תזכיר חוק להגדרת תושבות מס: חזקות חלוטות שישנו את ההגדרה בפקודה

תזכיר חוק להגדרת תושבות מס: חזקות חלוטות שישנו את ההגדרה בפקודה

תזכיר חוק להגדרת תושבות המס. עידן חדש במיסוי בישראל: האם אתם תושבי מס?

תזכיר חוק להגדרת תושבות (מיולי 2025). שיטת המיסוי בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, פועלת באופן משולב. היא כוללת היבטים טריטוריאליים ופרסונליים כאחד. תושבי ישראל, למשל, מחויבים בתשלום מס הכנסה על כלל הכנסותיהם העולמיות. זאת, ללא קשר למקום הפקת ההכנסה, בין אם היא בישראל ובין אם מחוצה לה. מנגד, מי שאינם נחשבים לתושבי ישראל, כלומר תושבי חוץ, מחויבים במס בישראל רק על הכנסות שהופקו בישראל. מכאן, ברור מדוע קביעת תושבות מס מהווה נושא כה משמעותי. 
קביעה זו משפיעה עמוקות על חבות המס של יחיד. היא נוגעת לשיעורי המס, לנקודות הזיכוי שלהן זכאים יחידים, ולכללי מיסוי נוספים. הבנת הגדרת תושבות חיונית לכל אדם המעורב בפעילות בינלאומית. אנו, במשרדנו, מבינים לעומק את המורכבות הזו. לכן, אנו נפרט בפניכם את השינויים המוצעים. השינויים בתחום זה נועדו להגביר את הוודאות הנחוצה לכולנו. הם גם יצמצמו את החיכוך המוגבר בין רשויות המס לנישומים. תזכיר חוק חדש לשינוי הגדרת תושבות נמצא על הפרק. הוא מציע פתרונות חדשניים למחלוקות שכיחות בנושא הגדרת תושבות. במאמר להלן, אני אציג את עיקרי השינויים ואפרט את הצעות החקיקה והשפעותיהן העתידיות. 
**חשוב לזכור – נכון ליום פרסום המאמר, מדובר בתזכיר חוק לשינוי הגדרת תושבות בלבד שטרם גובש לכדי הצעת חוק ועל כן עשויים לחול שינויים ביחס לנוסח בתזכיר החוק. 
יובהר כי תזכיר החוק שפורסם ביולי 2023 אינו עוד רלוונטי, לאחר שבחודש יולי 2025 פורסם תזכיר חוק חדש, עדכני ומקיף יותר, אשר החליף את נוסח ההצעה הקודמת. בהתאם לכך, הניתוח שלהלן מתייחס אך ורק לנוסח העדכני של תזכיר החוק לשינוי תושבות מיולי 2025, והוא משקף את עמדת המחוקק נכון למועד זה.

מבחן מרכז החיים: המורכבות הקיימת בהגדרת תושבות

עד היום, הגדרת תושבות של יחיד נקבעה בעיקר לפי מבחן "מרכז החיים". מבחן איכותי הבוחן את מכלול הקשרים של היחיד. בחינה זו כוללת קשרים משפחתיים, כלכליים וחברתיים. בתוך כך, נבדקים מאפיינים שונים. אלה כוללים את מקום בית הקבע של היחיד, מקום מגוריו ומגורי משפחתו. בנוסף, נבחנים מקום עיסוקו הקבוע ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו. גם מקום פעילותו בארגונים שונים נלקח בחשבון. אומנם קיימות גם חזקות הניתנות לסתירה. חזקות אלו מתבססות על ימי שהייה בישראל. למשל, שהייה של 183 ימים ומעלה בשנה. או שהייה של 30 ימים בשנה ושנתיים שקדמו לה, בסך הכל 425 ימים. אולם, חזקות אלו, ניתנות לסתירה. 
המשמעות היא שגם כאשר הן מתקיימות, תיתכנה נסיבות חריגות בהן יהיה ניתן לטעון אחרת. במצבים אלו, היחיד רשאי להוכיח כי מרכז חייו אינו בישראל. הוא עושה זאת לפי הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים. המבחן האיכותי, לצד החזקות הניתנות לסתירה, יוצר רמה מסוימת של אי-ודאות. אי-ודאות זו פוגעת בוודאות הנדרשת בדיני המס. היא מובילה למורכבות ביישום המבחן. בנוסף, היא יוצרת חיכוך מוגבר בין הנישומים לפקידי השומה. כל זאת, מעודד נישומים לנקוט בעמדות מס אגרסיביות בדוחות המס האישיים, שאינן, בלשון המעטה, לשביעות רצון הרשות. 

החזקות החלוטות: פתרון לוודאות בתושבות מס

בתגובה למורכבות הקיימת, מוצע כעת שינוי מהותי. המהלך המרכזי הוא קביעת חזקות חלוטות חדשות. חזקות אלו יתבססו באופן בלעדי על ימי שהייה של יחיד ובני משפחתו בישראל. הרעיון הוא שבמקרים בהם תתקיימנה חזקות אלו, יראו את היחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ באופן מוחלט. לא יהיה עוד צורך לבחון את מבחן מרכז החיים. צעד זה צפוי להגביר באופן ניכר את הוודאות בתחום הגדרת תושבות. הוא גם יצמצם את הסיכונים שהוזכרו.

ההצעה כוללת שני סוגים עיקריים של חזקות חלוטות. הסוג הראשון נועד לקבוע מיהו תושב ישראל. הסוג השני, מיהו תושב חוץ. חזקות אלה יחולו רק במקרים מובהקים. מקרים אלו מתאפיינים במספר רב של ימי שהייה בישראל לאורך מספר שנים. לחילופין, במספר ימים מועט של שהייה. במקרים אלה, ספירת ימי השהייה מספיקה לקביעת תושבות מס. אין צורך בבחינת יתר המרכיבים של מבחן מרכז החיים. לעומת זאת, במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים, ימשיך לחול הדין הקיים. זהו מבחן מרכז החיים עצמו, כפי שפורש על ידי בתי המשפט. עם זאת, חשוב להבין שהחזקות הניתנות לסתירה, הקיימות כיום, יבוטלו. המשמעות היא שמי שלא עומד בחזקות החלוטות, יחזור לבחינה יסודית של מרכז החיים.

תזכיר חוק להגדרת תושבות אמנון בן שושן

חישוב ימי שהייה משוקללים: מנגנון חדש – "שיטת הבצל" האמריקאית

כדי לקבוע את תושבות מס של יחיד באופן אובייקטיבי, מוצע מנגנון חדש. מנגנון זה מכונה "ימי שהייה משוקללים" (Weighted Days of Stay). זהו מנגנון חישוב חדש, המכונה "שיטת הבצל" האמריקאית. הוא יתבסס לא רק על ימי השהייה בשנת המס הנבחנת. אלא גם על ימי שהייה בשנתיים שקדמו לה ובשנתיים שלאחריה. זהו חישוב רב-שנתי. הוא נועד לשקף את התובנה ששינוי מקום מושבו של יחיד הוא תהליך מתמשך. המנגנון מקנה משקל מוגבר לימי השהייה החלים בשנת המס הנבחנת. כך, ימי שהייה בשנת המס הנבחנת ייספרו במלואם. כלומר, כל יום נחשב כיום מלא.

לעומת המשקל המלא הניתן לימי השהייה בשנת המס הנבחנת, ימי השהייה בשנת המס שקדמה לה ובשנת המס שלאחריה נושאים משקל נמוך יותר. כל יום שנספר באותן שנים ייספר כשליש. מעבר לכך, ימי השהייה בשנתיים המרוחקות – כלומר, השנה השנייה שלפני והשנה השנייה שלאחר שנת המס הנבחנת – נכללים אף הם במניין אך במשקל מופחת במיוחד וייספרו כשישית יום בלבד לכל יום שהייה. ראוי לציין כי כל יום שבו שהה היחיד בישראל, ולו באופן חלקי בלבד, ייחשב כיום שהייה מלא. מנגנון ספירת הימים, המדרג את משקלם לפי קרבתם לשנת המס הנבחנת, יוצר תמונה מדויקת ואחידה, ומשקף גישה מודרנית ועניינית לבחינת תושבות תוך הגברת הוודאות והשקיפות כלפי הנישום וכלפי רשות המסים גם יחד.

המונחים "תקופת שלוש השנים" ו"ימי שהייה משוקללים"

כדי להבין את החישוב, יש להבהיר את המונחים הללו:

"תקופת שלוש השנים":

מונח זה מוגדר ככל אחת משלוש התקופות הבאות:

  • שנת המס הנבחנת ושתי השנים שקדמו לה.
  • שנת המס הנבחנת, השנה שקדמה לה והשנה העוקבת לה.
  • שנת המס הנבחנת ושתי השנים העוקבות לה.

 

"ימי שהייה משוקללים":

  • כל יום שהייה בשנת המס הנבחנת נספר כיום מלא.
  • כל יום שהייה בשנה שקדמה או בשנה העוקבת נספר כשליש יום.
  • כל יום שהייה בשנה שלפני השנה הקודמת או בשנה שלאחר השנה העוקבת נספר כשישית יום.
  • חלק מיום שהייה בישראל נחשב ליום שלם לצורך ספירה (למעט חלקי יום שנוצרים מהשקלול עצמו).

תזכיר חוק להגדרת תושבות. מיהו תושב ישראל? החזקות החלוטות החדשות

התזכיר חוק לשינוי הגדרת תושבות, מפרט שתי חזקות חלוטות עיקריות לקביעת יחיד כתושב ישראל.

חזקה ראשונה לקביעת תושבות מס

החזקה הראשונה קובעת שיחיד ייחשב כתושב ישראל לצורכי מס באופן חלוט, גם אם מרכז חייו לא היה בישראל באותה שנת מס, אם התקיימו בו שני התנאים הבאים במצטבר:
  1. היחיד שהה בישראל 75 ימים לפחות בשנת המס הנבחנת.
  2. היחיד שהה בישראל 183 ימי שהייה משוקללים לפחות, וזאת לפחות לפי אחת משלוש החלופות של "תקופת שלוש השנים".

דוגמה לחזקה ראשונה לקביעת תושב ישראל

מר אבי כהן – מנהל השקעות

מר כהן שב לישראל לאחר תקופת שירות ממושכת בחברה רב-לאומית בחו"ל והתבסס מחדש בישראל.

נתוני ימי השהייה בישראל:

  • שנת מס 2024: 170 ימים
  • שנת מס 2025: 150 ימים
  • שנת מס 2026: 95 ימים (שנת המס הנבחנת)
  • שנת מס 2027: 180 ימים (תחזית)
  • שנת מס 2028: 160 ימים (תחזית)

בחינת עמידה בתנאי החזקה:

תנאי ראשון: שהייה של 75 ימים לכל הפחות בשנת המס הנבחנת.

  • 95 ימים. עומד בתנאי.

תנאי שני: סך של 183 ימי שהייה משוקללים לפחות באחת משלוש תקופות שלוש השנים.

חישוב ימי השהייה המשוקללים:

שנת מס ימי שהייה מקדם משקל ימים משוקללים
2024 170 ימים 1/6 28.3 ימים
2025 150 ימים 1/3 50.0 ימים
2026 95 ימים 1 95.0 ימים
2027 180 ימים 1/3 60.0 ימים
2028 160 ימים 1/6 26.7 ימים

בחינת שלוש החלופות לתקופת שלוש השנים:

  1. 2024-2025-2026: 28.3 + 50.0 + 95.0 = 173.3 ימים (מתחת לרף 183) ✗
  2. 2025-2026-2027: 50.0 + 95.0 + 60.0 = 205.0 ימים (מעל רף 183) ✓
  3. 2026-2027-2028: 95.0 + 60.0 + 26.7 = 181.7 ימים (מתחת לרף 183) ✗

מסקנה: החזקה הראשונה מתקיימת – מר כהן ייחשב תושב ישראל באופן חלוט.

החזקה השנייה לקביעת תושבות מס

החזקה השנייה מתייחסת ליחיד ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס. בנוסף, בן זוגו (לרבות ידוע בציבור) נחשב לתושב ישראל לפי החזקה הראשונה. יתרה מכך, סך "ימי השהייה המשוקללים" של היחיד *לפחות* באחת משלוש החלופות של "תקופת שלוש השנים" עמד על 140 ימים לפחות. גם כאן, שלוש תקופות השלוש שנים נבחנות באותו אופן. חזקות אלה מציעות מסלול ברור. הן מקנות בהירות רבה לנישומים. בכך, הן מפחיתות את הצורך בפרשנות רחבה.

דוגמה לחזקה השנייה לקביעת תושבות מס בישראל

שנת מס 2026, 40 ימי שהייה

תנאי החזקה השנייה:

  1. שהייה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס: 40 ימים ✓
  2. בן זוגו נחשב לתושב ישראל לפי החזקה הראשונה: [נניח שכן] ✓
  3. ימי שהייה משוקללים 140 לפחות: 140 ימים. נבדוק.

נתונים: 40 ימים בשנת 2026

שנה ימי שהייה משקל חישוב תוצאה
2024 100 ימים 1/6 100 × 1/6 16.67 ימים
2025 100 ימים 1/3 100 × 1/3 33.33 ימים
2026 40 ימים 1 40 × 1 40 ימים
2027 100 ימים 1/3 100 × 1/3 33.33 ימים
2028 100 ימים 1/6 100 × 1/6 16.67 ימים

בדיקת שלוש החלופות:

  1. 2024-2025-2026: 16.67 + 33.33 + 40 = 90 ימים (פחות מ-140) ✗
  2. 2025-2026-2027: 33.33 + 40 + 33.33 = 106.67 ימים (פחות מ-140) ✗
  3. 2026-2027-2028: 40 + 33.33 + 16.67 = 90 ימים (פחות מ-140) ✗

החזקה השנייה לא מתקיימת כי אף אחת משלוש החלופות לא הגיעה ל-140 ימים משוקללים, גם אם בן הזוג היה תושב ישראל.

מיהו תושב חוץ? בהירות לקראת ניתוק תושבות

התזכיר חוק לשינוי בהגדרת תושבות, מתייחס גם לקביעת יחיד כ"תושב חוץ" באמצעות חזקות חלוטות. הגדרת "תושבות חוץ" עדיין תהיה שיורית. כלומר, מי שאינו נחשב תושב ישראל, ייחשב כתושב חוץ. אולם, בנוסף לכך, מוצעות שתי חזקות חלוטות ספציפיות.

החזקה ראשונה לקביעת תושבות חוץ

החזקה הראשונה מתייחסת ליחיד ששהה בישראל 74 ימים או פחות בשנת המס. ובמקביל, סך "ימי השהייה המשוקללים" שלו בישראל עמד על 110 ימים או פחות בכל אחת משלוש החלופות של תקופת שלוש השנים המפורטות.

דוגמה לחזקה הראשונה לקביעת תושב חוץ

מר שפירא, יועץ עסקי מנוסה, הקים את מרכז פעילותו העיקרי בלונדון ומגביל את נוכחותו בישראל לביקורים עסקיים נקודתיים בלבד.

נתוני ימי השהייה *בישראל*:

  • שנת מס 2024: 45 ימים
  • שנת מס 2025: 55 ימים
  • שנת מס 2026: 60 ימים (שנת המס הנבחנת)
  • שנת מס 2027: 50 ימים (תחזית)
  • שנת מס 2028: 40 ימים (תחזית)

בחינת עמידה בתנאי החזקה:

תנאי ראשון: שהייה של 74 ימים לכל היותר בשנת המס הנבחנת

  • 60 ימים. עומד בתנאי

תנאי שני: סך של 110 ימי שהייה משוקללים לכל היותר בכל אחת משלוש תקופות שלוש השנים

חישוב ימי השהייה המשוקללים:

שנת מס ימי שהייה מקדם משקל ימים משוקללים
2024 45 ימים 1/6 7.5 ימים
2025 55 ימים 1/3 18.3 ימים
2026 60 ימים 1 60.0 ימים
2027 50 ימים 1/3 16.7 ימים
2028 40 ימים 1/6 6.7 ימים

בחינת שלוש החלופות:

  1. 2024-2025-2026: 7.5 + 18.3 + 60.0 = 85.8 ימים (מתחת לרף 110) ✓
  2. 2025-2026-2027: 18.3 + 60.0 + 16.7 = 95.0 ימים (מתחת לרף 110) ✓
  3. 2026-2027-2028: 60.0 + 16.7 + 6.7 = 83.4 ימים (מתחת לרף 110) ✓

מסקנה: החזקה הראשונה מתקיימת – מר שפירא ייחשב תושב חוץ באופן חלוט.

חזקה שנייה לקביעת תושבות חוץ – תא משפחתי

החזקה השנייה עוסקת ביחיד ובבן זוגו, ומעניקה מסגרת ברורה לקביעת תושבות כאשר מדובר בשניים הפועלים כיחידה משפחתית אחת. על פי החזקה, אם היחיד ובן זוגו (לרבות ידוע בציבור) שהו בישראל 90 ימים או פחות בשנת המס, וסך ימי השהייה המשוקללים בישראל של אף אחד מהם לא עלה על 125 ימים בכל אחת משלוש החלופות של תקופת שלוש השנים המפורטות – יראו בהם כמי שאינם תושבי ישראל לצורכי מס. גם כאן, הבחינה מתבצעת לפי מנגנון השקלול המתייחס לשלוש שנות מס רצופות, תוך ייחוס משקל שונה לכל שנה בהתאם לקרבתה לשנה הנבחנת.

חזקות אלו נועדו להגביר את הוודאות במקרים של ניתוק תושבות מס מישראל, ולאפשר תכנון מס אפקטיבי ומבוסס נתונים. מודל זה, אשר מגדיר תושבות על בסיס היקף מצומצם של ימי שהייה בלבד, נחשב לחריג יחסית בהשוואה למודלים המקובלים במדינות אחרות, אך נועד לתת מענה הולם לנסיבות מיוחדות בהן אין עוד זיקה מהותית לישראל, חרף שהייה מסוימת בשטחה.

דוגמה לחזקה שנייה לקביעת תושב חוץ (זוג)

בני הזוג גולד, זוג אקדמאים מומחים, עברו להתגורר בברלין במסגרת תפקידים אקדמיים והם מקפידים על הגבלת שהייתם בישראל.

נתוני ימי השהייה בישראל לשנת 2026:

  • רונית גולד: 40 ימים
  • יונתן גולד: 35 ימים

נתוני שהייה מפורטים – רונית גולד:

  • שנת מס 2024: 60 ימים. 10.0 ימים משוקללים
  • שנת מס 2025: 50 ימים. 16.7 ימים משוקללים
  • שנת מס 2026: 40 ימים. 40.0 ימים משוקללים
  • שנת מס 2027: 45 ימים. 15.0 ימים משוקללים
  • שנת מס 2028: 30 ימים. 5.0 ימים משוקללים

נתוני שהייה מפורטים – יונתן גולד:

  • שנת מס 2024: 55 ימים. 9.2 ימים משוקללים
  • שנת מס 2025: 45 ימים. 15.0 ימים משוקללים
  • שנת מס 2026: 35 ימים. 35.0 ימים משוקללים
  • שנת מס 2027: 40 ימים. 13.3 ימים משוקללים
  • שנת מס 2028: 30 ימים. 5.0 ימים משוקללים

בחינת עמידה בתנאי החזקה השנייה:

תנאי ראשון: כל אחד מבני הזוג שהה 90 ימים לכל היותר בשנת המס

  • רונית: 40 ימים ✓
  • יונתן: 35 ימים ✓

תנאי שני: אף אחד מבני הזוג לא חצה 125 ימים משוקללים בכל אחת משלוש החלופות

בחינה עבור רונית גולד:

  1. 2024-2025-2026: 10.0 + 16.7 + 40.0 = 66.7 ימים (מתחת ל-125) ✓
  2. 2025-2026-2027: 16.7 + 40.0 + 15.0 = 71.7 ימים (מתחת ל-125) ✓
  3. 2026-2027-2028: 40.0 + 15.0 + 5.0 = 60.0 ימים (מתחת ל-125) ✓

בחינה עבור יונתן גולד:

  1. 2024-2025-2026: 9.2 + 15.0 + 35.0 = 59.2 ימים (מתחת ל-125) ✓
  2. 2025-2026-2027: 15.0 + 35.0 + 13.3 = 63.3 ימים (מתחת ל-125) ✓
  3. 2026-2027-2028: 35.0 + 13.3 + 5.0 = 53.3 ימים (מתחת ל-125) ✓

מסקנה: החזקה השנייה מתקיימת – שני בני הזוג ייחשבו תושבי חוץ באופן חלוט.

דוגמה מרכזת: כאשר החזקות כל החלוטות אינן מתקיימות: חזרה למבחן מרכז החיים

גברת כהן, יועצת פיננסית בינלאומית, בעלת קשרים עסקיים ענפים בחו"ל אך גם זיקה משפחתית משמעותית לישראל. גברת כהן מרבה בנסיעות בין ישראל למדינות שונות.

נתוני ימי שהייה בישראל עבור גברת כהן:

  • שנת מס 2024: 100 ימים
  • שנת מס 2025: 100 ימים
  • שנת מס 2026 (שנת המס הנבחנת): 70 ימים
  • שנת מס 2027 (תחזית): 80 ימים
  • שנת מס 2028 (תחזית): 90 ימים

חישוב ימי השהייה המשוקללים עבור שנת המס 2026:

  • שנת 2024: 100 ימים * 1/6 = 16.67 ימים משוקללים
  • שנת 2025: 100 ימים * 1/3 = 33.33 ימים משוקללים
  • שנת 2026: 70 ימים * 1 = 70.00 ימים משוקללים
  • שנת 2027: 80 ימים * 1/3 = 26.67 ימים משוקללים
  • שנת 2028: 90 ימים * 1/6 = 15.00 ימים משוקללים

בחינת עמידה בחזקות החלוטות לתושב ישראל:

חזקה חלוטה ראשונה לתושב ישראל (היחיד עצמו):

תנאי 1: שהייה של 75 ימים לפחות בשנת המס הנבחנת. גברת כהן שהתה 70 ימים בשנת 2026. אינה עומדת בתנאי. מכיוון שהתנאי הראשון לא התקיים, אין צורך לבדוק את התנאי השני. מסקנה חלקית: החזקה הראשונה אינה מתקיימת.

חזקה חלוטה שנייה לתושב ישראל (השפעת בן הזוג):

תנאי 1: שהייה של 30 ימים לפחות בשנת המס הנבחנת. גברת כהן שהתה 70 ימים בשנת 2026. עומדת בתנאי (✓).=

תנאי 2: שהייה של 140 ימי שהייה משוקללים לפחות, לפי אחת משלוש חלופות "תקופת שלוש השנים".

חלופה א' (2024-2025-2026): 16.67 (2024) + 33.33 (2025) + 70.00 (2026) = 120 ימים משוקללים (פחות מ-140) (✗)

חלופה ב' (2025-2026-2027): 33.33 (2025) + 70.00 (2026) + 26.67 (2027) = 130 ימים משוקללים (פחות מ-140) (✗)

חלופה ג' (2026-2027-2028): 70.00 (2026) + 26.67 (2027) + 15.00 (2028) = 111.67 ימים משוקללים (פחות מ-140) (✗)

כל החלופות נמצאות מתחת לרף 140 ימים משוקללים. אינה עומדת בתנאי. מסקנה חלקית: החזקה השנייה אינה מתקיימת. (גם אם בן הזוג היה נחשב תושב ישראל).

בחינת עמידה בחזקות החלוטות לתושב חוץ:

חזקה חלוטה ראשונה לתושבות חוץ (היחיד עצמו):

תנאי 1: שהייה של 74 ימים לכל היותר בשנת המס הנבחנת. גברת כהן שהתה 70 ימים בשנת 2026. עומדת בתנאי (✓).

תנאי 2: שהייה של 110 ימי שהייה משוקללים לכל היותר, בכל אחת משלוש חלופות "תקופת שלוש השנים".

חלופה א' (2024-2025-2026): 120 ימים משוקללים (מעל 110) (✗)

חלופה ב' (2025-2026-2027): 130 ימים משוקללים (מעל 110) (✗)

חלופה ג' (2026-2027-2028): 111.67 ימים משוקללים (מעל 110) (✗)

מכיוון שאף אחת מהחלופות אינה עומדת בתנאי השני. מסקנה חלקית: החזקה הראשונה לתושב חוץ אינה מתקיימת.

חזקה חלוטה שנייה לתושבות חוץ (השפעת בן הזוג):

תנאי 1: היחיד ובן זוגו שהו בישראל 90 ימים לכל היותר בשנת המס הנבחנת. נניח שבן זוגה של גברת כהן שהה 85 ימים בשנת 2026. שניהם עומדים בתנאי (70 ו-85 ימים). עומדים בתנאי (✓).

תנאי 2: סך ימי השהייה המשוקללים של אף אחד מהם לא עלה על 125 ימים, בכל אחת משלוש חלופות "תקופת שלוש השנים".

עבור גברת כהן:

חלופה א' (2024-2025-2026): 120 ימים משוקללים (מתחת ל-125) (✓)

חלופה ב' (2025-2026-2027): 130 ימים משוקללים (מעל 125) (✗)

חלופה ג' (2026-2027-2028): 111.67 ימים משוקללים (מתחת ל-125) (✓)

מכיוון שחלופה ב' לגברת כהן חרגה מ-125 ימים, התנאי השני אינו מתקיים (✗).

מסקנה חלקית: החזקה השנייה לתושב חוץ אינה מתקיימת. (גם אם בן הזוג היה עומד בתנאים).

מסקנה סופית: חזרה למבחן מרכז החיים

מאחר שאף אחת מהחזקות החלוטות, לא לתושב ישראל ולא לתושב חוץ, אינה מתקיימת במקרה של גברת כהן, קביעת תושבות המס שלה לשנת 2026 תתבצע באמצעות יישום מבחן מרכז החיים. במקרה זה, למרות אי העמידה בחזקות החלוטות, ייתכן שגב' כהן עדיין תיחשב תושבת ישראל אם מכלול נסיבות חייהם מצביע על כך שמרכז חייהם נמצא בישראל, או לחילופין – תושבי חוץ אם מרכז חייהם בחו"ל. העיקרון המנחה: החזקות החלוטות מעניקות ודאות מלאה במקרים המובהקים, ואילו במקרים הביניים משמר המחוקק את הגמישות הנדרשת לבחינה מהותית של נסיבות החיים המלאות. רשות המסים, או בית המשפט, יבחנו באופן הוליסטי את מכלול קשריה של גברת כהן, כולל מספר ימי השהייה שלה בישראל כפרמטר רשמי. הפרמטרים שיילקחו בחשבון כוללים, בין השאר:

  • מקום ביתה הקבוע
  • מקום מגוריה שלה ושל בני משפחתה (למשל, ילדים קטינים)
  • מקום עיסוקה הרגיל או הקבוע, או מקום העסקתה הקבוע
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלה (נכסים, השקעות, חשבונות בנק)
  • מקום פעילותה בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים (כגון חברות במועדונים, ארגונים דתיים, מוסדות חינוך)
  • מספר ימי השהייה שלה בישראל בשנת המס ובשנות המס הקודמות והעוקבות לה.

בחינת כלל הפרמטרים הללו במכלול תסייע לקבוע היכן נמצא מרכז חייה של גברת כהן בשנת המס 2026. דוגמה זו מדגישה כי גם בעידן החזקות החלוטות, מבחן מרכז החיים נותר עוגן מרכזי לקביעת תושבות במקרים המורכבים יותר, ותזכיר החוק נועד להפחית אי-ודאות ולצמצם חיכוך במקרים המובהקים, ולא לבטלו לחלוטין.

תזכיר חוק להגדרת תושבות – השלכות נוספות ודגשים חשובים

חשוב לעמוד על ההשלכות הנוספות הנובעות מהשינויים המוצעים לפקודת מס הכנסה. לפי הצעת החוק, המנגנון החדש יחול לעניין קביעת תושבות החל משנת המס שלאחר שנת התחולה.  קרי, מהשנה העוקבת לשנה שבה ייכנס החוק לתוקף. אחת מהוראות המפתח עוסקת בחריג לימי ביקור בישראל. ימי ביקור רצופים שאינם עולים על 21 ימים לא יובאו בחשבון לצורך קביעת מועד תחילת התושבות בישראל או ניתוקה, וזאת בתנאי שסך ימי הביקור בישראל במהלך אותה שנה לא חצה את רף 21 הימים המצטברים.

עם זאת, ימי ביקור אלו אינם נגרעים מכלל המניין. הם יובאו בחשבון לצורך חישוב ימי השהייה במסגרת החזקות החלוטות, ויחשבו גם במסגרת מבחן מרכז החיים. בכך, המחוקק מבקש לאזן בין מקרים נקודתיים של ביקור קצר בישראל לבין בחינה כוללת של הקשר לישראל לצורך קביעת תושבות.

יודגש כי הוראות הדין הפנימי אינן גוברות על הוראות אמנות בינלאומיות: בהתאם לסעיף 196 לפקודת מס הכנסה, במקרה של סתירה בין הוראה פנימית לבין הוראה בהסכם למניעת כפל מס, תגבר ההוראה באמנה. כלומר, גם כאשר מתקיימות חזקות פנימיות לקביעת תושבות בישראל, אך לפי הוראות האמנה היחיד נחשב לתושב מדינה גומלת, תכריע קביעת האמנה. בנוסף, תקנות התושבות הקיימות שהותקנו על ידי שר האוצר ימשיכו לחול ולגבור הן על מבחן מרכז החיים והן על החזקות החלוטות שנקבעו בהצעה החדשה.

אנו ממליצים לכל יחיד אשר מתקיים אצלו קשר לישראל. בין אם באמצעות מגורים, עבודה, נכסים או ביקורים חוזרים, ללמוד לעומק את השינויים המוצעים ולבחון את השלכותיהם על מעמד התושבות האישי. החקיקה החדשה צפויה לשנות באופן מהותי את אופן ההכרעה במעמד התושבות, והיא עלולה להשפיע באופן דרמטי על חבות המס בישראל.

היתרון העצום שלנו: מומחיות במיסוי בינלאומי

אנו מודעים היטב למורכבותם של דיני המס, במיוחד על רקע השינויים המהותיים המוצעים בפקודת מס הכנסה. דווקא בתקופה זו, בה מתעצבת מציאות מס חדשה, בולט היתרון הייחודי של משרדנו. אנו פועלים ברמת מקצועיות הגבוהה ביותר, תוך מחויבות למצוינות בלתי מתפשרת.

צוות המשרד כולל מומחים עתירי ניסיון בתחומי המיסוי הישראלי והבינלאומי, אשר מביאים עימם שילוב נדיר של בקיאות בדין המקומי לצד היכרות מעמיקה עם דינים זרים, אמנות מס, ופסיקה רלוונטית ממגוון מדינות. שילוב זה מעניק ללקוחותינו יתרון מהותי בהתמודדות עם סוגיות חוצות גבולות, ומאפשר לנו ללוותם בביטחון מלא גם בשאלות המורכבות ביותר.

הידע הרב שצברנו לאורך השנים מתורגם לפתרונות מיסוי מותאמים, יצירתיים ואפקטיביים. אנו מחויבים ליצירת ערך ממשי עבור לקוחותינו, לרבות חיסכון משמעותי בחבות המס, תוך שמירה על עמידה מלאה בדרישות הדין. בין אם מדובר בקביעת מעמד תושבות, ביישום נכון של החזקות החלוטות החדשות, או בטיפול בהיבטי מיסוי בין-לאומי מורכבים. אנו נעניק לכם ליווי אישי, מדויק וממוקד תוצאה.

היכולת שלנו לשלב הבנה מעמיקה של הניואנסים המשפטיים עם חשיבה אסטרטגית רחבה, היא שמבדילה אותנו. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו, ולתת לנו לסייע לכם למקסם את הרווחה הכלכלית שלכם באופן מושכל, בטוח וחוקי.

תמונה של כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן והגירה למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

טופס יצירת קשר עם רואה חשבון

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

דילוג לתוכן