מכירת מטבעות דיגיטליים – רקע והיבטי מיסוי

מכירת מטבעות דיגיטליים – רקע והיבטי מיסוי

מיסוי מטבעות דיגיטליים (וירטואליים/קריפטוגרפיים)

מיסוי מטבעות דיגיטליים- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.

מטבעות דיגיטליים מכונים בהיעדר הגדרה מוסכמת גם מטבעות וירטואליים או מטבעות קריפטוגרפיים, אשר בנויים בצורה של בלוקצ'יין, המאובטחת באמצעות הצפנה (קריפטוגרפיה) ומבוססים על טכנולוגיית הרישום המבוזר שמטרתה להעביר ערך מאדם לאדם מבלי דמי תיווך. ערכם של המטבעות הדיגיטליים אינו נקבע לפי ערך סחורה או מטבעות המסורתיים לפי ערך שנקבע ע"י גוף כמו בנק ישראל, אלא לפי הסכמה בין המשתמשים ברשת.

המטבע הדיגיטלי הראשון והמפורסם ביותר, הוא הביטקוין אשר נוצר בשנת 2008 והחל בשימוש מעשי בשנת 2009. בעקבות הביטקוין נוצרו אלפי מטבעות דיגיטליים נוספים, המכונים "אלטים" ובכללם את'ריום, ריפל, ולייטקוין. קיימת גם תעשייה של הנפקת מטבעות דיגיטליים המכונים "אסימונים" המקנים זכויות במיזמים שונים. ניתן להבחין בין שני סוגים של אסימונים. הראשון אסימון שנקרא "Security Token", המקנה זכויות בעלות במיזם והשני,  "Utility Token" אסימון המקנה זכויות בקבלת שירות או במוצר המוצע על ידי מיזם.

מטבעות דיגיטליים – היבטי מיסוי

עד פסק הדין להלן, המשקיעים בתעשייה נקטו בעמדה לפיה מטבע הביטקוין נחשב כ"מטבע" ורווחי הון ממכירתם שנבעו מעליית ערכו של שער המטבע סווגו כ"הפרשי שער" (רווח אינפלציוני) הפטורים ממס בישראל.

ביום 19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין נועם קופל (ע"מ 11503-05-16) בנושא תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים. המערער מכר מטבעות ביטקוין ונוצר לו רווח מהמכירה. ברווח ההון היה גלום מרכיב של עליית ערך שער המטבע ולכן ביקש לנטרל את מרכיב עליית ערך השער לפי סעיף 9(13) לפקודה. השופט ניתח את פני הדברים ופסק כי ביטקוין אינו עונה להגדרת "מטבע" לפי פקודת מס הכנסה ולא עונה להגדרת מט"ח לעניין חוק בנק ישראל מן הטעם שאינו "הילך חוקי" במדינת חוץ. הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין מאחר והפטור ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה ניתן ל"הפרשי הצמדה" כאשר מונח זה לעניין הפטור האמור משמעו "כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה  לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער".  מאחר והמערער לא הצליח לשכנע כי הביטקוין הוא "מטבע" או "מטבע חוץ", נפסק כי עליית הערך של הביטקוין אינה "עקב הצמדה לשער המטבע" ולכן הרווחים שנוצרו מעליית ערך המטבע לא יסווגו כ"הפרשי שער" לפי פקודת מס הכנסה ולא יהיה ניתן לנטרל אותם (ולפטור אותם ממס) ממרכיב רווח ההון הנומינלי.

נקבע כי הביטקוין יסווג כ"נכס" בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולפיכך הרווחים ממכירתו (כולל עליית ערך המטבע), מהווים רווחי הון החייבים במס לפי פרק ה' לפקודת מס הכנסה. השופט הדגיש את ההיבט הפיזי מוחשי שיש למטבע רגיל לעומת מטבע הביטקוין אשר חסר את ההיבט הפיזי, בהיותו רשומה דיגיטלית בלבד. לא עזרה טענת הנגד שעלתה בדיון כי גם חלק ניכר ביותר ממטבעות הרגילים הן רשומות דיגיטליות בנקאיות ומרבית הכסף הקיים במסחר אינו כסף מזומן מוחשי.

זהירות מפעילות במטבעות מבוזרים בעלת סממנים עסקיים. יחיד שפעילותו באמצעי תשלום מבוזר מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים ( מבחנים כפי שנקבעו בפסיקה, ראו להלן תחת נושא מע"מ), יסווג ויירשם כ"יחיד עצמאי" לעניין פקודת מס הכנסה והכנסותיו תתחייבנה במס הכנסה שולי (עד למדרגת מס שולי עליונה של  47% + 3% מס יסף בהתאם להוראות הפקודה) ואף יידרש בתשלום ביטוח לאומי על הכנסותיו העסקיות. סיווג הכנסתו של נישום, אם כהכנסה מ"עסק" או שמא כהכנסה הונית, יהיה תלוי בסיכומו של עניין בנסיבות הספציפיות של אופי הפעילות. 

התפתחות בנושא מטבעות דיגיטליים

ביום 21.2.2020 פורסמה עמדת סגל רשות ניירות-ערך בעקבות פנייה מקדמית, לפיה מטבעות דיגיטליים מהווים ניירות ערך אשר הצעתם ומכירתם בישראל כפופה לפרסום תשקיף לפי חוק ניירות ערך. קביעה זו עולה בקנה אחד עם העמדה שנקבעה בפסיקה לפיה המצב החוקי הקיים אינו מאפשר לראות במטבעות הדיגיטליים כמטבע לכל דבר ועניין ועל כן מדובר ב"נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולא כ"מטבע" כאמור בסעיף 9(13) לפקודה.

מיסוי מטבעות דיגיטליים – היבטי מע"מ

אמצעי תשלום מבוזר, הנו נכס בלתי מוחשי לעניין חוק מס ערך מוסף. אמצעי תשלום מבוזר המשמש לצורך סחר חליפין אינו מטבע, או נייר ערך או מסמך סחיר לעניין חוק מע"מ. יחד עם זאת, הפעילות באמצעי תשלום מבוזר המהווה כאמור "נכס פיננסי" ומשמש לצורך סחר חליפין, קרובה יותר במהותה לפעילות בתחום הפיננסי כגון אמצעי תשלום בהתאם לחוק מע"מ. הכנסות מאמצעי תשלום מבוזר יחויבו במס ערך מוסף רק אם הן בעלות מאפיינים עסקיים. על כן, מי שפעילותו באמצעי תשלום מבוזר מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים, יסווג ויירשם כ"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ והכנסותיו תתחייבנה במע"מ בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מע"מ. בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק מע"מ, גם מי שביצע עסקה חד פעמית של מכירת מטבעות דיגיטליים, עלול להיחשב כמי שביצע "עסקת אקראי" החייבת במע"מ, אם ייקבע כי העסקה היא בעלת אופי מסחרי. מכירת אמצעי תשלום מבוזר בידי משקיע אשר פעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים, אינה נכנסת לתחולת חוק מס ערך מוסף. 

הפסיקה ארוכת השנים, עיצבה מבחנים להבחנה בין הכנסה הונית והכנסה פירותית. ואלה הם המבחנים העיקריים: א'. מבחן טיב הנכס: במסגרת מבחן זה ייבדק טיבו ואופיו של הנכס כנכס השקעתי לטווח ארוך או כנכס למסחר שוטף; ב'. מבחן התדירות: על פי מבחן זה, ככל שתדירות הפעילות רבה יותר, הדבר מצביע על אופייה הפירותי; ג'. מבחן היקף העסקאות, לפיו, ככל שהיקף העסקאות רב יותר מלמד הדבר אף הוא על אופי פירותי של הפעילות; ד'. מבחן המימון: מבחן זה קובע, כי מימון הפעילות בהון עצמי מלמד על אופייה ההוני, ואילו מימונה בהון זר, מלמד על אופייה הפירותי; ה'. מבחן ההשבחה, לפיו, פעולות השבחה בנכס לקראת מכירתו מלמדות על פעילות מסחרית; ו'. מבחן הבקיאות: על פי מבחן זה ככל שהבקיאות בתחום העסקה רבה יותר, מצביע הדבר על אופי פרותי; ז'. מבחן הנסיבות שהוא מבחן הגג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלוונטית שיש בה כדי לסייע בגיבוש קו ההבחנה בין הון לפירות. חשוב להדגיש, כי הבחינה היא בחינה נסיבתית בכל מקרה ומקרה, וכי המבחנים האמורים הם מבחני עזר שיש לשקול במצטבר תוך איזון ביניהם בדרך לגיבוש הכרעה בהבחנה בין הון ופירות. סיווג הכנסתו של נישום, אם כהכנסה מ"עסק" או שמא כהכנסה הונית, יהיה תלוי בסיכומו של עניין בנסיבות הספציפיות אשר לאורן מתבצעת הפעילות. 

סוף מעשה במחשבה תחילה

גם לאחר שלמדתם ורכשתם מיומנויות וידע בתחום, רצוי להבין את השלכות מיסוי מטבעות דיגיטליים ולקבל ייעוץ מאיש מקצוע בטרם כל התחלה של פעילות בשוק ההון מכל סוג שהוא. 

אודות משרדינו

למשרדנו ידע וניסיון של 15 שנים בתחום מיסוי ניירות ערך ומיסוי מטבעות דיגיטליים. לקוחות המשרד משתייכים לענפי פעילות מגוונים, ביניהם: מסחר, פיננסיים ושוק ההון. המשרד מספק ייעוץ מס למשקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים, וחברות נוסטרו, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות רולינג בסוגיות מורכבות. הכותב רו"ח בעל ידע רב בתחום ומרצה בגופים פיננסים ובמוסדות בקורסים בתחום מיסוי רווחים בשוק ההון. משרדנו מלווה עשרות לקוחות קריפטו וישמח לייעץ בנוגע לדיווח והסדרת המיסוי בתחום. 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע במאמר הנו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

התקנת דלקן כתנאי לניכוי הוצאות דלק

התקנת דלקן כתנאי לניכוי הוצאות דלק – רקע  ביום 15.9.2021 פורסמה טיוטת תיקון ("התיקון") לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 ("התקנות") לפיו ניכוי הוצאות

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!