזכאות להטבות. קרן שאינה עומדת בתנאי ההסדר הרגיל עשויה לקבל החלטת מיסוי מיוחדת. לדוגמה, סעיף 4.1 לחוזר מתייחס לקרן המונה פחות מעשרה משקיעים ועומדת ביתר התנאים שבסעיף 2. במסגרת הסדר זה חל מס בשיעור 15% על הכנסות הקרן ועל הכנסות השותפים המוגבלים הזרים בה ממימושים, מריבית ומדיבידנד הנובעים מהשקעות הון סיכון.
| תנאי | דרישת ההסדר הרגיל לפי חוזר 9/2018 |
|---|---|
| מספר המשקיעים ופיזור הזכויות | לפחות עשרה משקיעים שאינם קרובים זה לזה ואינם שותפים בשותף הכללי. ככלל, עד 20% מהזכויות למשקיע, למעט משקיע אחד שיכול להחזיק עד 35%, בכפוף לחריגי החוזר. המספר והפיזור נבחנים ממועד הסגירה הסופית ובמהלך חיי הקרן. |
| השתתפות משקיעים זרים | היקף המשקיעים הזרים אינו נמוך מ-30% מהיקף המשקיעים בקרן, בכפוף לתנאים ולהסדרים המיוחדים. |
| היקף התחייבויות ופיזור השקעות | לפחות 10 מיליון דולר בהתחייבויות השקעה ובהשקעות הקרן, מהם לפחות 5 מיליון דולר במימון משקיעים זרים. השקעה בחברה אחת מוגבלת ל-25% מסכום הגיוס בניכוי דמי ניהול. |
| השקעות מזכות בישראל | דרישת ההשקעה נקבעת לפי הנמוכה מבין שתי החלופות: חלופה ראשונה: לפחות 10 מיליון דולר בהשקעות מזכות, מהם לפחות 6 מיליון דולר בחברות תושבות ישראל שבבעלותן הידע המפותח או בחברות זרות המחזיקות בחברות בנות ישראליות שבבעלותן הידע. חלופה שנייה: לפחות 50% מכלל כספי השקעות הקרן בהשקעות מזכות, ולפחות 30% מכלל כספי השקעות הקרן בחברות המתוארות בחלופה הראשונה. |
