כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982

כללי מס הכנסה – פתח דברים

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן
הכללים הסדירו את חישוב המס על משכורתם של עובדים ישראלים המועסקים בחו"ל ע"י מעסיק תושב ישראל בלבד. נזכיר, כי לעובדים תושבי ישראל המפיקים הכנסות בחו"ל ושאינם נכללים תחת הכללים החדשים, ינוכה מס במקור בארץ כאשר חישוב המס בהתאם להוראות סעיף 121 לפקודה, בשילוב עם תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב- 1972 (להלן: "התקנות"). מאחר ועפ"י פס"ד של בית המשפט העליון לא ניתן היה לבחור בין הכללים לתקנות, ככל שמתקיימים התנאים להחלת הכללים, הדרך לצאת מהכללים הייתה העסקה ע"י מעסיק זר או ניתוק תושבות של העובד לצורכי מס, אם העובד עזב את הארץ לפרק זמן ארוך. הכללים בתוקף החל מינואר 2018.

כללי מס הכנסה- הגדרות

כללי מס הכנסה אלה – "עובד" – כל אחד מאלה:

(1) יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים או תקופה רצופה קצרה ממנה, שאישר לו המנהל מטעמים ביטחוניים, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפי העניין; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

(2) יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן – עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

"מעביד" – מעביד שהוא תושב ישראל, מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

"משכורת חוץ" – משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), המופקת במדינת חוץ, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

"משכורת בסיסית" – (נמחקה); "הכנסה אחרת" – הכנסה שאינה משכורת חוץ; "מדינת חוץ" – מדינה שאינה מדינת ישראל; "הטבות" – (נמחקה); "דולר" – דולר של ארצות הברית של אמריקה.

שיעורי המס, הניכויים והזיכויים

מס הכנסה על משכורת חוץ של עובד יחושב לפי הוראות הפקודה, ובכפוף לאמור בכללים אלה.

אי התרת נקודות זיכוי וזיכויים

(בוטל).

ניכוי במקור

(א) על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו–6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.

(ב) (בוטל).

(ג) שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשקל החדש, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו–6 והזיכוי לפי סעיף 10; לענין זה, "חודש תיאום" – כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

(ד) (בוטל).

כללי מס הכנסה – פטור ממס

(בוטל).

שווי השימוש ברכב

לעניין קביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד, יחולו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות שווי השימוש ברכב), כפי שהיו חלות, לו היה הרכב מועמד לרשות העובד בישראל.

החזר הוצאות ביקור מולדת

על אף האמור בכל הוראה אחרת, סכום שקיבל עובד שאינו עובד מקומי ישראלי, כהחזר הוצאות נסיעת ביקור מולדת שנסעו הוא, בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, יותר בניכוי ממשכורת חוץ שלו; לענין זה, "נסיעת ביקור מולדת" – נסיעה לישראל ממדינת החוץ שאליה נשלח העובד, ונסיעה מישראל למדינת החוץ האמורה, ובתנאי שבשנתיים שקדמו לאותה נסיעה לא נסעו העובד, בן זוגו וילדיו נסיעה שהוראות סעיף זה חלות לגביה, וכן הנסיעה הראשונה של העובד, בן זוגו וילדיו, מישראל למדינת החוץ בעת שהעובד החל את עבודתו במדינת החוץ, והנסיעה חזרה מאותה מדינה לישראל עם סיום תפקידו שם.

כללי מס הכנסה- התרת הוצאות

ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

(1) הוצאות בשל דיור שלו,
של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם;

(2) הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך מביניהם;

(3) הוצאות טיפול רפואי –

(א) במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), התשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב) במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) – הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א);

(4) הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל.

(5) לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות;

(3) העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה.

(6) הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:

(א) עובד מקומי ישראלי;

(ב) עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

הטבות בשלב השומה

(בוטל).

שיטת חישוב השומה

לעניין קביעת ההכנסה החייבת והמס המגיע בשומה –

(1) יובאו בחשבון כל משכורות החוץ לאחר הפחתת הניכויים שהעובד זכאי להם לפי סעיפים 5ב ו–6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה מהמשכורות האמורות באותה שנת מס, והם יחושבו לפי סעיף 4(ג);

(2) לענין חישוב המס לפי הפקודה לגבי הכנסה אחרת שהייתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

נקודות זיכוי מהכנסה אחרת

(בוטל).

מסי כפל

א) עובד שחויב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי –

(1) בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;

(2) בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 6.

(ב) עובד שסעיף קטן (א) חל 2 עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ צו מס הכנסה (תקלה ממסי כפל), התשכ"ד-1963.

למידע נוסף במאמר מיסוי בינלאומי

תחולה כללי מס הכנסה

כללים אלה יחולו משנת המס 1982 ולגבי הניכוי במקור כאמור בסעיף 4 – מהמשכורת המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 1982.

 

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן והגירה למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

רו"ח בן שושן בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי. אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

טופס יצירת קשר עם רואה חשבון

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעוניינים להתכתב אתנו? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל ברילוקיישן

תוכן עניינים:1 מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל – פתח דברים2 שיטת המיסוי בישראל 3 מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל4 רילוקיישן עובדים שכירים   מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל5 מיסוי הכנסה

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן